לפי בקשת ווטו, אני משכתב את פתיחת האשכול ללא תוספת הקדשה שבכותרת.
אם כי בהקדשה לא היתה שום כוונה וגם לא היתה אמור לפגוע והתייעצתי לשם כך, בכל זאת כנראה שלא ירדנו מספיק לסוף דעת הנוגעים בדבר.
וזו ההודעה המקורית:
קטעים ממאמר של רפורמי שקיבלתי בתוספת תגובותיי:
שער ליהדות המתקדמת
הרב מאיר אזרי
לתנועה ליהדות מתקדמת בישראל היתה עדנה בשנים האחרונות. רבים באו ובאים בשערי בתי הכנסת שלנו, גני הילדים ומוסדות החינוך והתרבות של תנועתנו, ואלפים פנו ופונים בבקשת תמיכה רוחנית בשעות שמחה ועצב. טקסי מעגל החיים מפגישים בשערינו עשרות ואולי מאות אלפי ישראלים...
עלינו לשוב ולשאול מה הם הקודים הערכיים והמוסריים לדור שפרץ גבולות, ולדור שבו פער העושר הוא כה משמעותי ובולט לכול: עידן שבו יש המשלמים עבור כוס קפה איכותי מחיר שווה ערך לשכר עבודה של שבוע המשולם למאות מיליונים מתושבי תבל.
תגובתי:
אנו רואים במשפט זה את המסר הבא "פרצנו גבולות בואו נתאים לעצמנו דת פרוצה" הלא כן???
קטע נוסף:
משימתה הראשונה של היהדות המתקדמת בישראל היא גאולת האלוהים והאמונה בדורנו מידיו של הממסד הרבני. משימתנו, להעביר את זירת ההתרחשות של היהודי והיהדות מן הספרים ופסקי ההלכה לרחוב, למערכת היחסים בין אדם לחברו ולאופי החברה שבה חי היהודי בימים אלה
תגובתי:
בקטע זה אנו רואים כך: במקום שהחכמים יחליטו מה טוב ומה רע, העבר את התורה והיהדות והכרעת משפטיה לכל אדם. הגיוני???
עוד קטע:
היהדות המתקדמת מבקשת לא לנתץ ולשבר את החוויה היהודית, אלא
לחפש דרכים חדשות לביטוי הייחוד היהודי בדורנו,
גם אם לעיתים הדבר כרוך בשינוי אמונות ודעות, סדרי מנהיגות ופולחן. שיטה זו עמדה לנגד חכמים בעבר, שידעו לתקן בשעת משבר ותמורה. כך ידע יוחנן בן זכאי להצעיד את היהדות בחוכמה מעידן של קורבנות ומקדש לעידן חדש.
תגובתי:
נאמר כאן ברור שהמטרה למצוא דרך להרגיש את הייחוד היהודי! לא מספיק חויה יהודית, צריך תוכן יהודי!
האם דובר אודות חיפוש האמת מעבר לחסד ורחמים?
כל ההתקפות על הדת באים על מוסר נימוסי, בעיקר מעמד האשה בנישואין בהעמדת הסוטה וביזויה וכו'.
אם הנ"ל עדיין אינו משכנע הנה קטע ברור יותר:
ראוי ליהדות המתקדמת להיות ראש החץ של החברה המחפשת 'חוויה דתית',
דבר הדורש הגדרה מחודשת למושגים כאמונה, אלוהות ותרבות יהודית..... אחת המשימות החשובות של דורנו היא למצוא תרבות יהודית המגשרת בין ישן וחדש.
תגובתי:
מה עם האמת והמוסר???
ולבסוף קטע מסכם:
באחת מוועידות התנועה ליהדות מתקדמת אמר מר שמעון פרס, ובצדק, שיהודי הוא מי שילדיו יחיו חיים יהודיים. אנו נאבקים היום על דמות חיי הילדים והנכדים.
תגובתי:
"חיים יהודיים" זה רק לאכול מאכלים יהודיים ולשיר שירים יהודיים. מה עם הערכים היהודיים לשקוד על התקדמות האנושיות?
נשלח ב-18/2/2003 08:22
מבחן,
יישר כוח גדול.
הכותבים כאן בשם הרפורמה, נראה לי שהם דווקא מזוהים עם דבריך ולכן הם נמצאים בפורום הזה.
