|
|
| נשלח ב-27/8/2008 08:38 |
 |
| |
בוגי
הרעיון שלך לשידוך הוא מעולה.
מדוע אני שומע את הפרוטסטנטיות מדברת מגרונו של י"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2008 10:58 |
|
| |
" זה לייבוביץ במיטבו ואפשר לשמוע אותו מתוך השורות אבל מה נעשה שהוא לא רצה להבין / להתעמק / להכיר בדבר הפשוט שהערך העליון של האדם הוא רצונו / מניעו שלו."
הבאתי את ליבוביץ כי הוא מבטא ,בשפה אקדמית מעולה,את עמדת הציבור החרדי.גם ליבמן ואדם ברוך מבטאים עמדה זו.
למה התכוונת, במשפט המכליל:"הערך העליון של האדם הוא רצונו/ מניעו שלו?"
הרי גם רוצח בגלל מקום חניה נכלל במשפט שלך
.
ולגבי איין ראנד - אנא נמק פרט והסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 02:38 |
|
| |
צענע
אינני מתכחש שזו העמדה ההמונית בעצם אלא שליבוביץ מצא לה נוסחה. הוא לא תפס שהוא נכנס למערבולת (קאטש 22 או חמר-גמל) כי ברגע שהוא מכחיש את רצון האדם עבור האדם ובמקום זה מנסה ליצור כביכול רצון אדם עבור אלוהים ומשרצון פירושו רצון עבור הרצון שהוא רצונו של האדם, יוצא שלליבוביץ רצון האדם הוא רצון אלוהים. נסיונו זה להתרחק משפינוזה דוקא דחף אותו לזרועותיו.
כמובן שהרוצח עבור מקום חניה העריך באותו רגע את החניה יותר מאת חיי הנרצח.
הרעיון לשידוך הוא כי שניהם, ישעיהו ואיין, היו נחרצים בצורה חריפה שנראית ככועסת ובלתי סובלנית. ישעיהו שם את הרצון לפני החשיבה ואיין להפך היא ראתה את האדם השלם ככזה שכל רצונותיו נשלטים תחת ביקורת התבונה. לכן חשבתי שהיה מעניין לראות אותם מתפקדים כזוג שכך היינו עדים לויכוח בין שני צדדים הפוכים יחד שהיו מתבטאים באותה חדות ונחרצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 11:19 |
|
| |
צענע
זה מאוד מעניין שלייבוביץ' מייצג את העמדה החרדית בנושא קיום מצוות, אבל מאידך הוא חולק עליהם נחרצות בנושא השגחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 16:05 |
|
| |
א. ניסיונות ההוצאה מחוץ לגדר באמצעות הגדרות חסרות תוחלת. כל 'צד' מייצר לעצמו הגדרות של מושגים כמו 'דת', "התורה נצחית' וכו' תוך שהוא מנסח אותן באופן שהוא עצמו יכלל בטריטוריה הדתית שהם יוצרים ואחרים לא.
ליבוביץ' מזהה את היהדות או הדתיות עם המחוייבות להלכה, ולכן הוא 'בפנים' והרפורמה שאינה מחוייבת להלכה בחוץ, הרפורמים יגידו שליבוביץ' טועה שהרי דתיות היא רליגיוזיות או נאמנות עמומה למסורת ישראל סבתא-רבה ולכן הם בפנים, אבל 'יהודים-משיחיים הם בחוץ', ברור שהם בחוץ, איך בכלל אפשר להעלות על דעתנו להשוות ביניהם. מתנגדי-ליבוביץ' ימשיכו ויזהו 'יהדות' ו'דתיות' עם אמונה בהשגחה פרטית בסגנון הבעש"ט או עם אמונה בביאת גוא"צ בב"א, ולכן ליבוביץ' בחוץ והם בפנים. וכמובן, לא נשכח את נאמני ההשקפה הטהורה המונחלת לנו מימי מתן תורה בליטא ועד הקמת הסנהדרין במשרדי 'יתד נאמן' בז'בוטינסקי, לפיה כל מי שאינו מחזיק באותה השקפה טהורה הוא בחוץ, או כמו ששח בפני פעם עסקן ליטאי: המפד"ל אינה כופפת עצמה בכל דבר ועניין לגדולי תורה, לרבות גדוליה שלה, כלומר, אין למפלגה הזו שום מסגרת דתית.
ב. בע"ב - בוקר טוב לזכרונך המתעורר שהביא עמו רוחות פרוטסטנטיות, שאכן מנבות בהגותו של ליבוביץ', ואינן שונות מרוחות הלאומיות האירופאית של המאה ה - 19 שמנשבות בהגותו של הראי"ה קוק, רוחות הפילוסופיה היוונית הארורה המנשבת בהגותו של הרמב"ם ורוחות האכזיסטנציאליזם המנשבות בהגותו של הגרי"ד.
