אני הרי הסכמתי ותמכתי בתהייתך, אין לי הסבר לשינוי הדרמטי בדעתו.
אבל מכיון שהוא לא רק גאון מופלג אלא מוכר כחכם אני חושב שהוא ינסה לשנות מבפנים.
נשלח ב-11/7/2023 21:15
מצדרביעי
קלעפער כתב:
אני הרי הסכמתי ותמכתי בתהייתך, אין לי הסבר לשינוי הדרמטי בדעתו.
אבל מכיון שהוא לא רק גאון מופלג אלא מוכר כחכם אני חושב שהוא ינסה לשנות מבפנים.
הלוואי, רק מוזר לי שהוא יוצא נגד מי ש"לא הולך בתלם", כשעמדתו העקרונית היא לכאורה שאין חובה ללכת בתלם (כמובן שיכול להיות שהוא שינה את דעתו, אבל אשמח שיסביר...)
נשלח ב-12/7/2023 01:05
גם לי מוזר. אבל אתה בהחלט יכול לומר "תפוס לשון ראשון" ולשלוח את ילדיך לממ"ח. וה' יעזור שיצמחו לבני תורה אמיתיים, ובעלי מידות מופלגים, המתקיימים מעבודתם ברווח וללא צער.
נשלח ב-12/7/2023 09:15
קלעפער כתב:
גם לי מוזר. אבל אתה בהחלט יכול לומר "תפוס לשון ראשון" ולשלוח את ילדיך לממ"ח. וה' יעזור שיצמחו לבני תורה אמיתיים, ובעלי מידות מופלגים, המתקיימים מעבודתם ברווח וללא צער.
באופן מפתיע יצא שהסכמנו על משהו
נשלח ב-12/7/2023 11:09
מהפךבחררה
האם ראוי ללמוד לימודי ליב"ה זה דבר הנתון לשיקולי דגולי הדורות. בישיבה המתכונת מאז ומעולם הייתה ישיבה ללא כל לימודי חול, ולולא זה זה לא היה מוגדר כישיבה, מועלם לא פסקה ישיבה מאבותינו, מימות אברהם אבינו שהיה זקן ויושב בישיבה כלשון הגמ', או נפתלי שרץ לפתוח ישיבות במצרים קודם הגעת האחים. ענין הישיבה הוא לימודי קודש בלבד! הרוצה ללמד את בנו אומנות מוזמן לעשות את זה בבית לא במסגרת הישיבה, במרוצת השנים אמנם בוואלזין למדו לימודי חול עקב הכרחת השלטונות, אבל זה היה מחוסר ברירה ואיום של סגירת הישיבה, אבל היה ברור לכולם שישיבה לא נועדה לזה, עד כאן אין ויכוח בין גדולי הדור החסידים הליטאים והספרדים והענין מוסכם על כולם. אמנם בעבר לא כולם למדו בישיבות היה הרבה שרצו ללמד בנם אומנות, ולימדו את הבן בבית לחלוב פרות ולעסוק במסחר, אבל הישיבות לא נועדו לזה, והיום כבר הנהיגו החכמים שכולם ילמדו בישיבות כי ראו מה קרה לדורות האחרונים באירופה שהמצב היה מדורדר מאוד מבחינה רוחנית, (עיינו אנא בתמונות של פעם, כיסויי ראש וכדו'), ולכן ישיבה היא הדרך היחידה לעצב בן תורה גם אם אח"כ הוא יוצא לחיי המעשה וכך נהגו החסידים, לעומת הליטאים שניסו להשאיר את בוגריהם באהלה של תורה, אבל גם אצל החסידים אין לימודי חול בישיבה חלילה. בחיידרים זה יותר מורכב, אבל עדיין אוחזים רוב הגדולים שגם החיידר המגמה העיקרית היא להקנות לילד לימודי קודש, כדי שיהיה לו בסיס איתן לחיים יהודיים, וכיון שהוא ממשיך לישיבה והזמן בו גילו רך הוא הזמן הנכון ביותר להעמיד לו את היסודות הנכונים, במיוחד בדור כמו שלנו עם הנט ושאר מרעין בישין, ובטח אם שולחים אותו לעבוד אח"כ יהיה לו הרבה נסיונות וכח לעמוד בהם אפשר לקבל רק באמצעות החינוך השרשי ועדיין כולי האי ואולי.
