|
|
| נשלח ב-6/2/2022 00:14 |
|
| |
הדת"ל זה לא כמו החרדים. מכתבים כאלה רק יגרמו אנטגוניזם בקרב הציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 08:56 |
|
| |
.
אני חושש שאין לכם מושג. להערכתי, מספר המשפחות בהן יש את הספרים 'פניני הלכה' של הרב מלמד, אולי פי כמה וכמה על מספר שומעי לקחן של 'ישיבות הקו', מהן יצאה היוזמה.
אין מה להתפלא שמי שמצביע למפלגות חרדיות, לומד מהחרדים עוד כמה דפוסי התנהגות, ולאו דווקא את הראויים ללמוד מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 09:00 |
|
| |
מואדיב
| יו_טיוב כתב: |  | קריאה לחרם: עשרות רבנים במתקפה חסרת תקדים נגד הרב אליעזר מלמד רבנים מובילים בציונות הדתית חתמו על מכתבים שבהם קריאה לא להסתמך על ספריו של רב היישוב הר ברכה בקביעת הלכה • באחד המכתבים הם תוקפים אותו על פגישותיו עם רפורמים ועל פסקים שכתב • בשני הם קוראים להימנע מקריאת כתביו ומאשימים אותו בלשון מרומזת בפעולות ללא סמכות: "תלמידי חכמים מורים הוראות עצמאיות לציבור ללא סמכות" • הרב נבנצל: "הוא מפרסם פסקי הלכה שאינם ראויים ופוגעים בקדושת ישראל" חנן גרינווד 3/2/2022, 08:49, עודכן 3/2/2022, 09:160 שורה של רבנים מובילים בציבור הדתי לאומי מפרסמים הבוקר (חמישי) שני מכתבים חריגים וחסרי תקדים בחריפותם נגד הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה ומחבר הספר "פניני הלכה". בחודשים האחרונים מובילים רבנים מתקפה נגד הרב, בין היתר בשל פגישותיו המתוקשרות עם מנהיגי התנועה הרפורמית, אך כעת הם לוקחים את המאבק צעד קדימה, בקריאה שלא לסמוך על ספריו ועל חלק מפסקי ההלכה שלו. יצויין כי מדובר במהלך חריג ביותר נגד רב שנחשב לבולט במיוחד בציונות הדתית – וכעת מוקע על ידי עמיתיו. בעבר התפרסמו מספר מכתבים נגד הרב בשל עמדותיו נגד הרפורמים, אך כעת המאבק עולה מדרגה באופן חריף. על המכתב הראשון, שמתפרסם כאן לראשונה, ושאותו ניסח הרב דב ליאור, חתומים יותר מעשרים רבנים, ביניהם ראש ישיבת הר המור הרב מרדכי שטרנברג, הרב אליקים לבנון, הרב מיכה הלוי, הרב יגאל קמינצקי ורבנים מובילים נוספים, ובו הם מוחים נגד התבטאויותיו ביחס לרפורמים וכן נושאי הלכה שונים. "באנו למחות על פרסום דבריו של הרב אליעזר מלמד, בפרט בשני תחומים: היחס לרפורמים וכן בעניין הדרכות הלכתיות מסוימות המופיעות בספר 'פניני הלכה' על הלכות טהרת המשפחה", כותבים הרבנים. הם יצאו נגד העובדה שהרב מלמד נפגש עם אנשי התנועה הרפורמית, זאת מכיוון שלטענתו יש מקום לקרבם. "המציאות הינה אחרת לחלוטין", כתבו. "הרפורמים אינם באים להיפגש עם נציגי היהדות הנאמנה כדי להתקרב לתורה, אלא כדי לקבל 'הכשר' לדרכם ולמגמותיהם". הרבנים ציינו "כי מטרת התנועה הרפורמית היא להחליף את תורת ישראל הנצחית בטקסים ובסמלים ריקים מתוכן אמיתי. הם אינם מאמינים בתורה מן השמים, הן תורה שבכתב והן תורה שבע"פ". "לכן בכל מפגש עימם יש מעין הכרה בדרכם כאילו הם זרם נוסף ביהדות, כאשר למעשה הם זרם נגד היהדות, כפי שהתבטא פעם הגרא"י הרצוג זצ"ל. יתירה מזאת, הרב מלמד אף כותב שיש לאפשר לרפורמים להתפלל