זוהר

תרגום הזוהר פָּתַח וְאָמַר, כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְגוֹ': כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם. כִּי לְאַחַר שֶׁחָטָא הָאָדָם נִרְשָׁם עֲוֹנוֹ לְמַעְלָה, וְאֵינוֹ נִמְחָק, רַק בְּתֻקְפָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַנֶּתֶר וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא הָאָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פַּעַם אַחַת עוֹשֶׂה רֹשֶם, וּכְשֶׁחָטָא בּוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה מִתְחַזֵּק הָרֹשֶם יוֹתֵר, חָטָא בּוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית, מִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ כֶּתֶם מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, אָז כָּתוּב נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי. בֹּא וּרְאֵה, דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁחָטָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִנְיָן בַּת שֶׁבַע, חָשַׁב, שֶׁחֵטְא זֶה רָשַׁם עָלָיו לְעוֹלָם. מַה כָּתוּב, גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. לְהוֹרוֹת שֶׁהֱעֶבִיר אוֹתוֹ הָרֹשֶם מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁבַּת שֶׁבַע, שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיְתָה, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אִם כֵּן, לָמָּה נְתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוּרִיָּה הַחִתִּי מִקֹּדֶם לָכֵן. אָמַר לוֹ, כָּךְ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה מְזֻמֶּנֶת לְהָאָדָם לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, מַקְדִּימוֹ אַחֵר וְנוֹשֵׂא אוֹתָהּ מִקֹּדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ, נִדְחָה זֶה שֶׁנָּשָׂא אוֹתָהּ, מִפְּנֵי זֶה הַשֵּׁנִי שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, וּמִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם. וְקָשֶׁה הַדָּבָר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִירוֹ מֵהָעוֹלָם, מִפְּנֵי הַשֵּׁנִי, לִפְנֵי זְמַנּוֹ. וְהַסּוֹד שֶׁבַּת שֶׁבַע נִתְּנָה מִקֹּדֶם לְאוּרִיָּה הַחִתִּי, צֵא וְדוֹק, וְתִמְצָא לָמָּה נִתְּנָה אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ לִכְנַעַן מִקֹּדֶם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְאָז תִּמְצָא גַּם הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁבַּת שֶׁבַע נִתְּנָה מִקֹּדֶם לְאוּרִיָּה, וְהַכֹּל הוּא סוֹד אֶחָד וְדָבָר אֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, דָּוִד, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה עַל חַטָּאתוֹ וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, לֹא סָר לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ מֵאֵלּוּ הַחַטָּאִים שֶׁחָטָא, וּמֵאוֹתוֹ הַחֵטְא דְּבַת שֶׁבַע, מִפְּנֵי שֶׁיָּרֵא בִּשְׁבִילָם תָּמִיד, אוּלָי יִגְרֹם אֶחָד מֵהֶם וְיָבֹא לְקַטְרֵג עָלָיו בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הִסִּיחַ אוֹתָם מִמֶּנּוּ וּמֵרְצוֹנוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר, כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָמִיד. דָּבָר אַחֵר