המביט לארץ ותרעד
ד"ר תומר סיימוןבתאריך אפריל - 21 - 2013
יפן נמצאת באחד האיזורים הסייסמוגנים (מייצר רעידות אדמה) ביותר בעולם. רק לפני שנתיים התרחשה רעידת אדמה עצומה לחופי יפן שגרמה ליצירתו של גל צונאמי אימתני שזרע הרס רחב היקף. רעידות דומות התרחשו לאורך ההיסטוריה של העם היפני, עובדה שהשפיעה עמוקות על התרבות ועל דרך החיים שלהם. החיים לצד איום מחייבים מוכנות והיערכות תמידיים שאותם ניתן לראות לאורכה של ההיסטוריה היפנית. דוגמא לכך ניתן למצוא גם בכתבים עתיקים מהמאה ה-8 על השפעתה של רעידת אדמה חזקה על אמונתו של הקיסר, ואף מהמאה ה-17 במהלכה החלו לצוץ ציורים של דג שפמנון ענק (Namazu) המייצג את "מרעיד האדמה" בספרות ובאומנות, ועל פי המיתולוגיה והמסורת היפנית חי מתחת לפני הקרקע וכשהוא מנענע את זנבו נוצרות רעידות אדמה.
בתמונה רואים את נמאזו, המייצג את רעידת האדמה שהתרחשה בטוקיו ב-1855. ניתן לראות את האיכרים תוקפים אותו, כאשר ברקע מגיעים בעלי המלאכה להגן עליו מפניהם. בעלי המלאכה מרוויחים כסף מפעולות השיקום לאחר הרעידה.
בתמונה רואים את נמאזו, המייצג את רעידת האדמה שהתרחשה בטוקיו ב-1855. ניתן לראות את האיכרים תוקפים אותו וברקע מגיעים בעלי המלאכה להגן עליו מפניהם, מכיוון שהם מרוויחים כסף מפעולות השיקום לאחר הרעידה.
לאור ההיסטוריה שלה וההבנה כי אסונות ימשיכו להכות בה, יפן נחשבת כיום למדינה המוכנה והערוכה ביותר בעולם להתמודדות עם רעידות אדמה, כשארה"ב הרחק מאחוריה בפער ניכר.
עם ישראל מתגורר, בנוכחות משתנה, בארץ ישראל כבר למעלה מ-3,000 שנה. במהלך תקופה ארוכה זו התרחשו לא מעט רעידות אדמה, שאף הסבו נזקים כבדים בנפש וברכוש. בספר התנ"ך מופיעים מספר אזכורים להתרחשותן של רעידות אדמה, אך גם הם לקוניים מאוד ואינם מספקים מידע שניתן לעשות בו שימוש.
במטרה להבין את השפעתן של רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים על היהדות ועל אורח החיים היהודי, התקיים ריאיון עם הרב שמחה אילן, שהינו המנהל והעומד בראש המערכת החינוכית-אקדמית של מכון לוסטיג, השייך לבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.
לדבריו, רעידת העולם הראשונה המוזכרת מפורשות בתורה היא הפיכת סדום ועמורה, "ארץ פרי למלחה מרעת יושב בה" (תהלים ק"ז, ל"ד). ים המלח, מדבר יהודה, המכתשים ובקעת הירדן לא נוצרו בששת ימי בראשית ע"פ תורת ישראל. עד לפני כ-3740 שנים, דהיינו 2030 לבריאת העולם, ארץ ישראל הייתה נראית שונה לגמרי, משדרת ההר הארץ-ישראלית הרי בנימין ויהודה נמשך מישור רמתי פורה אשר קצה השני היה בהרי אדום מואב ועמון. בבוקרו של יום אחד כפי שמתואר בתורה בורא העולם הפך את כל כיכר הירדן לבקע ענק בשטח של 90 ק"מ על 20 ק"מ, וכך נוצר ים המלח ומדבר יהודה. כדברי חז"ל "נבקעו הצורים ונמשכו היאורים ונוצר ים המלח". מדרש במגילת קהלת מתאר את הדו שיח הראשון בין בורא העולם לאדם הראשון, "כשסיים הבורא לברוא את העולם, לקח את האדם וסובבו בעולם כולו, אמר לו ראה בני כל מה שבראתי לכבודי בראתי ובשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב עולמי שאם תקלקל ותחריב אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז', כ"ח).
