|
|
| נשלח ב-22/2/2022 00:35 |
 |
| |
| קו2 כתב: |  |
תנצלו את זמנכם בשיטוט כאן ברשת, קחו לכם כמה דק' לצפות בוידאו המאלף
לרגל הייארצייט החל הלילה כ' אדר א' מתפרסם סיפור מדהים המלמד על אצילות מידותיו של הגרש"ז אוירבאך זצ"ל, שסופר בידי הגר"ש אלתר לתלמידי הת"ת.
איך אפשר להגיע למדריגה זו, שבה אפילו צל צילו של חיוך לא עלה על שפתותיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, כל זאת רק משום שהוא חשש להלבנת פנים?
את התשובה לכך לא ענה הגרש"ז, אך מי שמתרץ את השאלה כיצד הגיע לכך פוסק הדור, שהצליח לשלוט בעצמו ולעצור גם פעולה טבעית ומתבקשת, הוא הגר"ש אלתר, שבשיחה שמסר לילדי בר המצוה של תלמוד תורה 'פני מנחם', מורה להם את הדרך כיצד יש להיזהר בכבוד חבריהם, וכיצד ניתן להגיע למדרגה גבוהה זו של שמירה על כבודם והימנעות מפגיעה, וכל זאת רק כאשר 'משקיעים' במידה זו.
לשם כך משלב הגר"ש שני סיפורים מחיי הגרש"ז, כאשר הסיפור השני הוא המשכו של הסיפור הראשון שהתקיים עשרות שנים קודם לכן, כאשר הגרש"ז היה היחיד מכיתתו שהגיע לשמחת בר המצוה של ילד שהוחרם בידי כיתתו. |
|
מָרָן הָיָה בֵּן יָחִיד לְהוֹרָיו, וְהֵם זָכוּ בּוֹ כַּעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל הַמְתָּנָה. תְּפִלּוֹת רַבּוֹת שָׁפְכוּ עַל מְנָת לִזְכּוֹת בְּבֵן, אוּלָם הַשָּׁנִים חָלְפוּ וְעָבְרוּ וּבֵיתָם נוֹתַר שׁוֹמֵם. אַךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, שֶׁבִּזְכוּתוֹ נוֹלַד מָרָן, שֶׁהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיוּ מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה, וְגַם לֹא מְכוֹנוֹת יִבּוּשׁ. אֶת הַבְּגָדִים הַמְּלֻכְלָכִים הָיוּ הַנָּשִׁים מְכַבְּסוֹת בְּמוֹ יְדֵיהֶן, בְּעָמָל רַב וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיוּ שׁוֹטְחוֹת אֶת הַבְּגָדִים לְיִבּוּשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַחֲבָלִים שֶׁבֶּחָצֵר. גַּם בֶּחָצֵר שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרְרוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶלְיָשִׁיב הָיוּ חֲבָלִים שֶׁכָּאֵלּוּ, לִתְלוֹת עֲלֵיהֶם אֶת הַבְּגָדִים הָרְטֻבִּים. יוֹם אֶחָד כִּבְּסָה הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב אֶת הַבְּגָדִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, הִיא קִרְצְפָה וְשִׁפְשְׁפָה, שָׁטְפָה וְסָחֲטָה, וּלְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר יָדֶיהָ כְּבָר הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִמַּאֲמָץ, נִגְּשָׁה אֶל הֶחָצֵר וְתָלְתָה אֶת הַבְּגָדִים עַל הַחֶבֶל. שָׁעָה נוֹסֶפֶת חָלְפָה, וְהַבְּגָדִים הָיוּ תְּלוּיִים לְיִבּוּשׁ, רְטֻבִּים, אַךְ נְקִיִּים. הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב נִכְנְסָה הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה, לְפֶתַע