כִּי פְּשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְגוֹ': שֶׁאָמַר, כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶם תְּלוּיִם עֲוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָּמִיד. זוֹ מִעוּט הַיָּרֵחַ, שֶׁלֹּא תִּקֵּן. כִּי לֹא יָצְאָה מִפְּגָמָהּ עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה, וְאָז הֵאִירָה בִּשְׁלֵמוּת בְּמִלּוּאָהּ בְּלִי פְּגָם. וְאָז נִתְבַּשֵׂם הָעוֹלָם וְיָשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח. שֶׁכָּתוּב, וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וְעִם כָּל זֶה וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָמִיד, כְּלוֹמָר דְּגַם בִּימֵי שְׁלֹמֹה לֹא נִתַּקֵּן מִעוּט הַיָּרֵחַ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָזַר וְנֶחֱרָב. וְהַלְּבָנָה שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא חָזְרָה לְמִעוּטָהּ. וְלֹא יִפָּסֵק הַפְּגָם מֵהָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעָתִיד לָבֹא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. הלכה פסוקה הרמב''ם הלכות ברכות פרק ג א. כֵּיצַד הִיא הַטְּפֵלָה הַמְעֹרֶבֶת כְּגוֹן לֶפֶת אוֹ כְּרוּב שֶׁבִּשְּׁלוֹ וְעֵרֵב בּוֹ קֶמַח שֶׁל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין כְּדֵי לְדַבְּקוֹ אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת שֶׁהַלֶּפֶת הוּא הָעִקָּר וְקִמְחוֹ טְפֵלָה. שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּעָרְבִין אוֹתוֹ לְדַבֵּק אוֹ כְּדֵי לִתֵּן רֵיחַ אוֹ כְּדֵי לִצְבֹּעַ אֶת הַתַּבְשִׁיל הֲרֵי זוֹ טְפֵלָה. אֲבָל אִם עֵרֵב כְּדֵי לִתֵּן טַעַם בְּתַעֲרוֹבוֹת הֲרֵי הוּא עִקָּר. לְפִיכָךְ מִינֵי דְּבַשׁ שֶׁמְּבַשְּׁלִין אוֹתָן וְנוֹתְנִין בָּהֶן חֵלֶב חִיטָּה כְּדֵי לְדַבֵּק וְעוֹשִׂין מֵהֶן מִינֵי מְתִיקָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת מִפְּנֵי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא הָעִקָּר: ב. כֵּיצַד הִיא הַטְּפֵלָה שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת הֲרֵי שֶׁצָרִיךְ לֶאֱכֹל דָּג מָלִיחַ וְאָכַל הַפַּת עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַמֶּלַח גְּרוֹנוֹ וּלְשׁוֹנוֹ הֲרֵי זֶה מְבָרֵךְ עַל הַמֶּלַח וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת מִפְּנֵי שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: מוסר ספר חסידים סימן רי ריא אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים דַּע לְךָ שֶׁהוֹסִיף דִּקְדּוּקִים עַל חֲבֵרוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים וְכוּ'ִ וְאֵין שָׁם דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא דִּקְדּוּקֵי שֶׁל סְבָרָא שֶׁאֵינָן שֶׁל תּוֹרָה: אִם רָאִיתָ חֲסִידִים שֶׁלּוֹקִים דַּע לְךָ שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ עַל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יִלָּקוּ אוֹ מִתְחַבְּרִים לָרְשָׁעִים אוֹ דָּרִים בָּעִיר עִמָּהֶם. אִם רָאִיתָ מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלּוֹקֵחַ הַרְבֵּה מַס מֵהַקָּהָל לְפִי שֶׁהָיָה לְהַקָּהָל לְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים לִתֵּן לָהֶם צָרְכָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלְכוּ בָּעוֹלָם לְקַבֵּץ שֶׁלֹּא יִרְחֲקוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶם וּמִזַּרְעָם אוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם אוֹ בִּטּוּל תְּפִלּוֹת. וּכְתִיב (דברים כח) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ' מֵרֹב כֹּל וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ:

