"אתם מקשקשים 70 שנה ולא עשיתם כלום. תנו לחרדים לנהל את המדינה, תראו מה יהיה"
לא צריך ללמוד ליבה, כדאי להרחיב את פיקוח המחירים על מוצרים נוספים ושהשבת תהיה יום מנוחה כמו בשווייץ ■ שיחה על כוס שוקו חם עם יצחק גולדקנופף, היו"ר החדש של יהדות התורה
חגי עמית אבי בר-אלי 16 בספטמבר 2022
המלצרית בלובי של מלון וולדורף אסטוריה בירושלים מגיעה ושואלת מה נרצה להזמין. האחד מבקש קפה, השני סודה, וכשמגיע תורו של יצחק גולדקנופף, היו"ר הטרי של יהדות התורה, הלה מתרווח בכורסתו, וכשחיוך ממזרי מרוח על פניו, הוא מצהיר: "שוקו חם גדול. חם, רותח!"
"הרב רוצה גם קצפת?" שואל אותו יועץ התקשורת שלו.
"בזה אני כבר לא מבין", משיב גולדקנופף, ורגע לפני שיצלול לנבכי הפוליטיקה הישראלית, איומי הפילוג אצל החרדים, וכמובן - לסוגיות הבוערות של לימודי הליבה ומגבלות השבת - הוא מבקש להמשיל איזה משל באמצעות פרשת השבוע ("כי תבוא").
"כשהעשירים הביאו את ביכוריהם לכהנים בבית המקדש הם נשאו אותם בכלי זהב. משכך, הכהנים היו לוקחים את הביכורים ומחזירים לעשיר חזרה את כליו. העניים לעומתם, היו מביאים את הביכורים בסלי נצרים - ולכן היו לוקחים להם גם את הסלים.
"שואלת הגמרא: למה אתה לוקח מהעני את הסל? תן לו לפחות את הסל. אמנם שווה פחות מזהב, אבל עבור העני זה שווה ערך. אז מסבירה הגמרא כי כשלקחו מהעני גם את הסל — כאילו לקחו ממנו הכל, לרבות את העניות — ולו כדי שבשנה הבאה יבוא כבר עם כלי זהב".
נו, אז שר האוצר, אביגדור ליברמן, עשה לכם רק טוב. לקח מכם הכל, לרבות הכלים החד־פעמיים והשתייה המתוקה, ולו כדי שבשנה הבאה...
"הזהב יהיה אצלנו".
כדי שבשנה הבאה תהיו בעלי ידע באנגלית ובמתמטיקה, תשתלבו בשוק העבודה ותוכלו להשתכר זהב רב.
"אתם מדברים כאילו שהאנגלית היא שמצילה את העולם".
ראש הממשלה, יאיר לפיד, הניח תוכנית למיליון עובדים בהיי־טק. בליכוד שמעו זאת ורוצים 2 מיליון עובדים. זה לא עניין לפוליטיקה, זה עתיד שוק העבודה. המשק הולך לקראת התמקצעות שמבוססת שפה ומדעים, והוא גם מתגמל יפה את העובדים בתחום. למה למנוע מהצעירים החרדים לקחת חלק בעתיד התעסוקה?
"אין בעיה. נודיע לכולם שיסגרו את כל הספרים וילמדו רק היי־טק. אבל גם כשבהיי־טק רואים חרדי - משלמים לו פחות".
כי חושבים שההכשרה שלו פחות טובה משל החילוני?
"המסירות, המהימנות והדייקנות של החרדים טובה יותר".
אדרבא, אז למה שהחרדי יצטרך להשלים בגיל מבוגר את הפער השרירותי שנוצר בינו לבין לחילוני?
"אתה חושב שהדור הצעיר לא יודע אנגלית? הם יודעים. לומדים דרך ספרים, דרך קורס. או שלמדו לבד".
אז למה לא למסד את זה? זה הרי לא יגרע מלימודי קודש.
"אנחנו לא חושבים שאי-למידת ליבה היא חיסרון, ולא חושבים שאם צריך את זה — צריך ללמוד את זה בבתי הספר, וזה נכון להרבה דברים. אם אתה מגיע לגיל 20 והחלטת ללמוד היי־טק, זה בסדר. אבל פה אומרים לנו: 'אם לא תלמד בגיל 12 היי־טק — לא תקבל כסף לבית ספר, כי אני החלטתי שהיי־טק זה העסק הכי טוב בעולם'.
