עונג יום טוב - לקראת חג 'שביעי של פסח' החל הערב ומחר ובו מציינים את קריעת ים סוף שהתרחשה ביום זה והארת משיח שמתנוצצת בו
בעקבות כך יותר מכל זמן אחר, מכיוון שהגילויים הגדולים שהיו בקריעת ים סוף היו מעין ובסגנון אלו שנזכה לחוות תיכף ומי"ד ממ"ש בגאולה האמיתית והשלמה!
מכיוון שבחג האחרון של פסח מתנוצצת הארת משיח, הנהיג הבעל שם טוב לערוך סעודה מיוחדת בצהרי החג (כהוראת גדולי עולם נוספים לפני ואחרי כמו הגר"א שאמנם ייסד זאת על טעם אחר) כשבארץ ישראל זה חל השנה ביום רביעי אחרי הצהריים, סעודה בה יאכלו וישתו כדי לקלוט הארה זו באופן הכי פשוט ומוחשי ועל מנת להמשיך זאת לכל השנה. מספר דורות לאחר מכן נוסף העניין לשתות בזמן הסעודה שעושים בבית הכנסת או אפילו בבית - 4 כוסות יין כבליל הסדר, רק בכוונה שזה עבור ולקראת הגאולה הקרבה.
בחו"ל (שם החג האחרון הוא ביום השני של החג האחרון של פסח, השנה ביום חמישי) קוראים ביום זה הפטרה הקשורה לגילוי הגאולה ושנזכה לפעול זאת באמונה ובשמחה בפועל והרבה לפני כן!
אשכול מעין זה נפתח בימי שישי רבים באישור ועידוד המנהלים, מטרתו העיקרית היא להכנס לשבת (או חג כמובן) בנחיתה רכה ולפחות עם כמה נקודות בסיסיות מהפרשה והזמן בו נמצאים - אז כל אחד ואחת שיכולים להשתתף בכך, מוזמן בשמחה לעשות זאת ולהוסיף לכולנו באחדות הנכונה...
20. אצרף למכתבך את זמני כניסת ויציאת החג למי שלא הספיק להתעדכן בהם עד
עריכה
אסונות טבע גלובליים פקדו את כדור הארץ, הן בתקופה שלפני ההיסטוריה האנושית והן במהלכה, ועדויות להם נמצאות לא רק בשרידים ארכאולוגיים וגאולוגיים, אלא גם במיתוסים, באגדות ובהיסטוריה הרשומה של כל העמים הקדומים. וליקובסקי הצביע על מתאם בין מיתוסים של עמים שונים שהצביע, לדעתו, על תיעוד של אותו אירוע. כדוגמה הביא את סיפור המבול המתועד בתנ"ך העברי, במיתוס היווני על דאוקליון ובמיתוס ההודי על מנו.
הסיבה לאסונות היא מפגשים קרובים של כדור הארץ עם כוכב הלכת נגה, שפרץ מתוך כוכב הלכת צדק ונדד במערכת השמש עד למקומו הנוכחי, ועם מאדים.
במערכת השמש פועלים כוחות אלקטרומגנטיים חזקים, הגוברים על כוח הכובד.
הכרונולוגיה המצרית המקובלת שגויה, ולכן אין התאמה בין המסופר בתנ"ך לבין התיעוד ההיסטורי של מצרים העתיקה. בהזחה של 540 שנים לאחור, מתגלה מתאם בין המיתוסים של שני העמים הקדומים - המצרים והעברים.
"תקופת המעבר ביוון" לא התקיימה, אלא התקופה הארכאית היא המשך ישיר של התקופה המיקנית.
"השמיר", שבו השתמש על פי האגדה שלמה המלך לבניין המקדש, היה מלחי-רדיום רדיואקטיביים.
