כנראה ענו לך כבר.
אנחנו לא מארגני חוקים וכנסים ואנדרטאות.
יש יוזמות רבות,
החרדים קוראים ספרי שואה בהמוניהם.
זה התחיל תיכף אחרי השואה
כי לא רצו לשבור את הנשארים,
אז לא ציינו את זה ביום מיוחד.
וזוכרים את זה הרבה,
אם בספרי קודש וניגונים של הרבנים הנספים, אם זה בהרצאות או ביום הצלה, כל ישיבה הוא המשך על מה שהיה בעבר.
אנחנו המשך העבר...
אנחנו פחות הולכים על סוג של הנצחה טקסית.
הציונים צריכים הצדקה לים הדמעות שהם הביאו לנו, הם זקוקים לתירוץ נאה, למה דווקא מדינה בניהול יהודי, סיפורי הסבתא שלהם רבים המה
נשלח מהאנדרואיד שלי
