פילדלפי, אני מסכים איתך רק קח בחשבון שני הבדלים בין ההשקה של הרבנות לעם ובין ההשקה של משרדים אחרים:
1. הרבנות כמעט לא נפגשת עם הציבור, זה פה ושם בלוויה וחתונה וכדו', ובלניות הן בעיה קטנה כי לרוב אלו נשים שיש קשר עקיף איתן ולא נעים ללכלך עליהן (להערכתי הלכלוכים הם אנונימיים על בלניות מזדמנות, או מנשים שלא מרבות להיטהר). כך שהבן אדם מצפה ליחס נעים כי זה בעיקר מה שהוא מבין שמציעים לו.
2. הרבה מהשירותים של הרבנות הם שירותים שהאזרח לא יכול ולא מתעניין באיכות שלהם. אף אחד לא יודע מה הנהלים של הכשרות ובוודאי לא איך הם באים לידי ביטוי. התקווה היא שהמשגיח יודע מה שהוא עושה וסלמאט. כנל רב מסדר קידושין, רב מקומי שמגיע לאירועים או קברן, אף אחד לא מתעניין בידע ובהשקעה שעומדת מאחורי עבודתו. לכן קל יותר ללכלך - כי האזרח לא יודע, וכיף יותר ללכלך - כי האזרח לא מבין כמה זה קשה וחשוב.
ועדיין אני מסכים איתך שבהרבה גופים ממשלתיים היחס הרבה פחות אדיב ונעים (רק תחשוב מה זה בשביל חילוני לא להיזקק לרבנות, לעומת לא לטפל בדברים של מס הכנסה וביטוח לאומי...)
נשלח מהאנדרואיד שלי