ביקורת
עריכה
רעיונותיו של וליקובסקי נדחו על ידי האקדמיה, ועבודתו נחשבת בדרך כלל לשגויה באופן מוחלט. חוקרים רואים את המתודולוגיה שלו כשיטה בלתי מקובלת להסקת מסקנות (לדוגמה, התבססות על מיתולוגיה השוואתית כדי להסיק על מכניקה שמימית (Celestial mechanics)). בשנות ה-70 התעמתו עם רעיונותיו אנשי מדע בולטים כקארל סייגן וסטיבן ג'יי גולד. סייגן הסכים שוליקובסקי העלה טענות שצריכים להתמודד איתן, אך חשב שאפשר להסביר את התופעות בדרכים חלופיות. הביקורת העיקרית על ספרו ״עולמות מתנגשים״ מצד הקהילה האסטרונומית הייתה שהמכניקה השמימית המוצגת בו אינה מעשית מבחינה פיזיקלית, ודורשת מכוכבי הלכת לנוע במסלולים שאינם תואמים את חוק שימור האנרגיה ואת חוק שימור התנע הזוויתי. סטיבן ג'יי גולד תמצת את תגובתו של הזרם המרכזי במדע כלפי וליקובסקי במילים: ''וליקובסקי אינו טרחן כפייתי ואיננו שרלטן - אם כי, כפי שאמר אחד מעמיתיי, הוא טועה באופן מפואר... וליקובסקי מוכן לבנות מחדש את כל מדע המכניקה השמימית כדי להציל את הדיוק המילולי של אגדות עתיקות''.[2]
הכרונולוגיה של וליקובסקי נדחתה אף היא על ידי רוב ההיסטוריונים והאגיפטולוגים. כבר מהבחינות הראשונות שלה, נטען שהשימוש של וליקובסקי בממצאים כדי להציג הוכחות הוא מאד סלקטיבי.[3][4][5] בשנת 1965, נשא אברהם זקס (אנ'), אשורולוג ומומחה לכתב יתדות, הרצאה באוניברסיטת בראון בה ביקר בחריפות ובהרחבה את השימוש שעשה וליקובסקי בכתבים אשוריים עתיקים ללא שיש בידו ידע בקריאת כתב יתדות. לדבריו ''במסגרת הזמן שניתן לי לא אספיק לפרט את כל הטעויות, אי ההבנות והמסקנות השגויות... לאחר בדיקה קפדנית, יותר ממאה עמודים מהשחזורים ההיסטוריים של וליקובסקי מתגלים כ"בועות של הטעייה עצמית"''.[6] בשנת 1978, לאחר שהתפרסמו בעיכוב כרכים חדשים של סדרת ״עידנים בתוהו״ של וליקובסקי, ערכה החברה הבריטית ללימודים בין-תחומיים כנס מיוחד בגלאזגו כדי לבחון את הכרונולוגיה המתוקנת.[7] המסקנה הסופית של מפגש זה, בשילוב עבודתם של חוקרים כפיטר ג'יימס (אנ'), ג׳ון בימסון (John Bimson), הייתה שהכרונולוגיה המתוקנת היא מופרכת.[8] יש שאף האשימו אותו בשרלטנות בשל הצגה מסולפת של טקסטים עתיקים וממצאים ארכאולוגיים שונים.[9][10][11]
באמצע שנות ה-80 פרסם סי. לירוי אלאנברגר (C. Leroy Ellenberger), שותפו לשעבר של וליקובסקי ועורך המגזין ״קרונוס״ (אנ'), מאמר בשם ״שיעור מווליקובסקי״ (״A Lesson Velikovsky"), בו סיכם את הטיעונים של אנשי מדע כנגד וליקובסקי ורעיונותיו, אך תקף את הדרך בה הוצגה הביקורת המדעית כלפיו:
ככל שאדם יודע פחות על מדע, כך תיאוריו של וליקובסקי נשמעים לו סבירים יותר, בעיקר כשרוב הדיון הוא נפנופי ידיים. מנגד, ככל שהקורא הוא בעל ידע רב יותר, כך קל לו לראות שכל התיאורים הפיזיקליים של וליקובסקי אינם מחזיקים מים. אך אם המבקר לא מסביר מדוע דבר מסויים הוא שגוי, הרי שביקורתו נראית כנובעת מעמדה של סמכות ולא כהפרכה עניינית.
— לירוי אלנברגר, A lesson Velikovsky
למרות דחיית שיטתו הכרונולוגית כליל על ידי הקהילה המדעית, מיעוט של חוקרים חובבים התרשמו ממנה, והציעו בערוצים פופולריים שיטות נוספות המנסות לסנכרן בין סיפורי המקרא לבין ממצאים הארכאולוגיים.[12][13][14]
מספריו וכתביו
עריכה
עולמות מתנגשים (Worlds in Collision)
ארץ רעשה (Earth in Upheaval)
תקופות בתוהו
ישראל ומצרים (Ages in Chaos)
ההייתה תקופת חושך ביוון?
Oedipus and Akhnaton (כרך של "תקופות בתוהו" שעדיין לא הודפס בעברית)
גויי הים - פלשתים או פרסים? (Peoples of the sea)
רעמסס השני ותקופתו (Ramses II and his Time)
Mankind in Amnesia
חרם בשם המדע (Stargazers and Gravediggers)
לפני עלות השחר (שיחות והתכתבות עם איינשטיין)
מאמרים של וליקובסקי, מתוך האתר "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי
לקריאה נוספת
עריכה
'וליקובסקי, עמנואל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 205. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמנואל וליקובסקי בוויקישיתוף
ביוגרפיה קצרה של וליקובסקי, באתר שהוקם על ידי צאצאיו
פרויקט וליקובסקי שמטרתו לבחון מחדש את מחקריו של וליקובסקי אל מול הממצאים החדשים באתר עמותת "המכון הבינתחומי למדע ותודעה"
עמנואל וליקובסקי, מתוך האתר "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי
הבעיה המרכזית, דוגמאות לחוסר ההתאמה בין המסופר בתנ"ך לכרונולוגיה המצרית המקובלת, מתוך האתר "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי
תמר רותם, העולמות המתנגשים של היסטוריון חרדי, באתר הארץ
קארל סייגן - העולמות המתנגשים של וליקובסקי חלק א', באתר "הידען" חלק ב'.
מקבץ של הערכות, מאמרים, כתבי - עת וספרים שנכתבו על מחקריו, מתוך האתר "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי. במקבץ מופיעים המאמרים הבאים: ''שש מאות שנה שאבדו ויציאת מצרים שנמצאה'' מאת ד"ר עזריאל קרליבך, עורך מעריב., ''להפוך עולמות ללא הפסקה'' מאת חנן אלפר במקור ראשון, 22.10.97, "הבעיה ופתרונה - סקירת הספרים ''תקופות בתוהו - ישראל ומצרים'' ו''ההייתה תקופת חושך ביוון?'' עם צאתם לאור בעברית, בהצופה, "אי שקט שרר בין האיים" - סקירת הספר "גויי הים" מאת חנן אלפר, "מקור ראשון", 14.6.04., ''האם נוגה נוצר בדרך שונה משאר כוכבי הלכת?'' מאת שולמית ליקובסקי כוגן, ב"אסטרונומיה" - ביטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה, אביב 2004., ''יציאת מצרים - ההוכחות'' מאת הרב יונדב זר, בעלון "עולם קטן", ניסן ה'תשס"ח
אתר למנויים בלבד דליה קרפל, הגותו האקסצנטרית של עמנואל וליקובסקי, גאונות מדעית או שרלטנות, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2013
וליקובסקי - המדען שרוצים לשכוח, מתוך אורות טלוויזיה יהודית
יבשם עזגד, עולמות מתנגשים, ועקרון עליונות ההיסטוריה, באתר ynet, 14 ביוני 2019
יון דגן קורות חיים של וליקובסקי
עמנואל וליקובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עמנואל וליקובסקי (1895-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה
^ ראו ביקורת במאמרו של אבשלום אליצור
^ סטיבן ג'יי גולד, Velikovsky in collision
^ William F. Albright 1952. New York Herald Tribune Book Review April 20. Retelling the Near East's Ancient History. p. 6.
^ Waldemar Kaempffert, "Solomon, the Queen of Sheba, and the Egypt of Exodus" (abstract with subscriber access to full PDF), New York Times Book Review p. 23, April 20, 1952. Digital link retrieved 2015-07-18.
^ Stiebing, Jr., William H. 1984. Cosmic Catastrophism, Chap. III, in Ancient Astronauts, Cosmic Collisions Prometheus Books. מסת"ב 0-87975-260-2. pp. 57–80.
^ ADDRESS OF ABRAHAM SACHS AT BROWN UNIV. 3/15/65 Provided by Leroy Ellenberger
^ "Ages in Chaos?'-Proceedings of the Residential Week Conference, Glasgow, 7th–9th April 1978" Society for Interdisciplinary Studies Review Vol. VI, issue 1/2/3 84pp (1982)
^ untenable, "בלתי ניתנת להגנה"
^ אתר למנויים בלבד דליה קרפל, הגותו האקסצנטרית של עמנואל וליקובסקי, גאונות מדעית או שרלטנות, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2013
^ Sean Mewhinney, "El-Arish Revisited", Originally published in Kronos XI:2 (Winter, 1986).
^ Gordin, Michael D. (2012). The Pseudoscience Wars: Immanuel Velikovsky and the Birth of the Modern Fringe. Chicago, London: University of Chicago Press. ISBN 978-0-226-30442-7.
