הפרובוקציה הבזויה והזולה של אנשי ר' שאול אלתר מול ביהמ"ד של גור

מדהים

אם אתה מבין שיש אנשים שכואבים את כאב המשפחה. איך אתה מצליח לזהות מי כואב את כאבם ומי לא?

תשאל בפעם החמישית ותקבל אותה תשובה

"רואים לכם"

עד כה לא הסברת איך אתה מגיע למסקנה המופלאה.

רק אם תרשה לי שאלה נוספת.
כאחד שכואב את כאבה של המשפחה, איך הגעת למסקנה שלהורים יש חלק בכאב הזה?

הגעת למסקנה המרושעת הזו, רק כי אחרי שהבנות לא היו בבית תקופה, ולא הסכימו לחזור הביתה. נציגי הרווחה אמרו שצריך פתרון זמני???

ואתה עוד חושב שמישהו יאמין לך שכאב המשפחה מטריד אותך???

תכלס', יש מצב שתחזירו את הילדות?

מבלי להתייחס לכל המסקנות המרושעות שאתה הגעת אליהן ובחדווה רבה, אני כתבתי בתגובתי בלשון מסתייגת "גם אם" (אף שפורסמו דברים בעניין ויש עוד סיבות לחשוב בכיוון הזה).

בכל מקרה מה שמטריד זה נושא האשכול, מילדים קטנים אני לא מצפה להבין את הסכנה שבצעדים כאלו, אך אם ישנם אנשים מבוגרים שתומכים בזה ולא רואים בזה בעיה, הם בבעיה קשה.

לא צריך להיות אוהד גור, אפשר לשנוא את גור (גם בלי קשר לאירוע האקטואלי כעת) ועדיין לדעת שיש גבולות שאותם לא חוצים.

היום עושים את זה לאדמו"ר מגור, מחר יעשו את זה לאדמו"ר מבעלז, מחרתיים לר' חיים קנייבסקי, וכן הלאה (ויש עוד רעיונות, אבל אני לא רוצה לתת רעיונות למטורפים מקהילת העדינים של ר' שאול אלתר)

זה כל כך נורא שמבקשים ממנהיג גור להשיב את הגזילה???

אני בעד. אני חושב שאם הוא כתב 'ואני ערב' הוא חייב להחזיר הכל.
(אם זה רק ברכה, הוא לא חייב. אם זה הבטחה ברורה ומפורשת לכאורה הוא חייב)

אבל למה רמקולים?
אפשר לשלוח מכתב יפה, זימון לדין תורה. יקבלו תשובה מסודרת.

כאמור, אם יפנו מסודר ולא יקבלו תשובה עניינית. אני בעד.