מזכיר לי את השאלות הגדולות האלו
מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה, אמרו: כל מי שילך ויקניט את הלל - יטול ארבע מאות זוז.
אמר אחד מהם: אני אקניטנו.
אותו היום ערב שבת היה, והלל חפף את ראשו. הלך ועבר על פתח ביתו, אמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל?
נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש?
אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל!
מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות? -
אמר לו: בני,
שאלה גדולה שאלת - מפני שאין להם חיות פקחות.
הלך והמתין שעה אחת, חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל?
נתעטף [הלל] ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש?
אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל!
מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות?
אמר לו: בני,
שאלה גדולה שאלת - מפני שדרין בין החולות.
הלך והמתין שעה אחת, חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל?
נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? -
אמר לו: שאלה יש לי לשאול. - אמר לו: שאל בני, שאל!
מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? - אמר לו: בני,
שאלה גדולה שאלת - מפני שדרין בין בצעי המים.
אמר לו: שאלות הרבה יש לי לשאול, ומתירא אני שמא תכעוס.
נתעטף [הלל] וישב לפניו, - אמר לו: כל שאלות שיש לך לשאול - שאל.
אמר לו: אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל? - אמר לו: הן.
אמר לו: אם אתה הוא - לא ירבו כמותך בישראל. - אמר לו: בני, מפני מה?
אמר לו: מפני שאבדתי על ידך ארבע מאות זוז.
אמר לו: הוי זהיר ברוחך, כדי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע מאות זוז - והלל לא יקפיד