על יד הכותל המערבי בדרכם הנלוזה, ואף הוסיף שצריך ליתן להם ספר תורה. כל זה בניגוד לדעתם של פוסקי הדורות האחרונים". לאחר דברים אלו, הם פורטים בעיות שיש לטענתם בספר "פניני הלכה" שעוסק בהלכות טהרת המשפחה. "בספר פניני הלכה העוסק בענייני טהרת המשפחה נכתבו דברים שהצניעות יפה להם ואין מפרסמים אותם בפרהסיה לציבור הרחב. כמו כן מובאים שם כמה היתרים שפוסקי הדורות נהגו אחרת. אם הרב המחבר סבור שהם טועים מן הראוי היה לבאר מה מקור טעותם לדעתו, אך אי אפשר להתיר את מה שגדולי הפוסקים אסרו מבלי לנמק. לא ייעשה כן בישראל". הרבנים מוסיפים שחלקם ניסו להידבר עם הרב מלמד ולהניא אותו מפסקיו המחודשים, אך ללא הצלחה: "חלק מהרבנים אף הזמינו את הרב מלמד להיפגש עימם בנושא, אך בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל". על כן, הם מסיימים בקריאה לציבור ללמוד ספרים אחרים במקום סדרת הספרים הפופולרית של הרב מלמד. "לכן קוראים אנו לאחינו בני ישראל, החפצים ללכת בדרכי אבותינו בהתאם לפסיקה המסורה לנו מדורי דורות, לדעת ולהבחין באיזו דרך ישכון אור. ועצתנו לכל החפץ ללמוד 'דבר ד' זו הלכה', לחפש את מבוקשו בספרים אחרים, הנאמנים לדרך הפסיקה המקובלת". למכתב הצטרפו שני רבנים מוכרים נוספים, הרב אביגדר נבנצל, רב העיר העתיקה בירושלים, והרב יוסף זייני, ראש מוסדות "אדר היקר" באשדוד. הרב נבנצל כתב כי הוא מסתייג מהרב מלמד "המפרסם פסקי הלכה שאינם ראויים ופוגעים בקדושת ישראל". הרב זייני תקף את הרב מלמד על כך שהוא מתיר קבלת תרומות מארגונים נוצרים. ובפרט שהרב הנזכר מתיר לקבל תרומות מנוצרים ונותן להם חניה בקרקע בסמוך ליישובו ובכך גורם להרבות עבודה זרה בארצנו. הייעשה כזאת בישראל?". את המכתב השני ניסח הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן לשעבר, שעליו חתמו יותר משישים רבנים, ביניהם חלק מהרבנים המוכרים ביותר בישראל – הרב שלמה עמאר, רב העיר ירושלים, הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור, הרב יהושע שפירא והרב בן ציון אלגזי שמשמשים כראשי ישיבת רמת גן, הרב יהודה עמיחי – ראש מכון התורה והארץ ורבנים רבים נוספים. המכתב, שבו שמו של הרב מלמד לא מוזכר במפורש, יתפרסם השבת בעלוני השבת. "אנו, ראשי הישיבות, הכוללים והמכונים התורניים, המגדלים את דור העתיד של הרבנים, הדיינים ומורי ההוראה בישראל, מביעים בזאת את דאגתנו מפני הסטייה מדרכה של פסיקת ההלכה בישראל", כתבו הרבנים. הם ציינו כי קיימת מסורת פסיקה בישראל כבר אלפי שנים, וכששאלה עולה על הפרק יש לשקול באחריות את ההשלכות המעשיות והחינוכיות של ההכרעה. "לצערנו, אנו נתקלים בתופעה של תלמידי חכמים שלא שמשו כל צרכם, התוקעים את עצמם לדבר הלכה ללא בית אב וללא התייעצות, ואף מורים הוראות עצמאיות לציבור ללא סמכות, ומסתמכים על חוות דעתם האישית בלבד. הם מכשילים את המסתמכים עליהם ומשמשים דוגמא אישית לא ראויה לצורבי הכוללים", תקפו הרבנים. "לא זו דרכה של תורה שקבלנו מרבותינו מעתיקי השמועה מדור דור. לא כך אנו מורים לצורבים מדור העתיד של מורי ההוראה בישראל"/ הרבנים חותמים את מכתבם בהמלצה חריגה ביותר שלא לסמוך על פסקים עצמאיים אלו: "הננו מודיעים בזאת לציבור, שאין לסמוך הלכה למעשה על פסיקות עצמאיות מסוג זה, אלא על כל אחד לפנות לפוסק מוסמך עובר לעשייתו". מקור: ישראל היום https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/7668536?fbclid=IwAR1Rb5v_BXEOEAoXRcGxrKGLSetsKju0s8GmtQZrbxaU_rXakCw9FruWFbE נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
