למה יש לקצת ליטאים מבטא מעצבן בעת התפילה ?

הליטאים מקפידים לקיים את כל ההלכות, ככתבן וכלשונן,

ולכן הם מתיזים את הז' של 'תזכרו' כי זה גמ' מפורשת !

הם מקפידים לומר כל מילה שיש בה דגש, כי כך לפי ההלכה צריך לקרוא אותה ! ! !

הם נוהגים להבדיל בין האות א' לאות ה' ולאות ע'

שבמבטא חסידי לא תמיד יש ביניהן הבדל.

והם מתפללים ברצינות !

הם משתדלים לכוון בכל מילה,

ולכן התפילה שלהם איטית.

והתפילה הליטאית ממש לא עצובה, אלא רצינית,

כי הם לומדים על התפילה שתהיה 'עבודת הלב'

ממש עבודה ! ! !

כמו שנאמר בגמ' בתחילת מסכת תענית ב,' א

ומנא לן דבתפלה? דתניא: "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) - איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר: זו תפלה."

מי מילל ומי פילל

שעבודת התפילה, שחסידי קמאי התפארו והצטיינו בהן

כיום, בפרט בימות החול - התפילה הליטאית הרבה יותר איטית, ויש בה הרבה יותר מתפללים מאריכים ודבקים בעבודתם 'כמונה מעות'.

ואצל(נו) החסידים הרבה יותר תפילות אקספרס, מינוס תחנון


כפי שהעידו בפני זקנים שליט"א - בעבר הלא רחוק, כלומר לפני כחצי יובל שנים, המצב כן התאים לאידיאולוגיה המרכזית, הווי אומר, החסידים שעמוד התפילה גדול וחשוב אצלם, התפללו לאט, ואילו הליטאים התפללו בחלקם עם חליפה על הכתפיים והידיים בכיסים. משהו מהיר. כך גם ראשי ישיבות ונכבדים (שחלקם הכרתי אישית) שהיו שקדנים בתורה אבל מקצרים ומדלגים בתפילה.


כיום יש כאמור מהפך, משכונה לשכונה, 

רצונך להתפלל מהר - תיכנס לשטיבלאך החסידי
רצונך להתפלל בישוב הדעת (ובעצבנות?) - תיכנס לשטיבלאך הליטאי

מעניין, כי במנין הקבוע שלי, יש הרבה ליטאים, שחלק ניכר מהם מניחים תפילין ב'אשרי' (הבחורים כמובן מסתכלים במראה ומסיטים קצת את הבלורית, כהלכה), ומדלגים על כל הקטעים כפי שנפסק בהלכה, וגם מתיזים את הז' של 'תזכרו' כפי שנפסק להלכה, ומאריכים בשמו"ע.... אבל ב'אשרי ובא לציון' אין כבר זכר מהם. נאדא.
כך יום יום.... וכולכם מכירים היטב את הסיטואציה הזאת...

אמנם קצת מצער שיהודים כל הזמן מקטרגים זה על זה
ולא הייתי כותב את מה שאכתוב עכשיו, אילולא הפך המקום לשק חבטות חסידי ליטאי
לפחות אכתוב את זה על הדרך החיובית, ואידך זיל גמור

ליטאים מתפללים כמונה מעות, לאט, כוונה בכל מילה
חסידים מתפללים בדביקות, בשמחה, בתחנונים

וככל שמדובר בכמות הזמן, אפשר לראות את המנינים החסידיים הקבועים, אלו שרובנו כאן לא מכירים, אני מדבר על מנינים סגורים של החסידויות ולא בשטיבלאך, אלו ארוכות פי שתים מכל מנין ליטאי הכי ארוך, הן אורכות כשעה וחצי עד שעתיים, כשפסוקי דזמרה שם לבד יכול לקחת 40 דק' עד שעה, אני זוכר מנינים כאלו בויזניץ של לפני 30 שנה, היו מנינים סגורים בבנין הישיבה קטנה בקרית ויזניץ, כיום אינני יודע היכן הן מתקיימות, יש כאלו כמעט בכל חסידות, בחלקם מדובר במנין של האדמו"ר וברובם מדובר בסתם מניני אברכים צעירים שרוצים להשקיע ולהאריך בתפילה

ומצד שני ניתן לראות כפי שצוין כאן ליטאים המתפללים בחפזה מצטרפים באמצע מנין, ויוצאים אחרי קדושה

משמע שאין מקשה אחת בנושאים אלו, וההכללות בנוגע לאריכות הזמן של תפילה אינן במקום, זה תלוי בכל אדם ואדם.

תפילת העמידה זה תחרות לכל דבר

לא פעם ולא פעמיים רואים מתפללים ממתינים שאחרים יסיימו ולא מעיזים לסיים קודם .....

נעבעך

למה נדיר כל כך למצוא ליטאים שאובססיביים לחסידים (עזוב גור דיברתי חסידים כללית) וכל כך קל למצוא חסידים אובססיבים לליטאים?

תוקן על ידי פצקו ב- 24/08/2022 09:57:45

 חה חה חה  

על מה אתם מדברים  ?



כמה ספרים יש  ? ספרים מלאים נגד החסידים  באידיאולוגיות בתיאוריות  ,וזה נכתב 


כעת בתיאור ובצורה סופר דיפלומטית ועדינה 




...

הם מדקדקים כפי שצריך והחסידים לא מקפידים