*מתנה לחתונה של בתי רחל.* עקרונות חשובים שיוציאו את מערכת היחסים שלכם ממשבר מערכת יחסים זוגית שכבר צברה כמה שנים, צוברת בדרך כלל גם שחיקה, כעס ואדישות כללית. כאשר הזוגיות שלנו מגיעה לנקודת משבר נראה לעיתים שאין עוד מה לעשות כדי לשפר את היחסים ובנקודה זאת יש מי שבוחר לשרוד עם הקשיים וחוסר הסיפוק ומי שבוחר להיפרד וללכת איש-איש לדרכו. רגע לפני שאתם מחליטים בין שתי הבחירות הקשות, יש כמה עקרונות של פסיכולוגים מומחים שאנחנו רוצים להזכיר לכם לגבי זוגיות, שלא רק יוציאו אתכם ממשברים ביעילות, אלא גם יעוררו בכם את הרכות והאינטימיות שאבדו. קראו בראש ולב פתוחים. חמלה חמלה היא היכולת לדמיין את עצמנו בנעליים של בן הזוג שלנו ולהעניק לו עידוד ונחמה. עם השנים, זוגות רבים מאבדים את היכולת להפגין רכות אחד כלפיי השני מכיוון שהם צוברים כעס מריבים שונים ונוהגים להתחשבן ולשחוק את מערכת היחסים. היכולת שלנו להביע אמפתיה פוחתת גם מכיוון שאנו מתרגלים לבן הזוג שלנו ומפתחים תגובה אוטומטית למעשים ולמילים שלהם. חשבו על חבר, חברה, אח או אחות שקרובים אליכם - האם אתם מגיבים לבעיות שהם חולקים איתכם כפי שאתם עושים לבן הזוג שלכם? אם התשובה היא לא, ייתכן שאתם מרשים לעצמכם להיות נוקשים יותר כלפי בן הזוג מאשר כלפי אנשים שפחות קרובים אליכם. כדי לפתח חזרה את החמלה שלכם בזוגיות, נסו להוציא ממנה חלקים שונים שהופכים אותה למובנת מאליה. אם בן הזוג שלכם נוהג לעשות עבורכם דברים באופן שוטף ואתם עבורו, נסו להתמודד לבדכם עם האתגר. לדוגמה, אם בן הזוג שלכם נוהג לעשות את הקניות לבית, צאו במקומו וערכו את הקניות בעצמכם, מבלי לחוש תסכול. הפעולה הזאת תאפשר לכם לראות מחדש את בן הזוג כאדם, להבין ולהעריך אותו טוב יותר, מבלי שהוא יהיה זמין עבורכם לכל עניין, ולהפך. הזדהות רגשית ויכוחים תמיד יהיו חלק ממערכת יחסים והם דבר טבעי, אך מה שזוגות רבים אינם מבינים הוא שאנשים זקוקים לתחושה שמבינים אותם גם אם לא מסכימים איתם. גם בזמן שאנו באמצע ריב סוער, נוכל לצנן את הלהבות אם נזכור להבהיר שהתחושות של הצד השני מובנות לנו. אם אתם רבים לדוגמה על יציאה בערב וכל אחד מכם רוצה ללכת למקום אחר, אחד מבני הזוג יכול להגיד משפט כמו "אני מבינה שאתה רוצה ללכת לחברים שלך ובאמת לא ראית אותם הרבה זמן, אך אני מרגישה געגוע למשפחה שלי ורוצה לבקר אותם ואשמח אם תוכל לוותר הפעם ולהצטרף אלי". המקום הזה בו הבענו הזדהות רגשית עם בן הזוג ובקשנו ממנו להתגמש במקום לדרוש זאת, יכול לחולל פלאים בוויכוח ולנטרל את תחושות התסכול הגדולות. תשומת לב מחוות קטנות יכולות להוביל לתוצאות גדולות, אך הבעיה היא שאנחנו נוטים לזנוח אותן ככל שמערכת היחסים ארוכה יותר. המחוות הקטנות יכולות להיות הבעה של תשומת לב, נימוס ומתנות קטנות לבן הזוג. עד כמה שהמעשים האלה עלולים להיראות לכם מלאכותיים אחרי שנים רבות של יחסים, חישבו רק עד כמה בן הזוג המופתע שלכם יתרגש ממעשה שהוא לא ציפה לו. אל תשכחו להחמיא, להראות שאתם קשובים לדברים ששמעתם מבן הזוג, להעניק