האם נתניהו נסחט באיומים על ידי החונטה?

הנה רשימה של כל החוקים שבוטלו עד היום על ידי בג"ץ, ותדון בכל אחד מהם לגופו של חוק.

[דחיית גזרת המעונות, לא נמצא פה כי זה היה החלטת ממשלה ולא חוק של הכנסת].

המקור הוא כאן: www.idi.org.il/articles/22273

כלכלה ותעסוקה

לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נגד שר האוצר (1997) בג"ץ ביטל החוק, שמי שעסק במניות, חייב לעבור תקופת צינון של שבע שנים עד שיכול להתעסק בנדל"ן.

שידורי רדיו ללא רישיון (2002) בג"ץ ביטל החוק, שנועד נגד ערוץ 7 שרק חברה ממשלתית יכולה לשדר. ביטול החוק הביא לכך שנפתחו עוד ועוד ערוצי תקשורת פרטיים ברדיו ובטלויזיה.

איסור שלילת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק ברכב (2012) בג"ץ ביטל החוק שמי שיש לו רכב, לא זכאי להבטחת הכנסה, החוק קבע שרכב נקרא מותרות. ובג"ץ קבע שזה לא נכון.

חיוב המדינה בקריטריונים להנחות במס הכנסה ליישובים (2012) בג"ץ  ביטל את החוק, שהמדינה מחליטה בקביעת הקריטריון, וקבע שעל המדינה צריך להיות תקנון ברור ואחיד לכולם.

מס דירה שלישית (2017)  בג"ץ ביטל את החוק שהטיל מס גבוה מאוד על דירה שלישית, בטענה ששל פגם בהליך החקיקה ולא במהות החוק.

מעצר צבאי (1999) החוק מעניק למפקד בצבא זכות להחזיק חייל במחבוש עד חמשה ימים לפני שמביאים אותו לשופט צבאי ולפגישה עם עורך דין. בג"ץ שלל מהמפקדים בצבא את הזכות הזו, וקבע שתוך 12 שעות ממעצרו חייבים לתת לו להיפגש עם עורך דין, ועד 24 שעות להביאו בפני שופט, כי החוק פוגע בזכות לחירות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן בטלה.

פטור מתביעות נזיקין נגד כוחות הביטחון (2006) החוק קבע, שמי שנפגע מהצבא ומהמשטרה, בפעולות סיכול טרור, אינו יכול לתבוע נזיקין את המדינה. בג"ץ ביטל את החוק הזה [ביטול החוק מסייע גם למתנחלים שנפגעו ולא יכלו לתבוע].

מעצר ביטחוני ללא הבאה לפני שופט (2010) כמו במעצר הצבאי, היה חוק במעצר בטחוני, בג"ץ ביטל גם פה את החוק. גם מתנחלים משתמשים בביטול החוק.

שלילת קצבאות ילדים (2021) פסילת חוק ששולל קצבאות מהורים שילדיהם מרצים עונש מאסר על עבירות בטחון בשל פגיעה בשוויון לעומת הורים של ילדים שעברו עבירות לא ביטחוניות.

אפליה בקבלת קצבת הבטחת הכנסה (2010) לעתירה שהוגשה על ידי ארנן יקותיאלי, ממייסדי עם חופשי, פוסק בג"ץ קובע כי סעיף בחוק התקציבים שהעניק הבטחת הכנס לאברכים פוגע פגיעה שאינה מידתית בעיקרון השוויון, שכן התקציב מתקצב אך ורק ישיבות. בפסק הדין קבעו שופטי בג"ץ כי "השתייכותם של אברכי הכוללים לקהילה בעלת ייחוד, המקדשת את לימודי התורה כחלק מהותי מהווייתה, אינה יכולה להצדיק פגיעה בשוויון הבסיסי בין כלל אזרחי המדינה".

מלגת לימודים לאברכים בלבד (2014) התאחדות הסטודנטים מגישה בג"ץ נגד ממשלת ישראל בענין סעיף בחוק התקציב המעניק לאברכים מלגת לימודים לתקופה של חמש שנים. בג"ץ מקבל את העתירה וקובע כי תשלום מלגת הלימודים לאברכים פוגע בשוויון, אינו משרת את תכלית המטרה ואינו עומד במבחני המידתיות.

שוויון בנטל- חוק הגיוס (2012) ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה שופטים, קובע בג"ץ כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, ("חוק טל") אינו עומד במבחן המידתיות, שכן לא הוכח כי יש בכוחם של האמצעים שנקבעו בחוק להגשים את מטרתו, ולכן הוא אינו חוקתי והכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים ביום 1.8.2012.

שוויון בנטל 2- חוק הגיוס (2017) פסיקה נוספת של בג"ץ לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד הכנסת קובעת כי הסדר הגיוס של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" פוגע קשות בשוויון ובאופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית בכבוד האדם. שופטי בג"ץ קובעים כי ההסדר בלתי מידתי ובלתי חוקתי ודינו להתבטל, אך מעניקים לכנסת שנה הארכה עד שהביטול ייכנס לתוקף.

