מעשה שהיו ליצני הערב רב הישראלים מסובין לחוף ימים ובאו אצלם ליצני צרפת והיו מלעיגין זה על זה. הללו אומרים שלנו מרובה משלכם והללו אומרים שלנו מרובה משלכם. אמרו, ניתי ונחזי, ומשבא מעשה לידם, היתל בהם בורא עולם ונתן רוממות רגליהם של הישראלים בידם ועלו השערה והתהללו חוגרים כמפתחים ועלתה גאוותם שחקים והיו משבחים ואומרים: כוחי ועוצם רגלי עשה לי את החיל הזה. אך יושב בשמים שחק ולעג למו, ונתגלגל הגלגל מרגלי המגלגל עד שבא מעשה למעסי... וגמר ניימאר מאמר.... וכלאחר רגליו הדפו בחזקה, ונפל ברשתו, וקנתה חצירו של הכהן ועוד כהנה ועוד כהנה ויצאו אבלים וחפויי ראש. ועמדו חכמי ישראל ואמרו בקול גדול: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי איצטדיונות. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים: אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת. | 