פרופיל בקע ים-המלח בו ניתן לראות קו מקווקו הממחיש כיצד האיזור נראה לפני היווצרותו.
פרופיל בקע ים-המלח בו ניתן לראות קו מקווקו הממחיש כיצד האיזור נראה לפני היווצרותו.
איזכורים ישירים לרעידת אדמה (רעש אדמה) ניתן למצוא בשלושה ספרים בתנ"ך – מלכים, יחזקאל וזכריה. בשלושתם מוזכרת רעידת אדמה שהכתה (או תכה) באיזור ישראל, אך התיאור הוא מאוד תמציתי. הרב אילן מדגיש כי הנביא לא מתייחס לנתונים הפיזיים והגשמיים של כמה נהרגו ואיזה השלכות כלכליות, אלא מתייחס לאירוע הפיזי שקרה כתוצאה מפגיעה רוחנית שהיתה. הנביא בא ובודק מדוע באה רעידת אדמה, ולא איזה מערכת טקטונית או איזו פלטה נגעה באיזו פלטה, ואיזו עוצמה בסולם ריכטר היא היתה. הנביא ניגש לעומק, "למה מגיעה רעידת אדמה?" "מה עשיתם?". כלומר, ברגע שהיתה פגיעה במרקם החברתי או הקהילתי, אז הקדוש-ברוך-הוא אמר שאני רוצה להרעיד לכם קצת את האדמה (המילה אדם היא מלשון "אדמה" – "כי מעפר באת ולעפר תשוב"). אתם פגעתם בקרקע היציבה שאתם יושבים עליה, אז אני ארעיד לכם את המקום. היציבות מגיעה כשאנחנו מחוברים. הרב מוסיף, כי אנשים חושבים ש"מצווה" זה מלשון של "ציווי", אבל "מצווה" באה מלשון "צוות"- חז"ל אומרים "לא ניתנו מצוות לישראל כי אם לצוותם ולחברם כאחד". אלוהים רוצה שנהיה מצוותים, ואם הצוות מתפרק רוחנית אז תראו מה קורה לאדמה שממנה הגעתם- "גם אותה אתם מפרקים?!", ואז מתרחשות רעידות האדמה.
תפקידו של הנביא הוא לעסוק בצדדים הרוחניים, כלומר התרחשה רעידת אדמה אז בוא נבין מה היתה הפגיעה הרוחנית. דוגמא לכך נותן הרב בדברי ישעיהו הנביא שאומר "למה לראות זבחכם אמר השם רומסי חצריי". כלומר, הקדוש-ברוך-הוא אומר "מה אני צריך תפילות וקורבנות אם אתה רומס את החצר שלי?!". ביהדות חצר היא מקום שמאגד בתוכו חיים חברתיים-קהילתיים, ואם רומסים את כבוד האדם, את החברים ואת הקהילה אז גם אלוהים ירמוס אתכם. במילים פשוטות, הרב אילן מסביר כי הקשר בין האדם לחברו קודם לקשר בין האדם למקום ביהדות. ולכן, כששואלים את רבי עקיבא מה הכלל הגדול בתורה, אז הוא אומר "ואהבת לרעך כמוך". גם הלל, שהיה נשיא ישראל (ועבד כנגר), כאשר הגיע אליו אחד מראשי הפילוסופים הרומאים ושאל אותו "האם אתה מוכן לגייר אותי כשאני עומד על רגל אחת?", הוא למעשה שאל אותו, לדברי הרב אילן, "מה הוא ה-DNA של היהדות?". הלל עונה לו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", זו התמצית של היהדות. "את היתר לך ותלמד".