חוק החרם (2015) הרכב מורחב של בג"ץ קובע כי סעיף בחוק החרם הקובע פיצויים ללא הוכחת נזק למי שקורא לחרם על ישראל, אינו מידתי. הסעיף התיר לבית המשפט לחייב את מי שקורא להטלת חרם על מדינת ישראל, בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק. עם זאת, באותו מעמד בג"ץ מאשר פה אחד את הסעיפים הקשורים לעיצומים המנהליים המאפשר לשר האוצר להטיל מכוחו של החוק על מי שמפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל, או על מי שהתחייב להשתתף בחרם.

מבקשי המקלט

# כליאת מבקשי המקלט (2013)

בג"ץ מבטל את ההסדר שנקבע בחוק למניעת הסתננות, המאפשר החזקה במשמורת של מסתננים חסרי מעמד בישראל לתקופה של שלוש שנים, בטענה שהסדר זה אינו חוקתי כיוון שהוא עומד בסתירה לזכות לחרות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

## כליאת מבקשי המקלט (2014)

תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות מאפשר להחזיק מסתננים חדשים שנכנסו לישראל במשמורת לתקופה של שנה ואשר מכוחו הוקם מרכז שהייה למסתננים הידוע בשם ״חולות״. בג"ץ קובע כי התיקון פוגע בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם, אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, אינו צולח את הביקורת החוקתית ולפיכך בטל.

### כליאת מבקשי המקלט (2015)

בג"ץ קובע כי תקופה של 20 חודשים ב"מרכז השהייה למסתננים" היא בלתי מידתית, והקצה לכנסת שישה חודשים כדי לחוקק תקופה מרבית שתהיה מידתית. עוד קובע בג"ץ כי יש לשחרר לאלתר את כל מי ששוהה במתקן "חולות" 12 חודשים או יותר, שהם הרוב המכריע של אוכלוסיית השוהים במתקן כיום. יחד עם זאת נדחתה העתירה נגד כליאת מבקשי מקלט ב"סהרונים" עם הגעתם לישראל למשך 3 חודשים לצורך זיהוי ובדיקת אפשרות גירוש, וכן נדחתה העתירה בכל הנוגע לעצם הסמכות להורות למבקשי מקלט לשהות במתקן "חולות".

פיקדון מבקשי המקלט (2020)

בג"ץ קבע כי החוק המחייב לנכות 20% משכרם של המסתננים, לשם יצירת פקדון על ידי המדינה, לשם עידוד יציאתם מהארץ אינו חוקתי. לפי פסק הדין, מדובר בפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותם לקניין. שכרם של המסתננים הוא הקניין העיקרי המשמש למחייתם. שלילה זו נעשית למשך שנים ארוכות ובלתי מוגבלות שלעתים אף מביאות להפקעה מוחלטת של קניין זה. בית המשפט הורה כי בטלות הסעיף תחול באופן מיידי והכספים יוחזרו למסתננים בתוך 30 יום.  

כללי

הגדלת פיצויים למפוני ההתנתקות (2005)

חוק יישום תכנית ההתנתקות הגביל את זכות המפונים לפיצוי בין היתר באמצעות קביעה שהמפונים לא יוכלו לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם מעבר לפיצוי הקבוע בחוק, וקביעת גיל 21 כגיל הסף לצורך זכאות למענק אישי שנועד לפצות על הסבל ועוגמת הנפש מהפינוי. בג"ץ מתקן את העוולה הכלכלית וקובע כי גם מפונים צעירים, שגילם פחות מ-21, זכאים למענק אישי; בנוסף קובע כי הוותק של התושבים המפונים יחושב עד ליום הפינוי; ומאפשר למפונים לבקש פיצויים הן דרך מנהלת סל"ע והן דרך בתי משפט אזרחיים. כל זאת מתוך נימוק שההסדר שנקבע אינו מקיים את דרישת המידתיות של פיסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

איסור הפרטת בתי הסוהר (2009)

בג"ץ נעתר לעתירת חטיבת זכויות האדם נגד בתי הסוהר ומבטל הקמת בית סוהר (במתכונת ניסיונית) שיופעל וינוהל על ידי תאגיד פרטי ולא על ידי המדינה. ומנמק זאת בשל הפגיעה הבלתי מידתית בכבודם ובחירותם של אסירים.

הסדרת הקרקעות (2020)

בית המשפט קובע כי החוק שנועד להכשיר בדיעבד בניה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון, שנעשתה על קרקע פרטית פלסטינית, אינו חוקתי. זאת משום השחוק פוגע באופן בלתי מידתי בקניין, בשוווין ובכבוד של התושבים הפלסטיניים. אף שבית המשפט אישר שה"תכלית האנושית" בחוק היא ראויה, הפגיעה בקניין, בשווין ובכבוד היא פגיעה קשה ביותר. החוק לא עומד במבחן המדיתיות משום שהיו אמצעים מידתיים יותר שהיו משיגים את התכלית, תוך פגיעה פחותה בזכויות.

חוק הפונדקאות (2021) בוטל.