"אתם לא מבינים באיזו מדינה אתם נמצאים? הכל בסדר פה ורק באנגלית יש לנו בעיה? שונאים אותנו. רוצים לחסל את המדינה הזאת".
הליטאים בניו יורק לומדים ליבה. מה הם יודעים שאתם לא?
"הרבה חרדים לומדים ליבה, אבל אני לא התערבתי למישהו במה שהוא לומד. אתה בא לקונכייה הקטנה הזאת של החרדים, שלא מתגייסים לצה"ל בהתחלה אלא אחר כך, וחלקם לומדים — ועליהם אתה יורה את כל החצים. זה עקרוני. יש לנו השמורה שלנו, תכבדו את זה".
אתה דובר אנגלית?
"אני יודע שיש שפה כזאת. אני למדתי בתלמוד תורת גור. גם לימדתי שם — בבתי הספר של החינוך העצמאי".
"לא רוצה ממשלה חרדית"
אי־שם בשנות ה-80 נשלח גולדקנופף הצעיר בידי חסידות גור לגייס כסף בדרום אפריקה, לטובת בניין שהחסידות רצתה להקים ברחוב ירמיהו בירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שבה האברך טס לחו"ל. אנגלית, כאמור, לא ידע. והנה, אתרע מזלו והמאסף שנשלח עבורו לשדה התעופה נשא עבורו שלט באנגלית.
"הגעתי לשדה ב3:00 לפנות בוקר. הכל סביבי שלטים של מקבלי פנים באנגלית. לא הבנתי כלום. אז הלכתי עם כולם. כולם הלכו ימינה — הלכתי ימינה, כולם הלכו שמאלה — הלכתי שמאלה. כולם עוצרים, אני עוצר. עד שרץ אחריי אדם וקרא לעברי: 'אתה גולדקנופף? באתי לקחת אותך. אתה אורח שלי'.
"למחרת, הוריד אותי הנהג בכניסה לבניין המשרדים של משפחת מורגנשטרן, שאיתם רציתי להידבר בעניין התרומה. את המשמעות של 'פיפטין פלור' הבנתי, אבל כשהגעתי אל המזכירה, וזו שאלה אותי איך אפשר לעזור לי, עניתי לה: 'יו קאם פרום איזראל, פליז תני לי להיכנס'".
גולדקנופף, כך סיפר, ניהל עם המזכירה דו־שיח חרשים זמן ממושך, מכיוון שלא הצליח להסביר לה את תכלית ביקורו. בחלוף זמן, המזכירה התייאשה, וכשהבינה כי הוא בא מישראל, התירה לו להיכנס למשרדי המשפחה היהודית שנהגה לסנן מבקשי נדבות ולא איפשרה להם גישה. "אם הייתי יודע אנגלית, לא הייתי נכנס", מתגאה גולדקנופף המשועשע.
עד 2050 החרדים יהיו כבר רבע מהאוכלוסייה בישראל. רוב התלמידים בישראל יהיו אז חרדים. חלקם בשוק העבודה יאמיר.
"נו, לכן מביאים עולים מיוגוסלביה (אוקראינה; ח"ע וא"ב)".
תרומות מחו"ל כבר לא יספיקו כדי להחזיק את הקהילה, ובלי התערות בשוק העבודה גם המשק יקרוס ולא יוכל עוד לממן אתכם. לא מטריד אותך עתידם של מיליוני חרדים?
"כבר היום מדינת ישראל לא יכולה לחיות ממקורותיה. היא צריכה להביא תרומות מארה"ב — הלוואה כזאת והלוואה אחרת. אלא שמה שאתה מתרים דרך הבונדס — אתה לא מביא לחרדים. אתה לוקח הכסף של העשירים הללו, מראה להם את העוני במוסררה ונותן את זה לרמת אביב.
"כמה כסף משקיעה מדינת ישראל בתשתיות חינוך אצלנו? ילד חרדי מקבל 22% ממה שמקבל ילד בחינוך הממלכתי, בלי להחשיב שעות נוספות. והנה, חסידות גור בונה היום מוסדות ביותר מ-100 מיליון דולר. אז מי מביא יותר כסף, החילוני או הדתי? הדתי, כי המדינה לא נותנת לו כלום".
כלומר, יש על מה לדבר בנוגע לתכני הלימוד — אם רק המדינה תיתן כסף.
"אתם לא מסתכלים עלינו. לא רואים אותנו. למה שילד בישראל לא יהיה זכאי לקורת גג במוסד חינוך?"