כמה נחות מי שכותב על רב ישוב, אדם שסייע לרבים לשמור תומ"צ, "רבאיי"? מה מעידה כתיבה זו על הכותב?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 09:18 |
|
| |
תוקן על ידי שאגתשביט ב- 06/02/2022 10:13:49
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 09:22 |
|
| |
הרב מלמד עם פניני ההלכה מנסה להיות ה"ילקוט יוסף" של המזרוחניקים .... ושהשלב הבא זה הרבנות הראשית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 09:33 |
|
| |
והנה פוסט יפה של נדב שנרב שמעלה טיעון מעניין בשאלת המניעים של החותמים נגד הרב מלמד, אפשר להתווכח אבל בהחלט מאתגר:
רומן רולאן היה איש רוח צרפתי מפורסם, חתן פרס נובל לספרות. מלחמת העולם הראשונה דחפה אותו להרבה הרהורים נוגים, שחלק מהם מצאו את דרכם לספרו "המבשרים", אותו הוציא מיד לאחר שנגמרה המלחמה. בתוך הספר הוקדש פרק נלהב למדי למהפכה הרוסית שאירעה ב 1917: הסופר ברך את העם הרוסי ואיחל להם מהפכה שתביא את הערכים האנושיים של חיוניות, צדק ואמת אשר לטעמו התרופפו במערב. אבל רולאן צרף לברכות גם אזהרה. כהד לסיפורי המיתולוגיה היוונית על האל סטורן שנהג לטרוף את בניו, הוא ידע להמליץ "מעל הכל, הישארו מאוחדים! זכרו כיצד הקונוונט הצרפתי, כמו סטורן, טרף את ילדיו שלו!" אכן. המוטיב הזה, של המהפכה הטורפת את ילדיה, מילא את תפקידו עד תום הן במהפכה הצרפתית והן במהפכה הרוסית. בשני המקרים החלו המהפכנים עד מהרה לחסל זה את זה: רובספייר וסן ז'יסט שלחו אל הגליוטינה תחילה את ידידיהם ההברטיסטים (קבוצה שהיתה משמאלם) ולאחר מכן את דנטון ואת עמיתיהם הז'ירונדיסטים שהיו כביכול מימינם. סטלין עבד בדיוק באותה דרך, חיסל תחילה את האופוזיציה השמאלית של זינובייב וקאמינייב ואז העביר את מתנגדיו מימין, בוכארין וריקוב, לעולם שכולו רע. בשתי המהפכות מדובר על אנשים שהיו אחים לדעה, רעים לנשק, שסכנו את חייהם זה למען זה, ובגלל חילוקי דעות שנראו לכל אדם מבחוץ קטנים ביחס פנו לעשות זה בזה שפטים נוראים במלוא תאוות הנקם ויקוד השנאה. מה עמד מאחרי התופעה המוזרה הזו? מתי עוברות מהפכות, או תנועות רעיוניות, לשלב הקניבלי בו השנאה והריב מתחילים להיות מופנים כלפי פנים ולא כלפי חוץ? אפשר לנסות ולהסביר את התופעה כתוצאה של שאפתנות אישית, לטעון שהנושא האמתי של המהפכה לא היה מעולם שחרור או זכויות שוות אלא השאלה "מי ישלוט", אבל זו בעיני גישה צינית מדי להיסטוריה. אנשים לא באמת פועלים כך. לפחות לגבי שתי המהפכות עליהן דיברנו, הרוסית והצרפתית, ניתן להצביע על גורם די ברור: כשלונם של המהפכנים לעמוד בהבטחותיהם. לו היו מדברים על חרות אישית, השתחררות ממוסד מלוכה שנוא