באמת הולכים לחגוג במירון כאילו לא קרה כלום? אין פה מימד של ריקוד על דם הנרצחים?

רציף כתב: מצדרביעי כתב: תודה למגיבים, אין לי מושג לגבי מקומות אחרים בהם היה אסון מחיצה, אבל אנחנו יהודים שאמורים להיות רגישים מאוד לדברים כאלו, וודאי בעבודה רוחנית, אם נסתכל על גמרות (שאביא בהמשך) נראה שלא עברו על סדר היום כשקרו אירועים כאלו... (אגב - בקרלין זה לא היה קשור לדחיפות של"כלל הציבור", אלא לרשלנות מסוימת בחלק מהפרנצ'עס, אני טועה?). דוגמא :  שבת (ס', ע"א): "לא ייצא אדם בסנדל המסומר. מאי טעמא? אמר שמואל: שלפי הגזירה היו והיו נחבאין במערה ואמרו: הנכנס ייכנס, והיוצא אל ייצא. נהפך סנדלו של אחד מהן. כסבורין הם אחד מהם יצא וראוהו אויבים, ועכשיו באין עליהן. דחקו זה בזה והרגו זה את זה, יותר ממה שהרגו בהם אויבים"  {כשראיתי את הגמרא הזאת לפני האירוע של מירון זה היה נראה לי סיפור מוזר...}) אני לא חושב לרגע שצריך לבטל לגמרי את מנהג העלייה למירון, אבל כן הייתי מצפה למשהו מהותי שיהיה שונה לפחות בשנה הזאת (בינינו- ככה או ככה עוד עשרות שנים כנראה כבר ישכחו הכול והכול יחזור להיות כמו שהיה וכנראה גרוע יותר, וודאי אם אפילו השנה כמעט אין שינוי מהותי בכלום...) לא מבטלים מנהגים עקב אסונות. ועדיין, יש מקום לאנשים פרטיים להגיע שבוע לפני או אחרי, כדי לא להכנס לסכנה, או למכות מהמשטרה האכזרית, גם מבחינה רוחנית זה לא המקום הכי מומלץ, וביום לג בעומר מומלץ ללמוד את תורת הרשב"י נשלח מהאנדרואיד שלי תוקן על ידי רציף ב- 10/05/2022 21:42:16

בראשונה, כל מי ^א שרוצה לתרום את המזבח, תורם.

ובזמן שהן מרובין, רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה...

מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, (ונפל) ונשברה רגלו.

וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס