צפיה דרוכה לקראת מינוי הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א לרבה של ירושלים

אם כך, אתה רוצה לומר שהשטויות שרבך ר"א עושה, זה הוא בעצמו ללא כל יועצים.

נו, נו......

לא מסתבר שהחזון איש כתב דבר שהוא בעצמו לא עשה, למה הוא לא הלך כל שבוע להפגנה וזרק דברים על השוטרים ? למה הוא סגר את הישיבות כסדר כדי לסגור את כביש גהה לפחות כמו הפלג ?

מר עמרם בלוי לא היה יותר קיצוני מהקיצונים היום הוא היה כמו סאטמר זלוני רגיל היום

אני לא יודע איזה מכתב של החזון איש אבל אתה באמת חושב שהוא היה משלח מתאבדים ? אני בטוח שלא

קובץ אגרות חזו"א חלק ג' אגרת ס"א


כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות, הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא, הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות, חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה.

אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה, ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו.

רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים, כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפט, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.

כל יסודי האמונה, י"ג העיקרים, והמסתעפים, המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה, והמתורצת, והמושיטה דוקנות יתירה באמנותם, היא נועם הקיצוניות.

ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות, מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס-מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים, לעמק נפשם, בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם, כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא.

הבינוניות שיש לה זכות הקיום, היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצונות ושואפים אליה בכל משאת נפשם, ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינונית הסואנת בוז לקיצונות.

חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא, לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות.

אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה, אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו.

אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים, לא הצליחו, בשביל הזיוף שיש באמצעיות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם, נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו, 
נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו, בהתעולל בה גם הוריו ומוריו.

החזו"א הזה קשה להבינו. אם החיפוש הוא אחרי הקיצויוניות הרי נטורי קרתא לוקחים בהליכה, אז צריכים כולנות להצטרף לנטורי קרתא?
אלא מאי, או שיטען החזו"א שהם לא קיצוניים כי הם טועים והם קיצונים בטעותם, אבל אז נשמט הטענה שחיפוש אחרי הקיצוניות הוא משובח שהרי רק קיצוניות של אמת אבל של המזרחי של שקר, ואם כן זה כבר חיפוש אחר האמת ולא אחר הקיצוניות.
אוו שכוונת החז"א שהבסיס היא השאיפה לקיצוניות, וכל מי שיש בידו השאיפה הזו משובח, כמובן בתנאי שימלא את השאיפה בקנאות על דעת הרב ולא קיצוניות גרידא שיכולה אפילו להזיק.

כמובן שיוקשה הרי גם לנטורי קרתא יש רבנים והם מאמינים שדעתם היא דעם הויואל משה או הרב עפשטיין, הרב יונגרייז ואפילו למעלה בקודש וכו וכו.

כך שאני לא מבין למה צריך כלל לשאוף לקיצוניות אם שאיפה לאמת אמורה להביא לאותו מצב בכל מקרה.

ואני חושב שנסתר מדעת הראשונים ששביל האמצע הוא שביל הזהב, שחינכו אותנו לא לחפש קיצוניות אלא ללכת בתום לב על פי ההלכה, וגם להיזהר מה זה עושה לבני הבית, אז כבר בין כה צריך לבטל את העיקרון כי יש מקומות שקיצוניות היא אסורה גם בכסות התורה.