ההסכם עם המפלגות החרדיות: תקציב תלמיד חרדי יהיה גבוה מהחילוני (דה-מרקר)
הכותרת בדה-מרקר היום: תלמיד חרדי יקבל 22 אלף שקל בשנה. חילוני - רק 18 אלף.  עקב הסיכומים הפוליטיים: תקציב תלמיד בחינוך החרדי יהיה גבוה מבחינוך החילוניאם ימומש הסיכום בין נתניהו למפלגות החרדיות, התקציב לתלמיד ברשת מעיין החינוך התורני, המזוהה עם ש"ס, יהיה גבוה בכ–20% מאשר בחינוך הממלכתי, כך לפי ניתוח של ד"ר נרי הורביץ ■ "ביטול שאר הגורמים שמפרידים בין החינוך הציבורי לפרטי יוביל לקץ החינוך הממלכתי בישראל"
ליאור דטל 06:00, 19 בדצמבר 2022 עודכן ב-22:40, 18 בדצמבר 2022 www.themarker.com/news/education/2022-12-19/ty-article/.premium/00000185-269e-dcac-a185-bebf4f930000אם יתממש, הסיכום של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, עם המפלגות החרדיות על הגדלת תקציבי החינוך החרדי יביא לכך שההשקעה הממשלתית הממוצעת בתלמיד בבתי הספר היסודיים של רשתות החינוך החרדיות תהיה גבוהה יותר מאשר בבתי הספר הממלכתיים.
רשת מעיין החינוך התורני (המזוהה עם ש"ס) תיהפך לרשת החינוך שתלמידיה יקבלו את התקציבים הגבוהים ביותר בישראל, לאחר שהמדינה תתגמל בתי ספר פרטיים מרשתות חינוך בעלות זיהוי פוליטי, שאינם מלמדים בהכרח לימודי ליבה מלאים. זאת התמונה שעולה מניתוח שערך חוקר החינוך, ד"ר נרי הורביץ, המבוסס על נתוני התקציב של משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"א. הורביץ הגיש את ממצאיו לבכירי משרד החינוך בשבוע שעבר. עוד עולה מניתוח הנתונים כי בניגוד לטענות המפלגות החרדיות על כך שהשקעת המדינה בבתי הספר החרדיים נמוכה, לפי נתוני משרד החינוך כבר כיום המדינה משקיעה ברשת מעיין החינוך התורני סכומים דומים לאלה שהיא משקיעה בתלמידי החינוך הממלכתי. מבדיקה עצמאית שביצע, הורביץ אף טוען כי ההשקעה ברשת מעיין החינוך התורני גבוהה יותר מבחינוך הממלכתי. אם ההסכם עם נתניהו ייצא לפועל, ההשקעה הממוצעת בתלמידים ברשת הזאת תהיה גבוהה בכ-20% יותר מאשר בתלמידים בחינוך הממלכתי (ראו תרשים). לפי הניתוח שערך הורביץ, הסיכום עם נתניהו יגדיל את התקציב לכל תלמיד ברשת מעיין החינוך התורני ב-30%, וברשת החינוך העצמאי (המזוהה עם יהדות התורה) ב-22%.
במסגרת ההסכם, סוכם גם כי ש"ס תמנה שר במשרד החינוך; כי המפלגה תקבל את ראשות ועדת החינוך של הכנסת; וכי יו"ר ש"ס, אריה דרעי, יכהן במחצית השנייה של כהונת הממשלה כשר האוצר. אלה יקנו למפלגה כוח, שיאפשר לה לשפר עוד יותר את מעמד רשת החינוך שלה.  "לסיכומים של נתניהו עם המפלגות החרדיות יהיו השלכות משמעותיות, שאם ייצאו לפועל יביאו לסוף העיקרון המבדיל בין חינוך רשמי וציבורי לחינוך הפוליטי של המפלגות החרדיות", אומר הורביץ. "זהו צעד שינתק באופן סופי את הקשר שבין רמת הציבוריᤞת של מוסדות החינוך — שפירושה לימודי ליבה, שקיפות תקציבית, מניעת אפליה בקבלת תלמידים ונכונות לפיקוח — לבין התקציב שלהם".