הם התרעמו על ש"שם" מחפשים את הריגושים שבדת ללא העומק וש"כאן" מחפשים במסירות עומק אבל רק בכיוון מצומצם. הם מחפשים את שילוב המסירות לעומק עם הפתיחות [המתאים לרקע שלהם].
נשלח ב-18/2/2003 08:24
הודעת deathshade:
מבחן-כמה דברים על המאמר:.
אני חושב שבאיזה שהוא מקום חטאת לכותב המאמר,
ואולי לא הבנת את כוונתו נאמנה:
אעמוד על מספר נקודות שבהם הבנתי אחרת:
א.כתבת כך:"אנו רואים במשפט זה את המסר הבא "פרצנו גבולות בואו נתאים לעצמנו דת פרוצה" הלא כן???",
הייתי אומר שכאשר המציאות מורה על X, עלינו להתאים את עצמינו ל-X מבלי לחזות חזיונות שוא ואמונות הבל המתאימות למציאות לא לנו.
ב.כתבת כך:"במקום שהחכמים יחליטו מה טוב ומה רע, העבר את התורה והיהדות והכרעת משפטיה לכל אדם. הגיוני???",
אין במאמר משום העברת הסמכויות העוסקות בשפיטה והכרעה מוסרית\תרבותית\הלכתית לעם הפשוט,
אלא משום שימת דגשים חדשים על עניינים העומדים על הפרק,
ולראיה שדבריך אינם מדוייקים אומר כי גם בתוך הרפורמה ישנה הירככיה מסודרת,
רב רפורמי לומד כ-4 שנים בהיברו יוניון קולג',
(האם הוא מ-"הרחוב"?...תמהני על כך)
ג.כתבת כך:"ראוי ליהדות המתקדמת להיות ראש החץ של החברה המחפשת 'חוויה דתית',(מתוך המאמר)
דבר הדורש הגדרה מחודשת למושגים כאמונה, אלוהות ותרבות יהודית..... אחת המשימות החשובות של דורנו היא למצוא תרבות יהודית המגשרת בין ישן וחדש. "
תגובתי:
מה עם האמת והמוסר??? "
----
כותב המאמר הכליל באופן כוללני למדי את מכלול הדיעות שלו,
ברור לעין כל שבתוך "החויה היהודית" המוצעת נמצאים גם תכנים של אמת ומוסר ערכי נעלה,
ואולי כותב המאמר חטא לעצמו בכך שלא פירט את דבריו.
כתבת כך:
"חיים יהודיים" זה רק לאכול מאכלים יהודיים ולשיר שירים יהודיים?. מה עם הערכים היהודיים לשקוד על התקדמות האנושיות?.
אני מסכים איתך בפה מלא,
אך האם יתכן שהביקורת שלך מיותרת נוכח המאמצים האדירים המושקעים בתכנים אמוניים\תרבותיים שהחברה הרפורמית מפתחת בזה הרגע?.
אני מאמין שהביקורת שלך נובעת יותר מסלידה מתוכן חיים רדוד שלכאורה ראית בהצעת המאמר,
הייתי ממליץ יותר להעמיק בנקודות הללו ולנסות למצוא את כוונת הכותב.
נשלח ב-18/2/2003 08:25
הודעת מבחן:
דעת-שד
אדרבה יתבררו הדברים!
הנני מעתיק שוב את הקטע השני.
להעביר את זירת ההתרחשות של היהודי והיהדות מן הספרים ופסקי ההלכה לרחוב, למערכת היחסים בין אדם לחברו ולאופי החברה שבה חי היהודי בימים אלה.
לכן:
א. אמנם "כאשר המציאות מורה על X, עלינו להתאים את עצמינו ל-X מבלי לחזות חזיונות שוא ואמונות הבל". אבל כאשר המציאות הזאת משקפת את חולשות הרחוב העכשוי, לא לכך עלינו להתאים את עצמנו. עלינו לעסוק בדרישה ובחקירה על מציאות אוטופית-אידיאלית ולהשתדל עד כמה שאפשר להתאים את עצמינו למציאות הזו.
ב. לדרישה וחקירה הזאת לא די בלימוד 4 שנים ב HUC, שם לומדים בעיקר אגדות הש"ס והיסטוריה ומתעמקים בהן יותר מאשר בציבור החרדי. עיקר היהדות הוא היישום המעשי של הפילוסופיות הנשגבות. אין שם כמעט כלום מההעמקה ההלכתית שיש אצל כל בחור ישיבה חרדי מצטיין.
