תבצע את תפקידך

*"הנח לי להישאר רגע אחד בדביקות לאלקות!... על כך עונים לנשמה: לא! עצמות ומהות א"ס ב"ה עומד ודופק בדלת, ואומר: לא!"* כאשר תובעים מנשמה לעשות מהעולם ארץ ישראל ברוחניות, לעסוק בדברים גשמיים ולעשות מהם כלים לאלקות - טוענת הנשמה שאינה חפצה לעסוק בענינים אלו, וחפצה ורצונה להישאר בדביקות לאלקות. הנשמה טוענת: "פשטתי את כתנתי, איככה אלבשנה" - בקושי רב עלה בידי להתפשט מהלבושים שאני מלובשת בהם ("קאַם קאַם האָב איך זיך אויסגעטאָן פון מיינע לבושים"), ואיך תובעים ממני לחזור וללבשם?! "רחצתי את רגלי איככה אטנפם" - אפילו הרגליים, שבהם הולכים על הארץ, ולכן בודאי שנדבק בהם כו', גם אותם רחצתי, ואיך תובעים ממני לשוב וללכת בהם על הארץ, לעסוק בגשמיות, "איככה אטנפם"?!... הנח לי לרגע ("לאָז מיר אָפּ אַ וויילע") - טוענת הנשמה - מספיק שתובעים ממני לעסוק בענינים אלו יום שלם, לילה שלם, שנה שלימה; אך לכל הפחות הנח לי לרגע אחד... הנח לי להישאר רגע אחד בדביקות לאלקות!... על כך עונים לנשמה: *לא!* עצמות ומהות א"ס ב"ה עומד ודופק בדלת, ואומר: *לא!* - כאן, מאחורי הדלת, עומד ילד יהודי שאינו יודע דבר על יהדות; עליך ללכת בעצמך, לשחק עמו חצי שעה, לאחר-מכן ללכת לטייל עמו, לתת לו "סוכריות", עד שבסופו של דבר תוכל ללמוד עמו "קמץ אל"ף אָ"! ומה שטוען אתה "איככה אלבשנה", "איככה אטנפם", וברצונך להישאר *בדביקות לאלקות* - על זה ענה ירמיהו לברוך בן נרי': "כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הורס גו', ואתה תבקש לך גדולות" - בית המקדש חרב ובני ישראל נמצאים בגלות, ובשעת מעשה חושב אתה על רוח הקודש ונבואה?!... אך הנשמה מוסיפה לטעון: ענין הגשמיות - אינו שייך כלל לבני ישראל, וכפי שמצינו בענין "ויתן לך האלקים גו'", שבנוגע ליעקב הפירוש הוא "מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה כו'", ובנוגע לעשו הכוונה היא בגשמיות כפשוטו, והיינו, לפי שיעקב ועשו חלקו ביניהם את שני העולמות, "נטל עשו חלקו העוה"ז ויעקב נטל חלקו העוה"ב". וזוהי טענתו: כיון שגשמיות אינה שייכת אליו כלל, א"כ, מדוע נותנים לו עשירות ("וואָס שפּאַרט מען אים עשירות")? - כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק ואמר: כוונתי *שהנשמה* טוענת כך... - רצונו שלא להתעסק כלל בגשמיות, אלא להישאר בתנועה של דביקות לאלקות! והמענה לזה - שגם גשמיות שייכת לבני ישראל, ואדרבה - העצמות הוא *דוקא בגשמיות*, שהרי "נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", בתחתונים דוקא! כל סדר ההשתלשלות וכל הענינים שבו, עד לתחלת הענין "אור עליון פשוט ממלא כל המציאות" - כולם אינם אלא *ממוצע לעוה"ז*, שבו היא *דירתו של הקב"ה*, וכשם שבדירה נמצא *עצם האדם*, הן כשהוא לבוש והן כשהוא ערום, הן כשטוב לו והן להיפך, כן הוא גם ענין הדירה לו ית' בתחתונים, שנמצא כאן בכל עצמותו! וכיון שכן, מהי טענתו שאין רצונו לעסוק בענינים גשמיים, כי אם ללמוד תורה לשמה, ולהתעסק בענינים של כוונות וכו' - בה בשעה שענינים אלה אינם אלא "גילויים", ואילו בעשיית הגשמיות כלים לאלקות ובהלימוד עם ילד יהודי "קמץ אל"ף אָ" - בזה נמצא ה"עצמות"! (משיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ד) *"היכן הם היהודים שקרבת ליהדות?!..."* כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו - בעל המאסר והגאולה - הטיל *על כאו"א* את התפקיד והשליחות לעסוק בהפצת התורה והיהדות. . . ולכן, אף אחד אינו יכול להשתמט ח"ו משליחות זו . . ולומר שאינו יודע מה וכיצד עליו לפעול וכו' - מכיון שנשיא דורנו אמר בפירוש ששליחותו של כאו"א היא לעסוק בהפצת התורה והיהדות, ופירש גם דרכי ואופני הפעולה כו', ובמילא, אין הדבר תלוי ברצונו לבחור לו איזו שליחות שרוצה, אלא, צריך לקיים השליחות שהוטלה עליו, אפילו אם הדבר הוא בניגוד לרצונו שבגלוי . . וכאשר עוסק בענינים אחרים, אפילו ענינים הכי נעלים - שואלים אצלו *"נשאת ונתת באמונה":* עסקת אמנם בענינים הכי נעלים, ובשכר זה תקבל ש"י עולמות וכו' וכו', אבל, השאלה (ויתרה מזה - השאלה *הראשונה*) היא, מה עם המשא ומתן בענין העיקרי, שבשביל זה "הניח הקב"ה את העליונים ואת התחתונים" והתעסק ומתעסק *בכל יום* ליתן *בך* הנשמה ומשמרה בקרבך בעולם הזה; *היכן הם "הילדים" שלמדת עמהם אל"ף בי"ת (דיהדות), היכן הם היהודים שקרבת ליהדות?!...* ובפרט בהתחשב עם המצב המבהיל בימינו אלו שהוא בדומה לפיקוח נפשות ממש, שמסתובבים מאות אלפי "ילדי" ישראל ללא ידיעה באל"ף בי"ת של יהדות (כולל - בארץ הקודש, שאף שישנם מפלגות דתיות וכו', עיקר הנשאת ונתת שלהם, באמונה - אינם בחינוך הנוער ליהדות), כמדובר כמ"פ בהתוועדויות האחרונות, ופשוט, שאין די במחשבה ודיבור, עריכת אסיפות וקבלת החלטות טובות ואפילו לא במצב ד"מתניכם חגורים", אלא, צריך ומוכרח וחיוני הוא כנ"ל, *ללכת* בפועל ולפעול במעשה בפועל, ובלשון הידוע "טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו" (להפעיל הגרזן בהבול עץ, לעשותו כלי). (משיחות ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשמ"ח) *"תיכף ומיד ממש יביא זה כבר את הגאולה"* . . יש לעורר על המנהג הטוב בכמה מקומות לחזור מאמר חסידות לאחר תפלת מנחה בשבת. - ויה''ר שיהי' זה באופן ד"חקת" (כפי שעומדים לקרוא עתה בתפלת מנחה), שיחדור בהשומעים ויפעל בהם שינוי עד לאופן דחקיקה, שזה יחקק בהם. ותיכף ומיד ממש יביא זה כבר את הגאולה האמיתית והשלימה, והקרבת פרה העשירית, שיעשה מלך המשיח מהרה יגלה, אמן כן יהי רצון, ובנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו הולכים כל בנ"י לארץ הקודש, ירושלים עיר הקודש, בבית המקדש השלישי, וכאמור - תיכף ומיד ממש. (משיחות יום ה' פ' קרח, וש"פ קרח ה'תנש"א) *מי נחשב "פון די מגיד'ס חבריא"?