|
|
| נשלח ב-22/2/2023 15:52 |
 |
| |
קלעפער
| A_Smithee כתב: |  | | מהשחושבים כתב: | |
צריך לשים איזו שהיא הגנה מחמומי מוח (כמו ליברמן ושות')
גם במדינות שהממשלה יכולה להתגבר על בית המשפט זה קורה רק ברוב מאד גדול
|
|
לא מדויק באנגליה למשל לשופטים אין יכולת לפסול חוקים
בקנדה יש פסקת התגברות בכל רוב וההתגברת תקפה ל5 שנים ואילו בהצעה של לוין ההתגברות היא ברוב של 61 תקפה ל4 שנים ואם בית המשפט החליט פה אחד אין יכולת להתגבר
בקנדה יש זכויות שעליהן אין פסקת התגברות
מחוץ לקויבק, השימוש בפסקת ההתגברות היה מצומצם מאוד - הפרלמנט הפדרלי ומרבית הפרובינציות לא השתמשו בו אף פעם.
בית המשפט לעומת זאת השתמש במגילת הזכויות לא פעם כדי לפסול חוקים. |
|
דווקא עכשיו דומני יש ראש ממשלה שמשתמש בזה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 16:44 |
|
| |
לגבי קנדה
אולי לחלקכם זה לא יישמע הבדל מהותי,
אך למען הדיוק. שבעיני הוא דיוק חשוב.
אין פסקת התגברות על בית המשפט בקנדה. יש התגברות (זמנית) על חלק מהזכויות בחוקה.
אם בית המשפט בקנדה מבטל חוק, אין שום דרך להתגבר על הפסיקה ולהחזיר את החוק המקורי לתוקף.
אז מה כן יש?
בחוקה נקבע שבית המשפט יכול לבטל חוקים בגלל סתירה לזכויות בחוקה, אך לגבי חלק מהזכויות בחוקה נקבע שאם בחוק נכתב במפורש שיעמוד בתוקפו למרות הסתירה לחוקה תוך פירוט הסעיפים הסותרים, אז בית המשפט לא יכול לבטלו בגלל סתירה לסעיפים המפורטים. אבל חוק כזה מתבטל אוטומטית אחרי 5 שנים. ובתום ה5 שנים צריך לחוקק שוב את החוק מחדש.
(כאמור זה רק חלק מהזכויות בחוקה וזה לא כולל למשל זכויות כמו: זכות ההצבעה, החובה לערוך בחירות, חופש התנועה, איסור אפליה בשל מגדר. אלו זכויות שלא ניתן להתגבר עליהן)
אז אפשר מלכתחילה לחוקק חוק ולקבוע בחוק במפורש שהוא יעמוד בתוקפו למרות שהוא סותר סעיפים מסוימים בחוקה. ובכך להקשות מאוד על בית המשפט לפסול את החוק.
אז זה לא התגברות על בית המשפט אלא התגברות על זכויות.
מן הראוי לציין שמעולם הממשל הפדרלי בקנדה לא חוקק חוק שמתגבר על זכויות בחוקה.
בעיקר פרובינציית קוויבק מחוקקת חוקים כאלו.
למשל חוק שאסר על המורים לשבות, וקובע קנסות בגין כל יום שביתה.
חוק שאוסר על עובדי ציבור לענוד סמלים דתיים כמו כיפה או חיג'אב בעבודה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 17:28 |
|
| |
את מי אתה מצטט? כי למיטב הבנתי בקנדה זה כולל גם התגברות על צו שיפוטי. למשל זכות השביתה. אפשר לבטל זמנית לחמש שנים את זכות השביתה. ובית משפט לא יכול לקבוע דבר.
אבל גם ביטול צו שיפוטי ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 18:14 |
|
| |
לא ציטטתי אף אחד. פשוט הלכתי לחוקה הקנדית ובעיקר לסעיף 33 המפורסם בחוקה הקנדית. הוא די פשוט להבנה. (אגב, לא מצאתי בחוקה הסמכה מפורשת לבית המשפט לפסול חוקים. אך זו המשמעות המקובלת של מגילת זכויות כפי שהיא מכונה בסעיף 1)
תרגום גוגל: סעיף 1 מגילת הזכויות והחירויות הקנדית מבטיחה את הזכויות והחירויות המפורטות בה בכפוף רק לגבולות סבירים שנקבעו בחוק שניתן להצדיק באופן מוכח בחברה חופשית ודמוקרטית. סעיף 33 הפרלמנט או המחוקק, לפי העניין, שהחוק או הוראתו יפעלו על אף הוראה הכלולה בסעיף 2 או בסעיפים 7 עד 15. (2) חוק או הוראת חוק שלגביהם תקפה הצהרה שניתנה לפי סעיף זה, יפעלו כפי שהיה לו לולא הוראת אמנה זו האמורה בהכרזה. (3) הצהרה שניתנה לפי סעיף קטן (1) תפסיק להיות בתוקף חמש שנים לאחר כניסתה לתוקף או במועד מוקדם ככל שיפורט בהכרזה. (4) הפרלמנט או המחוקק של מחוז רשאים לחוקק מחדש הצהרה לפי סעיף קטן (1). (5) סעיף קטן (3) חל לגבי חקיקה מחדש שנעשתה לפי סעיף קטן (4).
