| נשלח ב-1/7/2022 01:43 |
 |
| |
אלמונית
עמותת עזר מציון האדירה והמדהימה, הוציאה לסופ"ש נופש לזוגות מתמודדי נפש בכפר הנופש חפץ חיים.
זה אדיר בשבילנו! ולא רק לנו. עשרות זוגות שהחיים שלהם בבלבלות, אשפוזים חוזרים ונשנים, עליות, ירידות, דיבורים ושתיקות...
ממש חיכיתי לנופש הזה.
בארוחת הערב ישב כל זוג במקומו, אח"כ היתה דרשה של הרב צ'ולק ואז תזמורת וריקודים, ואח"כ פתחו בר 'טועמיה' כזה - הערינג, לקרדה, קיגלים, טשולנט פרווה ועוגיות ושתיה כיד המלך. והנשים עומדות ומנופפות בידיהן בהתלהבות, והן מקשקשות ומברברות ואני כל כך רוצה להיות גם כזו, חברותית. מוחצנת. תמיד אני אומרת לעצמי - הפעם אני אתערב בין כולם, אשתתף, אדבר. אבל בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי יושבת על הכיסא הכי רחוק שח"ו לא ינסו לדבר איתי.
אז אם יש פה מישו שמשתתף איתי בנופש זוגות, שיודיע לי. אני משוועת לחברה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2022 02:33 |
|
| |
הנה, כאן את נואמת בכישרון רב. הרבנית, אולי תוציאי ספר, הוא ודאי יהיה רב מכר. האמת שמספיק חבר/ה 1 טוב/ה, כל השאר זה מיותר נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2022 15:37 |
|
| |
זה לא ממש מספיק כי לא לכל אחת אפשר לדבר על הכל. יש לי שתי חברות טובות מאישפוזים, אחת אנחנו ממש צמודות והיא גרה בקיבוץ קרוב ליישוב שלי, עוד אחת עברה לירושליים להוציא תואר אז אני לא מתראה איתה, ויש עוד אישה שאני מכירה מאיזה כנס של מתמודדות שגם היתה איתי בסדנאות שיקום. איתה אני מדברת רק בווטאפ לפעמים, ורק על דברים שביומיום... זהו. אני ממש לא הטיפוס שמצליח לפתוח את הפה :(
אין לי שיחות נכנסות בכלל, רק מבעלי.
זה עלוב למדיי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2022 17:30 |
|
| |
| sihara כתבה: |  |
זה לא ממש מספיק כי לא לכל אחת אפשר לדבר על הכל. יש לי שתי חברות טובות מאישפוזים, אחת אנחנו ממש צמודות והיא גרה בקיבוץ קרוב ליישוב שלי, עוד אחת עברה לירושליים להוציא תואר אז אני לא מתראה איתה, ויש עוד אישה שאני מכירה מאיזה כנס של מתמודדות שגם היתה איתי בסדנאות שיקום. איתה אני מדברת רק בווטאפ לפעמים, ורק על דברים שביומיום... זהו. אני ממש לא הטיפוס שמצליח לפתוח את הפה :(אין לי שיחות נכנסות בכלל, רק מבעלי.זה עלוב למדיי. |
|
אשרייך שיש לך חברה טובה מהישוב ליד. תתכתבי איתה. אם את בעיקר בבית אז זה חתיכת מכה. שבת שלום ומבורך נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2022 00:36 |
|
| |
אני לא אוהבת לצאת מהבית. יש לי פחד קהל.
עכשיו, במוצ"ש ישבתי לי בלובי כשכולם אכלו ושרו, פתאום בבת אחת ירדו נשים בזו אחר זו ואני בדיוק דברתי עם מישהי על הקושי בהעדר ילדים והן הצטרפו לשיחה והיא התחילה לנדוד לדיבורים על כדורים והתמודדויות ואז שיתפתי שעברתי אונס, וכולן הסתכלו עלי בהלם כאילו אמרתי מילה גסה אז ברחתי משם בלב דוהר ולא ירד לי הדופק במשך זמן רב.
בגלל אירועים כאלה ושכמותם אני מעדיפה לשתוק, אני לא מתחברת עם אנשים, בקושי יוצאת מהבית.
מה שחסר לי זה חברות שעברו אונס. שיודעות עם מה אני מתמודדת ואפשר לפתוח בפניהן את הלב הכואב.
כי מי שלא עבר את זה לעולם לא יבין
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2022 00:55 |
|
| |
| sihara כתבה: | |
אני לא אוהבת לצאת מהבית. יש לי פחד קהל.עכשיו, במוצ"ש ישבתי לי בלובי כשכולם אכלו ושרו, פתאום בבת אחת ירדו נשים בזו אחר זו ואני בדיוק דברתי עם מישהי על הקושי בהעדר ילדים והן הצטרפו לשיחה והיא התחילה לנדוד לדיבורים על כדורים והתמודדויות ואז שיתפתי שעברתי אונס, וכולן הסתכלו עלי בהלם כאילו אמרתי מילה גסה אז ברחתי משם בלב דוהר ולא ירד לי הדופק במשך זמן רב.בגלל אירועים כאלה ושכמותם אני מעדיפה לשתוק, אני לא מתחברת עם אנשים, בקושי יוצאת מהבית.מה שחסר לי זה חברות שעברו אונס. שיודעות עם מה אני מתמודדת ואפשר לפתוח בפניהן את הלב הכואב.כי מי שלא עבר את זה לעולם לא יבין |
|
אני מאחל לך שתמצאי את הדרך לחברות, בריאות, אושר, וחרות. אמר מי שאמר ש ; כאב זה לא בהכרח סבל , את נשמעת כמו אחת שיודעת לא פעם להתעלות מעל תהומות הכאב ולחייך נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