הרב ממשיך ואומר, שישנו מאמר בגמרא בו כתוב כיצד מגיעה רעידת אדמה מבחינה רוחנית. הרמב"ם כותב בתחילת יסודי התורה שפעמים רבות אנחנו משתמשים כלפי בורא עולם במושגים שאינם קיימים, כמו "עיניי השם" ו"יד השם". השם אינו גוף, ועל כך הרמב"ם אומר "דיברה תורה בלשון בני אדם". על מנת להמחיש דבר רוחני ומופשט שקשה להתחבר אליו – עושים לו הנפשה/האנשה. בצורה כזו חז"ל מלמדים אותנו לקחת את זה לחלק הגשמי שלנו – כאשר אנחנו באמת רומסים את החצרות שלנו, אז הקדוש-ברוך-הוא מוריד שתי דמעות. הרב אילן מציין שטיפה של גשם לא נוגעת בטיפה אחרת של גשם, והן אף פעם לא נפגשות ויורדות בנפרד. ה' מוריד שתי דמעות שנוגעות אחת בשנייה, וכשהן נוגעות רועד העולם. הפירוש כאן הוא שבורא עולם אומר ש"לא לתוהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מ"ה, י"ח), הוא בנה את העולם שיהיה יישוב ולא תוהו. כשאתם עושים את זה לתוהו נהיה בלאגן – "תוהו ובוהו". לכן הנביא לא מתייחס מה התוצאות, אלא מהיכן זה הגיע.
ראשית ההיסטוריה מתחילה עם המצאת הכתב ותחילת התיעוד המסודר ע"י חברות אנושיות. שני הכתבים הראשונים בעולם מקורם במזה"ת, הראשון הוא כתב ההירוגליפים במצריים העתיקה, שהומצא (פותח) בשנת 3,400 לפני הספירה. הכתב השני הוא כתב היתדות של השומרים במסופוטמיה, שהומצא סביב אותה התקופה. בעזרת הכתב תועדו מאורעות חשובים כמו מלחמות ואירועי קיצון שהשפיעו על החברה כולה. כפי שצויין בתחילת הכתבה, לאורך ההיסטוריה התרחשו רעידות אדמה חזקות באיזור ישראל שגרמו לאבידות ולנזק רב. ליהדות ישנם כתבים נוספים רבים מלבד התנ"ך, אז כיצד ייתכן שאין תיעוד של אירועים אלה בקהילות היהודיות שחיו פה?
prepareJud
על שאלה זו משיב הרב אילן כי בתלמוד ישנם מספר אזכורים להתרחשותן של רעידות אדמה. למשל, בתלמוד ירושלמי העוסק ב'זוועות' (תופעות טבע קשות כמו רעידת אדמה) מסביר הרב שבשעה שישראל עושים רצונו של מקום ומוציאים מעשרות (נתינת צדקה לעניים), חוזרים תמיד לאותה הנקודה, והיא שכאשר דואגים לקהילה, כלומר תומכים בעני ובנזקק, אז השם ישמור עליי מראשית השנה ועד לסיומה. לעומת זאת, ברגע שאין עושים זאת, "המביט לארץ ותרעד" (מסיכת ברכות, תלמוד ירושלמי, פרק הרואה, הלכה י"ד). המשך הפסוק אומר "ויגע בהרים ויעשנו" (תהלים י"א), כאשר הכוונה להרי געש שהיו פעם בישראל (בגולן, בגליל ובכרמל). עפ"י המסורת, דוד המלך כתב את ספר תהלים לפני כשלושת אלפים שנה.
דוגמא נוספת שנותן הרב אילן נמצאת בדרשה השישית של הר"ן שחי לפני כ-600 שנה, המתייחסת לתופעות ולדברים שמתרחשים בעולם, ויש המפרשים גם את דבריו כאזכורים לצונאמי. בדרשה נאמר כי "לפעמים מתחדשים מקרים בריחוק מקום כדי שישראל יתעורר אל התשובה…". הרב מסביר, שלמעשה אם אתם עוברים על הרצון של החיבור ומתרחקים, מחרימים ציבורים – אז אתם מתירים את עצמכם. יכול להיות שאירועים התרחשו בעמים אחרים כדי שאנחנו נתעורר.