הנוסח המקורי באנגלית:
The Canadian ter of Rights and Freedoms guarantees the rights and freedoms set out in it subject only to such reasonable limits prescribed by law as can be demonstrably
justified in a free and democratic society. 33
(1) Parliament or the legislature of a province may expressly in an Act of Parliament or of the legislature, as the case may be, that the Act or a provision thereof shall operate notwithstanding a provision included in section 2 or sections 7 to 15. (2) An Act or a provision of an Act in respect of which a declaration made under this section is in effect shall have such operation as it would have but for the provision of this ter referred to in the declaration. (3) A declaration made under subsection (1) shall cease to have effect five years after it comes into force or on such earlier date as may be specified in the declaration. (4) Parliament or the legislature of a province may re-enact a declaration made under subsection (1). (5) Subsection (3) applies in respect of a re-enactment made under subsection (4).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 19:54 |
|
| |
לא ברור מה מצאת בסעיפים הללו. אבל שאלה פשוטה. נניח שהממשלה מבטלת את זכות השביתה. ובית המשפט העליון קובע הלכה למעשה, שזכות השביתה כלול במגילת הזכיות הקנדית, האם הממשלה יכולה לקבוע שהיא "מפעילה" את ההתגברות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 20:39 |
|
| |
הפרלמנט יכול להחליט להפעיל את החוק ל5 שנים - הזכות לשביתה נכללת בסעיף 2 שניתן להתגבר עליו.
יש סעיפים שלא ניתנים לעקיפה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 20:49 |
|
| |
| מהשחושבים כתב: | |
עדיין צריך שתהיה סוג של הגנה על המיעוט מאיזה מטורף שיכול להגיע אפילו בעוד 10 שנים
|
|
נכון להיום היחידים שפגעו במיעוטים היו השופטים ראה ההתנתקות בתי מעצר מיוחדים למוחים ברק שלקח לעצמו את כל התיקים כדי שלא יגיעו לאדמונד לוי וכו תכלס כבר כיום הכנסת יכולה להתגבר על בית המשפט פשוט לבטל את החוק הרלוונטי למקרה אבל חברי הכנסת לא משוגעים ולא רוצים לבטל חוקים רק בגלל שלשופט מסוים בא לעוות את החוק ולקחת לעצמו סמכויות נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 20:52 |
|
| |
| A_Smithee כתב: | |
הפרלמנט יכול להחליט להפעיל את החוק ל5 שנים - הזכות לשביתה נכללת בסעיף 2 שניתן להתגבר עליו.יש סעיפים שלא ניתנים לעקיפה |
|
גם בחוק של לוין מדובר על עקיפה זמנית ל4 שנים ויותר מקנדה אם בית המשפט מחליט פה אחד אי אפשר להתגבר נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 20:54 |
|
| |
| קלעפער כתב: | |
לא ברור מה מצאת בסעיפים הללו. אבל שאלה פשוטה. נניח שהממשלה מבטלת את זכות השביתה. ובית המשפט העליון קובע הלכה למעשה, שזכות השביתה כלול במגילת הזכיות הקנדית, האם הממשלה יכולה לקבוע שהיא "מפעילה" את ההתגברות?
|
|
המחוקקים יכולים לחוקק חוק חדש שתוקפו יהיה ל5 שנים שמתגבר על הזכויות בחוקה הקשורות בזכות השביתה.
ואז מן הסתם בית המשפט יתקשה לפסול את החוק מכוח החוקה.
ועדיין יתכן שאם זה יהיה חוק מרחיק לכת מידי אז בית המשפט ימצא את הדרך לפסול את החוק מכוח סעיף 1 שמדבר על "חברה חופשית ודמוקרטית". כמו שאצלנו בית המשפט חייב את עיקרון השוויון מתוך חוק יסוד כבוד האדם..
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 22/02/2023 21:03:00
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 20:59 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | |
אין ברירה.
חייבים לשנות את שיטת מינוי השופטים כדי להכניס שופטים שפויים ומרוסנים שיתערבו רק במקרים ממש חריגים.
ולא רק לבג"ץ. אלא לכל הערכאות, כי הסירחון נמצא גם למטה.
וכמובן שיטת מינוי הפרקליט הראשי.
אך מצד שני לא כדאי שהקואליציה תשלוט בקידום שופטים ופרקליטים כי קל להבין איזה שחיתות תהיה פה.
לכן הפיתרון הוא גוף שמנותק מהפוליטיקה היומיומית,
ששליש או רבע מחבריו יבחרו כל שנתיים בבחירות חשאיות בכנסת. אפשר גם שחלק מחבריו ייבחרו ע"י הציבור בקלפי בעת הבחירות לרשויות המקומיות. וכן על זה הדרך.