ג. איך שלא תהיה כוונת הכותב, אני יודע מיד ראשונה שאין סיכוי אצל הרפורמה לרצינות לימודית של יהדות, כזאת שיש בסביבה החרדית המסורה ללימוד והמקדשת אותו מעל הכל ובצדק.
אתה כמו עוד רבים כאן מחפש את הטוב שבשתי העולמות. לזה צריך עולם חדש כמו שכתב וטו המשלב את כל המעלות.
צריך מנוע מתקדם עם דלק חרדי.
נשלח ב-18/2/2003 08:26
הודעת deathshade
מבחן-ברמה הרעיונית אני ודאי מסכים איתך,וחולק נחרצות על תוכן המאמר כשזה נוגע לי אישית.
אך לצערי האוטופיה עודנה רחוקה כמטחוי קשת,
והשאלה הגדולה הנצרכת,
מה עושים עם אותה מסה גדולה של אנשים שאין בהם דעת יהודית מקורית?.
שאין בהם תוכן הנקרא "קדושת הלימוד"?
איך מביאים אותם לידי הבנה ישומית של התוכן האמיתי?,
הנחזיר אותם "בתשובה",ונבקשם לעבור מסלול זה או אחר בתקווה שאולי יגיעו גם הם לנקודות המתבקשות ונסתכן בטביעתם בים החרדיות לשמה?
הנוכל לזנוח אותם במסענו אנו לחיפוש האמת?.
לדידי אומר שאינני עושה לעצמי הנחות בחיפוש האמת וודאי שאני לא יוצא לחיפוש מתוך נוחות כלשהיא.
אבל כלפי הכלל אני רואה ברפרומה נחמה גדולה לעניין העברת תכנים בסיסיים של מוסר וצדק אלוהי ברמת הרעיון והמעשה עבור אותו ציבור "רחובי".
נשלח ב-18/2/2003 08:27
הודעת יחידי:
מבחן.
כמו שידועה לך דעתי, אכתוב זאת אף ע"ג הפורום.
הדלק החרדי לא יועיל כאן כי הוא זה......
הדלק צריך להיות "דלק" ולא שומדבר אחר...
רמת העיון ההלכתית לא מעלה ולא מורידה...
נצרך כאן, "חיפוש אמת" נטו, ותו לא מידי.
נשלח ב-18/2/2003 08:31
צלמות,
נפגשתי רבות בשאלתך איך מביאים וכו'.
בזמן האחרון אימצתי שני סיפורים ששמעתי כדי להמחיש את התשובה והיא אכן עוברת היטב.
[נדמה ששני הסיפורים נמצאים כבר אי שם בפורום.]
פעם התווכחו בנות חרדיות עם בנות חילוניות. החרדיות חשבו שמצאו טיעון "מפוצץ" כדי להוכיח לחילוניות את בורותם יחסית אליהן.
שאלו: "אתן בכלל יודעות מה זו שנה מעוברת?"
בהמתנה ציפו להתבוששות והודאה בכישלון מצד החילוניות. אבל קרה דווקא ההפך.
ענו החילוניות: "בכלל לא מעניין אותנו מה זו שנה מעוברת".
זה בא להמחיש לך ששם בכלל לא תמצא "אנוסי קדושת הלימוד" המעוניינים במה שאתה מעוניין. לא מעניין אותם בכלל מה זו שנה מעוברת.
אבל בעולם הישיבות תמצא אנוסי התבונה. רק צריך להתעניין ולחפש ולשוב ולהתעניין. הרוצה מוצא.*
יתר על כן, מאחר ומתרבים אנוסי התבונה, סביר שקרוב היום שיפסיקו לחוש בודדים.
זה מביא אותי לסיפור השני. ברוסיה היו מתחפשים לבהמות של הקירקס וכך היו מוצאים דרך להגר מחוץ למדינה באחד ממסעי הקירקס.
כך עשה יהודי אחד והתחפש לאריה. לילה אחד טרם הלך לישון קרא קריאת שמע. פנה אליו הדוב: "גם אתה מהמחופשים?"
כך לאט לאט מזהים אנוסי התבונה איש את רעהו.
יחידי,
איך תחפש את האמת ללא התבססות על רמת עיון הלכתית?
אמת; פירושה מציאת ההתאמה בכל נסיבות המציאות המזדמנות בפני האדם. "לא עם הארץ ולא בור...".
