אריה דרעי מציג: כך תיהפך ישראל לאוליגרכיה מושחתת לפי המודל הרוסי
תכליתה של ההפיכה המשטרית היא להפוך את ישראל לאוליגרכיה של ארגוני פשע — שינקטו שיטות מאפיונריות כדי לשדוד את נכסי המדינה ■ אם היא תקודם, כספי ציבור יעברו לפוליטיקאים ולמקורביהם, ללא כל בקרה שלטונית, פיקוח משפטי או עיתונות חופשית
איתן אבריאל 20:21, 01 ביולי 2023
הפרסום המטלטל של העיתונאים גור מגידו והגר שיזף, שחשף כאן בסוף השבוע כיצד בני משפחה של חבר כנסת מתעשרים וצוברים נכסים רבים — עשוי להיראות לחלק מהקוראים כסיפור על תפוח רקוב, כי התחקיר שוב עוסק במשפחת דרעי, מחלוצת דברי הימים של השחיתות בישראל. אלא שזו תהיה שגיאה: משפחת דרעי רק מדגימה כיצד ישראל כולה עלולה להיראות תוך זמן קצר אם ההפיכה המשטרית של הממשלה הנוכחית תתקדם כפי ששואפים תומכיה.
הדוגמה, או למעשה התוכנית, שאליה צריכים להביט מי שבוחנים את שיטת דרעי — היא רוסיה. לאחר התפרקות השלטון הסובייטי, עברה השליטה ברוסיה לחבורות של ארגוני פשע ששדדו את נכסי המדינה והפכו אותה למושחתת לחלוטין. מאז הם שולטים באנשיהם ובמנגנוני השלטון בשיטות מאפיונריות, באמצעות שילוב של מקלות, גזרים, הסדרים סודיים, והחשוב ביותר: היעדר מוחלט של בקרה שלטונית, של פיקוח משפטי ושל עיתונות חופשית.
התוצאה, כפי שכולם יודעים, היא שברוסיה ובמדינות הדומות לה כל שר, כל חבר פרלמנט וכל פקיד בכיר בארגון הוא מיליונר: בעל נכסים, יאכטות ומטוסים שרובם לא רשומים על שמו — כדי שלא ניתן יהיה להתעמק בשאלה כיצד אדם בעל משכורת ציבורית יכול לצבור הון בתקופה קצרה.
הכל מתחיל, כמובן, בשלטון ובכספי המסים של הציבור. תקציבים לפרויקטים ציבוריים נחתכים בעשרות אחוזים כדי לשלם לאיש הציבור הבכיר ולקבלנים שעובדים עימו בשוק הפרטי. הכספים מגיעים לאיש העסקים, ועימם נרכשים נכסים בעטיפה סודית של תאגידים שונים ומשונים — המאפשרים לאיש הציבור להכחיש שהם שלו.
קצב הפקדת המזומנים בחשבון של בתו וחתנו של דרעי זינק פי שישה בשלוש שנים
הנדל"ן של שלמה, הדירות של אסנת: העוני זה העסק של משפחת דרעי
650 אלף שקל במזומן בתוך שנה: ההפקדות בחשבון של בתו של אריה דרעי ובעלה
תנאי הכרחי לקיום השיטה הוא היעדר בקרה וביקורת משפטית על תקציבי המדינה, והיעדר עיתונות שתעז לנבור ולעלות שאלות על ההתעשרויות המפתיעות. מעל לכל נדרש הדבר החשוב ביותר בכל ארגון פשע: נאמנות הדדית — "לויאליות" — בין חברי הארגון.
תחת איום של כלא, הפקעת כספים או מוות, אסור לאיש לערוק לארגון אחר, ואסור לאיש לספק לרשויות או לציבור מידע או פרטים על הכסף ועל הנכסים. כל עוד הכל עובד, ארגון הפשע והאוליגרכיה שמסביבו חיים כמו מלכים ונהנים מכוח, מכבוד, מכסף ומכל מנעמי החיים הטובים.
דרעי העיד שבעת אירוע משפחתי גדול כמו חתונה, הוא עשוי לקבל מתנות בהיקף של מיליוני שקלים. באירוע קטן יותר כמו ברית, הוא יקבל מאות אלפים
דרעי הוא מודל לחיקוי
על פי התחקיר, משפחת דרעי כבר דומה לארגון כזה. הכסף מגיע ממקורות לא ידועים ומ"מתנות" שמקבל דרעי — שהוא מהפוליטיקאים הבכירים בישראל ושר הפנים והבריאות המושעה, עד שיחוקק בעבורו חוק מיוחד. על פי הפרסום, דרעי העיד במשטרה שבעת אירוע משפחתי גדול כמו חתונה של בן או בת, הוא עשוי לקבל מתנות בהיקף של מיליוני שקלים. באירוע קטן יותר כמו ברית של נכד, הוא יקבל מאות אלפים.
בעבור מה כל המתנות הללו? רק רוחב לב? נראה שאלה תשלומים בעבור קידומים פוליטיים, ג'ובים וכספי ציבור שחולקו בעבר או יינתנו בעתיד — מה שמכונה אצלנו בציניות "שלח לחמך".
בצד השני של העסקות, בנותיו וחתניו של דרעי צוברים נכסים, וכמו ברוסיה מתבצע ניסיון להסתיר את הבעלות עליהם ואת מקורות זרימת הכספים. במונחים ישראליים, אריה דרעי הוא אוליגרך ציבורי, ומסביבו מתקיים ארגון שגם אם לא ניתן להוכיח את פליליותו בבית משפט, מתנהל בשיטות ובקודים של ארגון פשע.