מה שמתגלה בלימוד מעמיק יותר זה שמעבר לתפיסת הענישה האלוהית ויצירת רעידות אדמה, ישנה גם התייחסות מקיפה לנושא המוכנות וההיערכות לחירום ביהדות. הרב אילן מספר, כי אחד מהאדמו"רים כתב לחסידים שלו לגבי החומר ממנו בנויים הבתים, וכי הוא חייב להיות חזק על מנת שיוכל לעמוד בשינויים של טמפ', רטיבות ורעידות אדמה. ישנן הלכות של בניין הבית, לא מבחינה רוחנית, אלא אם הבית עומד ברוח "מצוייה ושלא מצוייה", ואם היסודות "רעועים או לא רעועים". התלמוד, מציין הרב, מחולק לשישה חלקים כשאחד מהם הוא נזיקין. חלק זה כולל פרקים שלמים העוסקים בחוזקות הבתים, והאם מדובר על בית בשדה או בית בעיר. התלמוד מתייחס בצורה פרטנית ליסודות שיש לבנות את הבית, בכל מקום ובכל קרקע. כמו כן, כתוב שאם הוא לא נבנה כך וקרה משהו, אז מי צריך לשלם את הנזק, או מי הנושא באחריות. ובמקרה שקרה גם נזק גופני, מי זה שצריך לשלם פיצויים.
mabitQuote
הרב מדגיש שרעידת אדמה בתלמוד, בפסיקה, מתוארת בהקשר של האם החומרים שנלקחו בחשבון מתאימים עוד בשלבי בניית הבית – ידעת שאתה נמצא באיזור סייסמוגני ולקחת ובנית מחומרים שמתאימים למקום שאין בו רגישות בכלל (מקום יציב יחסית). לדוגמא, תל אביב נמצאת באיזור שיחסית אינו מועד לרעידות אדמה, ונבנה בו בית מחומרים רגילים וקרה משהו, אז לא קרה כלום – אף אחד לא אשם. אך איזור בקעת ים המלח מועד לרעידות אדמה, ואתה קבלן ובנית את הבית בחומרים שמתאימים לתל אביב, והתרחשה רעידת אדמה שגרמה לנזק גדול; כשנגיע לבית הדין שעוסק בדיני התורה, יחייבו את הקבלן: "תסלח לי, הרי בנית בחומרים שלא נועדו למקום הזה- לא לקחת מקדם סיכון ולכן מוטלת עליך אחריות". בבתי הדין היהודיים, מציין אילן, דנים בנושאים כמו שלום בית, שבת, גזירות ושחיטה, שריפת המתים, וכן ברעידת אדמה. במבוא של ספר כללי הפסיקה כתוב איזו סמכות יש לבית הדין, ועל מה אין לו סמכות לדון. אם מהנדס היה צריך לשים חומרים כאלה וכאלה והוא לא שם, אז זה מקרה שדנים בו בבית הדין.
האם ניתן להתגונן ממעשי אלוהים (כוח עליון)?! הרי מדובר בעונש רוחני שאין מה לעשות כנגדו. על כך עונה הרב אילן שישנם שני מושגים, הראשון מתייחס לדברי הנשיא הלל, אבל אנחנו חיים מגוף ומנשמה- החלק הקודם התייחס לחלק הנשמתי. אם למשל יבוא בן אדם עם סכין וירצח אותך, האם ניתן להגיד שבורא עולם רצה במותך?! אבל אתה פשעת, אתה רצחת. על כך יש פסוק בתהלים "השמיים שמיים להשם, והארץ נתן לבני אדם", כלומר אל תעשה חשבונות שמיים. אתה קיבלת פרויקט לבנות בניין, אז אתה חייב לעמוד בנתונים הפיזיים הנמצאים מולך- צריך לבנות קורות, חיזוקים וכל מה שצריך על מנת למנוע אסון, אתה לא נסמך על ניסים. "אני החלטתי להביא רעידת אדמה?! זה לא עניין שלי", אומר הרב.
אם אלוהים הביא רעידת אדמה חזקה, כלומר אנחנו כעם חטאנו כקולקטיב, עדיין צריך לבנות בתקנים שמחוייבים לעמוד בהם. למעשה, בנייה על פי התקן יכולה לגרום לכך שהעונש לא יהיה אפקטיבי? הרב אילן משיב שייתכן שהעונש לא יהיה אפקטיבי, אבל לא צריך לעשות חשבונות של השם, צריך לבנות בית ולהיות מוכנים.