כנראה שלא הבנתיך כהוגן!
נשלח ב-18/2/2003 08:32
הודעת deathshade:
ווטו-אני מאוד מסכים עם דבריך כל עוד הם נתחמים אל תוך עולם הישיבות,
אני הצגתי בעיה גדולה יותר,
ברגע שיש זיהוי פקטור של אמת או בוא נאמר-"ערכים מוחלטים אכסיומיים",
האם עלינו מוטלת חובת ההשמעה לציבור "הרחובי"?
או במילים אחרות-היאך גורמים לתהליך "ההשמעה" להווצר מעצמו במידה ואין מקום להתערבות אדם שהבין תכנים אכסיומיים?
נשלח ב-18/2/2003 08:34
הודעת יחידי:
ווטו.
כנראה באמת שלא הובנתי כראוי, מאחר וגם אני לא הבנתיך..
אני דברתי על רמת עיון הלכתית "חרדית".
האם גם ע"ז אתה שואל שאלתך?, אם כן, אז הבנת אותי, ולא סבירא לך כוותי, ומא טעמא דמר??
עכשיו אני מובן???
ואתה עם השם הארוך באנגלית מגיא צלמוות (לומשנה העיקר שאני יודע מי אתה)
שאלתך האחרונה היא נדבך נוסף, וראוי לפתוח ע"ז אשכול נוסף.
אולי אתה מתכוין ב"רמת עיון הלכתית חרדית" המוגבלת למותר ואסור לשאול? אז אני מסכים.
בכן אני התכוונתי בתחומי היושר עצמו [שקראנו לו כאן "עצם ההתאמה"] בו אין כל כך הגבלה לדיון במלוא הפתיחות אם הוא נעשה בצורה מתוחכמת.
נשלח ב-18/2/2003 08:36
הודעת יחידי:
ווטו.
לא התכוונתי לזה, אבל אם הסכמת כנאמר בסוף דבריך הוטב לי.
(התכוונתי לחשיבה הלמדנית וד"ל.)
נשלח ב-18/2/2003 08:38
הודעת מתענין:
דובר פה רבות על הבעיות בדרכי הדת
הרפורמה והחרדים
אני מציע לחיות עם כולם בשלום ושכולם יחיו איתנו בשלום
כלומר:
למסד ערכים אנושיים הגיוניים הלקוחים מכולם ונותנים לכולם
זה מה שאני מנסה לעשות באשכול "האם שייך ליצור שו"ע לכל העולם" שכידוע לכם התפתח מאד.
[האשכול "מאי חזית בבע"ח" לקוח ממנו, ראו שם דברי מיימוני]
מה דעתכם?
נשלח ב-18/2/2003 08:39
הודעת רציו:
מבחן
תודה!
הרשה לי להעיר כמה הערות:
1. הבאת מאמר ממאיר אזרי שעם כל הכבוד לו, הוא פוליטיקאי (פעיל במרץ) ולא אידיאולוג.
2. מסיבה 1 אין לראות בלשון המאמר כזה דיוק כמו שמדייקים בלימוד התורה.
3. כפי שכתב ווטו אינני (וכן שחרית לפי הנראה לי, אבל אינני דוברה) רפורמי פרופר. מזמן הגעתי למסקנה שכמו ש"תורה בגויים אל תאמין" כך לגבי "תורה ברפורמים".
מי שאין לו את הרקע ו/או עדינות נפש מסוימת שהועברו במשך דורות במסורת, לא יוכל להמציא את הגלגל מחדש. (אבי ז"ל היה רב אורתודוקסי)
הרי אני מתריע כאן כל הזמן על נעילת התורה שבעל פה ללא חת (ותודה לוטו ומיימוני על סובלנותם הנפלאה ביחס לשאר בני עדתם). בכל זאת, עלינו לרכוב על כתפי המסורת התלמודית ולקדמה "כננס על גבי ענק".
מי שאין לו יד ורגל בתורה שבעל פה (על כל חסרונותיה), לא יוכל לבנות מחדש מערכת יושר מוצלחת.
זה ויכוחי עם עמיתיי הרפורמים ולשם כך אני מזמין ללא הרף דוברים אורתודוקסים (המוכנים להיזמן!)
היתה כאן הודעת שחרית עם כמה הערות, שנמחקה. אבל הדברים משתקפים בהודעות הבאות.
