|
|
| נשלח ב-26/8/2022 13:40 |
 |
| |
מה שמדהים בוויכוח הזה הוא, שכל צד חושב שיקבל את הגן עדן הכי גדול שיש, וכל שאר הטועים ישלמו ביוקר כמובן נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 13:46 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 13:48 |
|
| |
| פיינשמקער כתב: |  | | למה אין הגבלת גיל בפורום? |
|
מה כוונתך? גיל מינימום או גיל מקסימום?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 13:54 |
|
| |
| בונדמן כתב: | |
פין וויא איז אנגעקומען דער דיבוק אין וואס ויל ער
סי איז נאך פאר האנען היינט אזעלעכע צי חיש'טע בריות ? |
|
שרייבסטו אויף אידיש ממש אזוי ווי א שוועסטערקינד... טאמער נאר פארשטעלטסטו זיך פאר א חסידישער? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 14:01 |
|
| |
| גרשום כתב: | |
| פיינשמקער כתב: | | | למה אין הגבלת גיל בפורום? |
|
מה כוונתך? גיל מינימום או גיל מקסימום? |
|
נגיד זאת כך.
אם תספר לכל המפגרים משני הצדדים כאן שהמחלוקת העיקרית בין אדמוה"ז לגר"א היתה בהבנת סוד הצמצום, הם יפתחו עליך זוג עיני עגל גדולות ומטומטמות.
כך שאולי הגבלת גיל היא לא הנקודה. אולי באמת הגבלה סוגנית וד"ל.
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי פיינשמקער ב- 26/08/2022 14:01:59
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 14:04 |
|
| |
פיינשמקר.
דער באגריף "שוועסטער קינד" אויף יידיש מיינט נישט "ערבים" ווי אויף עברית.
פונקט אזוי ווי ביטחון אויף יידיש איז אנדערש ווי ביטחון אויף עברית. אויף יידיש
ביטחון איז כלפי שמיא.(א ייד האט ביטחון אין רבונו של עולם) אין אויף עברית
מיינט מען כוחות הביטחון.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 14:13 |
|
| |
| פיינשמקער כתב: | |
| בונדמן כתב: | |
פין וויא איז אנגעקומען דער דיבוק אין וואס ויל ער
סי איז נאך פאר האנען היינט אזעלעכע צי חיש'טע בריות ? |
|
שרייבסטו אויף אידיש ממש אזוי ווי א שוועסטערקינד...
טאמער נאר פארשטעלטסטו זיך פאר א חסידישער?
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 14:24 |
|
| |
מע וועט קיינעם נישט שטראפן אין הימל פאר זיין גרייזיק יידיש.
זאל יעדערער שרייבן ווי ער קען, ס'זאל אבער זיין פארשטענדלעך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2022 20:40 |
|
| |
| רעיונוביץ כתב: | |
הליטאים מקפידים לקיים את כל ההלכות, ככתבן וכלשונן,
ולכן הם מתיזים את הז' של 'תזכרו' כי זה גמ' מפורשת !
הם מקפידים לומר כל מילה שיש בה דגש, כי כך לפי ההלכה צריך לקרוא אותה ! ! !
הם נוהגים להבדיל בין האות א' לאות ה' ולאות ע'
שבמבטא חסידי לא תמיד יש ביניהן הבדל.
והם מתפללים ברצינות !
הם משתדלים לכוון בכל מילה,
ולכן התפילה שלהם איטית.
והתפילה הליטאית ממש לא עצובה, אלא רצינית,
כי הם לומדים על התפילה שתהיה 'עבודת הלב'
ממש עבודה ! ! !
כמו שנאמר בגמ' בתחילת מסכת תענית ב,' א
ומנא לן דבתפלה? דתניא: "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) - איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר: זו תפלה."