בלי קשר לדעותיו של ליבוביץ' בכל דבר ועניין, ולמרות הערתי דלעיל שמדובר במשחקי מילים, בשורה התחתונה דומני שליבוביץ' הטיב לבטא את הגדרת המושגים 'יהדות', 'דת' ווכו' כפי שאכן נתפסו במשך 2000 - 3000 שנות קיומו של העם היהודי כעם התורה וההלכה, זה שמכיל בתוכו גם את האר"י וגם את הרמב"ם אבל לא את השבתאים או הקראים, למרות שיתכן ואמונת חלקם נקיה מכל זיק של כפירה.
ג. בוגיעלון - איני מבין את תורף ביקורתך כנגד ליבוביץ' בנדון דידן. כחלק מאותו משחק מילים והגדרות, ליבוביץ' מגדיר 'ערך' כפעולה שאדם עושה מבלי שיש לו ציפייה להנאה כלשהי המגושמת במעשה. לכן אכילת בורקס רווי שומן טראנס אינה ערך, למי שבוחר מרצונו לעשות אותה כיון שהיא מספקת הנאה, מה שאי אפשר להגיד על מי שמקפיד להניח תפילין מדי יום (כמובן שיש מה להקשות גם בכאן, אבל ההבדל הבסיסי ברור). לפי המבחן הזה, הרפורמים אכן אינם יכולים להיחשב לתנועה 'ערכית' (במובן היהודי ע"פ ליבוביץ') כיון שכל חבר בה רשאי בהגדרה לבחור מה שהוא רוצה וכפי שזה מצטייר כלפי חוץ האלמנטים הנבחרים הם אלו שמשרתים את האדם (למשל מעמדי תפילה חגיגיים בשבת וחג אבל לא מנחה אפרורית מדי יום וכן על זו הדרך).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2008 16:37 |
|
| |
ממללא
לא הפריעה לי ביקורתו על הריפורמים כי כפי שכתבתי אינני מזהה 'עול תורה' ביהדות הרפורמית (אלא רק אולי באידיאולוגיה הקפלניסטית). מה שהפריע לי הוא מה שאתה קורא לו משחק מילים שאצל ליבוביץ הוא משחק מסוכן שמתבטא אצלו הרבה. זה נובע מלקיחת נושא האלוהים ונושא האידיאל האנושי וכריכתם יחד בחור מחשבתי שחור. לא נדרש ממנו לזהות את הרמה בה יש אחדות ביניהם אבל נדרש ממנו לומר 'בינתיים אני לא יודע' במקום להשקות מים רעים. ה'פתוח' שסוף סוף צמח לדת, רק חיזק וסייע בהנצחת התפיסות הדתיות הגרועות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2008 23:51 |
|
| |
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=6734
"הרפורמים עושים בר מצוה לכל בני המשפחה ...
כן, אלמלא זה היה עצוב, זה יכול היה להצחיק. הכתבת האמריקנית רייצ'ל צוקרמן מדווחת כי בקהילות רפורמיות בארה''ב החל מנהג חדש, של קיום טקסי בר מצוה לכלבים בתוך בתי כנסת!"
הידיעה הזאת לא הרגיזה אותי במיוחד. בר מצווה לכלבים בבית כנסת זוהי השתלשלות טבעית בהשקפה הרפורמית.
אבל מה שכן הרגיז אותי זוהי ה"פרשנות" המסלפת והמעקרת של הרבה הרפורמית תמר דובדבני על עקדת יצחק:
תחת הכותרת: "פרשת וירא-לעצור את מעגל האלימות" הופכת הרבה תמר דובדבני את אברהם אבינו ושרה אימנו לסבה ואימה של הילדה רוז ואת יצחק אבינו לרוז.
ההבדל היחידי ששם היתה מזוודה אדומה ונחל הירקון ואילו פה יש מאכלת והר המוריה:
"ישמעאל ואימו מגורשים מבית אברהם, בעקבות דרישתה של שרה. ילד צעיר ואימו, שאינה בת המקום שאין לה משפחה קרובה, מוּצאים מביתם אל המדבר השומם, ע"י מי שהיה אמור לפרנסם ולהגן עליהם. למרות שאין כאן אונס או הפעלת כוח פיזי, יש פה אלימות ויש פה שיתוף פעולה בין החזקים על מנת לפגוע בחלשים. הנה, שוב מוצאים את עצמם מעוטי הכוח נתונים ליצר השליטה של החזקים....
שרה תחווה את מעגל האלימות על בשרה - בהתירה את דמו של בן צרתה, היא פותחת דלת להתעללות בילדים, וסופה שבנה שלה יהיה קרבן לאלימות מצד אביו. מה שהתחיל עם בנו הבכור של אברהם - ישמעאל, ממשיך, וביתר שאת, עם הבן השני - יצחק. לא רק שבינקותו גורש מעליו אחיו הבכור, הנה בילדותו עקד אותו אביו האוהב למזבח והניף עליו מאכלת לשחטו."