לדבריו, "החינוך החרדי אינו עומד בקריטריונים הבסיסיים של חינוך ציבורי, ולאחר שהמדינה כבר רוקנה מתוכן את הדרישות ללימודי ליבה, כעת היא עומדת לבטל את שאר הגורמים שמפרידים בין החינוך הציבורי לחינוך הפרטי. המהלך הזה עלול להוביל לקיצו של החינוך הממלכתי בישראל".
למרות הסיכומים, בחינוך החרדי יישארו בתי ספר שתקציביהם יהיו נמוכים מהממוצע במערכת החינוך, כמו בתי ספר פרטיים שפועלים מחוץ לרשתות החינוך. התקציב הממשלתי לתלמיד בבתי הספר האלה, הידועים כמוסדות "מוכרים שאינם רשמיים" וכ"מוסדות הפטור", נמוך מאוד באופן יחסי. הסיכום בין נתניהו למפלגות החרדיות כולל הגדלה של התקציב למוסדות החינוך האלה, אך לא ידוע עדיין באיזה שיעור.
ניסיון לטשטוש פערים
רשתות החינוך המזוהות עם ש"ס ועם יהדות התורה הן רשתות החינוך הגדולות ביותר בציבור החרדי. ברשת החינוך העצמאי לומדים כ-116 אלף תלמידים, וברשת מעיין החינוך התורני לומדים כ-56 אלף תלמידים. בסך הכל, לומדים ברשתות האלה כ-65% מסך התלמידים החרדים הלומדים בבתי ספר היסודיים ובחטיבות הביניים. אף ששתי רשתות החינוך החרדיות נהנות מתקציבים גבוהים, ההערכות הן כי שכר המורים בחינוך החרדי נמוך בעשרות אחוזים מבחינוך הממלכתי (אך אין נתונים רשמיים בנושא). בנוסף, במקרים רבים המבנים של בתי הספר החרדיים סובלים מתשתיות לקויות.
בניגוד לשיטת התקצוב של בתי הספר הממלכתיים הציבוריים, שבמסגרתה המדינה מעבירה את התקציב באופן ישיר לשכר המורים, למימון שעות הוראה, למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות, בחינוך החרדי, שרובו פרטי, המדינה אינה מעבירה את התקציבים לשטח, אלא לעמותות המפעילות את רשתות החינוך. העמותות מעסיקות את המורים. כך, כלל אין ודאות כי הגדלת תקציב הרשתות תביא להגדלה מתאימה של שכר המורים בהן.
התקציב הממשלתי מממן גם את המטות של כל אחת מרשתות החינוך החרדיות. נחיצות מטות אלה שנויה במחלוקת, היות שמשרד החינוך מפעיל מטה משלו, שאמור להעניק שירותים גם לבתי הספר החרדיים. במטות מועסקים גם עובדים בשכר גבוה: לפי דיווחי רשת מעיין החינוך התורני, שכר הברוטו של המנכ"ל שלה ב-2022 הסתכם ב-55.7 אלף שקל בחודש, בעוד מנכ"ל של משרד ממשלתי משתכר 39.5-42.5 אלף שקל.  בניגוד לטענות ההנהגה החרדית על אפליה תקציבית נגד התלמידים החרדים ברשתות החינוך, כבר כיום רשת מעיין החינוך התורני מקבלת תקציב דומה, בחישוב לתלמיד, לחינוך הממלכתי־יהודי. לפי נתוני משרד החינוך, רשת החינוך העצמאי מקבלת תקציב נמוך יותר, אם כי לפי חישוב נוסף שערך הורביץ — המתייחס גם לעלויות המטה של הרשות והוצאות נוספות שלהן — התקציב לתלמיד גבוה יותר מזה שמציג משרד החינוך, ואף עולה על התקציב של תלמיד בחינוך הממלכתי.