נשלח ב-18/2/2003 08:43
הודעת deathshade:
לאור ההתפתחות המעניינת אני מביא קטעים ממאמר (עם הדגשות שלי) העוסק קצת בקווי היסוד של היהדות הרפורמית-
--------------------------------------
מאת מרדכי רותם-מהם עיקרי האמונה?
--------------------------------------
עיקרי אמונה ליהדות ליברלית
מרדכי רותם-המרכז לי"מ
מטרת הדברים שלהלן להעמיד למבחן את השאלה האם אפשרי או נחוץ להסכים על עקרי אמונה שיהיו מקובלים על הזרם הליבראלי ביהדות. כידוע, הוצגו במשך הדורות מספר מערכים של עקרי אמונה ע"י הוגים יהודים שונים. בנוסף להצגה כזו של עקרים, אפשר גם לאפיין את המחשבה היהודית לדורותיה, החל מן התורה, ע"י עקרים מקובלים ומוסכמים, אף על פי שאין הם מובאים בצורה שיטתית. השאלות העומדות לדיון כאן הן: מה יכולה להיות עמדתנו שלנו, כיהודים ליבראלים בעולם המודרני כלפי עקרי אמונה אלה: האם יכולים אנו לקבל את מערכות עקרי האמונה כפי שהוצעו ע"י חכמי ימי הביניים, והאם זקוקים אנו בזמננו לעקרי אמונה מוסכמים על יהודים ליבראלים (פרוגרסיבים או רפורמים).
(כאן מונה רותם באריכות את העיקרים ה"מקובלים" על מקורותיהם השונים: רמב"ם, אלבו, קרשקש...)
ג. עקרי אמונה ביהדות הליבראלית
שלוש השיטות של עקרים שהוצעו ע"י חכמי ימי הביניים יונקות כמובן מן התורה ומן ההנחה שכל דברי התורה אמת לאמיתה הם. אפשר היה לבוא ולאמר שפרט אולי לרמב"ם שמגיע לניסוח עקריו מתוך ראיה פילוסופית ותוך בחינה שכלית של האמונות והדעות שבתורה – הן קרשקש והן אלבו, וכך גם הוגים אחרים במחשבה היהודית לדורותיה יוצאים מתוך אמונת יסוד אחת: תורה מן השמיים. ללא בסיס אמונתי זה אי אפשר להתייחס אל שאר העקרים היוצאים מן התורה כאל "אמת לאמיתה". מכאן נמצא תשובה לשאלה הראשונה העומדת ביסוד מאמר זה: האם יכולים אנו לקבל את עקרי האמונה כפי שנתנסחו בעבר – כעקרים הולמים לתפישת עולם יהודית ליבראלית. אם אחד מיסודות השקפתנו הליבראלית היא הביקורת ההיסטורית – פילולוגית של מקורות היהדות הקודמים, ודאי מסקנתנו תהיה, כמסקנת ביקורת המקרא הקלאסית – שהתורה היא יצירה אנושית, בהשראה אלהית, שנתפתחה במשך הדורות, ולא דבור אלהי אחד שנתן למשה בסיני. מכאן, שאין אנחנו מחוייבים גם בשאר העקרים אשר קיבלו את ניסוחם, כפי שראינו, בדרכים שונות בימי הביניים. אך גם אם איננו מחוייבים בעקרים הללו – עדיין נשאלת השאלה, האם אנו מעונינים בהם ויכולים לקבלם כעקרי אמונה ביהדות הליבראלית בת זמננו. התשובה לשאלה זו אינה דורשת בהכרח התייחסות אל העקרים שהוזכרו אחד לאחד ובדיקה האם הם עשויים להשתלב במערכת אמונות ודעות ליבראלית. שהרי, עפ"י תפישתנו, כל יהודי זכאי להאמין ולפרש את אמונתו בדרכו שלו. ודאי ישנם יהודים בתוך הזרם הליבראלי ביהדות המקבלים עקרי אמונה אחדים ודוחים אחרים, מתוך בחינה אישית של אמונתם היהודית. אולם, התשובה לשאלה צריכה להיות עקרונית:
האם צריכה ויכולה היהדות הליבראלית להציע למשתייכים אליה מערכת עקרי אמונה קבועה ומוסכמת. נראה, שטבעה של תפישה דתית ליבראלית שולל אפשרות כזו. אין הרבנים ואף לא הוגי הדעות שביהדות הליבראלית יכולים לחייב מישהו פרט לעצמם באיזו שהיא מערכת עקרי אמונה, קל וחומר שאי אפשר לדרוש קבלת אמונות יסוד כאלה ואחרות במצעי ועידות של קהילות או של רבנים. כל עוד עוסקות שיטות העקרים למיניהן בנוסחים של אמונה באלהים, יכולתו וסגולותיו, בזיקה שבין אדם ואלהים ובתפישת התורה והנבואה, דומה שמוסכם על הכל במסגרת הליבראלית, שאלו הן אמונות המסורות ללבו של היחיד ואין מקום לנסות לאלץ את הלב או את השכל לקבל דברים שאין היחיד יכול להגיע אליהם בכוחות עצמו. ודאי, גם במסגרת הזרם הליבראלי צריכים אנו לשאוף ללמד את הציבור, שיכיר את מסורת האמונות והדעות ביהדות ויבחן את אמונותיו שלו היום – לאור אמונות העבר, אך בין לימוד המחשבה היהודית לדורותיה לבין הצעת מערכת עקרים בת זמננו המרחק גדול.