|
|
מסכים אתך איפשהו, לא ענית לשאלה שלי האם יש להם בקבלה איך לבטא ע' א' ה', ואיך ההתזה של ותזכרו צריך להיות, בגדולה או בקטנה. עדיין התפילה של הליטאים היא עצובה, ראה למשל את התפילה האיטית של אחינו הספרדים, שנעשה בנעימה, הנעימה של הליטאים זה מרירות, והוא רחום יכפר עוון נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2022 20:49 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | |
אמנם קצת מצער שיהודים כל הזמן מקטרגים זה על זה
ולא הייתי כותב את מה שאכתוב עכשיו, אילולא הפך המקום לשק חבטות חסידי ליטאי
לפחות אכתוב את זה על הדרך החיובית, ואידך זיל גמור
ליטאים מתפללים כמונה מעות, לאט, כוונה בכל מילה
חסידים מתפללים בדביקות, בשמחה, בתחנונים
וככל שמדובר בכמות הזמן, אפשר לראות את המנינים החסידיים הקבועים, אלו שרובנו כאן לא מכירים, אני מדבר על מנינים סגורים של החסידויות ולא בשטיבלאך, אלו ארוכות פי שתים מכל מנין ליטאי הכי ארוך, הן אורכות כשעה וחצי עד שעתיים, כשפסוקי דזמרה שם לבד יכול לקחת 40 דק' עד שעה, אני זוכר מנינים כאלו בויזניץ של לפני 30 שנה, היו מנינים סגורים בבנין הישיבה קטנה בקרית ויזניץ, כיום אינני יודע היכן הן מתקיימות, יש כאלו כמעט בכל חסידות, בחלקם מדובר במנין של האדמו"ר וברובם מדובר בסתם מניני אברכים צעירים שרוצים להשקיע ולהאריך בתפילה
ומצד שני ניתן לראות כפי שצוין כאן ליטאים המתפללים בחפזה מצטרפים באמצע מנין, ויוצאים אחרי קדושה
משמע שאין מקשה אחת בנושאים אלו, וההכללות בנוגע לאריכות הזמן של תפילה אינן במקום, זה תלוי בכל אדם ואדם. |
|
אמנם נכון, יש מקור לתפילה כמונה מעות, זה הלכה נראה לי, בפסוקי דזמרה, יש גם מקורות לתפילה זריזה ובלי עצבים. כולם אהובים, ובלבד שיכוון לבו לשמים. בזמננו מתאים תפילה זריזה. מצד שני אני מוחה על אופנה חדשה שהחזן מזדרז כל כך, שאתה לא מספיק להתפלל חצי קטע, והחזן המטומטם כבר מכריז ; יגדיל תורה ויאדיר.. והיה ה' למלך על כל הארץ, ה' אחד ושמו אחד ! זה ליצנות מהתפילה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2022 20:56 |
|
| |
| לומזה כתב: | |
מבטא הליטאים לא מעצבן. הוא מקור של השראה וחיבור למשמעות המילים. |
|
כתבתי על קצת ליטאים. והאמת שנוסח התפילה בכל בית כנסת ליטאי שמכבד את עצמו זה בושה וכלימה, הם עומדים מול עריץ שעומד עם שוט, לא יעזור לכם תירוצים. אמנם יש את היתרון שזה כמונה מעות נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2022 20:58 |
|
| |
עכשיו הבנתי, התורה בשמחה, והתפלה ביראה ודיכאון. אין לי כוונה להציק, אני ביקורתי לכולם נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2022 21:08 |
|
| |
בגור מתפללים מהר. הסביר אחד האמו"רים. ווען א ווגן (מיט פערד) פארט פאמעלעך כאפן זיך ארויף שקצים.
כלומר מחשבות זרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2022 00:35 |
|
| |
בונדמן
רציף
אם כבר הזכרת, אני לא רואה שהתורה שלהם בשמחה, אדרבה, בעבר הבחורים שלהם היו לומדים ומפזמים ניגון עצוב ומדכא במיוחד, וזה פשוט, כי פגה"ב מביא עצבות, הדור הצעיר שלהם כבר פחות מכיר את הזמזום הזה,
לירושלמים הנכבדים דלעיל, אם כבר דיברתם, אעמיד אתכם על טעותכם, אין כזו מילה "שוועסטער קינד" זה שיבוש גדול שהשתרש פה בארץ ישראל באידיש המדוברת, כשמדברים על 'בני דודים' (אמיתיים) וקוראים להם שוועסטער קינד, שפירושו המילולי הוא 'הילד של האחות' שזה בעצם אחיין מצד אחותך, ומה הקשר לבני דודים ? אלא הביטוי האמיתי היה "געשוויסטער קינד' - געשוויסטער פירושו 'אחווה' 'אחים והאחיות שבמשפחה, כשאני אומר שאנחנו צצועליף געשוויסטער, זאת אומרת שאנחנו שנים עשר אחים ואחיות במשפחה שלנו כולל אני, געשוויסטער קינד, היה כינוי לבני דודים, ועד היום מדברים כך בחו"ל, פה בארץ זה השתבש ל"שוועסטער קינד"
תוקן על ידי בונדמן ב- 28/08/2022 00:36:59
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2022 00:53 |
|
| |
| בונדמן כתב: | | אני לא רואה שהתורה של הליטאים בשמחה, אדרבה, בעבר הבחורים שלהם היו לומדים ומפזמים ניגון עצוב ומדכא במיוחד, וזה פשוט, כי פגם הברית מביא עצבות, הדור הצעיר שלהם כבר פחות מכיר את הזמזום הזה,
|
|
תוציא את כל הג'ורה החוצה.
לא יאומן לאיזה שנאת ליטאים חולנית החסידים מתחנכים.
בסוף, לא יעזור כלום.
המבנים המפוארים, הפרענצ'עס, הקיגלעך, השטריימלעך עם השפיצים, הקאפטן ושאר המלבושים, הפאות המסולסלות, הטכסים, העניינים, שירה וזמרה, התפרצות אקסטזה, אצל החסידים.
ואילו התורה מחזרת על אכסניה שלה אצל הליטאים הצנועים השקולים והשלווים.
|
|
|
|
|