אלא שדרעי הוא רק דוגמה, או ליתר דיוק: המודל לחיקוי. המוטיבציה שמאחורי המאמצים של חברי הכנסת של הקואליציה להעביר את חוקי ההפיכה השלטונית, ובמקביל להפוך את העיתונות הישראלית לבלתי רלוונטית, היא לאפשר לעוד מאות אנשים לבנות לעצמם ארגון כמו של אריה דרעי.
לגנוב ולהתעשר
כלפי חוץ מדברים הפעילים הפוליטיים על רפורמה משפטית שתאפשר "משילות", אבל היעד האמיתי של רבים מהם הוא סירוס מערכות המשפט והיועצים המשפטיים למען יעד מוכר בהרבה: כסף.
בקרב הציונות הדתית יש הפועלים למען אידיאלים של סיפוח השטחים וכינון מדינת הלכה, אבל אצל השאר היעד האמיתי של ההפיכה השלטונית הוא לאפשר לפוליטיקאים ולמקורבים לגנוב כסף ולהתעשר — כמו ברוסיה ובמדינות רבות במזרח אירופה, באפריקה ובאסיה.
מדובר בקלפטוקרטים — והם כבר בדרך ליעד. קל לדמיין מה יקרה זמן קצר לאחר שיעברו החוקים המחלישים את היועצים המשפטיים ואת בית המשפט. בתחילה נראה גל עצום של מינויים פוליטיים לא מקצועיים בכל משרד ממשלתי ובכל גוף ציבורי — כולם "חיילים" נאמנים לראש הארגון.
לאחר שהארגון יוצף באנשים "לויאליים", יופנו מכרזים ותקציבים לשותפי הפוליטיקאים-אוליגרכים מהצד העסקי, שאותם המבקרים, המשפטנים והשופטים כבר לא יוכלו לפסול או לעצור — בזכות החוקים החדשים. חלק מהכספים יחזרו, כמובן, לאנשי הציבור, על ידי רכישת דירות ונכסים לבני משפחותיהם, בישראל ומעבר לים, במסווה של מבנים תאגידיים שיאפשרו להסתיר את הכל.
תוך כמה שנים, שוב כמו ברוסיה, הציבור ייחשף לתמונות של אנשי ציבור ישראלים המבלים ביאכטות ובבתי מידות בחו"ל. המלל יספר שזהות בעל היאכטה או הווילה לא ידועים — ושום חקירה לא תיפתח כי לא היה כלום, שום עבירה לא בוצעה, וממילא "מותר לקבל מתנות מחברים".
האם יש אדם בישראל שחושב שהתחזית הזאת מופרכת או מוגזמת? אני בספק. כבר עתה מערכות הבקרה על השלטון ועל הפוליטיקה תשושות ומוחלשות עד כדי שיתוק.
אריה דרעי, למרות מספר הרשעות, ממשיך להיות דמות ציבורית חשובה בישראל, ועשוי בקרוב לחזור למשרדים "שלו". בתיקים של נתניהו, אף שמעשי השוחד, המרמה, הפרות האמונים והעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים גלויים לכל, השופטים החליטו ש"יהיה קשה להוכיח שוחד" בתיק 4000.
בתיק 1000 נותן המתנות, ארנון מילצ'ן, מציג את עצמו כגיבור ישראל שפעל אך ורק לשם שמיים ולטובת אזרחי המדינה, ולא קיבל דבר בתמורה למתנות שהתבקש להזרים לבית משפחת נתניהו.
כבר במציאות הנוכחית, עוד לפני העברת החוקים לשבירת מערכת הביקורת השיפוטית — באמצעות ביטול עילת הסבירות, חוקי התגברות, החלשת היועמ"שים, שליטה על מינויי השופטים ועוד — קשה לראות איזה תיק כלכלי יעזו המשטרה והפרקליטות לפתוח נגד פוליטיקאי בכיר בממשלה.
הרי אחרי תיקי דרעי ונתניהו, בארגונים של שלטון החוק יודעים איזו מתקפה אלימה תיפתח נגד מי שיעז לחקור ולהגיש כתב אישום נגד מנהיג מפלגה. וממילא היועמ"שית ובכירי הפרקליטות והמשטרה עשויים להיות מוחלפים בקרוב על ידי חיילי ומשרתי האוליגרכיה הישראלית העתידית.
הסוף עשוי להיות אלים
האם ניתן לעצור את תסריט האימים הזה? לא ברור. הציבור הישראלי כבר למד שהוא חי במדינה מושחתת. הוא יודע שהוא צריך לשלם כסף למומחים ולמאכערים כדי לקבל טיפול רפואי איכותי, כדי לקבל תור להוצאת דרכון, כדי לקבל הסדר מקל בעת "תקלה" במס הכנסה וכדי לקבל היתר בנייה בעשור הנוכחי — ולכן הוא מקבל את האפשרויות שגם הפוליטיקה והשלטון הבכיר מושחתים באותה צורה כמובנת מאליה.
נראה שרק מחאה עממית רחבה וזועמת, יחד עם עיתונות לוחמת שלא מנסה להישאר נייטרלית מטעמי רייטינג או פחד, יכולה לעצור, או לפחות להאט, את בליץ החקיקה השלטונית — שתכליתה להפוך את ישראל לאוליגרכיה של ארגוני פשע בתחפושת של פוליטיקאים.
אלו צריכים לזכור — האוליגרכיה טובה לאוליגרכים, אבל רק עד שארגוני הפשע מתחילים לריב אחד עם השני. אז הסוף של חלק מהשחקנים עשוי להיות לעתים קרובות אלים.