גם אם מוסכם עלינו, שאין אנו יכולים להתחייב כלפי עקרי האמונה של העבר ואף אין אנו יכולים לחייב אחרים בעקרי אמונה של ההווה – עדיין לא מיצינו את שאלת העקרים ביהדות הליבראלית של ימינו. לדעתי, מוטלת על ההנהגה הרוחנית של זרם זה ביהדות לנסח מערכת של "ערכי יסוד" שעל פיהם עלינו לחנך את הדורות הבאים. יש להבחין כאן בין "עקרים" לבין "ערכים" ובין "חיוב" לבין "חנוך". האבחנה הבסיסית בין "עקר" לבין "ערך" טמונה ביחס האדם אליהם. "עקר" כ"דוגמה" במהותו הוא כפוי מלמעלה, בבחינת יסוד אמונה כפוי אם לא ישירות על ידי האל המצווה, לפחות על ידי המפרשים המוסמכים של ציווייו. לעומת זאת "ערך" הוא בבחינת אידיאל, שאליו חותרים מלמטה ושואפים להשיגו ולהגשימו. אין הוא כפוי, ואין קיומו או אי קיומו מהווה תנאי לקיומם או אי קיומם של ערכים אחרים, כפי שזה מצוי במערכות של "עקרים".
יכולים אנו להסכים על מערכת של ערכים מקובלים ולהשתדל לחנך לאורם את הצבור הליבראלי של ימינו. ערכים שיבטאו את משמעות הקיום היהודי של ימינו אך לא ינסו לקבוע עבור היחיד את אמונותיו האישיות.
ערך יסודי ראשון במערכת כזו צריך להיות "קיום יחודו של עם ישראל". קיומו של עם ישראל – ודאי שהוא ערך בעינינו, אך עלינו לדבוק לא פחות בקיום יחודו של העם. בערך זה טמונה ההכרה בזיקה ההיסטורית בין עם ישראל ואלהיו, בברית הכרותה ביניהם, בקשר שבין עם ישראל לארץ ישראל ואלהי ישראל, ובציוויים אותם יש לקיים כדי לשמר את הברית הזאת, את היחוד הזה, לאורך ימים. יותר מודעות של מנהיגים וציבור ביהדות הליבראלית באחריות המוטלת על כל אחד ואחד לקיום יחודו של העם – תביא למאבק נגד ההתבוללות, לבניית הקשר בין היהודי ובין המסורת, קשר המושתת על קיום מצוות המיחדות אותו משאר העמים, ואולי בתהליך של חנוך לערך זה נצליח לבלום חלק מנישואי התערובת האוכלים בעם ישראל בכל פה.
ערך יסודי שני אם הערך הראשון עומד על הכרה, הרי שזה עומד על ידיעה. על היהודי הליבראלי מוטלת החובה – לא פחות מאשר על האחרים – לדעת ולהבין את המורשת היהודית ואת מקורותיה. תלמוד – תורה אין פירושו חמשת חומשי תורה בלבד – אלא מקורות היהדות לדורותיהם, אגדה והלכה, היסטוריה וספרות, מחשבה ומנהג וכו'. יהדות ליבראלית איננה יכולה להיבנות על "עמארציות". להיפך, דווקא היהודי שניתנת לו הרשות והזכות לבנות את חייו היהודיים כפי הבנתו – זקוק לידע רחב ביותר כדי שיוכל לבחור את דרכו באמת.
