"רוצים לראות איך תיראה ישראל בעוד 30 שנה - תסתכלו על ירושלים. יותר חרדים, יותר ילדים, יותר מסים וקצבאות, אבל בכל זאת יותר אי־שוויון כי הקצבאות יינתנו ליותר משפחות חרדיות,
יותר חוב לאומי, וגם פחות צמיחה - כי פריון העבודה הממוצע של החרדים נמוך יותר".
כך הגיב השבוע כלכלן בכיר, ובעליל מתוסכל, לפרסום כי ירושלים, בירת הנצח, ירדה בדירוג החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לאשכול 2 - אחד לפני החלש ביותר. לא רק תסכול עלה מדבריו, גם דאגה עמוקה מהתוואי השלילי שבו מדינת ישראל צועדת - וירושלים מספקת סוג של הצצה לתוואי העתידי הזה.
אותו כלכלן העריך כי בעוד 30 שנה מצבה של ישראל יהיה גרוע אפילו יותר מאשכול 2 שאליו הידרדרה ירושלים, כי "בדרך ההיי־טק הישראלי יחליט שנמאס לו ויעזוב לפאלו אלטו, וגם כי מה שמציל את ירושלים כיום זה מענק הבירה שהיא מקבלת מהממשלה. אבל למדינה כבר לא יהיה איך לשלם לירושלים את המענק הזה".
הירידה של ירושלים בדירוג לאשכול 2 היא אינה הפתעה גדולה. מאז תחילת העשור הקודם היא עולה ויורדת חליפות בין אשכול 3 לאשכול 2 - פועל יוצא של הרכב אוכלוסייתה: כ-27% חרדים ועוד 40% ערביי מזרח ירושלים, אוכלוסייה ענייה ומודרת במיוחד.
השליש הנותר של אוכלוסיית ירושלים, שמורכב מחילונים ומדתיים מסורתיים, כולל בתוכו גם אוכלוסייה המדורגת גבוה מאוד. אבל המיעוט הזה אינו יכול לקזז את ההשפעות השליליות של שתי האוכלוסיות העניות האחרות, שהן יחדיו שני שליש מאוכלוסיית העיר.
בדירוג החברתי־כלכלי בלטה ירושלים לרעה, עם 28% מהמשפחות שלהן יש יותר מארבעה ילדים (ממוצע ארצי 16%), עם 70% בלבד מהתושבים שמתפרנסים מעבודה (ממוצע ארצי 83%), עם 25% בלבד של בעלי תואר אקדמי (ממוצע ארצי 34%) ועם הכנסה נמוכה של פחות מ-4,000 שקל לנפש - לעומת ממוצע ארצי של כ-6,000 שקל. כל אלו הביאו לירידה לאשכול 2.
בהתאם, ירושלים גם סובלת מדימוי של עיר ענייה ומתחרדת, ולכן אוכלוסייה חזקה מדירה רגליה ממנה. מאז אמצע שנות ה-90 סובלת ירושלים מהגירה שלילית קבועה של 5%-10% מאוכלוסייתה מדי שנה. עם זאת, היא ממשיכה לצמוח בגודל האוכלוסייה בשל הריבוי הטבעי הגבוה של החרדים והערבים.
הילודה גוברת על ההגירה
למעשה, אם אנחנו עוסקים במבט על ישראל 30 שנה קדימה, הרי ההשפעה הצפויה של עזיבת האליטה וההיי־טק את ישראל תהיה דומה כנראה לדעיכה הנמשכת של ירושלים - משום שהחילונים נוטשים אותה מאז שנות ה-90.
נטישה של חברות ההיי־טק תהיה חמורה בהרבה, כי עיריית ירושלים ממשיכה להיות עשירה יחסית בזכות מענקים ענקיים שהממשלה מעבירה לה - כמעט מיליארד שקל בשנה מענק בירה מיוחד, ועוד תוכנית חומש של 2.1 מיליארד שקל להשקעה במזרח ירושלים. כפי שהדברים נראים, בעוד 30 שנה המדינה כבר לא תוכל לממן לה מענקים כאלו.