פִּתְאוֹם חָלְפָה בֶּחָצֵר שְׁכֵנָה רָעָה. הָיְתָה זוֹ אִשָּׁה בַּעֲלַת מִדּוֹת רָעוֹת מְאוֹד. "מָה זֶה פֹּה?" כָּעֲסָה הַשְּׁכֵנָה, "הַכְּבָסִים הַלָּלוּ מַפְרִיעִים לִי לַעֲבֹר!" וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר נָטְלָה מִסְפָּרַיִם וְחָתְכָה אֶת חֶבֶל הַכְּבִיסָה! הַכְּבָסִים הַצְּחוֹרִים צָנְחוּ בְּבַת אַחַת אֶל הַבֹּץ, וְהִתְלַכְלְכוּ בִּכְתָמִים מְכֹעָרִים וּגְדוֹלִים. הַשְּׁכֵנָה הָרָעָה נֶעֶלְמָה מִן הַמָּקוֹם בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב יָצְאָה הַחוּצָה. "אוֹי וַאֲבוֹי", מִלְמְלָה הָרַבָּנִית, "כָּל עֲמָלִי יָרַד לְטִמְיוֹן". דִּמְעוֹת כְּאֵב זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ, אוּלָם הִיא לֹא הוֹצִיאָה מִפִּיהָ מִלָּה. הִיא יָדְעָה בְּדִיּוּק מִי גָּרְמָה לָהּ אֶת הָעָוֶל הַנּוֹרָא, אֲבָל הִבְלִיגָה וְשָׁתְקָה לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. אָסְפָה הָרַבָּנִית אֶת הַכְּבָסִים הַמְּטֻנָּפִים וְכִבְּסָה אוֹתָם שׁוּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת, בְּלִי לִכְעֹס וּבְלִי לְהִתְרַגֵּז. "הַכֹּל לְמַעַן הַשָּׁלוֹם", מִלְמְלָה שׁוּב וָשׁוּב לְעַצְמָהּ. כַּאֲשֶׁר סִיְּמָה לְכַבֵּס, נָטְלָה אֶת הַגִּיגִית וְהָלְכָה לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית, שָׁם תָּלְתָה אֶת הַכְּבָסִים עַל חֶבֶל קָטָן, כְּשֶׁהִיא מְקַוָּה בְּלִבָּהּ שֶׁשְּׁכֶנְתָּהּ לֹא תִּתְלוֹנֵן שׁוּב עַל הַכְּבָסִים הַתְּלוּיִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבִּיט בְּמַעֲשֶׂיהָ וְגָמַל לָהּ גְּמוּל טוֹב וּמֻפְלָא. כַּעֲבֹר שָׁנָה נוֹלַד לָהּ בְּנָהּ הַיָּחִיד, יוֹסֵף שָׁלוֹם, שֶׁגָּדַל וְהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 02:27 |
|
| |
ולשרה_בן
| נוירולוג כתב: | | ממש רחמנות האופן בו אתם מתחננים ליחס, התלבטתי אם בכלל להתייחס להגיגים לא מבוססים, אך יש חשש לצער בעלי חיים אז אתייחס.
אני לא מתיימר לדעת מה קורה, אין לי מקורות בגור, אני לא מקבל חומרים כמו שמקבל אבישי (אבישי עובד באובססיביות ואינטנסיביות בפרשית סנדיק, והוא לא עושה את זה מכאב לב וד"ל), אך ההגיגים והפרשנות הסלקטיבית של מושגים אינה ראויים להתייחסות רצינית, קודם כל בגלל האמינות, אין לו אמינות, הוא הביא לנו כבר סקופ שקרי שהאכיל אשכול שלם על בסיס זה, כך שאין צורך לקחת את זה ברצינות ולנהל דיון על זה, מעבר לכך מדובר כאמור בפרשנות סלקטיבית ומגמתית, חלק מהתעמולה.
הסקופ של מושגים
|
|
מישהו עדיין מאמין לו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 07:03 |
|
| |
| נוירולוג כתב: | |
מי דיבר על הגינות, דיברתי על אמינות של דיווח לא מבוסס כאילו מדובר בתורה מסיני.
יומיים וחצי אנשים ניהלו דיון על אשכול פייק שנפתח על ידך, אם כבר להתייחס, אני מעדיף להתייחס למשהו מבוסס ולא לעוד משהו שיכול להיות פייק.