ערך יסודי שלישי צריך להיות "קידוש החיים". בערך זה טמון אחד היסודות עליהם עומד העולם היהודי – כפי שסברו חז"ל – "העבודה", הפולחן. היכולת להכניס אל תוך החיים בעידן המודרני את התרוממות הרוח, את הקדושה, באמצעות טקסים וסמלים שפיתחה היהדות בעבר – ושיש צורך להמשיך ולשכללם בהווה. בעולם החומר של ימינו, זקוק היהודי באשר הוא ליכולת הנפשית לצאת ולהתרומם מתוך המעגל של פולחן ל"עגל הזהב" ולהעמיד את חייו על יסודות רוחניים.
השבת, מועדי ישראל, הבית היהודי והמשפחה צריכים להיות מנוף להעלאת החיים ולמתן ערך ממשי להם – ערך שאיננו נמדד בחומר אלא בקדושה וברוח בלבד.
ערך יסודי רביעי אחרון ברשימת ערכי היסוד – אף כי איננו אחרון מבחינת סדר החשיבות לחיי אדם – זהו המוסר האנושי. גם בו טמון "יסוד עולם" כדעת חז"ל, הלא הוא "גמילות חסדים". אולם, מוסר בני אדם הוא הרבה מעבר לגמילות חסד, מעבר לדאגה לנצרך ויחס נכון לבני אדם. "הבאת שלום בין אדם לחברו" (בבלי, שבת קכ"ז) צריך להיות האידיאל של המוסר היהודי, שאליו עלינו לחנך במסגרת היהדות הליבראלית. "שלום" פירושו שלימות. מוסר כולל, משום כך, שלימות של יחסים בין היהודי כפרט, וכחלק מציבור, לבין פרטים אחרים בציבור והציבור בכללותו. אפשר לראות בקיום המוסר הזה ציווי אלהי, אפשר לראות בו הכרח לקיומה של חברה מתוקנת – מכל מקום, זהו ערך יהודי, שבלעדיו אי אפשר לתאר קיום אורח חיים יהודי.
ארבעת הערכים שהצעתי כיסוד למערכת ערכים, שעל היהדות הליבראלית לחנך לקראתה יכולים להיות מושתתים על אמונה באלהים. אפשר למצוא את חיובם של אלה בכל מקורות היהדות מכל הזמנים. אולם, באותה מידה הם אינם חייבים להיות מושתתים על אמונה באלהים, וזאת לטובתם של אלה אשר בדור שלאחר השואה אינם מסוגלים להגיע לאמונה כזו.
עקרי האמונה היהודית בכל הדורות צריכים להמשיך להיות אתגר לכל יהודי ליבראלי. יש להתמודד איתם באופן אישי, להציג שאלות, לבחון אמיתות ולנסח תשובה אישית מתוך ההתמודדות איתם. ערכי היהדות כפי שהוצעו לעיל, צריכים להיות יסוד לקיומה של יהדות בעתיד. עדיין יש מקום לבדוק את המסקנות הנובעות מערכים אלה, את המעשים שהם דורשים, יש צורך לפרט פירוט נוסף את המרכיבים של כל ערך וערך, אולם אני מאמין באמונה שלמה, שללא הסכמה על ערכי יסוד, לא תוכל היהדות הליבראלית להתמודד עם האתגרים של המחר.
תוקן ברשות deathshade
נשלח ב-18/2/2003 08:44
בדיון הזה יש הרבה מה להתייחס. אפתח במאי דסליק [בנקודה האחרונה שנכתבה לפני הודעה זו].
בעל המאמר שהביא צלמות, מסיים בהצהרה:
"אני מאמין באמונה שלמה, שללא הסכמה על ערכי יסוד, לא תוכל היהדות הליבראלית להתמודד עם האתגרים של המחר"
הנני מצטרף במלוא ההסכמה להצהרה הזאת, אך אוסיף הצהרה נוספת:
"אני מאמין באמונה שלמה, שמה שאיננו מקודש כ'מן השמים' אינו מיועד להסכמת אנוש [ובצדק ש'כשם שאין פרצופיהם שווים כך דיעותיהם']. לכן לא יווצרו ערכי יסוד מוסכמים ולעולם לא תוכל היהדות הליבראלית להתמודד עם האתגרים של המחר"
רק אם נוסיף להשכיל ולראות טוב יותר את העקרונות הניצחיים שבבסיס תורתנו הקדושה [שלא משנה בדיוק איך קודשה], נוכל לשמור על "קדושת הלימוד" שהוזכרה לעיל ולהתקדם בד בבד עם פתיחות מחשבתית.