אבל המדינה מסכימה להגדיל את התקצוב לחינוך החרדי, מוכנה להשוות את ההשקעה בין החינוך הממלכתי לחרדי — רק שבתמורה, תלמדו ליבה. למה שלא תסכימו לעסקה כזאת? מה עקרוני כל כך בסירוב להוראת ליבה?
"כל זמן שאתה 'הנותן', ואני 'המקבל' — לא נצליח. אם בנינו יחד את מדינת ישראל אפשר לעשות הכל. אבל אתה אומר שזו המדינה שלך, הכל שלך, הכסף שלך, הבריאות שלך".
כל עוד הציבור החילוני מממן וכל עוד ההנהגה היא חילונית, תמיד הצד החילוני יהיה זה שנותן.
צריך להכניס עוד מוצרים לפיקוח, ולייצר סל מוצרים נגיש. אתה לא יכול לתת 900 שקל דרך ביטוח לאומי - ולהגיד שמתחילים את החודש עם 1,500 שקל הוצאות. מה קורה פה?"
"אם אתה לא מבין שאתה צריך אותי כשותף — זו בעיה. כשהיה צריך את הערבים כשותפים, שמו 53 מיליארד שקל (ספין הליכוד על תקצוב רע"מ; ח"ע וא"ב). כשיבינו טוב מאוד שאנו שותפים אמיתיים ונאמנים, זה יקרה. אבל היום לא רוצים אותי כשותף".
אתם אלה שלא מוכנים להיות שותפים לממשלה שאינה תחת בנימין נתניהו.
"אם היו רוצים אותנו כשותפים, ואם היו מדברים אלינו כאל שותפים, ולא כאל כלבים, יכולנו לתרום הרבה למדינה, הגם שכבר היום אנחנו תורמים הרבה — ואתם לא רוצים להבין את זה.
"בגישה העכשווית, אתם יכולים להחליט מחר בבוקר שמי שלא לומד ליבה לא יוכל להיכנס לבית חולים הדסה ולקבל טיפול רפואי. ורק מי שכן למד - יוכל להתאשפז בקומות העליונות ולקבל טיפול מידי פרופסורים".
מה שאתה מתאר לא קרה מאז קום המדינה.
"זה בדרך. הרי אם אתה אומר שתשים אותי במריצה ותיקח אותי לפח אשפה, ויום אחרי זה אתה אומר שנתניהו הוא גבלס (אמירות המיוחסות לאביגדור ליברמן; ח"ע וא"ב) — זה כבר שם. גבולות השיח היום הם לא הגבולות של לפני 50 שנה".
"כבר היה מי שאמר לי שהמשא ומתן איתי - הכי קשה"
בתחילת יוני החליט האדמו"ר מגור כי גולדקנופף ימונה למחליפו של ח"כ יעקב ליצמן, כנציגה המוביל של חסידות גור בכנסת. זאת, אחרי שליצמן פרש מהחיים הפוליטיים בעטיה של הרשעה פלילית.
הבחירה בגולדקנופף לא התקבלה בשוויון נפש. אחרי הכל, מדובר כמעט בנגטיב של ליצמן. עסקן, שפה ושם חוטא גם בעסקים, בעל אישיות ססגונית יותר, מתוקשרת וגם אמידה מאוד - בניגוד לסגפנות שאפיינה את ליצמן.
אצל החילונים זכור גולדקנופף בזכות מאבקי השבת שאותם הוביל - בין אם בחרם שהטיל על רשת שפע שוק, משום שבעליה דודי ויסמן העז להפעיל את רשת המרכולים AM:PM בשבת; בין אם במלחמה שהכריז על מפעל הזכוכית של פניציה בירוחם; ובין אם בלחציו ארוכי השנים להגביל את טיסותיה של חברת אל על בשבת.
גולדקנופף עצמו נזכר בערגה בימים אלה של לחצים ואיומים. "אני זוכר שאירחתי אצלי במשרד שלושה עורכי דין: יעקב וינרוט, יעקב נאמן ויגאל ארנון. שלושתם באו להגן על אל על.
"עמדתי על כך שיהיה הסכם חתום, שלפיו אם אל על תחרוג ותטוס בשבת — היא תשלם קנס של חצי מיליון שקל. אחרי שהסכימו, אמרתי להם שעכשיו צריך לכך ערבות על חצי מיליון שקל. 'זו ההוראה. גדולי ישראל דרשו שתהיה ערבות', הבהרתי.
