ועכשיו, קבלו 'פורים תיירה' למדני מקורי.
מפני מה אזני המן משולשין?
ויש לומר, טעם אחד, משום דרבא הוי מחתך לה אתלת קרנתא.
טעם שני, שלא יתחייב בציצית.
וצ"ע, דהרי בלאו הכי אינו מיקרי לבוש, ופטור מציצית?
וי"ל דכתיב בקרא 'עור ובשר תלבישני' (תהלים קלז) והוי שפיר לבוש.
וקשה עדיין, מאי טעמא חייב בציצית, הרי אין בו שיעור.
ונראה לומר, על פי דברי הרא"ש בסנהדרין, שלא ניתנו שיעורין לבני נח.
אלא דקשה, לפי דברי הגר"א בפירושו למגילה, שהמן היה עבד כנעני של מרדכי, ובזה פירש את הפסוק 'כי הגיד להם אשר הוא יהודי', כלומר המן, שמרדכי הטבילו לשם עבדות, וחייב במצוות כאשה, א"כ הדרא קושייא דאכתי יש לו שיעורין.
וצ"ל, דכיון דהמן חייב במצוות כאשה, אשה פטורה מציצית בלאו הכי, ולא קשה על שיעורין, ותו אין גם צורך לעשות אוזן המן בג' קרנות, ואפשר גם ד' קרנות.
אבל קשה לפי שיטת הרמב"ם, דסובר שעבד כנעני יצא מכלל גוי, ולכלל ישראל לא נכנס, ולפי זה אינו חייב כאשה, וכל זמן שאינו יהודי לא נאמרה עליו תורת 'שיעורין', והדרא קושיא לדוכתין.
והנראה לומר בכל זה:
כידוע על פי דברי המדרש, המן היה גבוה חמישים, וזרש אשתו נמוכה כזרת, שהוא חצי אמה.
וכתוב בגמרא (בכורות מה) 'גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא תורן, ננס לא ישא ננסית, שמא יצא אצבעוני'. אבל כאן אצל המן וזרש, יצאו בדיוק ילדים 'בינונים'. (ואגב אורחא קמ"ל, דבינונים תלויים ועומדים עד עשירי, ולכן ניתלו עשרה, ודו"ק)
ולפי זה אתי שפיר, דהמן גובהו חמישים, צא וחשוב כמה גדולה אוזנו, לפחות שתי אמות. וזהו שיעור חזו"א כידוע, ובעי ציצית שפיר לכל הדעות.
וה' יצילנו משגיעות אמן.
 |
|
|
