קדושי תל אביב

אני רואה כותרת באתר, "קגושי תל אביב", עם תמונות של שניים ששום חרדי לא היה מחפש להם זכות. אבל הקב"ה חשב שהם קדושים ובעולם הבא אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. ואם הקב"ה אוהב אנשים "רחוקים" כאלה ובוחר דווקא בהם, מה עלינו ללמוד מזה?

ידועה גם הסיפור עם האדמו"ר שנסע עם עגלון, וכל הדרך קרא לו האדמו"ר 'צדיק שלי', בבקשה ממך 'צדיק', וכו'..
אמר לו העגלון, רבי אם אתה צדיק ואני צדיק - אז בא נשתדך!
אמר לו האדמו"ר אמנם אתה צדיק, אבל אתה תשתדך עם צדיקים שכמותך ואני אשתדך עם צדיקים שכמוני..
ובסוד קדושים מי יעמוד...

"דע כי כאשר נהרג אדם מישראל ע"י גוי, אע"פ ש(הישראל)אינו צדיק, כיון שקיבל עונשו בזה שנהרג ללא משפט, מיד בא המלאך **** ולוקח נשמתו, ותיכף מעורר (את המלאך) **** לקראתו, ולוקח הנשמה מידו ומכניס בכתר שהוא ממונה עליה, וחוקק נשמתו ומה שאירע בה בפורפירא דמלכא (בגלימת המלך) ולעתיד לבוא יתלבש הקב"ה לבוש אדום זה וינקום נקמת דם עבדיו השפוך...