* בהתוועדות חסידית, כ"טוב לב המלך ביין", אמר פעם ר' דוד האראדאקער: "מי ומי נחשב 'פון די מגיד'ס חבריא' (מה"חבריא" של המגיד, כינוי לחסיד אמיתי)? מי שקם מוקדם בשבת בבוקר, לומד חסידות במשך שעות רבות, מתפלל באריכות ובדבקות, עושה קידוש וטועם משהו, ואחר כך שוב חוזר אל בית הכנסת ללמוד חסידות? - לא! כל זה עדיין לא הופך אותו להיות 'פון די מגיד'ס חבריא'!" "שנים רבות", מספר ר' מענדל, "תהיתי לפשר אותם הדברים שאמר אז ר' דוד: אם לימוד חסידות כראוי, תפילה באריכות וכל דרכי העבודה אינם גורמים לאדם להיות "פון די מגיד'ס חבריא", אם כך, מה כן עושה את האדם לכזה? מיהו אכן "פון די מגיד'ס חבריא"?" "עד", ממשיך ר' מענדל, "ששנים רבות לאחר מכן הסביר לי יהודי מלונדון את הדברים, וכנראה שהוא כיוון אל האמת: "פון די מגיד'ס חבריא", אמר לי אותו יהודי, הוא מי שמשכים קום בשבת בבוקר והולך מרחק של שעות רבות לאחד מבתי הכנסת שבעיר, כדי לחזור שם על שיחה של הרבי. לאחר מכן הוא חוזר והולך שעות רבות אל הקצה השני של העיר, לחזור גם שם שיחה של הרבי באוניברסיטה או במקום אחר. ואותו יהודי לא למד כראוי, לא התפלל כראוי, כולו עייף ויגע ואין לו מנוחה לא בגשמיות ולא ברוחניות אך ורק בכדי למלא את רצונו של הרבי - זהו אכן "פון די מגיד'ס חבריא"!" *"ופרצת" גם בתוך הישיבה* פעם היו ה'סדרים' ב"תומכי תמימים" שתים עשרה שעות: שמונה שעות 'סדר נגלה' וארבע שעות 'סדר חסידות'. בשנים האחרונות קבעו רבותינו נשיאינו, שהסדר יהיה בן תשע שעות: שש שעות 'נגלה' ושלוש שעות 'חסידות'. את הסיבה לכך הסביר ר' מענדל כך: "כנראה, מכיון שכיום תובע הרבי לעסוק ב"ופרצת", בפעילות עם הזולת, לשם כך ניתנו שלוש שעות, כדי לעסוק בהם ב"ופרצת" עם הזולת שבתוך כתלי הישיבה". (ר' מענדל פוטרפאס עמ' 131-3) משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: כשבן למשפחה חסידית נוסע למקום גם אם היא ארץ רחוקה - "מחייה" הוא את המקום: נבנית מקוה, מתייסד חדר, מתארגן מניין, ולומדים חסידות; עושים הכנה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. (היום יום חלק שני פתגם 32) ארז"ל: "אני חומה זו תורה". ומה גם תלמוד תורה דרבים, שהיא חומה בטוחה נגד כל פגעים רעים המתרגשים כו'. (היום יום חלק שני פתגם 42) על כך ועוד בהרחבה בעלון השבועי המצורף היוצא לאור ע"י: *'מטה הקהלת קהילות העולמי – 770'* _נא להפיץ הלאה - פשוט כדי שלרבי יהיה נחת!