וגם אם אין מדובר בפייק גמור, מדובר בפרשנות סלקטיבית שנראית יותר כמו תעמולה, לא משהו רציני. |
|
הרבה מלל שייראה משכנע, ולסיכום במשפט אחד: בגלל שפעם הבאתי לפורום מידע שהתברר בסוף כלא נכון אז כל מה שאני מביא אינו נכון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 07:38 |
|
| |
ראו מה בין...לבין...
| נוירולוג כתב: | |
תנצלו את זמנכם בשיטוט כאן ברשת, קחו לכם כמה דק' לצפות בוידאו המאלף
לרגל הייארצייט החל הלילה כ' אדר א' מתפרסם סיפור מדהים המלמד על אצילות מידותיו של הגרש"ז אוירבאך זצ"ל, שסופר בידי הגר"ש אלתר לתלמידי הת"ת.
איך אפשר להגיע למדריגה זו, שבה אפילו צל צילו של חיוך לא עלה על שפתותיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, כל זאת רק משום שהוא חשש להלבנת פנים?
את התשובה לכך לא ענה הגרש"ז, אך מי שמתרץ את השאלה כיצד הגיע לכך פוסק הדור, שהצליח לשלוט בעצמו ולעצור גם פעולה טבעית ומתבקשת, הוא הגר"ש אלתר, שבשיחה שמסר לילדי בר המצוה של תלמוד תורה 'פני מנחם', מורה להם את הדרך כיצד יש להיזהר בכבוד חבריהם, וכיצד ניתן להגיע למדרגה גבוהה זו של שמירה על כבודם והימנעות מפגיעה, וכל זאת רק כאשר 'משקיעים' במידה זו.
לשם כך משלב הגר"ש שני סיפורים מחיי הגרש"ז, כאשר הסיפור השני הוא המשכו של הסיפור הראשון שהתקיים עשרות שנים קודם לכן, כאשר הגרש"ז היה היחיד מכיתתו שהגיע לשמחת בר המצוה של ילד שהוחרם בידי כיתתו.
תגובת נוירולוג
מָרָן הָיָה בֵּן יָחִיד לְהוֹרָיו, וְהֵם זָכוּ בּוֹ כַּעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל הַמְתָּנָה. תְּפִלּוֹת רַבּוֹת שָׁפְכוּ עַל מְנָת לִזְכּוֹת בְּבֵן, אוּלָם הַשָּׁנִים חָלְפוּ וְעָבְרוּ וּבֵיתָם נוֹתַר שׁוֹמֵם. אַךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, שֶׁבִּזְכוּתוֹ נוֹלַד מָרָן, שֶׁהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיוּ מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה, וְגַם לֹא מְכוֹנוֹת יִבּוּשׁ. אֶת הַבְּגָדִים הַמְּלֻכְלָכִים הָיוּ הַנָּשִׁים מְכַבְּסוֹת בְּמוֹ יְדֵיהֶן, בְּעָמָל רַב וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיוּ שׁוֹטְחוֹת אֶת הַבְּגָדִים לְיִבּוּשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַחֲבָלִים שֶׁבֶּחָצֵר. גַּם בֶּחָצֵר שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרְרוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶלְיָשִׁיב הָיוּ חֲבָלִים שֶׁכָּאֵלּוּ, לִתְלוֹת עֲלֵיהֶם אֶת הַבְּגָדִים הָרְטֻבִּים. יוֹם אֶחָד כִּבְּסָה הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב אֶת הַבְּגָדִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, הִיא קִרְצְפָה וְשִׁפְשְׁפָה, שָׁטְפָה וְסָחֲטָה, וּלְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר יָדֶיהָ כְּבָר הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִמַּאֲמָץ, נִגְּשָׁה אֶל הֶחָצֵר וְתָלְתָה אֶת הַבְּגָדִים עַל הַחֶבֶל. שָׁעָה נוֹסֶפֶת חָלְפָה, וְהַבְּגָדִים הָיוּ תְּלוּיִים לְיִבּוּשׁ, רְטֻבִּים, אַךְ נְקִיִּים. הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב נִכְנְסָה הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה, לְפֶתַע