"כל השונן הלכות"
היות ויש עדות שנשתבשו בגלותם וטעו בהגיית שם 'עמלק' עד שקראוהו 'עמולייק' ושבשתא כיוון דעל על ועולם כמנהגו נוהג. והיות ובפרשת זכור שקריאתה מדאורייתא יש בהם המדקדקים לקוראה כפרטיה ודקדוקיה ומערבים הבהרתם עם הבהרת הבבליים והתימנים גם יחד לדגש הע' והק'. נכתוב מעט הלכות בזה:
• כשיבוא הקורא למילת 'עמלק' ידגיש מאד הע' עד אשר תבלוט גרוגרתו אשר בגרונו כשיעור ב' אצבעות. ומ"מ יזהר לבל תבוא גרוגרתו עד הס"ת ממש שהרי צריך לקוראו מן הכתב.
• כשיגיע לק' דעמלק יקעקע בגרונו כמנהג הבבליים [אשר יש בהם שהחמירו בזה אף בקדיש לומר 'יתקדל' במקום 'יתגדל'. ודו"ק] לדגש הק' בשיעור הראוי [שדומה לקרקור השכווי]. ומעשה באחד שקעקע יותר מדי עד שיצאה נשמתו, התקינו שלא יאריך בקעקוע אלא כשיעור 'דלת' של 'אחד' בקריאת שמע.
• יתן רווח בין מילה למילה כשיעור הראוי. ושוב מעשה באחד שהיה מאריך עד שיצאה נשמתם של הקהל, התקינו שלא יאריך אלא כשיעור המתנה לקו ארבע מאות ושתיים.
• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים
• ידגיש הח' של 'הנחשלים' וינוע בשווא שבו ואם קשה עליו הדבר די לו בהערמה ע"י כחכוך בגרונו.
• מצווה לשמוע כל מילה בדקדוק אבל לא ידקדק לשמוע יותר מדי. מעשה באחד שדחק אוזנו בין פיו של הקורא לספר התורה ונשך הקורא את אוזנו, התקינו שיאמוד מרחק כשיעור רוק הניתז מפיו של הקורא באות פ' דגושה.
• היות ולא נפסק לן האם צריך למחות את 'זכר' עמלק או את 'זייכר' עמלק, די שיכוון למחות את כל צאצאיו של אותו רשע מהורותו עד סוף כל הדורות.
• היות ונתערבו מיני העדות זה בזה ויש בני שאר קיבוץ גלויות המרוכזים בישיבה אחת, התקינו שיהיו הכל עולים לקריאת פרשה זו וינגנו בטעמיה איזה ניגון שירצו ובלבד שלא יהיה שם אדם המכיר בטעמי המקרא.
• יש המדקדקים בכל המצוות מדאורייתא לצאת ידי חובה ולאו דווקא בקריאת פרשה זו של מחיית עמלק.
• יחמיר הקורא את סבר פניו ויקפוץ גבות עיניו זו כנגד זו ללמד לעמי הארצות שבהיכל שקריאה זו מצווה מן התורה היא.
• המדקדקים לרוץ מבית כנסת אחד לרעהו כמה וכמה פעמים לצאת ידי חובת כל השיטות הן בטעמי המקרא והן בצורת הכתב, יזהרו שלא יטלטלו בכיסם עלונים אף במקום שיש עירוב ומשום שאין כל הגבאים שווים בדעותיהם ויש האוסרים להכניס כתבי עת שאינם משתייכים לגזעם.
ועתה נשלים בזה מקצת ממצוות משלוח מנות ושאר מצוות היום:
• יזהר שלא לשלוח מיני 'טופי' אשר עמדו בביתו ימים רבים שמא יתפתה חברו ויאכלם וידבקו שיניו העליונות לתחתונות ונמצא נמנע מסעודת פורים.
• לא ירבה משלוחו בניירות ובצלופנים וימעיט בצרכי סעודה שסופו לקבל משלוח מנות זה שוב, שכן דרך המשלוחים הריקים להיות שבים אל בעליהם.
• השותה מעט יין יותר מלימודו אל ישים עצמו כשיכור וידבר כשלשונו נשמטת מתחת חיכו שהרי 'הונאה' יש כאן. ומ"מ אם הוא בבית חמיו ויבוא לידי גנאי אם לא ישתכר, שפיר עביד.
• בקריאת המגילה לא יטרח הגבאי יותר מדי להכריז אילו מקומות שרויים בהכאת המן שכבר נשתנו הטבעים וכשלו העם מכוחם להרבות בהכאה.