בנוסף לתקציבי המטה, משרד החינוך מממן בסכומים גדולים גם הסעות בחינוך החרדי. התקציב המוקצה לכך גבוה יחסית, מכיוון שבתי הספר מאפשרים קבלה מחוץ לאזורי הרישום של התלמידים ומבצעים מיון עדתי.
חלק מהתקציבים ברשתות החרדיות מוקצים גם לצורך מימון בתי ספר קטנים וכיתות קטנות. מסיבה זו, השימוש שלהן בתקציב נחשב יעיל פחות מאשר בבתי הספר הממלכתיים, שמלמדים בכיתות צפופות יותר, תחת פיקוח הדוק של השימוש בתקציב של המדינה. בשנים האחרונות הרשתות החרדיות נקלעו לגרעונות של מאות מיליוני שקלים, אף שהן מתוקצבות באופן מלא מתקציב המדינה.
משרד החינוך מפרסם מדי שנה הודעה לתקשורת עם נתוני ההשקעה בתלמידים, המצביעה על השקעה נמוכה יותר ברשתות החינוך החרדיות. ואולם מהנתונים שהוא מפרסם, המשרד בוחר לנכות את ההשקעה הנוספת במטות ברשתות החינוך החרדיות, בטענה שאין לדעת כמה מהתקציב הזה מועבר בסופו של דבר לתלמידים. הורביץ טוען כי זהו ניסיון "לטשטש את הפער שנוצר בין רשתות החינוך החרדיות לחינוך הממלכתי ולשאר בתי הספר החרדיים, באופן שיהיה נוח יותר לפוליטיקאים".
דרישה לתוספת תקציב של 670 מיליון שקל
הורביץ בדק כיצד ישפיע הסיכום שעל פיו לחינוך החרדי תועבר תוספת התקציב שבתי הספר הממלכתיים מקבלים עבור יישום הסכם אופק חדש — הסכם השכר עם המורים המועסקים על ידי המדינה ומיוצגים על ידי הסתדרות המורים, שמיושם בחינוך הממלכתי. מהניתוח שלו עולה כי עלות הדרישה לתוספת תקציב לפי עלות אופק חדש, בלי קשר לדרישות התקציביות האחרות, מסתכמת ב-670 מיליון שקל (280 מיליון שקל ברשת מעיין החינוך התורני ו-390 מיליון שקל ברשת החינוך העצמאי).
הניתוח של הורביץ מבוסס על בדיקת סיכום זה בלבד, אף שככל הידוע הושגו סיכומים גם על עניינים נוספים שעשויים להיות בעלי השלכות תקציביות ניכרות. כמו כן, התקציב המועבר לתלמידים בחינוך הממלכתי עלול להיפגע כדי לממן את הסיכומים עם המפלגות החרדיות.
המפלגות החרדיות דורשות לקבל את תוספת התקציב שניתן במסגרת הסכם אופק חדש, אך הן אינן מתחייבות לתת דבר בתמורה. רשתות החינוך החרדיות לא יהיו מחויבות להסדיר את תנאי העבודה של המורים ולהשוות אותם לאלה של המורים בחינוך הממלכתי, שבהם למשל המורים מחויבים להשתתף בהכשרות כתנאי לקידום בשכר ולהיות בעלי תואר ראשון לפחות (ראו תרשים). אף על פי שלמשרד החינוך אין מידע מקיף על המורים בבתי הספר הפרטיים ברשתות החינוך החרדיות, רובם אינם בעלי השכלה אקדמית.
"נראה שהשפע התקציבי ברשתות הפוליטיות לא תמיד מגיע למורים, לילדים או לכיתות", אומר הורביץ. "התקציב מכסה גם עלויות אחזקה של מוסדות קטנים ואת המבנה הפוליטי המסורבל של הרשת, וכן עלתה בעבר סוגיה של העסקת קרובי משפחה. דו"חות ביקורת ותביעות ייצוגיות של עובדים שהוגשו נגד הרשתות מלמדים על הפער העמוק בין העסקנים של הרשתות לבין המורים בבתי הספר".