ואני שואלת: היכן הגבול לסילוף טוטאלי של התורה? האם כל סילוף רדוד יכל להיקרא פרשנות?
לפי בקשת הכותב/ת
תוקן על ידי עצכח ב- 12/11/2008 18:59:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 12:27 |
|
| |
צענערענע
אין כאן כל סילוף, הרבה דובדבני , הסבירה בשפתה היא-, את מה שכתב הרד"ק הרמב"ן ואחרים טובים וחשובים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 12:54 |
|
| |
אז מה שאתה לא מבין שזה כל ההבדל.
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה.
הרדק והרמבן שואלים כחכמים.
הרפורמים לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 13:04 |
|
| |
איך שהרפומים שואלים איני יודע, כי מה שאני ואת יודעים על הרפורמים, זו ידיעה משוחדת ואינטרסנטית. לע"ד את ואני מכירים את הרפורמים האמריקאים, לפי הבנתי בארץ הם שונים.
את דיברת על הסילוף בדברי הגב' דובדבני, ולכן ציינתי כי הרד"ק והרמב"ן כתבו ברוח הדברים האלה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 13:17 |
|
| |
לירוחם
בנושא עקדת יצחק אם אתה יכל להביא את הרדק ורמבן..
אני לא מצאתי את הרוח הרפורמית שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 13:28 |
|
| |
צענע
נדמה לי כי הרבה דובדבני דברה-בעיקר- על גירוש ישמעאל והגר, ובהתנהגות זו היא ראתה את תחילת הבעיה.
את מאד נחרצת בהשקפת עולמך ואמונתך, זה יפה מאד- אבל לא כל עם ישראל סבר כליבוביץ,
בשמונה עשרה, אנו אומרים - אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב,- ולא אלוקי אברהם יצחק ויעקב, כמתבקש.
ליצחק לא היתה אותה דרך באמונה ובהתנהגות כמו לאברהם, ויעקב לא הלך בדרך אביו יצחק.
לכל אחד היה דרך שונה, אבל שלשתם הם אבותנו, בדרכיהם השונות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 13:56 |
|
| |
צענערענע
אינני פוסק דין לגבי מה שכתבה הרבה דובדבני, אבל אפשר לקחת את זה בהחלט כרעיון מעניין ומוסרי - אברהם, שנצטווה בעל כרחו לגרש את הגר, לא יכל לסבול את העוול, ועל כן החליט לעשות "שוויון": אם את ישמעאל מגרשים - אז את יצחק מעלים לעולה. כמובן, לבסוף זה היה בלתי ניתן ליישום, מכיוון שסוף סוף יצחק לא אשם בציווי לגרש את ישמעאל. אבל בהחלט ניתן לראות פה הבנה שמקשרת את המקרים.
ואגב, שמתי לב להערה שיש שם שיצחק כביכול סבל מגירוש אחיו הבכור, אם כי דבר זה אינו מוכרח, לאור העובדה שכתוב שהוא היה "מצחק".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 14:31 |
|
| |
לירוחם
אני דיברתי על עקדת יצחק ועל כך שהרבה הרפורמית קראה לכך אלימות.
זאת רוח הרפורמה ואידך זיל גמור.
כמו שאמר החזון איש על נושא אחר:מה שהם קוראים אהבה אצלינו זה כרת.
לגבי ישמעאל והגר-כאן המפרשים אכן שאלו (כמו הבן החכם )אבל הקב"ה ענה:כל מה שתאמר שרה שמע בקולה.שרה היתה נביאה גדולה מאברהם והיא ידעה בדיוק מה היא עושה ולמה.
רק הסתכלות שטחית על הדברים ,כמו ההסתכלות הרפורמית,גורמת לסילוף האמת הטמונה בפסוקים.
למיכההמרשתי
תקרא את דברי ישעיהו לייבוביץ על המוסר בהקשר זה:
.
"גירוש ישמעאל והגר על-ידי אברהם ועקידת יצחק מבטאים ויתור על כל הערכים האנושיים ומחיקת כל ההרגשים והמאוויים הטבעיים לטובת יראת אלהים ואהבת אלהים.
"ואגב, שמתי לב להערה שיש שם שיצחק כביכול סבל מגירוש אחיו הבכור, אם כי דבר זה אינו מוכרח, לאור העובדה שכתוב שהוא היה "מצחק"."
כך כתבת. וצדקת.
ההערה הזאת של הרבה דובדבני היא סילוף הנובע מבורות.
שיטת הרפורמים היא לסלף כדי להגיע למסר שהם רוצים להעביר.
יש שיעור מרתק של הרב שרקי ממכון מאיר על הנושא ששם הוא מסביר את ההבדל בין יחסי יעקב-עשו לבין יחסי יצחק -ישמעאל.
כששומעים את השיעור של הרב שרקי לעומת הרבה דובדבני אז לא רק רואים את ההבדל בין סילוף לאמת אלא גם את ההבדל בין שטחיות ורדידות לבין העמקה .
|
|
|
|
|
|