זה השיטה הכי טובה שיכולתי למצוא.
גם לצמצם דרכי שחיתות וגם לקדם שופטים מרוסנים ושפויים.
לגבי פסקת התגברות, לא ברור שצריך בכלל בהינתן והשופטים הם שפויים ומרוסנים, אבל אם מתעקשים, אז אפשר לקבוע שבית המשפט לא יוכל לבטל חוק אלא לקבוע שיש לקיים משאל עם על החוק בתוך שנה, ואם לא יעשו משאל עם, החוק יתבטל.
|
|
לגבי שינוי שיטת בחירת השופטים שמעתי הצעה לא זוכר ממי שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בעליון והועדה מורכבת מ10 פוליטיקאים בלבד חובה 5 מהקואליציה ו5 מאופוזיציה ככה שתמיד יהיו חייבים להגיע להסכמות נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2023 21:08 |
|
| |
| אל_קפונה כתב: | |
| חריף_ומקשה כתב: | |
אין ברירה.
חייבים לשנות את שיטת מינוי השופטים כדי להכניס שופטים שפויים ומרוסנים שיתערבו רק במקרים ממש חריגים.
ולא רק לבג"ץ. אלא לכל הערכאות, כי הסירחון נמצא גם למטה.
וכמובן שיטת מינוי הפרקליט הראשי.
אך מצד שני לא כדאי שהקואליציה תשלוט בקידום שופטים ופרקליטים כי קל להבין איזה שחיתות תהיה פה.
לכן הפיתרון הוא גוף שמנותק מהפוליטיקה היומיומית,
ששליש או רבע מחבריו יבחרו כל שנתיים בבחירות חשאיות בכנסת. אפשר גם שחלק מחבריו ייבחרו ע"י הציבור בקלפי בעת הבחירות לרשויות המקומיות. וכן על זה הדרך.
זה השיטה הכי טובה שיכולתי למצוא.
גם לצמצם דרכי שחיתות וגם לקדם שופטים מרוסנים ושפויים.
לגבי פסקת התגברות, לא ברור שצריך בכלל בהינתן והשופטים הם שפויים ומרוסנים, אבל אם מתעקשים, אז אפשר לקבוע שבית המשפט לא יוכל לבטל חוק אלא לקבוע שיש לקיים משאל עם על החוק בתוך שנה, ואם לא יעשו משאל עם, החוק יתבטל.
|
|
לגבי שינוי שיטת בחירת השופטים שמעתי הצעה לא זוכר ממי
שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בעליון והועדה מורכבת מ10 פוליטיקאים בלבד חובה 5 מהקואליציה ו5 מאופוזיציה ככה שתמיד יהיו חייבים להגיע להסכמות
|
|
ואם האופוזיציה מורכבת ממפלגות ימין קיצוני ושמאל קיצוני? איך הם יגיעו להסכמה על זהות החברים בועדה?
ואם פתאום מפלגה עוברת לאופוזיציה או להפך? ואם הקיטוב בין האופוזיציה והקואליציה יגרום שלא יגיעו להסכמות וניתקע בלי שופטים? ובכלל אם האופוזיציה תהיה רק 40 אחוז, למה שיקבלו כוח כזה?
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 22/02/2023 21:13:10
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2023 00:04 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2023 00:21 |
|
| |
בשורה התחתונה אם השופטים היו הולכים לפי החוק ולא לפי אג'נדה את אף אחד לא היה מעניין איך ממנים אותם נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2023 00:22 |
|
| |
למעשה בישראל יש פסקת התגברות כבר עכשיו - הכנסת יכולה לבטל או לשנות את רוב חוקי היסוד ברוב של 61 - זו בעצם מה שעושה חקיקת פסקת ההתגברות.
בניגוד לקנדה שם שינוי החוקה הוא תהליך מורכב שדורש קונצנזוס. ובדומה לבריטניה שהכפיפות שלה לבית הדין האירופי היא כוח חקיקה רגילה.
תומכי פסיקת ההתגברות בסך הכל רוצים לחסוך את הצורך להגיד בפירוש שהם לא מכבדים זכויות מסוימות. או כמו שאומרים "ללכת בלי ולהרגיש עם".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2023 14:25 |
|
| |
| אל_קפונה כתב: | | בשורה התחתונה אם השופטים היו הולכים לפי החוק ולא לפי אג'נדה את אף אחד לא היה מעניין איך ממנים אותם נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
נכון.
ולכן כל מה שצריך זה למנות שופטים שפויים ומרוסנים.
וראו הצעתי לעיל איך לבצע זאת.
וכל שאר ה"רפורמות" מיותרות ואפשר לזרוק אותם לפח.
במקסימום אפשר לעשות התגברות ע"י משאל עם.
|
|
|
|
|