פִּתְאוֹם חָלְפָה בֶּחָצֵר שְׁכֵנָה רָעָה. הָיְתָה זוֹ אִשָּׁה בַּעֲלַת מִדּוֹת רָעוֹת מְאוֹד. "מָה זֶה פֹּה?" כָּעֲסָה הַשְּׁכֵנָה, "הַכְּבָסִים הַלָּלוּ מַפְרִיעִים לִי לַעֲבֹר!" וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר נָטְלָה מִסְפָּרַיִם וְחָתְכָה אֶת חֶבֶל הַכְּבִיסָה! הַכְּבָסִים הַצְּחוֹרִים צָנְחוּ בְּבַת אַחַת אֶל הַבֹּץ, וְהִתְלַכְלְכוּ בִּכְתָמִים מְכֹעָרִים וּגְדוֹלִים. הַשְּׁכֵנָה הָרָעָה נֶעֶלְמָה מִן הַמָּקוֹם בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב יָצְאָה הַחוּצָה. "אוֹי וַאֲבוֹי", מִלְמְלָה הָרַבָּנִית, "כָּל עֲמָלִי יָרַד לְטִמְיוֹן". דִּמְעוֹת כְּאֵב זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ, אוּלָם הִיא לֹא הוֹצִיאָה מִפִּיהָ מִלָּה. הִיא יָדְעָה בְּדִיּוּק מִי גָּרְמָה לָהּ אֶת הָעָוֶל הַנּוֹרָא, אֲבָל הִבְלִיגָה וְשָׁתְקָה לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. אָסְפָה הָרַבָּנִית אֶת הַכְּבָסִים הַמְּטֻנָּפִים וְכִבְּסָה אוֹתָם שׁוּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת, בְּלִי לִכְעֹס וּבְלִי לְהִתְרַגֵּז. "הַכֹּל לְמַעַן הַשָּׁלוֹם", מִלְמְלָה שׁוּב וָשׁוּב לְעַצְמָהּ. כַּאֲשֶׁר סִיְּמָה לְכַבֵּס, נָטְלָה אֶת הַגִּיגִית וְהָלְכָה לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית, שָׁם תָּלְתָה אֶת הַכְּבָסִים עַל חֶבֶל קָטָן, כְּשֶׁהִיא מְקַוָּה בְּלִבָּהּ שֶׁשְּׁכֶנְתָּהּ לֹא תִּתְלוֹנֵן שׁוּב עַל הַכְּבָסִים הַתְּלוּיִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבִּיט בְּמַעֲשֶׂיהָ וְגָמַל לָהּ גְּמוּל טוֹב וּמֻפְלָא. כַּעֲבֹר שָׁנָה נוֹלַד לָהּ בְּנָהּ הַיָּחִיד, יוֹסֵף שָׁלוֹם, שֶׁגָּדַל וְהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ.
|
|
נוירולוג היקר,
יישר כח על הסיפור על אימו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהייתה 'מעבירה על מידותיה'.
כולם גם מבינים, שהגר"ש אלתר שליט"א בנוסף לגאונותו הגדולה, הוא גם בעל מידות טובות, מחנך את בני קהילתו להיות 'מעבירים על מידותיהם'. הגר"ש אלתר מזדהה עם דמותו ואישיותו של הגאון הגדול הגרש"ז זצ"ל, בגלל המידות הטובות שלו והשליטה העצמית
נשמח לקבל ממך סיפורי 'מופת' על מידותיו התרומיות של האדמו"ר מגור.
לא סיפורי 'באבות' . מידות טובות! סיפור על רגישות מיוחדת לזולת! סיפור על הקפדה יתירה על 'בין אדם לחבירו' !!!
אם תמצא כאלה, תקבל פרס נובל...
תוקן על ידי momeir ב- 22/02/2022 07:47:17
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 07:58 |
|
| |
הקטע הכי מפחיד בסיפור, שנוירולוג מאמין לעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 09:17 |
|
| |
| נוירולוג כתב: | |
תנצלו את זמנכם בשיטוט כאן ברשת, קחו לכם כמה דק' לצפות בוידאו המאלף
לרגל הייארצייט החל הלילה כ' אדר א' מתפרסם סיפור מדהים המלמד על אצילות מידותיו של הגרש"ז אוירבאך זצ"ל, שסופר בידי הגר"ש אלתר לתלמידי הת"ת.
איך אפשר להגיע למדריגה זו, שבה אפילו צל צילו של חיוך לא עלה על שפתותיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, כל זאת רק משום שהוא חשש להלבנת פנים?