חיבוק ולאחוז בידו של בן הזוג, גם אם לא עשיתם זאת זמן רב. הבעת רצון טוב יכולה להוריד חומות של ריחוק וכעס, וגם אם היא לא עובדת בפעמים הראשונות, המשיכו לנסות. זיכרו שכדי שתוכלו לעשות זאת בעצמכם תהיו חייבים לזנוח את האגו ותחושת הצדק ולדבוק בהושטת יד לרגש של שותפכם לחיים. שותפות אנחנו רגילים לבן הזוג שלנו ורואים בו חבר, אבל הקרבה בינינו עלולה להוביל לכך שנתחיל להתעלם מרצונותיו ולהחליט דברים לבדנו, על בסיס החשיבה שאנחנו כבר יודעים מה הוא ירצה ומה הוא מעדיף. אם חשובה לכם השותפות ביניכם, אל תחליטו במקום בן הזוג, גם אם אתם בטוחים מה תהיה בחירתו ובטח אם אתם מנסים להתחמק מדעתו. אם אתם רוצים ספה בצבע חום ובן הזוג רוצה ספה בצבע שחור לדוגמה, אל תבצעו החלטה כמחטף או בהתעלמות, מכיוון שהדבר יוצר משקעים קשים ותחושת זלזול. נהלו שיחה על חילוקי הדעות ביניכם והגיעו לפשרה. אם תקבלו את רצונכם תוך התעלמות מרצון בן הזוג, אולי תחושו סיפוק זמני, אך תגרמו נזק ארוך טווח לזוגיות. דיבור ישיר כולנו צעדנו במדרון החלקלק של הניסיון לנחש מה בן הזוג שלנו באמת ניסה להגיד ולהביע בין השורות. אמנם, אנחנו נוטים לפתח במערכת יחסים סגנון דיבור רומז, במסגרתו כשמשהו מציק לנו אנחנו לא אומרים אותו ישירות, אלא מנסים להביע אותו בטון דיבור או מימיקה, אך כולנו יודעים עד כמה זה מתסכל לנסות להבין האם ה"בסדר" הוא אכן "בסדר"? כדי למנוע ממערכת היחסים שלנו ליפול לתהום ההשערות הגדולה, במסגרתה לכל דבר יש משמעות נסתרת, פשוט חדלו מלרמוז על הכעס והתסכול שלכם והביעו אותם בגלוי. אגב, אותו הדבר תקף גם לגבי מחוות נעימות כמו מחמאה או הבעת תשומת לב – אם בן הזוג אמר לכם שאתם נראים היום טוב, לא צריך לקפוץ להשערה שאתמול נראיתם רע. פשוט אמרו "תודה". הכרת תודה בטח נשמע לכם מוזר להגיד תודה לבן הזוג שלכם על משהו שהוא "אמור" לעשות, או משהו שאתם חולקים בו באותה מידה. אנחנו אומרים תודה למוכר בחנות ששירת אותנו, למרות שזה התפקיד שלו, ולרופא שביקרנו אצלו למרות שהוא מקבל שכר על עבודתו, אז למה שלא נגיד תודה לבן הזוג שלנו שלא עובד אצלנו ולא מקבל שכר על עבודתו, אלא נמצא שם מבחירה ומאהבה? גם אם אתם חושבים שאתם עושים לא פחות עבור הבית, הילדים והזוגיות, אל תחששו להגיד "תודה" ולהפיץ את האווירה המכבדת הלאה. כל אדם אוהב לחוש שזקוקים לו ורואים אותו, והבעת הערכה עושה בדיוק את זה ומצילה את מערכת היחסים מהשתלטות תחושת ה"מובן מאליו". פרגון לעיתים אנחנו מתקשים לפרגן לבן הזוג במערכת יחסים, במיוחד כשאנחנו בחברת אנשים נוספים. יש מי שיחשוש שהבעת פרגון באופן פומבי יהפוך אותו לאדם חלש או מתרפס ביחס לבן הזוג, ויש מי שיחשוש שהסביבה תאמץ חשיבה שבן הזוג שלנו הוא "מושלם", ביחס אלינו, אם נחמיא לו יותר מדי. אל תימנעו מלהחמיא לבן הזוג מתוך חשש שזה יקטין אתכם, ואל תשתמשו במחמאות כלפי בן הזוג, כדי להרשים אחרים במידת הפרגון שלכם. הביעו רגש שנובע מהאמת הפנימית שלכם מבלי להתחשב בדעה של אחרים שעשויים לחשוב עליכם דברים שונים. חשוב יותר מהכל שתימנעו מעקיצות הדדיות חוזרות ומהיטפלות לחולשות האחד של השני. עבודה עצמית כשאלוהים ברא את חווה הוא אמר לאדם שמהיום היא אחראית על האושר שלו, ואם משהו לא מסתדר לו בחיים שפשוט יאשים אותה. נשמע לכם מופרך? בטוח שכן, אבל זה בדיוק מה שרבים מאיתנו עושים וחושבים במערכת יחסים. בן הזוג שלנו לא יכול לממש כל ציפייה שלנו, הוא לא יכול להחליף אותנו במקומות בהם אנחנו צריכים