מזה כעשור מדינת ישראל נערכת לתרחיש של רעידת אדמה חזקה. במסגרת זו הוקמה ועדה בינמשרדית להיערכות ישראל לרעידת אדמה בראשותו של ד"ר אבי שפירא, שהכינה את תרחיש הייחוס הלאומי של מדינת ישראל. על פי התרחיש, שעבר עדכון בשנת 2012, צפוי כי לאחר רעידת אדמה חזקה יהיו כ-7,000 הרוגים ומעל ל-8,000 פצועים. כמו כן, בשנת 2011 אישרו ראש הממשלה ומשרד הפנים תוכנית מתאר ארצית לקבורה המונית של אלפי הרוגים ב-8 אתרי קבורה שונים ברחבי ישראל בעקבות רעידת אדמה או אירוע ירי טילים אינטנסיבי על העורף. יצירת קברי אחים, או קבורה המונית, היא נושא מורכב מאוד מבחינה הלכתית. קבורה המונית, טוען הרב אילן, מתארת מצב בו ישנה קבוצה של אנשים, ואין שום אפשרות לזהות את הגופות. אך ברגע שישנה אפשרות לזהות את הגופה, מחוייבים להביא אותה לקבר פרטי. קדושת המתים והחיים בעם ישראל היא גבוהה, מוסיף הרב. לא משאירים מת בשדה הקרב, דואגים שיקבל את המקום המכובד ושיגיע לחלקה פרטית משלו. במצב אסון כשלא ניתן לזהות, אז פשוט יוצרים את מה שמכונה 'קבר אחים', ומשתדלים לכתוב עליו את השמות. כמות הגופות לא משנה בכלל, כלומר יכולים להיות אלפים בקבר אחים אחד.
דוגמא לקבר אחים ניתן למצוא במצודת כ"ח בצפון, מציין הרב, בה ישנה מצבה ועליה כתובים 28 השמות. לא היתה כל אפשרות לזהות את החללים אחרי הטבח שעשו בהם. במקרה כזה, שאין לנו אפשרות לבצע זיהוי, מנסים לברר את השמות של האנשים שהיו בנקודה ומביאים אותם לקבר אחים. הרב מדגיש, כי במידה וניתן אפילו לזהות מישהו עפ"י שומה, ושאשתו תגיד "כזה דבר היה לבעלי", ואין אפשרות שהיה כזה דבר למישהו נוסף, אז לוקחים אפילו את החלק הבודד, קוברים אותו לבד, ויוצרים ממנו חלקת קבר פרטית לאותו האדם.
נושא רגיש שקשור בקברי אחים הוא התרת עגונות, כלומר אם לא יודעים לזהות את הקורבנות, אז גם אין אפשרות להתיר עגונות. על נושא העגונות אומר הרב אילן שמדובר בנושא שנידון לגופו של עניין, ולא ניתן לדעת שום דבר מראש. לכן, בקבר אחים, מציין אילן, תפקידה של חברה קדישא הוא חשוב כל כך מבחינת זיהוי הנפטרים והקטנת אי הודאות. קיים מושג הלכתי "מים שאין להם סוף" – אדם נכנס לאוקיינוס מצד אחד ולא נראה יוצא, אז לא ניתן להתיר את אשתו כי אולי הוא יצא בחוף השני. הרב מספק דוגמא בה ישנו בית משפחה וידוע שמשפחת כהן ישנה בבית, אך גב' כהן נסעה לאמה בירושלים ולא שהתה בו, רק אדון כהן ושלושת הילדים שהו בבית. במהלך הלילה התרחשה רעידה, ולצערנו הבית קרס ולא נשאר אף אחד. במהלך מאמצי ההצלה יחידת החילוץ מודיעה כי אין סיכוי למצוא ניצולים בבית. במקרה כזה תפקידה של חברה קדישא הוא לבחון את הממצאים ולהבין שכאן טמון אדון א. כהן. מרגע זה, למעשה, אשתו הותרה והיא כעת אלמנה. התרת עגונות וקבורה המונית הם תחומים נושקים, ולכן, מסביר הרב אילן, קבר אחים זה נושא שצריך להיות מאוד מדוייק.