את התשובה לכך לא ענה הגרש"ז, אך מי שמתרץ את השאלה כיצד הגיע לכך פוסק הדור, שהצליח לשלוט בעצמו ולעצור גם פעולה טבעית ומתבקשת, הוא הגר"ש אלתר, שבשיחה שמסר לילדי בר המצוה של תלמוד תורה 'פני מנחם', מורה להם את הדרך כיצד יש להיזהר בכבוד חבריהם, וכיצד ניתן להגיע למדרגה גבוהה זו של שמירה על כבודם והימנעות מפגיעה, וכל זאת רק כאשר 'משקיעים' במידה זו.
לשם כך משלב הגר"ש שני סיפורים מחיי הגרש"ז, כאשר הסיפור השני הוא המשכו של הסיפור הראשון שהתקיים עשרות שנים קודם לכן, כאשר הגרש"ז היה היחיד מכיתתו שהגיע לשמחת בר המצוה של ילד שהוחרם בידי כיתתו.
מָרָן הָיָה בֵּן יָחִיד לְהוֹרָיו, וְהֵם זָכוּ בּוֹ כַּעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל הַמְתָּנָה. תְּפִלּוֹת רַבּוֹת שָׁפְכוּ עַל מְנָת לִזְכּוֹת בְּבֵן, אוּלָם הַשָּׁנִים חָלְפוּ וְעָבְרוּ וּבֵיתָם נוֹתַר שׁוֹמֵם. אַךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, שֶׁבִּזְכוּתוֹ נוֹלַד מָרָן, שֶׁהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיוּ מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה, וְגַם לֹא מְכוֹנוֹת יִבּוּשׁ. אֶת הַבְּגָדִים הַמְּלֻכְלָכִים הָיוּ הַנָּשִׁים מְכַבְּסוֹת בְּמוֹ יְדֵיהֶן, בְּעָמָל רַב וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיוּ שׁוֹטְחוֹת אֶת הַבְּגָדִים לְיִבּוּשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַחֲבָלִים שֶׁבֶּחָצֵר. גַּם בֶּחָצֵר שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרְרוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶלְיָשִׁיב הָיוּ חֲבָלִים שֶׁכָּאֵלּוּ, לִתְלוֹת עֲלֵיהֶם אֶת הַבְּגָדִים הָרְטֻבִּים. יוֹם אֶחָד כִּבְּסָה הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב אֶת הַבְּגָדִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, הִיא קִרְצְפָה וְשִׁפְשְׁפָה, שָׁטְפָה וְסָחֲטָה, וּלְבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר יָדֶיהָ כְּבָר הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִמַּאֲמָץ, נִגְּשָׁה אֶל הֶחָצֵר וְתָלְתָה אֶת הַבְּגָדִים עַל הַחֶבֶל. שָׁעָה נוֹסֶפֶת חָלְפָה, וְהַבְּגָדִים הָיוּ תְּלוּיִים לְיִבּוּשׁ, רְטֻבִּים, אַךְ נְקִיִּים. הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב נִכְנְסָה הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה, לְפֶתַע פִּתְאוֹם חָלְפָה בֶּחָצֵר שְׁכֵנָה רָעָה. הָיְתָה זוֹ אִשָּׁה בַּעֲלַת מִדּוֹת רָעוֹת מְאוֹד. "מָה זֶה פֹּה?" כָּעֲסָה הַשְּׁכֵנָה, "הַכְּבָסִים הַלָּלוּ מַפְרִיעִים לִי לַעֲבֹר!" וּבְלִי לוֹמַר דָּבָר נָטְלָה מִסְפָּרַיִם וְחָתְכָה אֶת חֶבֶל הַכְּבִיסָה! הַכְּבָסִים הַצְּחוֹרִים צָנְחוּ בְּבַת אַחַת אֶל הַבֹּץ, וְהִתְלַכְלְכוּ בִּכְתָמִים מְכֹעָרִים וּגְדוֹלִים. הַשְּׁכֵנָה הָרָעָה נֶעֶלְמָה מִן הַמָּקוֹם בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הָרַבָּנִית אֶלְיָשִׁיב יָצְאָה הַחוּצָה. "אוֹי וַאֲבוֹי", מִלְמְלָה הָרַבָּנִית, "כָּל עֲמָלִי יָרַד לְטִמְיוֹן". דִּמְעוֹת