וכדומה, הכל היה טוב ויפה. אבל המהפכנים הבטיחו לחם להמונים, מצב כלכלי טוב לפשוטי העם, ואת ההבטחה הזו אי אפשר היה לקיים רק באמצעות הריגת המלך וביטול המשטר הישן. ביום שאחרי שליחתו של לואי לגרדום, ביום שהשלטון נכון בידי הבולשביקים, עמדו המהפכנים בפני שוקת שבורה – שום דבר ממה שעשו לא הגביר את ייצור החיטה. תוצאת המשבר הייתה פניה שלהם זה כנגד זה, ובפרט שלל תורות קונספירציה אשר הסבירו שהעסק לא דופק רק בגלל שפלוני או אלמוני לא מדקדקים כקוצו של יוד באיזה עקרון כמו קולקטיביזציה חקלאית. ההמשך כבר בא מאליו. אני כותב כאן, כמובן, על חידושן של מלחמות הרבנים כנגד הרב מלמד. איני בא להשוות, חלילה וחס, את הצדדים הנצים כאן עם אותם רשעי עולם שהוזכרו לעיל. אני בא רק להצביע על מה שנראה בעיני כנקודת התורף של הסיפור: מהפכת הרב קוק עברה לשלב הקניבלי, היא התחילה לטרוף את בניה. קשה שלא להתרשם מן המנעד הרחב של רבנים אשר חתמו על הכרוזים נגד הרב מלמד. בפירוש לא מדובר כאן בקבוצה אחת, אלו אינם רק "רבני הקו" או רק משפחת אריאל וכדומה, ניתן לראות כאן רבנים מסוגים שונים, וגם אם מאן דהוא מזלזל ברמתם או בשקול דעתם של חלק מהם, צריך להיות תקיף גדול בכדי לפסול את דעת כולם כלאחר יד. גם תליית המאבק בשיקולים של פוליטיקה רבנית, בנסיון להריץ מישהו למשרת הרב הראשי או למנוע ממישהו לרוץ, נראית כיתד חלש עבור כל שלטי הגיבורים הללו. מאידך, קשה גם שלא להתרשם מחולשת הטיעונים נגד הרב מלמד. על זה יצאו למלחמת עולם? קנאי ירושלים תקפו את הרב קוק על נושאים עקרוניים פי אלף. הרב קוק, כזכור, היה בן 44 כשהוציא את ספר שבת הארץ והפך לדמות התורנית המרכזית שתמכה בהיתר המכירה. הוא היה באותו גיל, בערך, כשהחל לעודד שיתוף פעולה עם מחללי השבת ואוכלי הטרפות ביישוב החדש החילוני. הרב מלמד הוא כיום בגיל ששים, לפני 20 שנה נתפס כארכי קנאי כאשר הורה לתלמידיו לצאת מהופעות של זמרות חילוניות בצבא, אהוד ברק סגר לו את מסלול ההסדר בישיבה בגלל עמדותיו בשאלת סירוב פקודה מטעמי דת. פגישה בזום עם רבה ריפורמית? ויכוח על איזה סעיפים ביורה דעה? מההה??? איני אומר קבלו דעתי, אבל כך הדברים נראים בעיני. תלמידי הרב קוק, במחילת כבוד תורתם, לקחו על עצמם התחייבויות כבדות מדי, חתמו על צ'קים גדולים מדי, מתוך אמונה שמשנת הרב קוק היא איזה פתרון אולטימטיבי לבעיות השעה. אם מפני שנטרפה השעה, או מפני שמראש לא היה כאן תוכן רוחני מקיף מספיק – העסק לא עובד. בכל מה שקשור להעמדת ציבור דתי מודרני (בסגנון המודרן אורתודוכסיה האמריקנית או תורה עם דרך ארץ של רש"ר הירש) אכן נעשו גדולות ונצורות, אבל הקשר בין כל זה למשנתו הפרטיקולרית, הקבלית-שירית של הרב קוק, הוא לא משכנע, והניסיון לחצוב ממשנה זו תובנות קונקרטיות, לפרוט אותה לפרוטות של משנה פוליטית או חברתית או כלכלית, לא ממש הצליח. חוסר ההצלחה הזה, תסכולם של אנשים שהיו בטוחים שעוד מעט כל העולם יבוא ללמוד את משנתם הנפלאה וגילו שהם מעניינים ציבור לא גדול ולא גדל, הוא, לדעתי, זה שהוליד את תופעת הקניבליזם המשונה לה אנו עדים כעת. הייתי ממליץ לחותמי הכרוזים לחשוב טוב טוב על מצבם: לא מעטים מהם, אפשר להבטיח, יככבו גם בכתבי החרם הבאים, והפעם – לא כחותמי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2022 23:54 |