מישהו פעם התבטא באוזניי שההולך מהאורתודוכסיה לרפורמה, הוא "מחליף פרה בחמור"
תשובתי היתה: "חס מלהזכיר, אלא הוא מחליף אדם שלם אבל חולה, בחמור, מפני שהוא מתעצל לרפאותו"
כעת להודעה הקודמת של שחרית שסיימה כך:
"העמק המפריד בינינו הוא שאלת הסמכות (ובכך אני חולקת על הבנתך צלמוות!). לשאלה זו יש להידרש"
בכן בדיוק הן הן הדברים. רק סמכות "מן השמים" יכולה לחנך בני אנוש. לכן עלינו לקחת את הסמכות היחידה שישנה בקדושה כזאת והיא חותרת ללא הפסק למצוא את הדרך הנכונה בחיים. [שלא כשאר הדתות המקודשות, שהן רדודות ועוד יותר פונדמנטליסטיות.]
אין לנו תקווה אלא באמצעות תורתנו. גם אם אנו חוכמולוגים המבינים מושגים של "שמים בתורה", "הברגות" ו"שקרים קדושים", אל לנו להשתמש בהבנותינו כדי להרוס. אדרבה נשתמש בהן כדי לבנות הכל מתוך התורה. כבר העיר מיימוני באשכול אחר שהמושג "הברגה" הוא חיובי אבל השם שלילי. אכן כתבתי עכשיו [באשכול "מאי חזית בבעלי חיים"] שיש להחליפו ל"עיגון".
על ידי מושגים אלה, אנו מחזיקים את השרשרת ההכרחית של קדושת התורה ולימודה. זאת אומרת שבעצם עלינו לזהות "שמים בתורה". כאשר אנו נפגשים בנוגד לשכליאל עד כדי שג'פרסון אינו סובלו, קובעים את השק"ק שהכל מסיני. צורת העמדת הקביעה היא על ידי עיגון. גם כאשר הבינו חז"ל להוציא מקרא מפשוטו ["והיה הבכור אשר תלד"], עיגנו את מסקנתם במקרא ולא פגעו בנצחיות התורה!
[לגבי ההערה הכעוסה של שחרית ש"שרב רפורמי בלע אולי פחות דפי גמרא, אבל הוא לא ישלח אישה מוכה לבעלה ויגיד לה שתכין לו אוכל יותר טעים והוא יפסיק להכות אותה.". לדאבוני, גם אני שמעתי על מקרים נוראים כאלה. אכן את דפי הגמרא אין לבלוע, אלא ללמוד אותם מתוך דרך ארץ שקדמה לתורה הכוללת את בסיסי היושר.]
על כל פנים מתוך ההכרה הזו הפשוטה שבלי "מן השמים" אין סיכוי, אני מצטרף למה שכתב מבחן: "אין סיכוי לרפורמים"
רציו, תודה על כנותך. אך כאמור, אם תרצה להשתמש במסורת בו בזמן שהנך לועג לה במישרין או על ידי השתייכות למגזר מסויים, הנך כורת את הענף עליו אתה יושב. זכור את אמרת מיימוני בשם חיים פוטוק: "רק מבפנים".
עוד הערה חשובה לגבי מטרת הפורום - "יושר אינטלקטואלי גם בתורה"; אבל לא בלי תורה.
היושר האינלקטואלי [המוסבר למעלה] מורה שבלי תורה מקודשת אין יראה ואין חברה קדושה שתקים את קדושית. אם יתברר שהפורום משרת פריקת עול תורה, לא אהסס לסגור אותו ובטוחני שרבותיי יסכימו.
לו היה מנוע החיפוש של הייד פארק זמין כעת, הייתי מביא מאשכול ישן את מדרש תנחומא בשמות המראה שכל מוסריותו של פרעה בהתחלה, לא עמדה לו בסוף, לעומת מוסריותו של יוסף ש"אמרת השם צרפתהו". ידיעתו של יוסף שמערכת ערכיו היא אמת המוחלטת "מן השמים", עמדה לו שלא יזוז מאיתנותו במשך שלוש עשרה שנים מול פיתויי אשת פוטיפר.
