"שלושת גדולי הדור"

אולי לפני שנדון בעניין תשתף אותנו במה מדובר? 

מעניין איך זה עובד שם.
מתי לוקחים את הרבנים זילברשטיין גלאי ושטיינמן.
ומתי לוקחים את הרב אזרחי והאדמור מרחמסטריווקא כמו כאן

לפני כמעט עשרים שנה שאלתי ת"ח גדול מה זה כל העניין הזה עם הישועות, תרמתי נושעתי סגולות וכדו'. שח לי אותו ת"ח: מרובים צרכי עמך, ואם זה גורם אפילו לכמה אנשים לתרום מה אכפת לך. התשובה הזו מלווה אותי עד היום ומתאימה גם לפה.

האמת שאכן נלב"ע גדולי הרבנים, שהזכירו את הגדלות של הדור הקודם.
זהו.
נאדה.

נו, ובכן? האם לא נמשיך לשמוע לדעת תורה. האם נעדיף (כמו שמן הסתם כמה ניקים מעדיפים) את התפיסה: 'עבדא בהפקירא ניחא ליה'.
האם נחזור לטעות הגדולה שעשו 'אנשי אשכנז' שכותב על כך החזון איש, שהחליטו להפריד את ההנהגה המדינית מהנהגת התורה. כלומר הם אזרחים רגילים, שחושבים לבד, ועושים לבד. וכל עניין עירוני מדיני פוליטי אינו בא על שולחנם של גדולי התורה. ומצאצאיהם יש לנו היום ראש ממשלה כגרוע שבאומות. שונא דת, שונא בן תורה, רואה באיש צבא משהו עליון יותר על מי שיגע בתורה בסגפנות. ולא רק חושב כך, אלא נואם ברוח זו ומדבר בקול ברוח זו, אזרחים טובים ואזרחים פחות טובים, כנאומיו הידועים לשמצה.


אז מה יש לנו לעשות?

יש לנו לחפש את הגדולים ביותר בקרבנו, את הצדיקים היותר. למרות שזה מפחיד להשוות אותם לדור הקודם. אבל כנראה שגם לפני דור היה מפחיד להשוות את גדולי התורה לדורות שעברו.

מר בונדמן,
כמו שאין לנו את הרבי יואל מסטמאר, ובכל זאת יש להם אדמורי"ם ורבנים שמחזיקים באותן דעות, והרכבת נוסעת לה כבר 43 שנה. והשיטה הקדושה לא נמחקה מן העולם.

כך גם הליטאים, החסידים, העסקנים - מנסים ליצור דמויות חדשות, שהם לפי האמת לא 'יש מאין', אלא 'יש מיש'. כלומר יש בהם משהו, ועם המצב הזה אנחנו בוחרים מדעת לחיות הלאה. כך נדע שבכל זאת תלמידי חכמים וצדיקים מנהלים את חיינו המדיניים בארץ הקטנה הזאת.