נסיגה חברתית־כלכלית, אבל תנופת פיתוח
רק שההסתכלות על ירושלים כעיר שנגזר עליה לדעוך, כשם שישראל צועדת לדעיכה, אינה מדויקת. "ירושלים היא לא דטרויט, היא לא מתרוקנת מתושבים", אומר יאיר שפירא, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות. הוא מצביע על רמת השירותים הגבוהה שנותנת העירייה לתושביה ("משה ליאון מנקה את העיר בטירוף"), ועל מחירי הדיור בעיר: 2.3 מיליון שקל בממוצע לדירה ב-2021 - פחות מתל אביב, אבל הרבה מעל הממוצע הארצי.
מחירי הדיור מאירים באור שונה לגמרי את מאזן ההגירה השלילי הקבוע מירושלים. בניגוד גמור לתדמית, זה לא רק החילונים שעוזבים לתל אביב, זה גם החרדים שנאלצים לעבור מירושלים לבית שמש בגלל הדירות היקרות. לפי נתוני מכון ירושלים, ב-2020 עזבו את העיר כ-19 אלף תושבים - בעיקר לבית שמש (2,600), תל אביב (1,600) וביתר עילית (840). השכונות עם מאזן ההגירה השלילי ביותר הן כמעט כולן חרדיות.
היהודיות יולדות יותר
בכלל, יש ניגוד מוחלט בין מצבה המידרדר של ירושלים בדירוג החברתי־כלכלי לבין תנופת הפיתוח בה. שילוב של תקציבים ממשלתיים גדולים שזורמים לעיר, וראש העיר הפעלתן משה ליאון, מביאים לתנופת עשייה.
ליאון גאה ב-5,400 יחידות הדיור שנבנות בירושלים, ובהגדלת שטחי התעסוקה ב-2 מיליון מ"ר ל-6 מיליון מ"ר - תוך קריצה לתעשיית ההיי־טק לנצל את אזור העדיפות הלאומית כדי לעבור לעיר הבירה. בירושלים יש גם תנופת פיתוח של תחבורה ציבורית, בעיקר קווי רכבת קלה, ולא פחות חשוב - יש תוכנית חומש ממשלתית עם תקציב של 2.1 מיליארד שקל, שנועדה להתחיל לשפר את מצבה של האוכלוסייה הערבית במזרח העיר.
"מזרח ירושלים זה מחדל של יותר מ-50 שנה", אומר ליאון ל-TheMarker. "לא נתנו להם לבנות, לא סיפקו להם תעסוקה ולא היו תשתיות. התוצאה הייתה שערביי מזרח העיר לא עבדו כלל או עבדו בשחור, וזה כמובן משפיע על הדירוג החברתי־כלכלי".
במסגרת תוכנית החומש, מקים ליאון אזור תעסוקה חדש במזרח העיר, שמנסה למשוך אליו גם חברות היי־טק עם המיתוג "סיליקון ואדי"; בונה מאות כיתות לימוד, כדי לשלב את ערביי מזרח העיר במערכת החינוך הממלכתית (עד כה הם למדו לפי תוכנית הלימודים הירדנית); מפתח תחבורה ציבורית; וסולל כבישים ותשתיות. בכוונתו לדרוש מהממשלה הנכנסת לחדש את תוכנית החומש - הפעם בתקציב כפול של כ-5 מיליארד שקל.
ליאון, כמו גם שפירא ממכון ירושלים, אופטימיים לגבי ערביי מזרח ירושלים. לא רק בגלל ההשקעות הגדולות, אלא גם משום שמבחינים אצלם בניצנים של השינוי החיובי שעבר על החברה הערבית בישראל לפני שני עשורים: הילודה יורדת וההשכלה מתחילה לעלות. בהנחה שערביי מזרח ירושלים יצעדו בתוואי של האזרחים הערבים, המגמה ארוכת הטווח שלהם נראית חיובית.
ליאון אופטימי גם בנוגע למאזן ההגירה השלילי מהעיר, ומעריך שבתוך שנתיים נראה הגירה חיובית אליה. להערכתו, זה יקרה בשל השילוב בין גידול במקורות התעסוקה, לרבות בחברות היי־טק, לבין הזדמנויות בתחום הדיור.
גם כלכלת העיר משתנה. אם כיום היא מוטת ממשלה ותיירות, בקרוב היא תכלול גם תעשיית היי־טק - ומכך ירוויחו כל תושבי ירושלים, לרבות הנשים החרדיות. "ירושלים עוברת מהפכה בדיור, בתעסוקה ובתחבורה", אומר ליאון. "ואם אנחנו בבואה לעתידה של ישראל - הרי אנחנו בבואה מצוינת, כי אנחנו משקיעים ומפתחים".