|
| |
התיחסות ראשונה של רבאיי מלמד על הסערה סביבו
הרב מלמד בהתייחסות פומבית ראשונה לביקורת: "עדיפה שתיקה. הדיבור ראוי לדברי תורה" ראש ישיבת הר ברכה אמר כי "בדברים שנוגעים לנגיעות וכבוד והגוף - עדיפה שתיקה. הדיבור ראוי לדברי תורה וגם בהם העיקר שיביאו לידי מעשים טובים". ראש ישיבת הר ברכה הרב אליעזר מלמד, מחבר ספרי ההלכה "פניני הלכה", התייחס הערב (ראשון) לראשונה לסערה המתחוללת סביבו בימים האחרונים. בערב השקת הספר "וזה דבר השמיטה" של כתבי הרב ריינס שנערך בהר ברכה אמר הרב מלמד: "היו שביקשו בשולי הדברים שאני קצת אגיב לדברים שהיו באחרונה, אז אני אגיד- המשנה במסכת אבות בפרק א משנה יז - 'שמעון בנו של רבן גמליאל אומר כל ימיי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא'. "מסביר את זה המהר"ל- בדברים שנוגעים לנגיעות וכבוד והגוף - עדיפה שתיקה, והדיבור ראוי לדברי תורה וגם בהם העיקר שיביאו לידי מעשים טובים", כך הרב מלמד. מוקדם יותר היום גינה הרב חיים דרוקמן את המכתבים נגד רב הישוב הר ברכה הרב אליעזר מלמד ואמר לחדשות 12: "יש כנראה מישהו שיש לו עניין לעשות מזה עסק. אני רואה בזה רדיפה. רודפים אותו. אי אפשר! זו לא דרך בכלל! יש לך ויכוח, יכול להיות שיש ויכוח, גם הלכתי, יש מקום לוויכוח, יש מקום לחילוקי דעות, אבל למה רדיפה?! "אז ממילא הכל, כל הסדרה הזו שקירבה כל כך הרבה ללימוד הלכה בשמחה, קירבה ומקרבת נוער - במיוחד נוער - גם מבוגרים, גם בישיבות ואנשים מבוגרים יותר לומדים אותה. אז מה? למחוק אותה במחי יד?! "נגיד שיש ביקורת על מקורות מסוימים, אפשר להגיד שבעניינים אלה ואלה יש חילוקי דעות, לגיטימי בהחלט, אבל לפי הפירסומים זה לא עניינים אלה ואלה, אלא במין עליהם כללי!". הרב דרוקמן נשאל מה עומד מאחורי העליהום על הרב מלמד והשיב: "אני לא יודע מה עומד, אני לא בוחן כליות ולב. אפילו גם אם זה כל כולו לשם שמים - גם לשם שמים צריך להיות לשם שמים. אני לא בוחן כליות ולב. אני לא רוצה להגיד שאלו שעושים את זה יש להם איזה עניין. אני לא מאשים. אבל זו לא דרך, על ידי החתמת רבנים ופירסום! מה זה? מה הולך כאן? למה לעשות כך?". https://www.inn.co.il/news/540310 נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2022 22:56 |
|
| |
מהמעט שעולים אצלי כל מיני כתבות מאתרי המיזרוחניקעס, אני מרגיש שיש הרבה התנערויות מהדברים החריפים, וסהכ נשאר המצב כמחלוקת לגיטימית בין רוב הציבור התורני לציבור היותר "פתוח", שהיא מחלוקת קבועה עם כבוד בסיסי (הקודם בתפקיד הנכסף היה הרב ד"ר ליכנשנטיין ז"ל, וגם איתו היה היחס דומה), וכמובן בעקבות המחיר הנמוך של פרסום מאמרים, יש כמה רעבאלאך (כלשונו של הרא"א שפירא ז"ל) שגורפים קצת פרסום על הדרך. סה"כ דרך מאוד נכונה לויכוח תורני, בניגוד לכיוון שניסו בהתחלה למשוך אליו. ויש הרבה להאריך (בעיקר בהקשר של המגזר החרדי- מה עליו ללמוד/ללמד על/מהסיפור הלזה).
|
|
|
|
|