"כולם היו בהלם, אבל בתוך חצי שעה אותר אחד מבעלי בנק דיסקונט, שהסכים לחתום על ערבות. למחרת חתמנו על ההסכם אצל וינרוט, וחיים רומנו, אז מנכ"ל אל על, אמר לי במעלית: 'איתך זה הכי קשה, אבל אם אני עושה עסקים בעתיד — זה יהיה רק מולך'. אם לא הייתי מצליח במאבק אז — לא רק אל על היתה טסה היום בשבת".
אגב, ב-2019 חשף TheMarker כי גולדקנופף היה האיש שמשך בחוטים בכל הנוגע לתרומתה הכספית של אותה אל על לחסידות גור.
אדם רב עוצמה
בחברה החרדית נחשב גולדקנופף לאדם רב עוצמה. הסיבה לכך נעוצה גם בהיותו ראש איגוד תלמידי התורה, וכן בשל שליטתו ברשת מוסדות החינוך "עולם התורה" ורשת הגנים של בית יעקב.
"מעולם לא נתתי תפקיד לאיש. יש פיקוח בתחום הזה", גולדקנופף מתרעם. "יש מפקחות שמשבצות את בעלי התפקידים והמורים".
אף פעם לא ביקשו ממך לשים ילד במוסד זה או אחר?
"הרבה מבקשים, אבל זו לא המחלקה שלי".
גולדקנופף הוא איש אמיד — הוא מגיע ממשפחה עשירה המחזיקה בנכסים רבים בירושלים, ואחיו מחזיק במפעל לכלי כסף. במקביל לכך, תפקידיו ברשתות החינוך אשר מוסדותיהן זקוקים למגרשים ומבנים לצורך פעילותן ייצר לו ממשק עם יזמי נדל"ן. עם התפקיד הפוליטי כוחו יגדל. עד כמה?
ובכן, הפגישה עמו השבוע בלובי המלון הופרעה לא אחת. פעם היה זה יזם הנדל"ן, משה עידן, מקורבם של אריה דרעי ושל אחיו, שלמה (מומו) דרעי — שבירך את גולדקנופף. פעם אחרת היה זה יזם צעיר בשם שלומי לאופר, שניגש והזכיר לו נשכחות. "דיברתי עליך לא מזמן עם אריה ושלמה. הזכרתי להם איך כשאבא של אריה נפטר אישרת לנו לחבר את אוהל האבלים למים ולחשמל של גן הילדים הסמוך". לאופר מוסיף, "אתה עושה עוד תקליטים הרב? יש עוד הבטחה שהרב הבטיח לי אז. 'דיסק הבא אני עושה עם אבא'" — והשניים עוברים לשוחח על זמירות חסידיות. גולדקנופף הוא גם החזן של חסידות גור, המזמר בחתונות ואירועים של קהילתו.
בהמשך, לאופר גם ידע להזכיר לרב איזו עסקת נדל"ן נשכחת. "כבוד הרב, עשינו שבת ביחד. דיברנו על עתיד המגדלים של המשרדים. ניסינו לשווק לך. היינו בקשר עם החתן שלך, חנוך. מה איתו? שלא תשאיר אותו לבד עכשיו, הא?"
ח"כ יעקב אשר (דגל התורה), עצר אף הוא לידינו, ועל רקע המגעים לשלום בית בין הליטאים לחסידים, לחש לגולדקנופף: "אל תסגור איתם דבר עד שזה לא סגור".
דמות מוכרת נכנסה באותה עת למלון וניגשה על מנת לברכו לשלום. "הרבנית", קרא גולדקנופף כאשר זיהה את ראשת הקואליציה לשעבר, עידית סילמן. "נו, שריינו אותך או לא?" שאל את סילמן — שבשלב זה עדיין לא ידעה אם בנימין נתניהו אמנם יממש את כוונתו.
"בארבע מערכות בחירות למדתי שהכל פתוח, עד שלא סוגרים את הרשימות, אבל מה אצלכם?" היא משיבה לו ומתעניינת במגעים לריצה משותפת אצל החרדים. "לכם אני לא דואגת. אתם רק דואגים שיהיה קצת יידישקייט במגזר. שיהיה מעניין".
גולדקנופף זרם עם המהתלה: "לא נסכים שיהיה עניין רק סביב האיחוד בין המערך ומרצ, או בין סמוטריץ' ובן גביר. צריך שיידעו שגם אנו קיימים", התלוצץ.