^ פרופ' דורון לנצט, אפשר עוד למצוא את התנ"ך האבוד, באתר הידען, 1999-11-05
^ David Rohl's Revised Egyptian Chronology: A View Palestine - Associates for Biblical Research, biblearchaeology.org
נערך לאחרונה ב־25 במרץ 2023, בשעה 14:25
ויקיפדיה
התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 3.0 אלא אם כן נאמר אחרת.
מדיניות פרטיות תנאי שימוש תצוגת מחשבים
37. כל טיפש שמוציא סרטון והשערות צריך להתייחס אליו?
יש אין ספור ממצאים שמוכיחים כל דבר שכתוב בתורה הקדושה שמי שלא מאמין צריך הוכחה שהוא שפוי..
אבל בלעדי ההוכחות אני מאמין באמונה שלמה שה' מלך על כל הארץ והוא אחד ואין שני לו! והתורה אמת!
5. שנזכה לניצוץ משיח בן דוד - שיודע לאהוב ולאחד את כלל ישראל, כנסת ישראל
להיות בקו המידות האמצעיות - שכולל את הכל ומכיל את כל הקצוות, ושומר על איזון ואיחוד של ההפכים
7. הלוואי בקרוב
8. כמה טוב שיש אשכול כזה , להעשיר את הידיעות של תורתנו הקדושה לבורים ועמי הארץ שיש בתוכנו.
12. כולנו יכולים להעשיר את ידיעותינו, לא צריך להתנשא על יהודים אחרים
29. אתה הבור הכי גדול
לא למדת דף גמרא בחיים שלך.
15. נדמה לי שנוהגים בסעודה זו גם כוס חמישית לציון הנבואה ''והבאתי אתכם אל הארץ''
אז החסידים נוהגים בה, אבל ייתכן שלא הוזכר ע"י הרב הנ"ל, כי מבחינת הד"לים נבואת הגאולה הסופית כבר קרתה ולא נוהגים בכוס חמישית?
34. בורות ביחס לגישת האתחלתא דגאולה שלנו. חבל לא ללמוד.
אבל היא ההחלט בשלבים מתקדמים של האתחלתא.
היא כבר כאן.
18. מכדארעא 11.04.2315:53
26. ממ״ש כבר מתחת לעשרה טפחים ויקום כמו כל הצדיקים בתחיית המתים
אין ספק שהוא היה ראוי להיות משיח בדורו כמו הרבה צדיקים בדורם אלא שאנו לא זכינו לכך.
אין לנו אלא להתפלל שנזכה להתגלות המשיח שבדורינו בעגלא דידן.
27. נושאים נוספים ומיוחדים בנוגע לשביעי של פסח ועניינו:
32. גודל מעלת טבילה בערב שביעי של פסח
...והמעשה שהיה הוא, שבשביעי של פסח האחרון שבחיי הבעל שם טוב הקדוש זי''ע, שאל הבעש''ט אחרי תפילת ערבית אם נמצא שם הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זצ''ל, וענו לו שנמצא. ופנה הבעש''ט אל הרה''ק מקוריץ, ושאלו אם טבל לפני החג, וענה לו הרה''ק מקוריץ שמכיון שבא מאוחר לא הספיק לטבול לפני החג. אז נאנח הבעש''ט ואמר שאם היה טובל היה יכול לו טובה, אבל אחרי שלא טבל שוב לא יועיל שום דבר. והיינו שאז יצתה הגזירה שהבעש''ט יהא נפטר מן העולם, ואם היה הרה''ק מקוריץ טובל היה יכול לבטל הגזירה, אבל אחרי שלא טבל כבר לא יועיל שום דבר, והבעש''ט נפטר ביום א' דשבועות של אותה שנה. ובשביל שה הקפידו כל כך על טבילה זו של ערב שביעי של פסח מפני שחיי הבעש''ט הקדוש היו תלויים בה.
אצל נשיאי חב"ד ראו גם בהכנות לשביעי של פסח את ייחודו ומעלתו. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מספר באחת משיחותיו (ספר השיחות תש"ג עמ' 85), כי טבילת הטהרה של ערב שביעי של פסח הייתה שונה מטבילת הטהרה של ערב שבת וערבי חגים אחרים, ואף מטבילת הטהרה של ערב ראש-השנה וערב יום-הכיפורים. "טבילת הטהרה בערב שביעי של פסח קשורה בעניינים המתחוללים בספירות העליונות ובמדריגות הנשמה שבכל אחד מישראל".
35. על פי המיתולוגיה כמובן..
36. ועוד:
38. תודה