המקופחים האמיתיים
הורביץ מתנגד למתן תוספת תקציב מקבילה לתוספת אופק חדש לרשתות החרדיות. לדבריו, "זו דרישה מופרכת. זהו שם קוד להעברת תקציבים לעמותות, כי אין למשרד החינוך יכולת להעביר את תוספות השכר ישירות למורה החרדי. במשך שנים קבלת תקציב נוסף עבור אופק חדש תוארה במשרד החינוך כאמצעי לעידוד לימודי ליבה והסדרת עבודת המורים והפיקוח עליהם, וכעת המשאבים האלה יתקבלו ללא תמורה מבחינת רגולציה או לימודי חול". לדעת הורביץ, העובדה שהתקציבים של בתי הספר של רשתות החינוך החרדיות גבוהים יותר מאלה של בתי ספר חרדיים אחרים היא "קיפוח של בתי הספר שאינם פוליטיים, שנעשה מפני שאין להם גב פוליטי, ולכן למשרד האוצר והחינוך קל לדחות את הדרישות שלהם ותקציבם נשחק". לדבריו, "יש בתי ספר חרדיים שפועלים מחוץ לרשתות החינוך, ומוכנים לפיקוח של המדינה וללמד יותר לימודי חול. למרות זאת, הם מקבלים תקציבים הנמוכים בעשרות אחוזים מהתקציבים שהמדינה מעבירה לרשתות הפוליטיות. עשרות מהם הצטרפו בלית ברירה לרשתות הפוליטיות, אף שהם סולדים מהן".
בשנה האחרונה ניסתה הממשלה היוצאת להגדיל את תקציבי בתי הספר החרדיים שאינם שייכים לרשתות הפוליטיות על ידי תוכנית לעידוד לימודי ליבה. חלק מהם שיתפו פעולה עם התוכנית, אך ההנהגה החרדית התנגדה לה, ולבסוף היא נגנזה עקב סיכום בין נתניהו למפלגות החרדיות להגדיל את תקציבי בתי הספר גם ללא לימודי ליבה.
משרד החינוך: "אין לנו את כל הנתונים"
במשרד החינוך מסרו כי אין בידיהם נתונים מלאים בנוגע למורים המועסקים ברשתות החינוך החרדיות, ולכן הם אינם יכולים לחשב את עלויות הדרישות בנוגע להסכם אופק חדש: "אופק חדש כולל התייחסות למספר רב של רכיבים לצורך חישוב השכר, ובכלל זה מספר שעות פרונטליות, מספר שעות שהייה, מספר שעות פרטניות וגמול חינוך. כמו כן, ההסכם כולל תוספת שכר בהתאם לרמת השכלה, לדרגה ולוותק. למשרד החינוך אין את כלל הנתונים של המורים ברשתות, ולכן לא ניתן לבצע תחשיב בעת הזו. כמו כן, למשרד אין את פרטי ההסכם הקואליציוני המתגבש בנושא. לאור כל זאת, לא ניתן להתייחס לסוגיה זו".
באשר לעלויות המטות של רשתות החינוך, נמסר כי: "תקציבן נקבע על ידי משרד האוצר עם הקמתן לפני מספר רב של שנים".
בתשובה לשאלה הנוגעת לבחירת המשרד לנכות את עלויות המטות מהחישובים של הקצאת התקציבים, נמסר: "מערכת השקיפות מציגה ככל הניתן את המשאבים הישירים שמקבל תלמיד, ואינה כוללת הוצאות שלא ניתן לשייך לתלמיד באופן ישיר. חישוב תקרות נוספות יעלה את הממוצע לתלמיד באופן אחיד, כך שהדבר לא ישפיע על הפערים".
ש"ס ויהדות התורה סירבו להגיב. תגובת גפני לכתבה היום במליאת הכנסת:
"כתבה פרי עטו של ד"ר נרי הורביץ. אין לנו אפילו דרישה כזאת. יש דרישה שחלקים מהחינוך החרדי יקבלו 55 אחוז מילד חילוני. דה מרקר כמו כל התקשורת החילונית מביא השמצות נגד הציבור החרדי"
 |
|
|
