"מודרנים", בדיעבד או לכתחילה?
אין בכוונתי להוכיח ולשכנע בצדקת דבריי, אלא רק להציג באופן כללי את הנושא ולהביע את דעתי. הדברים מוצגים מנקודת מבטי תוך השתדלות רבה לשמור על אובייקטיביות. אינני בא לחדש דבר, אלא רק לעשות סדר בנושא. ראשית, מיהו חרדי? שנים רבות ששאלת הזהות החרדית מעסיקה את חוקרי החברה והדמוגרפיה. נושא זה הוא כבר עניין בפנ"ע, אך כעת אגדיר בהגדרה יבשה ותכליתית ככל האפשר שהגדרתו של 'חרדי' (לפי רוב הדעות) היא אדם שחרד לדבר ה' ולמצוותיו. דבר זה מתבטא ומאופיין בד"כ בדרך והליכות חייו, צורת לבושו, מקום מגוריו ועבודתו (אם יש), מסגרות הלימוד בו מתחנכים ילדיו ועוד. בתוך כל הבלגן, הבלבול ואפילות המושג, זו ההגדרה הברורה ביותר שניתן להוציא, ובה אסתפק כרגע. במהלך השנים, נוצר פלג מסוים בתוך הציבור החרדי, שאופיין בצורה יחסית לשאר חלקי החברה החרדית בפתיחות ובגישה ליברלית כלפי תרבות העולם המערבי והכללי. תהליך המודרניזציה והקידמה שחל בעולם העכשווי השפיע עליו והוא מתנגד לרוב לריחוק ובידול מהחברה הכללית. ישנם רבים המתנגדים לזרם הנ"ל משום שהוא עלול להתנגש עם המשפט 'חדש אסור מן התורה', ולכן הזרם נתפס כ'חרדים החדשים', נאורים ופתוחים. חברי הזרם ה'חרדי מודרני' מתחלקים לשתי קבוצות. אחת, קבוצת ה'בדיעבד' – אנשים הנמצאים בזרם המודרני משיקולים כלכליים\חברתיים וכו', ולא מאידאולוגיה התומכת בזה. אנשים כאלו, בדרך כלל, גדלו בבית בסגנון המיינסטרים החרדי והתחנכו לתוך מסגרת חיים רגילה לילד חרדי ממוצע. עם השנים, בעקבות שיקולים כלשהם, הם נאלצו בעל כרחם להיפתח יותר לעולם המערבי ו'לתפוס' ריחוק מליבת החרדיות המיינסטרים. קבוצה שנייה היא קבוצת ה'לכתחילה' – אנשים הנמצאים בזרם המודרני מתוך אידאולוגיה ואמונה אמיתית כי זו הדרך הנכונה והראויה. על פי רוב, אנשים שכאלו גדלו לתוך מסגרת חיים זו, והתחנכו על דרך אידאות אלו. בסופו של דבר שתי הקבוצות פתוחות באופן יחסי לעולם הכללי, אך יש הבדל אם הן עושות זאת כי הן מאמינות כי זה דבר טוב (לכתחילה), או שמא הן עושות זאת מחוסר ברירה ובניגוד לאידאולוגיה שלהן (בדיעבד). חשוב להדגיש כי הדיון נסוב על כמה נקודות שונות. קודם כל, שאלת הפתיחות. האם פתיחות לעולם החיצוני (צריכת חדשות ועיתונות חילונית וכו') זה דבר טוב, או שעלינו להיות ספונים אך ורק בין כותלי בית המדרש ולשקוע אל דפי הגמרא? דבר שני, הוא סוגיית העבודה והתעסוקה במגזר החרדי. רובו המוחלט של הזרם מודרני עובד למחייתו, בניגוד לאברכים לומדי התורה שיושבים כל היום בכוללים וממיתים עצמם באוהלה של תורה. האם להיות אדם עובד זה לכתחילה? או שמא מעשה זה הוא מפלט אחרון כשאין מוצא? הבדלים נוספים הם גם בסוגיות כגון גיוס לצבא, אינטרנט וטכנולוגיה ועוד. לדעתי, חרדיות מודרנית היא בדיעבד. אפתח בעבודה ותעסוקה. המשנה במסכת אבות, פרק ב' משנה ב', אומרת ''רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן''. משנה זו היא ההוכחה הברורה ביותר לדרך זו. עבודה ופרנסת הבית תוך קביעת עיתים לתורה ושמירת מוקפדת על היהדות היא השילוב האולטימטיבי. כך חונכתי מגיל צעיר, וכך בעז"ה אחנך את ילדיי. לגבי פתיחות, אינטרנט וכו', על מנת שלא תצא חס ושלום תקלה תחת ידי, לא ארחיב ורק אומר שלעניות דעתי כל אחד יעשה כמנהג רבותיו וכפי שנראה לו נכון לעשות. פתיחות היא דבר מסוכן מחד, ומאידך הכרחי. עלינו למצוא את השילוב הראוי והמתאים. אדם עלול ל"ע למצוא עצמו בתהומות השפל ובמקומות טמאים ומזעזעים, אך מנגד אם ישתמש באחריות ובזהירות כלי זה רק יכול להועיל ולעזור. שנזכה למצוא את השילוב הראוי. אין ספק, כי בשנים האחרונות המגזר החרדי עובר שינוי שלכאורה נראה מינורי ומזערי משום שהוא שקט וחלקלק, אך מידותיו גדולות בהרבה מכפי שנראה. תהליך המודרניזציה נכנס ומשפיע בקרב כל תתי-המגזר החרדי: הליטאים, הספרדים, החסידים וכמובן ה'מודרניים'. כמות האנשים המחזיקים ברשותם מכשירים עם חיבור לאינטרנט עלתה משמעותית עם ההבנה כי בעולם המודרני אין אפשרות להישאר בבידול ובבועה, אלא יש להשתלב ככל האפשר והמותר מבחינת היהדות. כמו כן, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ועומד כיום על 55.8% (בעת כתיבת הדברים). ככל שיחלוף הזמן, עוד ועוד קהלים וקבוצות במגזר החרדי ומחוצה לו יאלצו להתאים את עצמם אל העולם העכשווי. אנשים רבים חוששים כי החרדיות תשנה את פניה, אך לדעתי הכל ישאר כפי שהיה חוץ מדבר אחד: ההבנה. ההבנה כי אנו חיים בעולם מתקדם ומתחדש ושעלינו לצעוד קדימה יחד איתו ולא להישאר מאחור. ההבנה, כי עלינו להשתלב ולהתאחד עם שאר חלקי החברה ולא לחיות בבועה פנימית משלנו. ההבנה כי מוטל עלינו נטל אדיר- לקדש שם שמיים ברבים ולפרסם בעולם את גדלות ה' יתברך. שנזכה לקדש שם שמיים בכל דרך בה נבחר.
 |
|
|