_ *". . יתחילו בתעמולה מסודרת בעירו בענין הנחת תפילין"* שלום וברכה! נדבתו בסך שמונה עשר דאלאר אשר מסר על דעתי הגיעתני ע"י ידידנו הנכבד והנעלה עוסק בצרכי צבור באמונה ובעל מדות תרומיות אי"א התמים ר' יהודה לייב שי' הורביץ, ומסרתי הכסף ל"מחנה ישראל" להקופה המיוחדת להוצאות קנית תפילין לאנשי צבא, ומוסג"פ קבלה. מקום חשוב בעבודת "מחנה ישראל" תופסת עבודת התעמולה ע"ד הנחת תפילין בין נדחי עמנו בכלל, ואנשי הצבא בפרט, ובע"ה הצליחה העבודה ורבים מאלה שזה שנים רבות אשר לא הניחו תפילין, ואולי לא הניחו כלל מימיהם, התחילו כעת לקיים מצוה גדולה זו, וכדי להקל הנסיון לאלה להשיג הסכמתם להניח תפילין, ניתן להם תפילין מ"מחנה ישראל" חנם או במחיר קטן וכפי רצון כאו"א, ובפרט לאנשי הצבא, שנשלחים התפילין במתנה. אגב בטח יענין אותו לדעת כי בנוגע לאנשי צבא, משתדלים אנו לחזק את רוחם ואמונתם ע"י ספרים וחוברות שונים ששולחים אנו מזמן לזמן חנם לכל אנשי הצבא אשר כתבותיהם ידועה לנו. לדוגמא מצרפים אנו בזה את המעסעדזש מכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לחילים אשר נתחלק כבר לאלפים וגם מכתב ע"ד תפילין, ובאם מעונין כמ"ע שנשלח גם את מי ממיודעיו החילים על רשימתנו, נשלח להלן גם להם את החוברות השונות. ומדי דברי ע"ד תפילין אציע לפניו, שאחר שזכה להיות מן התומכים בכספו להוצאות קנית תפילין, ילך בזה מחיל אל חיל, ואף שטרוד הוא יתענין להתדבר עם מכיריו אשר דבר ה' נגע ללבם, ויתחילו בתעמולה מסודרת בעירו בענין הנחת תפילין, ובטח שדבריהם היוצאים מן הלב יכנסו אל לב השומעים, ויעלה בע"ה בידיהם להיות מן המזכים את הרבים ברוחניות - היינו הנחת תפילין, ובגשמיות - השמירה הבאה בעקבות קיום המצוה, וידוע מ"ש הרמב"ם בזה (הל' תשובה פ"י ה"א) שעמי הארץ והנשים והקטנים מחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה וביאר שם שהעובד מיראה כוונתו בזה העובד ע"מ שיקבל כל הברכות הבאות בשכר המצות. בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה *הרב מנחם שניאורסאהן* יו"ר ועד הפועל (כרך א עמ' רמה-ו) *". . ותשא את המזוזה עמה"* ברכה ושלום! במענה על מכתבה מי"ב טבת. הרי כבקשתה אזכירה ואת כל אלו שכותבת אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להטבת מצב הבריאות ולהמצב בכלל. ומה שכותבת אשר הסמי מרפא שמקבלת משפיעים על בנה . . . שי' על ידי ההנקה, הרי לפלא קצת כי במקרים כאלו מסדרים הרופאים תזונה ע"י בקבוק חלב וכיו"ב, ואפשר כשיש קישוים בדבר להשיג את זה במקומם וזו היא הסיבה, בכל אופן יש לעורר את הרופא על דבר זה. תקותי שלעת קבלת מכתבי זה הוטב מצב בריאות כל המשפחה והיא עצמה בכלל ובהנוגע להמיגרענע שסובלת מהם, הנה נוסף על הסמי מרפא שנתרבו בזמנים האחרונים ומהם סוגים שונים של nicotinicacid. כדאי הי' שתשיג מזוזה קטנה שבדקו אותה וכשרה היא ותכרוך אותה לבד על גבי לבד איזה פעמים ותשא את המזוזה עמה (מובן בעת שמותר לשאת, משא"כ בשבת ברשות הרבים) שבודאי ישפיע זה לטובה על בריאותה, ויצליחה השי"ת שביחד עם בעלה יבשרו טוב תמיד כל הימים. בברכה, בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א (אג"ק כרך י עמ' רלט)