מאמר לימודי בסגנון ישבתי

צודקים אלו שסבורים שאי אפשר לחנך אך ורק בעזרת סינון ומינון. הסינון והמינון מקטינים את היקף ההשפעה השלילית אבל אינם מסוגלים למנוע אותה כליל. במקביל ל"סור מרע" צריך לבוא גם "עשה טוב". אנחנו חייבים להעצים את בני הנוער על מנת שיהיו להם כוחות פנימיים להדוף מעליהם את הפיתויים הנמוכים של תרבת הבידור, ולא להסתפק בכך שהגישה אליה תהיה נעולה אלא שימאסו בה ויתנערו ממנה. צריך לחנך את בנינו ובנותינו למידת האיפוק. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". זה איננו מסר חדש, אבל נדרשת חשיבה יצירתית כיצד להטמיע אותו בבנינו. מסר נוסף חיוני ואף הוא איננו חדש – חינוך לניצול נכון של הזמן! עם ישראל איננו מכיר דרך אחרת לחזק את הכוחות הפנימיים אלא על ידי ריבוי תורה ומצוות. לימוד תורה וגמילות חסדים – מעניקים תוכן עמוק לחיים שקורא תיגר על כל מה שתרבות הבידור מסמלת. אין ערובה מלאה שזה ימנע "נפילות" אקראיות, אבל זה ייצור משקל נגד המשיכה כלפי מטה. ב"ה, מרבית בני הנוער מקדישים שנה ויותר ללימוד בישיבה, מכינה ישיבתית קד"צ או מדרשה תורנית לבנות וכדו' ומתמסרים בלב ונפש ללימוד תורה אינטנסיבי. זה מסייע להם להיגמל מצפייתם היומית ב"סדרות" הקלוקלות ומיתר תכניות הבידור הזולות. במקביל צריך לפתח אלטרנטיבה חיובית של תרבות פנאי: ספרות וסרטים איכותיים, הפורטים על נימי הלב ומעוררים חוויות חיוביות. לעת עתה, צריך לערוך רשימה של ספרים וסרטים חיוביים הקיימים בשוק ולהפיץ אותה לכל דורש על מנת שנוכל להציע אותה לבני הנוער.