מכתב מצמרר וקורע לב של נפגעת ולדר מדם ליבה

אין לי רצון לגרום לך צער. אבל מכיוון שכתבת ברבים, אשאלך. האם אתה בטוח שמי מילדיך לא מרטיב את הכרית שלו בדמעות בלילות?
האם הם מספרים לך אם יש להם סיוטים בלילה? האם הם מערבים אותך בנושאים הכמוסים?
מנין לך הביטחון.
בידיעה ברורה אני אומר לך, שהכרתי אברך שצהלתו הייתה תמיד על פניו ובנה משפחה יפה, ובכל זאת מבפנים היה חלל בקרבו. ולבסוף נזקק לטיפול מקצועי.

אני מאחל לך שאצלך חלילה לא יהיה. ואצל שום אדם או אשה. אבל הבחישה בעבר אם היא כתיקון לעתיד היא יסוד בתורה.
וחלילה לא בחישה בדברים המגונים אבל בצורה בריאה ונקייה חובה!

אולי השתנו הדורות, אבל היום במצב של היום, השיטה הרווחת של הפסיכולוגיה היא דווקא להוציא החוצה לדבר על זה ולא להשאיר דברים בפנים

אולי השתנו הדורות אבל כבר שלמה המלך כתב דאגה בלב איש ישיחה ולפי המפרשים אחד הפירושים הכוונה ישיחה מלשון שיחה ודיבור לאחרים.

1. ברור לי שהוא לא מרטיב את הכרית, ואם הוא מרטיב את הכרית על העבר, אז רחמנות עליו, לא ארטיב יחד איתו על העבר, ואתן לו חיוך כדי שיהיה לו עתיד.

2. מה היא בחישה בריאה ומה היא בחישה שאינה בריאה ? (אין לאף אחד תשובה ברורה לזה)

ישבתי עם יועצים רבים, ובסוף אחרי הכל הבנתי, שכל אחד מגיע עם מה שמסתדר לו ועם מה שנראה לו, וטיפול אמיתי עובר האדם בסדר יורד, האדם עם עצמו, לאחר מכן עם הוריו, לאחר מכן עם רבותיו, לאחר מכן עם חבריו, ולאחר מכן עם יועציו.

2. ישיחנה וישיחנה לאחרים זה נכון ונכון, אבל העיסוק וההצפה, וההתעסקות, היא הגורם להתחרבשות ולא לתוצאה.
נניח שאבוא לבן שלי ואשאל אותו כל תקופה נו איך אתה,  עבר לך, מה קורה איתך, בעניין הרגיש והכואב שעברת,

ונניח שאבוא לאשתי ואומר לה כל חודשיים נראה לי שהילד נבול, ואנחנו חייבים לבקש ולדרוש פיצויים, מספיק שרק נעלה את זה על השולחן ומכאן כל כמה חודשים הילד האשה כבר נפתח להם מושג נוסף להתחרבש בו, כסף, מסכנות, ....

אז נכון יש נפגעים רגישים יותר, וצריכים טיפול שונה וטיפול מיוחד, אבל עדיין המציאות שלי הראתה, שאם אתה כאבא או מחנך או מטפל ממשיך קדימה ומסתכל בילדך עוד עניינים שהוא מתקשה בהם, או עוד עניינים שהוא טוב בהם ומתעסק בהם, לאט לאט העיסוק בפיל הזה הופך להיות שולי.
כמובן שבהמשך לכותבת הפוסט, הכל נכון, והכל אמת, כי לעבור את הייסורין האלה שנים על גבי שנים זאת הזייה,

אך כשמישהו נכנס אלי לבית (למגזר החרדי שהוא ביתי) ומנסה להיות המבין הגדול בפגועים ופגועות, ולשנות סדרי בראשית גם אם קשה לו, עדיין קשה לי עם זה.

האמת לא שמתי לב בהתחלה שמדובר בשם בדוי
פנייתי לכותב/ת היתה כשחשבתי שהיום הוא מזדהה בשמו המלא, ותהיתי למה הוא לא עשה את זה בזמן כשיכול היה להציל נפשות מישראל
אחרי ששמתי לב שמדובר בשם בדוי, זה די מסביר למה הוא/היא לא פנה למשטרה..
שוב מדובר באדם שמכה בסתר ולא מוכן להזדהות רק לזהות אחרים, בין אם הוא/היא אכן נפגע ובין אם לא, ברוכים הבאים לעולם הצללים של אנשים בדוים ושמות בדויים.
כל עוד אין מישהו אמיתי בשמו ובתבניתו מאחורי הדברים, קח את כל המלל הארוך וזרוק אותו לפח ביחד עם חולה הנפש על שני ניקיו - גרשום-ולשרה_בן

רץ בפייסבוק עכשיו עוד סיפור של נפגעת אחרת

מר כובס, יש אפשרות שילדיך יודעים - או מרגישים - את גישתך ולכן לא מגלים בפניך את ליבם