כְּאֵב זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ, אוּלָם הִיא לֹא הוֹצִיאָה מִפִּיהָ מִלָּה. הִיא יָדְעָה בְּדִיּוּק מִי גָּרְמָה לָהּ אֶת הָעָוֶל הַנּוֹרָא, אֲבָל הִבְלִיגָה וְשָׁתְקָה לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. אָסְפָה הָרַבָּנִית אֶת הַכְּבָסִים הַמְּטֻנָּפִים וְכִבְּסָה אוֹתָם שׁוּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת, בְּלִי לִכְעֹס וּבְלִי לְהִתְרַגֵּז. "הַכֹּל לְמַעַן הַשָּׁלוֹם", מִלְמְלָה שׁוּב וָשׁוּב לְעַצְמָהּ. כַּאֲשֶׁר סִיְּמָה לְכַבֵּס, נָטְלָה אֶת הַגִּיגִית וְהָלְכָה לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית, שָׁם תָּלְתָה אֶת הַכְּבָסִים עַל חֶבֶל קָטָן, כְּשֶׁהִיא מְקַוָּה בְּלִבָּהּ שֶׁשְּׁכֶנְתָּהּ לֹא תִּתְלוֹנֵן שׁוּב עַל הַכְּבָסִים הַתְּלוּיִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבִּיט בְּמַעֲשֶׂיהָ וְגָמַל לָהּ גְּמוּל טוֹב וּמֻפְלָא. כַּעֲבֹר שָׁנָה נוֹלַד לָהּ בְּנָהּ הַיָּחִיד, יוֹסֵף שָׁלוֹם, שֶׁגָּדַל וְהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ.
|
|
כה לחי !
רק ככה אני יביא הפצת אור ותוכן חיובי מבית מדרשו של הגר''ש אלתר ואתה תביא במקביל הפצת אור ותוכן חיובי כבר פעלנו משהו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 10:46 |
|
| |
momeir
| קו2 כתב: | |
כה לחי !
רק ככה אני יביא הפצת אור ותוכן חיובי מבית מדרשו של הגר''ש אלתר ואתה תביא במקביל הפצת אור ותוכן חיובי כבר פעלנו משהו. |
|
בינתיים נורולוג הביא מהידברות סיפור יפה על האימא של הגרי"ש אליישיב זצ"ל. ומגיע לו יש"כ.
נשמח ונודה לו אם יביא סיפור בסגנון דומה על האדמו"ר מגור
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 11:00 |
|
| |
האדמו"ר מגור ויתר על האדמורות למען דודו בעל הפני מנחם, בשעה שבקרב הציבור היה ברור שהוא זה שיקבל את האדמורו"ת אחר פטירת אביו הלב שמחה. הוא לא ידע בשעת הויתור שדודו שלא היה כ"כ מבוגר, יסתלק במפתיע אחר 3.5 שנים.
כמובן שאין בזה להצדיק את ההתנהגות היום, אבל א"א לומר שאין עליו סיפורים אמיתיים המוכיחים על מעלתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 11:05 |
|
| |
| תם_יושב כתב: | | האדמו"ר מגור ויתר על האדמורות למען דודו בעל הפני מנחם, בשעה שבקרב הציבור היה ברור שהוא זה שיקבל את האדמורו"ת אחר פטירת אביו הלב שמחה. הוא לא ידע בשעת הויתור שדודו שלא היה כ"כ מבוגר, יסתלק במפתיע אחר 3.5 שנים.
כמובן שאין בזה להצדיק את ההתנהגות היום, אבל א"א לומר שאין עליו סיפורים אמיתיים המוכיחים על מעלתו.
|
|
ממש לא נכון
אני זוכר היטב שדובר בזמנו על אופציה ריאלית של פילוג. הוויתור מנע את הפילוג.
ובמסגרת הוויתור, הוא החתים את דודו על מסמך משפיל. מסמך שאומר שבני המנהיג הנוכחי יקבלו מעמד יותר גבוה מבני האדמו"ר הקודם. ועוד סעיפים רבים משפילים.
המסמך מוכיח שמדובר בהסכם שחתם סוחר פולני טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 11:12 |
|
| |
ואם מישהו חשב שהאיש מסוגל לוותר משהו לבני משפחה. שישאל את בן אחותו של המנהיג העליון.
