פני הרפורמה

ירוחם,
מדוע לא להניח סיבות חיוביות להימשכות של אנשים לרפורמה? האם לדעתך זו רק ברירת מחדל כשכל השיטות האחרות נכשלו?

הלבן,
אכן חב"ד מובאת הרבה פעמים כדוגמה חיובית לקהילות חמות ואכפתיות שבהן כל אורח פורח יזכה להזמנות לבביות לסעודת שבת. רבים מציינים את האווירה הבלתי אמצעית והנינוחה שיש בחב"ד וזה לפני שדיברנו על פעולות הגמ"ח של חסידות זו.
כל האמור לעיל אינו בא לבטל את הביקורת החריפה על חוסר השיוויון לנשים, על היחס הדוחה לנכרים, על הפלג המשיחי ועוד כהנה וכהנה..

שחרית
אין לי מספיק ידע ואם בכלל, לחיוב. מה שאני יודע זה רק לשלילה. והאמת את זה גם אני כבר לא יודע..

ירוחמש,

ממללא
 אני חייתי רוב חיי בעיר חילונית מובהקת שיש בה מספר בתי כנסת אורתודוכסיים בצורתם שרוב מתפלליהם אינם חרדים או אפילו דתיים, וביניהם גם צעירים רבים שהגיעו לביה"כ בלי ההורים ונשארו בו (חלקם חזרו בתשובה וחלקם נשארו מסורתיים).

אני ממליץ לפניך  לבלות מספר ימים בעיר או אזור שכולה חרדית. בבתי הכנסת שלש פעמים ביום.

ירוחמש,

ביליתי בחיי שעות רבות בישיבות/שטיבאלאך/חצרות חרדיות כאלו ואחרות, ואני מניח עוד אבלה ב"ה.

לא נולדתי לתוך קהילה חרדית, וגם אין לי כל כוונה בעתיד להשתייך לקהילה כזאת כי לא דרכי דרכיהם. ודוק, הדגש הוא על הדרך ולא על(חוסר) טוב לבם ו/או מאור פניהם של החרדים. אדרבה, החרדים כציבור מצטיינים בהכנסת אורחים (ע"ע 'בא תעשה אצלי שבת'). יוצאים בשאלה רבים מספרים לעיתונות שמה שהיה הכי קשה להם ביציאה היה שאף אחד לא קיבל אותם בחברה החילונית - בניגוד לחברה החרדית שיש בה תודעת עזרה ל'מתקרבים'.

גם אם אצל חלק מהחרדים יש מוטיב של התנשאות בסיסית כלפי המתחזק הפוטנציאלי שהורתו בטומאה, זה לא קיים בכל החוגים החרדיים. התפללתי (ואני עדין מתפלל לעתים קרובות) בבתי חב"ד ואין שם שום אלמנט של כפיה או התנשאות. וכיו"ב בקהילות חרדיות-ספרדיות.

שוב, הבעיה שאין לה פיתרון כלשהו היא שבעולם שמבוסס על חירות הפרט אין לקהילה החרדית שום יכולת לשכנע את כוווולם לקבל על עצמם אורח חיים של הלכה ומצוות, ואת הבעיה הזו אין לעלמא או לרפורמים שמבחינתם אתה יכול לאכול חזיר בגבינה ביום כיפור ועדיין להיות יהודי רפורמי מוצלח (ולא בגלל שאין איסור חל על איסור).

ממללא
אני לא רפורמי ואיני נושא את דגלם, אבל סתם רק בשביל הויכוח, את המאמר הזה לא רפורמים המציאו--ישראל אף על פי שחטאה ישראל הוא.
הביקורת שלי היא ביקורת מתוך כאב, ולא לקנטר. הזכרת את הספרדים החרדים, בזה אני מסכים אתך, העובדה כי  לא קמו ביהדות ספרד תנועות כעין הרפומרה. למה? כי היהדות החרדית הספרדית מדורי דור.( לא אלו שמתאשכנזים, והם חקיינים) לא דחתה את החוטא, מתוך הקהל.
הם המשיכו להשתייך לקהילה ולא נאלצו להקים מסגרות אחרות רפורמיסטיות, שמטבע הדברים מאלץ גם אידיולוגיות ודתות חדשות.
אין לי מילה רעה להגיד על חסידי חבד ועל החסידות כשלעצמה( להוציא את הכת המשחיסטית)
תקופת מה למדתי גם בישיבה חבדתית.
אבל נדמה לי כי אתה לא קולט אותם הייטב, הם מסבירי פנים, במאור עיינים ומוכנים ועוזרים לכל יהודי באשר הוא, עד שזה נוגע אליהם אישית כלומר בחיי המשפחה הפרטית, לא תמצא חסיד חבד ותיק החסידות, שנישהו במשפחתו יתחתן עם חוזר בתשובה, ואפילו הוא או היא  משתיכים לחסידות. בעל תשובה עם בעלת תשובה. איש על מחנהו ואיש על דגלו. וכל עוף למינהו.

ירוחם,

הרפורמיסטים הראשונים לא היו חוטאים שהורחקו מהקהילה ונאלצו להקים מסגרות לעצמם, אלא בדיוק להיפך: הם הקימו מסגרת לעצמם, ואז הוגדרו על ידי האורתודוכסים כחוטאים, והמה וקהילותיהם רחקו מהם.

ואם לדין יש תשובה: הקהילה הספרדית באמשטרדם שהחרימה את שפינוזה.

רודולף 

שטיינר
בענין שפינוזה. אני בטוח שאתה יודע שאתה לא צודק. שפינוזה ערער את כל האמונה באלוקים והיה אישיות חשובה  מדי בכדי לא להתחשב בדעתו שנשמע ברבים ולרחןק, מ ה שאין כן באנשים שחיללו את השבת או אכלו מאכלות אסורות ונהגו כמו שכינהם .

תחילתה של הרפומה- הנאלוגים- שלמרבה הפלא לא התחילה בגרמניה אלא בהונגריה, בעיר ארד
לא בטוח מה קדם למה הביצה או התרנגולת, יש פנים לכאן ולכאן, קריאתו של החת"ם סופר נגד  רבי משה מנדלסון וחבורתו, וגיוס כל הרבנים להוקעת התופעה של ההשכלה, דחפה את הציבור המשכיל לאלטרנטיבה, הנאלוגית.