תוקן על ידי מהפךבחררה ב- 12/07/2023 11:10:40
נשלח ב-12/7/2023 15:34
מצדרביעי כתב:
גם לי מוזר. אבל אתה בהחלט יכול לומר "תפוס לשון ראשון" ולשלוח את ילדיך לממ"ח. וה' יעזור שיצמחו לבני תורה אמיתיים, ובעלי מידות מופלגים, המתקיימים מעבודתם ברווח וללא צער.
באופן מפתיע יצא שהסכמנו על משהו
,אתה טועה, אנחנו מסכימים על הרבה יותר. ...
נשלח ב-12/7/2023 15:46
הישיבה נוסדה עוד בשנת תרפ"א ע"י הרב מאובערווישא האדמו"ר ר"מ מנדיל האגר זצ"ל מהאחים בני הצדיק ה"ר ישראל זצ"ל לבית וויזניצא.
העיירה שישבה בין הרי הקרפטים המערביים נתפרסמה ע"י ישיבתה ורבה הדגול, הה"צ ר' מנדיל היה בעל מרץ ומארגן נפלא. בהשפעתו ובעזרת אלפי חסידיו הנאמנים הקים הרב בנין מפואר ורחב להישיבה שנקראה ע"ש אביו הה"צ ר' ישראל ז"ל מוויזניצה. העובדה האופיינית ביותר היא, שהישיבה התקיימה דווקא בעיירה רחוקה מכל עיר גדולה או אוכלוסייה יהודית ואפילו תחנת-רכבת עדיין לא הייתה שם.
מספר התלמידים בישיבת אויבערווישא- עלה על 300, כולם בחורי חמד לבושים בתלבושת חסידית ומשלבים תורה וחסידות גם יחד. באחיו בוויזניצה וסערעט שבבוקובינה, השתדל הרב ר' מנדיל להציב שם ויד לישיבתו זו, ואף השיג רשיון מאת הממשלה הרומנית בשנת 1933הייתה זו הישיבה הראשונה במרמורוש שנתאשרה מאת המיניסטריום לחינוך שבבוקרשט. בשנה ההיא כבר היה להישיבה בנין חדש בעל שלש קומות, עשרות חדרים מרווחים, מסודרים בכל הנוחיות. בשנת 1938 "היה מספר התלמידים 348, ארבעה בחורים קבלו סמיכה, שבעה נתמנו לעוזרים של רבנים, ששה עשר נעשו שוחטים"5.
כבר בשנת 1931 התקין הרב האגר בהישיבה בית-מלאכה לחרושת עץ, אשר הלך וגדל במשך הזמן. בשנת 1938 היו 152 בחורים עוסקים במעבדה הזאת. גם יתר התלמידים אימנו את ידיהם בעבודות שונות.
רעיון העלייה וההתיישבות בארץ ישראל היה ער ומשורש בהישיבה. חלק גדול מתלמידי הישיבה עסקו בפלחה בשדה ובגן להכשיר את עצמם לעבודה חלוצית בארץ ישראל, ואף השתייכו לקבוצה חלוצית שבעיר. והיה להם היום למלאכה ולעבודה והלילה ללימוד.
תכנית הלמודים כללה בעיקר גפ"ת ופוסקים והלמודים המכוונים לקבלת היתר-הוראה.
בהישיבה הופיע ירחון תורני בשם "דגל התורה", בו השתתפו רבנים ומטובי הבחורים.
מנהלי הישיבה היו:
הרה"ג ר' מנחם מנדיל האגר ז"ל,
שני בניו, הדיין ומו"צ מהר"ד וריס ז"ל ועוד אחד מהקהילה, - כולם מלמדים שלא על מנת לקבל פרס.
ללימודים החיצוניים - מלאכת הנגרות והחקלאות מינו ארבעה מורים מיוחדים.
הישיבה קיבלה תמיכה מ"קרן הישיבות" מיסודו של פרופ. חאבקין, וכן נשמע גם מדברי הרב הר"מ על מטרת הישיבה, והיא: "להרים קרן תורה ועבודה ודרך ארץ למעלה ראש".
התלמידים נתקבלו להישיבה חינם אין כסף והיא אשר סיפקה להם כל מחסורם. בשנת 1938 היו בין התלמידים גם שמונה פליטים מאשכנז ההיטלרית שר"י (מתוך דו"ח הישיבה).
נשלח ב-25/6/2024 20:55
מתברר כי הרב לייבל הוא הזרוע המבצעת של הממשלה לגייס חרדים. נראה מה תהיה תגובת הציבור לזה שמעודד גיוס.