בכל העולם על המגיבים הראשונים נמנים כוחות ההצלה, וביניהם המשטרה, כיבוי אש ומד"א. בפועל, בכל רחבי העולם לאחר אירועי אסון, המגיבים הראשונים האמיתיים הם האזרחים, השכנים וקרובי המשפחה, המבצעים את פעולות ההצלה המיידיות שעות רבות לפני הגעת כוחות החילוץ וההצלה. בנושא זה, אומר הרב אילן, כי ישנה חובה המוטלת ללכת ולסייע, מפני שלמות על קידוש השם זה הרבה פחות מלחיות על קידוש השם. ניתן לחלל גם את יום השבת ויום הכיפורים בכדי להציל בני אדם. היהדות מברכת את החיים, ולכן מוטלת החובה אפילו לחלל את יום הכיפורים. כמו כן, ישנה חובה להציל גם אדם שאינו יהודי. הרב מוסיף ומדגיש, שאין דבר כזה ביהדות לא להציל מישהו בגלל שאולי אם אציל אותו אז הוא יהפוך לאוייב שלי. הפסוק "הקם להורגך השכם להורגו" אינו רלוונטי במצב כזה. רק אם יודעים בוודאות שאדון X, שיש לו נשק ביד והוא ממש מחבל חמאס ידוע, וכן אני יודע שאם אני משחרר אותו מתחת לגל ההריסות הוא קם ורוצח יהודים, אז ורק אז ניתן לא להצילו. קדושת החיים היא מעל לכל.
בנוגע לתפילות מיוחדות לאירוע כמו רעידת אדמה, אומר הרב אילן שכשם שמודים על הטוב, כך מודים גם על הרע. במסכת ברכות ישנן הברכות שיש לברך על תופעות טבע (זוועות), ועל המרגיש ברעידת אדמה לברך את ברכת "ברוך אתה אדוני אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית" (ה' ברא ויצר את רעידת האדמה עם בריאת העולם). אם שקטה האדמה ולאחר מכן רעדה בשנית (רעידות משנה) אז יש לחזור ולברך, אך רק אם עבר זמן רב. במידה ורעידות האדמה חוזרות ונשנות אומרים גם את תפילת שמע ישראל.
מעבר לאיום של רעידת אדמה ישראל מתמודדת עם איומים נוספים וביניהם גם האיום הצבאי, ובעיקר איום הירי הבליסטי על עורף המדינה. מחקר חדש של חוקר בעל שם עולמי חושף כי למעשה אחוזי היירוט של מערכת "כיפת ברזל" עומדים על כ-5%-10%, ולא מעל ל-84%, כפי שצה"ל דיווח לאחר מבצע "עמוד ענן". אם אכן מדובר במצב האמיתי, האם עדיין ישנה הצדקה עפ"י היהדות להפעיל מערכת הגנה שכזו בשבת? על שאלה זו עונה הרב אילן בחיוב, מאחר שקיים סיכוי שהיא תציל חיים ותמנע מוות של יהודי אחד אם נפעיל אותה. אז במקרה כזה אוטומטית מותר להפעילה בשבת.
במתווה מלחמתי מלא, ולא במבצע איזורי מוגבל, מערכת "כיפת ברזל" תגן על אתרים אסטרטגיים למדינה, ולא על יישובים. לטענת הרב אילן, מחוייבים לשמור על תחנות הכוח כי הן אינן מספקות חשמל רק לביתי, אלא מספקת חשמל לבתי חולים, ליחידות לטיפול נמרץ, לחדרי ניתוח, למכבי אש ולתשתיות שהן חיוניות לקיום. אם לא נשמור על תחנת הכוח והיא תפגע, יכול להיות שאני כאזרח לקחתי חיים מאדם אחר, אפילו אם הגנרטור שלו יפעל. אך עם זאת, מוסיף הרב אילן, כי חי יאדם ישירים הם בעדיפות העליונה, וחשובים יותר מאשר הגנה עקיפה כמו על תחנת כוח. לטענתו, הדבר נובע משיקולים צבאיים ולא משיקולים יהודיים.
 |
|
|