בחלוף כמה דקות, הפציע במלון גם הבעל, שמוליק סילמן, שניגש לרב ללחוץ את ידו והזהיר אותו מפני תוכניות ליברמן לגבי החרדים. "צריך שעם ישראל יידע מה הם יעשו אם יישארו בשלטון. היתה לנו פגישה איתו שהאוזניים היו נופלות אם היית שומע אותה. אם הם חוזרים - הלך על כולנו", לחש סילמן.
"הוא אלוקים?" הגיב גולדקנופף. "מפחיד", השיב סילמן. "רוצים לקחת את היהדות ולגדוע את העץ. זיי געזונט".
ביום שני אמנם הגיעו דגל התורה הליטאית, שבראשה עומד משה גפני, ואגודת ישראל החסידית בראשות גולדקנופף, להבנות שיאפשרו ריצה משותפת. אלה כללו הסכם שלפיו לפני כל כניסה לממשלה - יבוטל החיוב בהוראת לימודי ליבה כתנאי להעלאת תקציב המוסדות הלימוד החרדיים.
"מה אנחנו חמורים? למה אי־אפשר לראות בשבת מתנה?"
שושבין העסקה היה נתניהו. וזה, בחוכמה, קבע כך את הרף לגיוס החרדים לממשלה, והניח לכאורה בידי גולדקנופף את ההכרעה איזו קואליציה תקום אחרי 1 בנובמבר, ובידי איזה ראש ממשלה תונהג.
אי־הוראת ליבה היא לא עניין לקונכייה הקטנה שלך. יש לה השלכות ברורות גם על הציבור שייאלץ לממן מיליון חרדים שלא מסוגלים להשתלב בשוק העבודה.
"אם אתם דואגים לנו, נשב סביב השולחן ונראה מה אני צריך, מה אתה צריך ונגיע לעמק השווה. רק אל תסתכלו עלינו מלמעלה ואז תיתנו לנו בעיטה, כמו ליברמן, שמיד כשנכנס למשרד האוצר, אסר על נשים חרדיות לעבוד — גם אם יש להן 13 ילדים לפרנס ובעלן לומד".
ליברמן ביקש להחזיר את התניית הקצבאות ביציאה לעבודה. אם אני לומד באוניברסיטה מישהו מתקצב אותי?
"זה נקרא: 'אני רוצה למשול בך, להיות בעל הבית שלך, ולזרוק אותך במריצה לזבל".
מה לגבי כיבוד "הקונכייה" של החילונים? אתה מבקש מאיתנו כבוד, ביטחון ושירותים — אבל אוסר עלינו להפעיל רכבת ומפעלים בשבת.
"אני מפריע לך לפתוח חנות בתל אביב לפי החוק? למה במקום אחד אוכפים ובמקום אחר לא?"
במאבקי השבת שהובלת נגד רשת שפע שוק הכרזת מלחמה כלכלית נגד הבעלים, דודי ויסמן. הובלת גם את המאבק להשבתת מפעל הזכוכית פניציה.
"שישמרו שבת".
בפניציה היו פועלים קשיי יום שסבלו מהאירוע הזה.
"מה הבעיה לעבוד שישה ימים בשבוע?"
יש שם תנור שהכיבוי שלו בשבת כרוך בהפסד.
"היום הכל דיגיטלי. עם צ'יפ אחד אתה מפעיל ועם צ'יפ אחד מכבה. הנה, מפעל נייר חדרה עובד בשבת - ויש מפעלים שלא עובדים בשבת ומרוויחים פי שניים ממנו".
נייר חדרה מפעל מצליח.
"היום הוא שייך לנוכרים. אבל אם אתה רוצה להעסיק יהודים ולהיות בעלים יהודי, אתה בבעיה אם תעבוד בשבת - מה עוד שזה בעייתי בהתייחס לחוק שעות עבודה ומנוחה. אבל אולי מרב תבטל גם את זה. מרב, איך קוראים לה?"
מיכאלי.
"אני באמת לא זוכר את שם המשפחה".
אז מה לגבי רכבת קלה בגוש דן בשבת? רכבות קלות לא נסעו כאן כשנוסח הסטטוס־קוו לפני 70 שנה.
"לפי החוק, מותר להפעיל רכבות רק במקרה פיקוח נפש".
ואם הממשלה תשנה את החוק?
"גם בשווייץ מונהג חוק יום מנוחה. שם, קופסת סיגריות לא תקנה באותו היום. למה אתה לא רואה בשבת מתנה? מה, אנחנו חמורים? סוסים שעובדים ללא הפסק? שישה ימים תעשה מה שתרצה. תשחק כדורעף וכדורגל. יום אחד תן לי".