היו שם סכסוכי ירושה בלי סוף.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 12:15 |
|
| |
החטא ועונשו:
להיות או להיות חני מילשטיין? |איך אומר שייקספיר? זאת השאלה| אז נכון נדמה לכם שבונים מילשטיין נשם אוויר פסגות של כבוד? בטח היה לו כבוד! הרי חברי השטיבל תלו לו מודעת גיבוי, וצוות הניו מדיה של גור הפיץ את זה בכל הרשתות. אז מסתבר שתלשו את המודעה מיד כשבונים מילשטיין הגיע לשטיבל. רוצים לדעת מי התולש? אז הנה הוא: בונים מילשטיין! הוא היה מובך ומושפל מהמודעה המטורללת. הה. ועוד פרט: למעלה משבוע חני מילשטיין שכבה מרותקת למיטה, חולה בשברון לב. מוסר השכל: שתי דקות של חוט שדרה - ותצילו את שארית חייכם. ביזוי אב ואם - זה לא צחוק
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 14:03 |
|
| |
קו2
מקווה שהבנת את הרמז
זה שאתה יחצן של ר' שאול אלתר, וזה כל עניינך כאן בפורום, מילא, זו זכותך וזה לגיטימי, אבל זה שאתה דוחף לאשכולות לא קשורים את היחצנות שלך בלי שום קשר לאשכול ולדיון בו, זו הטרלה ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 15:08 |
|
| |
momeir
| נוירולוג כתב: | | קו2
מקווה שהבנת את הרמז
זה שאתה יחצן של ר' שאול אלתר, וזה כל עניינך כאן בפורום, מילא, זו זכותך וזה לגיטימי, אבל זה שאתה דוחף לאשכולות לא קשורים את היחצנות שלך בלי שום קשר לאשכול ולדיון בו, זו הטרלה ותו לא.
|
|
ואתה עוד טוען בלהט שאתה לא חסיד גור... .
אנחנו ממש לא אהבלים. הבנו היטב את 'הרמז' . הרב'ה שלך אפילו " סיפורי ילדים " לא יודע לספר...
אגב, קו 2 מביא הרבה אור בתוך החושך המדכא של האשכולות המתארים את גועל הנפש של הרב'ה שלך.
מגיע לו רק יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 15:18 |
|
| |
| momeir כתב: | | קו2
מקווה שהבנת את הרמז
זה שאתה יחצן של ר' שאול אלתר, וזה כל עניינך כאן בפורום, מילא, זו זכותך וזה לגיטימי, אבל זה שאתה דוחף לאשכולות לא קשורים את היחצנות שלך בלי שום קשר לאשכול ולדיון בו, זו הטרלה ותו לא.
ואתה עוד טוען בלהט שאתה לא חסיד גור... .
אנחנו ממש לא אהבלים. הבנו היטב את 'הרמז' . הרב'ה שלך אפילו " סיפורי ילדים " לא יודע לספר...
אגב, קו 2 מביא הרבה אור בתוך החושך המדכא של האשכולות המתארים את גועל הנפש של הרב'ה שלך.
מגיע לו רק יישר כח!
|
|
בשבילך לצורך העניין אני הרבנית מגור, אוקי? כעת אתה רגוע?
לא מתפלא שאתה תומך בהטרלות שלו רק בגלל שנאתך התהומית, זה לא משנה את העובדה שהוא טרול שמטריל אשכולות, ולא בפעם הראשונה.
החושך העיקרי שאני רואה זה השנאה העזה והזלזול והתעמולה שלך ושכמותך. ואם אלו הפירות שיוצאים מבית מדרשו של ר' שאול אלתר, זה מעיד לא רק עליכם...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2022 15:20 |
|
| |
בתחילה הפריע לי כל הסיפור שמאשימים את ניורולוג שהוא חסיד גור. מה זה משנה כלל. אבל אז הבנתי, שההאשמה הזו, שפלוני חסיד גור, היום, היא כמו לומר אידיוט או רשע או שניהם יחד.
ומהבחינה הזו הוא אכן חסיד גור... אין באמור להאשים את רבבות החסידים שרובם אנוסים, ההפך, דוקא נויורולוג שאינו חסיד הכת הזו רשע יותר או טיפש יותר כי הוא לא אנוס לכך אלא מרצונו הטוב מבזה את עצמו...
או שהוא שונא אותם ומנסה להשחירם עוד יותר. ודי בהצלחה.
|
|
|
|
|