חצי מהירושלמים באשכול החלש ביותר
רק שהאופטימיות הבלתי־נלאית של ליאון לא מסוגלת לספק תשובה למשקולת הענקית שמעיקה על ירושלים: החברה החרדית. 53% מאוכלוסיית העיר מדורגת באשכול הנמוך ביותר (אשכול 1), אבל בעוד יש ציפייה לשיפור באוכלוסייה הערבית בעתיד - אצל החרדים אין כל מגמה חיובית.
העובדה שהחרדים נוטשים את העיר במספרים דומים לחילונים מקטינה קצת את כובד המשקולת,
ועדיין אם לא יהיה מהפך בהשכלה ובשיעורי התעסוקה החרדיים - ירושלים תישאר לעד עיר ענייה.
בכך, מצבה של בירת ישראל הוא אות אזהרה למדינה כולה.
חייתי בגלות בירושלים 10 שנים לצורך לימודים. למזלה, בתי חוותה את העיר הנוראה הזו רק חמש שנים. עיר מגעילה עם אוכלוסיה מגעילה.ירושלים היא ישראל בעוד 20 שנה.רק חרדים ומטורפים יעברו לירושלים. אני מגיע לשם רק אם אין לי ברירה.
מצבה של ירושלים הוא קדימון.
מה מצפים לשמוע מפוליטיקאי ? אם יאמר שחילונים ממשיכים לעקור מירושלים הוא כורה לעצמו בור. בעיותיה של העיר המיוסרת לא תחלופנה. גם המשכנתא תספר לנו עד כמה רחוקים דבריו.
החרדים כמו סרטן אלים במיוחד מחסלים את מדינת ישראל מבפנים.תומכים בשחיתות שילטונית כי מזרימה אליהם יותר כסף, לא עובדים ומחנכים לחיים על גבם של אחרים, משננים חוקי תורת גזע מלפני מאות שנים ולא לומדים ליבה או כל מיקצוע המואיל לחיים, חובבי פדופיליה ורבנים אנסים, לא משרתים בצבא אבל מובילים את ישראל למלחמת דת הרסנית עם שכניה ועוד.חורבן הבית השלישי רשום על שם החרדים
בטוי מכוער במיוחד. אפשר היה לנסח תגובה יותר עניינית מזו ובלי לכתוב השמצות כל כך מכוערות כל כך וכל כך מעלילות על ציבור שלם - ראוי שתגובה של נועה ע. תימחק בגלל האלימות הגזענות והעלילות שבה
עיר נמדדת בפיתוח של תושביה, לא של הנדל"ן שלה. מי שמתהלך ברחובות מאה שערים, עד לאסון החברתי שממיתים על ירושלים (ובקרוב גם על ישראל) הסוגדים לחבר הדימיוני, שקיומו המופרך מאפשר להם לדכא נשים ולעוות מוחות.
אשלייה. לצערי העיר אבודה. גם את מנופי הכוח של העיר כותשים במדינת הבררה. האוניברסיטה והמכללות, השירות הציבורי בתי החולים המעולים. כל אלה נאבקים על איכות אבל רוב מי שנכנס אליהם הוא חובש כיפה בצורה של חבר מביא חבר והכוחות החזקים יורדים לשפלה ועוזבים לחו"ל... אולי התהליך פחות באוניברסיטה אבל גם הסגל האקדמי והמנהלי כבר גרים פחות ופחות בירושלים. אז אולי תהיה הגירה חיובית... אבל לא של כוחות חזקים בחברה שיכולים לפרנס עיר ועסקים קטנים. המעגל השלילי עובד בתאוצה בעיר הזאת... וכמות משלמי המיסים יורדת. עצוב. הבעייה... זו המראה של ישראל בעוד דור.
זה כבר תלוי בהטבות שהיא תקבל - כסף קונה הכל.
הייתי בירושלים השבוע. עיר מבולגנת כאוטית סתומה מלוכלכלת ומחאה באנשים לא יפים. למה שמישהו נורמלי ירצה לחיות בחושך?
עיר מגעילה.
