אמיתי גזית 07.02.23
קהל היעד למכתבו של שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף בשבוע שעבר שבו הודיע כי הוא בוחן עצירה של בנייה חדשה בחיפה עד לפינוי המפעלים המזהמים, הם חסידי גור תושבי העיר. המניעים למכתב הם לאו דווקא דאגה לבריאות תושבי העיר, אלא נועדו להצדיק את הנחייתו של האדמו"ר מגור יעקב אריה אלתר לחסידיו לעזוב את העיר - מדיניות שנובעת משיקולים פוליטיים של האדמו"ר, שאינם קשורים לבריאות הציבור. זו הערכה של חסידי גור שעמם שוחחנו, שחלקם שייכים לפלג הפורשים מהחסידות. רבים מהמרואיינים תושבי חיפה. בחיפה קהילה ותיקה של חסידי גור, רבים מהם התיישבו בעיר בשנים שלפני קום המדינה, אבל בארבע השנים האחרונות עזבו את העיר 160 משפחות. לפני התקופה שמכונה "נטישה" התגוררו בעיר כ־340 משפחות של חסידי גור.
בפרק זמן קצר 47% מהקהילה עברו לעיר אחרת. הטענה הרווחת היא כי האדמו"ר מבקש לדלל את הקהילה עד כדי חיסולה משום שהוא מרגיש מאוים מסימני העצמאות שהמנהיגות המקומית מגלה. הטריגר שהוביל את המהלך היה מערכת הבחירות המוניציפלית שבה זכתה ראשת העיר עינת קליש רותם בתמיכת רבים מחסידי גור החיפאים, וזאת בניגוד לעמדת הנהגת החסידות שלה היתה ברית עם היריב של קליש - ראש העיר הקודם יונה יהב. "בארבע השנים האחרונות ישנה הוראה ברורה בחסידות גור לעזוב את העיר חיפה בגלל שבבחירות לרשויות המקומיות האחרונות התגלה להנהגת החסידות שחלק גדול מקהילת גור בחיפה אינו סר למרות ההנהגה, כשחלק גדול מהציבור הצביע למען קליש ומפלגת דגל התורה בניגוד להוראות ליצמן להצביע עבור יונה יהב ואגודת ישראל", מספר אחד המרואיינים. לדבריו, "מיד לאחר הבחירות התחיל טירוף של הוראות לעזוב את חיפה בתירוץ בשם האדמו"ר שמסוכן לגור בחיפה כי יש זיהום אוויר בעיר". מרואיין זה ואחרים משוכנעים כי המכתב של גולדקנופף הוא עוד אמצעי בלחץ שמפעיל האדמו"ר על חסידיו לעזוב את העיר.
"יש תמימות דעים מוחלטת שהצעד הזה הוא מאה אחוז פוליטי", אומר איש גור תושב חיפה. "חיפה הפכה להיות סדין אדום מבחינת חסידות גור. יש שני גורמים לכך: קליש, והתעצמות קבוצת הפורשים". חרדי שבקיא בהתנהלות של החסידות והאדמו"ר מסביר איך המנגנון המעודד לעזוב את העיר עובד: "נכנסים לאדמו"ר, שואלים שאלה על דא ועל הא או מבקשים ברכה, ואז הוא אומר לעבור, פשוט כך. לאחד הוא אמר 'מה, לא קראת מה כתוב במבקר המדינה?' או שהוא אומר שהוא רואה ב'קוויטלך' (פתק שכותבים לאדמו"ר שבו כל אחד מזכיר את הבקשות שלו — א"ג) שיש המון מחלות בחיפה. אז מי יגיד לו אחרת". השאיפה לצמק את קהילת גור בחיפה נולדה לפני עשרים שנה, אך התעצמה עם בחירתה של קליש רותם לראשות העיר. "האדמו"ר הרגיש מאוים מאוכלוסיית חיפה. היה שם אב בית דין ששמו הרב אברהם אטלס, שניהל ישיבה שלא כל כך הלכה בתלם, ולא היה כפוף אליו. גם הרב שאול אלתר (בן דודו של האדמו"ר ומנהיגה הרוחני של קהילת הפורשים — א"ג) התגורר שם במשך הרבה מאוד שנים", מספר המרואיין. תושבי חיפה שעמם שוחחנו מתארים את עזיבת העיר כמשבר כלכלי עמוק משום שיש מעט מאוד ערים שבהן אפשר לקנות דירות במחירים של חיפה, ומשום שראשי המשפחה צריכים למצוא פרנסה חדשה. השבר הוא גם בתחושת ההתפרקות ונטישת קרובי משפחה - מתארים מקרים שבהם עשרות צאצאים עזבו והשאירו את הסבא והסבתא בגפם בחיפה.