בלי לשבור את הראש
למשך כל השיחה עם גולדקנופף, לא מש ממנו יד ימינו הטרי, מוטי בבצ'יק, מי ששימש שנים עוזרו הבכיר של ליצמן, ואף נחשב בתקופתו לאיש החזק במשרד הבריאות.
גם תחת היו"ר החדש, בבצ'יק לא עומד בינתיים לזוז הצדה. עם קשר או בלי, לכשנשאל על כך, גולדקנופף הפליא בפרגון לקודמו בתפקיד: "ליצמן עשה דברים נשגבים. הוא שינה את תיק הבריאות. מאז שנכנס לשם, כולם מחזרים אחרי התיק הזה".
כלומר, גם אתה תבקש לך את התיק הזה, אם תיכנסו בעתיד לממשלה?
"אני לא יודע, אבל מה שטוב במשרד הבריאות — זה שאפשר להתחיל לעבוד בו ולסייע לעם ישראל כבר למן היום הראשון. בלי תוכניות אב וכולי".
מה לגבי ראשות ועדת הכספים?
"אני לא מדבר על כלום. כשבא ליברמן ואמר: 'אני רוצה את משרד האוצר', כולם שתקו. מרגע שבא דתי עם זקן — כולם לא יכולים לסבול את זה".
אם ביבי משיג את 61 המנדטים שלו, ואתה שותף בכיר אצלו. מה תהיה רשימת הדרישות המיידית?
"אני רוצה שוויון זכויות למורים חרדים ולתלמידים חרדים. לא נהיה סוג ב' או ג' במדינה הזאת".
מה עוד?
"דיור בר־השגה לחיילים משוחררים ולאברכים, ולהוריד את יוקר המחיה".
איך?
"ששר אוצר ישבור את הראש. אני צריך לשבור הראש במקומו? 70 שנה אתם מקשקשים ולא עשיתם כלום. תנו לחרדים לנהל את המדינה — ותראו מה יהיה. מצד אחד אתה מעשיר אנשים — אבל בה בעת דופק את אלה שאין להם לחם וחלב. מי מעלה את מחיר החלב?"
כלומר, תדרוש הכנסת מוצרי יסוד לפיקוח מחירים.
"צריך להכניס עוד מוצרים לפיקוח, ולייצר סל מוצרים נגיש לכל אדם במדינה. אתה לא יכול לתת 900 שקל דרך ביטוח לאומי — ולהגיד שמתחילים את החודש עם 1,500 שקל הוצאות. מה קורה פה? עד שלא נפגין כמו השחורים בארה"ב, לא יקרה פה כלום".
בינתיים, אתם מאבדים קולות דווקא לעוצמה יהודית.
"אנחנו נגד עלייה להר הבית".
גם הם מציגים מצע כלכלי־חברתי.
"בעזרת השם, נלך ביחד".
ואם כבר דיברת על שוויון, תנועת "נבחרות" - שמייצגת נשים חרדיות, עתרה נגדכם לבית משפט בדרישה לקבל את הזכות להיבחר.
"אם הן רוצות להיות בכנסת, שיילכו למיכאלי. הן לא בוחרות בנו".
מה עם משרד החינוך?
"אם נוכל לפצל החינוך החרדי ממשרד החינוך, יכול להיות. על החינוך הרפורמי אני לא יכול להיות אחראי. ועל החינוך הערבי אני לא רוצה להיות. רק במשרד החינוך יש יחס לחרדים, ויש יחס אל כל השאר. יש בישראל עשרות אלפי מוסדות. למה רק החרדים צריכים רישיון? מוסד ממלכתי־דתי אתה יכול לפתוח בלי רישיון".
כולם צריכים רישיון.
"אני חי את העולם הזה — אתה שולח את הילד שלך למוסד ממלכתי או ממלכתי־דתי, ואף אחד לא בדק אם יש היום בטיחות. לי אתה אומר, 'יש בטיחות?' מאיזה כיס אשלם על כך? דורשים ממני שלוש אסלות, חצר, קולר והצללה, אבל בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי לא צריך כלום".
לא שמעתי שאפשר לפתוח מוסד חינוכי בלי הדברים האלה.
"על סבון נוזלי עושים בעיות. במוסד כללי תחפש קולר — לא תמצא. אבל יבוא מפקח למוסד מוכר שאינו רשמי ואין נייר בשירותים — לא תקבל רישיון שנה".
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 19/09/2022 12:12:53
