תחזית שלי:
הם יפסלו את החוק מכל וכל, ללא מורא ובעיקר ללא בושה. אולי ימצאו איזה נוסח משפטי התפתלותי לנמק את פסיקתם, אבל אינני רואה סיבה לכך.
כל הימין ירתח ויזעם יקפוץ יצא להפגנה אחת או שתיים.
הערוצים המזוהים עם הימין יצעקו (לדעתי בצדק אבל לשוא) עד כדי החרשת אוזניים.
רשתות החברתיות ירגשו וירעשו.
החכ"ים מימין יגיבו 'בחריפות רבה מאד', השרים בממשלה יתבטאו 'בזעם רב מאד' כולל רה"מ.
להלכה למעשה לא יקרה שום, החוק יפסל ויתפגר ויקבר בקבורת חמור יחד עם כל חזון הרפורמה המשפטית אשר חזו או יותר נכון 'הזו' (מלשון הזייה)
הדיון על נבצרות לא יתקיים לעולם כי כבר לא יהי צורך בזה (וכבר העיד עליו אהרן ברק שנתניהו תמיד הגין על מערכת המשפט, והוא יודע על מה הוא מדבר, גם אנו יודעים).
היועמשי"ת תשאר ותמשיך למרר את החיים לממשלה (שלא תאריך חיים פוליטיים יותר מדי).
כל חוק או תקנה תיתקע ביועמשי"ת או בבג"צ או בהפגנה/סרבנות/שביתה (סמן אחד מהם או כולם).
עוד מתחזיותיי (או הזיותיי, לבחירתכם):
החרדים יכלים לשכוח מחוק גיוס ושאר הדברים ש'למענם יצאו לבחירות' ועמדו איתן 'בנחישות רבה' על ההסכמים הקואלציוניים. הם יאיימו לצאת מהקאליציה ולהפיל את הממשלה, אז יאיימו...
ביבי נתניהו ישלם הפעם מחיר כבד מבוחרי הימין על אשר הוליכם שולל בהתחננו אליהם שצריכים 'ימין על מלא' למען 'תיקון מערכת המשפט' - לא יסלחו לו.
לא יקנו את השקרים שלו שהלכו מהר מדי', 'לא הכינו את העם הסברתית' 'נתקן לאט לאט', או 'המדינה חשובה לנו ולא ניתן לגזור את התינוק החי', או בכלל לזרוק את האשמה על ה'כחלון' התורן, והפעם לוין ורוטמן.
לא רק ביבי, אלא הימין בכללות יכול לשכוח מלעלות עוה"פ לשלטון, הבוחרים ישארו בבית מרוב תיסכול אכזבה והרגשת נבגדות, ובעיקר תחושות יאוש.
זה בתנאי אשר לא יקום איש מתוך הליכוד ויעוף את ביבי לכל הרוחות על אשר תעתע בימין שהתמסר אליו, כי אם זה יקרה, כלומר, אם יקום מועמד חדש לימין אשר יאמינו בו שהוא מסוגל לעמוד מול השמאל בצורה איתנה, אז רגשות הנקמה אשר יבער כתנור לבוא חשבון עם השמאל המטונף והנאלח האנרכיסטים השפלים והמזוהמים - יתבטא במלא עוזה ויבחרו את המועמד אשר יאמינו בו כי הפעם זה כן יקרה.
 |
|
|