מכתבו של גולדקנופף נולד בעקבות שני מחקרים שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על כך שתושבי מפרץ חיפה בסיכון גבוה לתחלואה. במחקר שהובילו החוקרות פרופ’ לנה נובק מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן־גוריון, ופרופ’ אילת שנער ממרכז שירותי הדם של מד"א, שבו נבדקו תרומות דם מתורמים בריאים, נמצא כי בהשוואה לתורמים משאר חלקי הארץ בדם של תושבי מפרץ חיפה רמות גבוהות של כרום ועופרת, הנחשבים חומרים מסרטנים. במחקר שערכה הדוקטורנטית אינאס כיאל־טרביה בהנחייתה של ד"ר קרן אגאי־שי מאוניברסיטת בר־אילן נבדקו נתונים של כמיליון תושבים ונמצא כי בשנים 2015-1995 למי שגר אי פעם במפרץ חיפה היה סיכון גבוה ב־9% לחלות בסרטן לעומת מי שלא גר באזור מימיו. הפרסומים האלה הובילו את יצחק גולדקנופף, שר השיכון וחסיד גור, לשגר מכתב למנכ"ל משרדו וליועצת המשפטית שלו ובו הודיע לשניים כי הוא מבקש לבחון עמם את האפשרות להורות על עצירת הבנייה החדשה בחיפה עד לפינוי המפעלים המזהמים. המכתב הגיע גם לאמצעי התקשורת. קשה לראות איך הפעולה שאותה גולדקנופף מבקש לבצע תתרום למאמצים לצמצום החשיפה לחומרי מסוכנים. המכתב שטחי וממנו עולה התחושה כי השר או מי שניסח אותו מטעמו לא באמת העמיק בממצאי המחקרים ובמשמעותם. במכתב מפנה השר לממצאים על ריכוז מתכות רעילות בדם של תושבי מפרץ חיפה. לדבריו ערכה את המחקר הזה ד"ר קרן אגאי־שי, אך ערכו אותו כאמור חוקרות אחרות. המחקר שאותו הנחתה אגאי־שי מצא ממצאים מדאיגים לא פחות, אבל על שיעור התחלואה בסרטן מקרב תושבי מפרץ חיפה. המצג כאילו שר השיכון יכול לעצור בנייה חדשה אינו מדויק. לכל היותר, הוא יכול להורות לרשות מקרקעי ישראל לעצור שיווק של מגרשים. אבל הוא אינו יכול למנוע בנייה על מגרשים פרטיים, בהליכים של התחדשות עירונית או של מגרשים שכבר שווקו ליזמים. התחלואה העודפת והחומרים המסוכנים בדם נמצאו גם בתושבי ערי הקריות ולאו דווקא בעיר חיפה. בעוד כחודש ייסגרו מכרזים של רשות מקרקעי ישראל לבניית אלפי דירות בקריות: 4,500 דירות בקריית אתא צפון ו־2,500 דירות בשכונת האבוקדו בעיר, ו־948 דירות בשכונת הרקפות בקריית ביאליק. על פי ההיגיון במכתב של גולדקנופף, רשות מקרקעי ישראל צריכה לבטל את המכרזים האלה או לפחות להקפיא אותם עד פינוי המפעלים המזהמים במפרץ. אבל האפשרות הזו כלל לא עלתה ממכתבו, שמתייחס אך ורק לעיר חיפה. בנוסף, עצירת בנייה חדשה לא תפתור את הסיכונים שאליהם חשופים 283 אלף התושבים שכבר מתגוררים בעיר וכ־200 אלף תושבי הקריות.
אם עצירה של בנייה חדשה היא המענה לזיהום האוויר, גולדקנופף לא צריך לעצור בחיפה. למשל, עליו לבחון גם את עצירת הבנייה בעיר אשדוד.פרופ' דוד ברודאי מהיחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות בטכניון ומומחה לזיהום אוויר אמר ל"כלכליסט": "במפרץ חיפה ובנמל אשדוד הפעילות הכלכלית מאוד דומה. בשני המקומות נמלים גדולים ובתי זיקוק פעילים. בחיפה יש יותר פעילות פטרוכימית שמייצרת חומרים שלא נפלטים באשדוד. על פי הפעילות הכלכלית, אני מניח שגם באשדוד יש מצאי פליטות גבוה. אני מצפה שלא יהיו הבדלים מאוד מהותיים לעומת מפרץ חיפה".
אלא שבאשדוד יש קהילה שמונה כ־2,500 משפחות מחסידי גור. במקרה הזה האדמו"ר פחות מוטרד מבריאותם ודווקא מעודד להגר אל העיר הזו. מלשכת השר גולדקנופף לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.
 |
|
|