להילחם ולהביע תעוזה והוא בוודאי לא אשם בכל דבר שלא הולך לנו בחיים. אם אתם נמצאים במערכת יחסים קשה ולא מפרה, יש לכם את הבחירה לעזוב, אך אם תישארו במקום, תתלוננו ותאשימו כל היום – לא תגיעו לכלום. אנחנו חייבים לעשות עבודה עצמית גם כשאנחנו בזוגיות ובוודאי כאשר הזוגיות שלנו חווה משבר וזקוקה להצלה. גם אם אתם חושבים שבן הזוג שלכם טועה, לא הוגן וגורם לכם נזק, חפשו דרך לפתח את עצמכם ואת האושר הפנימי שלכם, גם מבלי להזדקק לאישורו. אינטימיות רבתם עם בן הזוג והלכתם לספר לאימא או לחברה קרובה - נשמע הגיוני, שהרי כל אחד מאיתנו צריך מפלט, מקום לחלוק בו את צרותיו וגם הזדמנות לקבל מעט פרופורציה. הבעיה נוצרת כאשר אנחנו מפרים את האינטימיות הזוגית בצורה בוטה וחולקים דברים שמותירים רושם רע על בן הזוג שלנו בפני אנשים שהוא עוד עתיד לפגוש שוב. למרות הצורך לקבל גיבוי או דעה של אנשים אחרים, שימו לב שאתם חולקים דברים שלא היה אכפת לכם אם היו נאמרים עליכם מהצד השני והשתדלו לא לעשות דמוניזציה לשותף שלכם. בכל מקרה, אם אתם משתפים אחרים, הקפידו שאלו יהיו אנשים שלא יעלו את השיחה במפגש הבא שלכם בחברת בן הזוג וידעו להבחין מתי דברים נאמרים מתוך מקום של כעס רגעי ולא כמצב קיומי. 1;1; יהדות היא לא גזע ולא דת, היא זהות של הנשמה. 1;1;

תרגום הזוהר אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. נַחֲזוֹר אֶל הַכָּתוּב, עַד שֶׁיָּפוּח הַיּוֹם. עֵצָה לַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת, שֶׁתִּזָּהֵר מֵחֶטְאָה, וְתָשׁוּב לְהִטָּהֵר, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, עַד שֶׁלֹּא יָפוּחַ הַיּוֹם שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיָבֹא הַיּוֹם הַהוּא הַקָּשֶׁה שֶׁיִּתְבַּע הַמֶּלֶךְ דִּין לְהוֹצִיאָהּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. וְנָסוּ הַצְלָלִים, זֶה הוּא סוֹד בֵּין הַחֲבֵרִים, שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל הָאָדָם לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, נֶעֱבָר מִמֶּנּוּ הַצֶלֶם שֶׁל הָאָדָם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, עַד שֶׁלֹּא יָפִיחַ הַיּוֹם לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְנָסוּ הַצְלָלִים, שֶׁנֶּעֱבָר הַצֶלֶם, יָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, שְׁנֵי צְלָמִים יֵשׁ לוֹ לָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בְּקִיּוּמוֹ, אֶחָד גָּדוֹל, וְאֶחָד קָטָן, שֶׁכָּתוּב, הַצְלָלִים, לָשׁוֹן רַבִּים, שֶׁמִּעוּטוֹ הוּא שְׁנַיִם. וּכְשֶׁנִּמְצָאִים יַחַד, אָז הָאָדָם בְּקִיּוּמוֹ, וְעַל כֵּן כָּתוּב, וְנָסוּ הַצְלָלִים, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשָׂיו וּלְתַקְּנָם לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וְיִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא רַחוּם וְחַנּוּן וּמְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים לְפָנָיו. וְזֶה הוּא עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְלָלִים. כִּי כֵּיוָן שֶׁאֵלּוּ הַצְלָלִים נֶעֱבָרִים מִמֶּנּוּ וְהוּא נֶאֱסָר בָּאֲזִיקִים, שֶׁהוֹלֵךְ לָמוּת, אִם עוֹשֶׂה אָז תְּשׁוּבָה, הִיא תְּשׁוּבָה, אֲבָל אֵינָהּ טוֹבָה כָּל כָּךְ, כִּתְשׁוּבָה שֶׁעוֹשֶׂה בִּזְמָן שֶׁהוּא בְּקִיּוּמוֹ. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַכְרִיז וְאוֹמֵר, וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךְ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךְ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְגוֹ'. וְלָכֵן, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, שֶׁצָרִיךְ אָדָם לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִיעַ יוֹמוֹ לְהִסְתַּלֵק מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תוֹהֶה עָלָיו וְאוֹמֵר, וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְהֲרֵי הִשְׁבַּעְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׁבוּעָה בִּשְׁמִי שֶׁלֹּא לְשַׁקֵר בִּי. וְהֵעַדְתִּי בּוֹ כְּשֶׁיָרַד לָעוֹלָם. וְהוּא עֵד, וַדַאי מִכַּמָּה זְמַנִים שֶׁהֵעַדְתִּי בּוֹ לִשְׁמוֹר מִצְווֹתַי. וְלָכֵן, הוֹאִיל וְהָאָדָם הוּא עֵד, בְּשָׁעָה שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ, אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע, אוֹ רָאָה, אֵלּוּ הָעַבֵירוֹת שֶׁעָשָׂה וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אוֹ יָדַע, בְּדָבָר בָּרוּר שֶׁעָבַר עַל חוּקֵי אֲדוֹנוֹ. אִם לֹא יַגִּיד, אִם לֹא יוֹדֶה עֲלֵיהֶם לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ מַה כָּתוּב, כְּשֶׁיֵצֵא מִזֶּה הָעוֹלָם, וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, וּכְּשֶׁיִּשָׂא עֲוֹנוֹ, כֵּיצַד פּוֹתְחִים לוֹ פֶּתַח, וְאֵיךְ יַעֲמוֹד לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, וְעַל כֵּן, כָּתוּב וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. הלכה פסוקה הרמב''ם הלכות ברכות פרק ב א. סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּךְ הִיא רִאשׁוֹנָה בִּרְכַּת הַזָּן. שְׁנִיָּה בִּרְכַּת הָאָרֶץ. שְׁלִישִׁית בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. רְבִיעִית הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקְּנָהּ. שְׁנִיָּה תִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ. שְׁלִישִׁית תִּקֵּן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ. רְבִיעִית חַכְמֵי מִשְׁנָה תִּקְּנוּהָ: ב. הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאָכְלוּ פִּתָּן אֵין מְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּמְבָרְכִין לְאַחַר סְעֻדָּתָן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת. בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה כְּתִקּוּנָהּ שְׁנִיָּה פּוֹתֵחַ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ וְכוֹלֵל בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם וְחוֹתֵם בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ. וְאִם הָיוּ עוֹשִׂין בִּסְעֻדָּתָן בִּלְבַד אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶן מְבָרְכִין אַרְבַּע בְּרָכוֹת כְּתִקּוּנָן כִּשְׁאָר כָּל אָדָם: מוסר ספר חסידים סימן קעז כְּתִיב (קהלת יב) כִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם זֶה שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אִשָּׁה בְּקֶרֶן זָוִית אִם פָּגְעָה בּוֹ וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִרְאוֹת אוֹתָהּ וְרָאָה אוֹתָהּ יָפָה וְשָׂמַח עַל שֶׁרָאָה אוֹתָהּ וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ מֵאַחַר שֶׁבְּלֹא כַּוָּנָתִי רְאִיתִיהָ אֵין לִי עָוֹן עַל כָּכָה עַל זֶה נֶאֱמַר: הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב שֶׁשָּׂמַח בְּדָבָר אִם רַע בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח. שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה. וְזֶה שָׂמַח שֶׁבָּא לְיָדוֹ וְהָיָה לוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁמָּא חָטָאתִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי לִרְאוֹתָהּ. וְאםִ בָּא מִצְוָה לְיָדוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָתוֹ יִשְׂמַח וִיבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁזִּמְּנָהּ לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ:

*א-ל-ו-ל בליובאוויטש* _דרכי החסידות על ימי חודש אלול מתורת הרבי הריי"ץ מליובאוויטש:_ אינני יודע איך נראו הימים הנוראים בערים אחרות, יודע אני איך הם נראו בליובאוויטש. ערבי חודש אלול היו מוקדשים ללימוד החסידות, מקום הלימוד היה בבית המדרש, שם היו מתאספים הרבה אנשים. פעם אחת בשבוע — ביום חמישי בלילה, מפני שבלילה זה היו ערים כל הלילה ולומדים — היו מתוועדים כמה שעות בדברי התעוררות. דברי ההתעוררות, מצב הרוח של מרירות יחד עם ניגוני ההתלהבות והמתינות, היו להם השפעה גדולה גם על אלה שלא הבינו היטב את דברי התורה החסידיים, וגם הם נספגו בלהב התשובה. גם בחורים צעירים, כולל ילדים, השתכנעו מאד והיתה לכך השפעה מסויימת עליהם, שיתחילו להתנהג טוב יותר הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו. זוכר אני זאת ממני עצמי. בהיותי בן שמונה שנים בלבד, הייתי נוכח בהתוועדויות אלול אלו, וזה השפיע עלי להטבת ההתנהגות בחיי ילדותי. _מקור: ספר השיחות ה'ש"ת [המתורגם ללה"ק] ע' יח_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* *להצטרפות לקבלת 'דרכי החסידות יומי' מתורת הרבי הריי"ץ מדי בוקר הצטרפו לקבוצה בוואטספ (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/B9F5mQcYZ921O7att1l8J6

*הזמן שלך נשרף? תסתכל מסביב!* _מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שעקב מצבו הרפואי נזקק לשהות ממושכת בבית החלמה:_ במענה על מכתבו, נהניתי לקרוא בו על-דבר הטבת מצב בריאותו וכיון שכבר נכנס לבית הבראה הרי בטח יתנהג בזה כהוראת רופא מומחה והתורה נתנה רשות לרופא לרפא, ומה שכתב שצר לו על הזמן [שלו שעובר לשווא בבית ההבראה], הרי לפלא הדבר כי הרי נמצא הוא בין יהודים אשר אין כל ספק אשר בתעמולה המתאימה יתקרבו יותר לתורה ומצותיה. ואם בשביל טובה אחת ליהודי אחד בגשמיות או ברוחניות כדאית ירידת הנשמה למטה למשך 70-80 שנה, וכפתגם הבעל שם טוב הידוע, הרי על אחת כמה וכמה שבאם ירצה באמת יצליח בתעמולתו בין אלו הנמצאים אתו בבית הבראה שיבריאו גם כן ברוחניות, וגדולה זכות זו להגדיל את הסייעתא דשמיא בעבודתו בעצמו, עבודה מלשון עורות עבודים, כמבואר בדא"ח =דברי א-לקים חיים, כינוי לתורת החסידות] בכמה מקומות. _מקור: אגרות קודש ח"י עמ' נז_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*עוצמת אנרגיה אצל כל יהודי!* _מכתב מהרבי מליובאוויטש, על האור היהודי שניתן להפיק אותו בתהליך פשוט:_ במענה למכתבו . . בו כותב על "אפשריות הפקת אנרגיה לייצור חשמל בתהליך פשוט", מובן שעליו לפנות בזה לאלה המתעסקים בשטח זה בארצנו הקדושה, ובפרט שבזמן האחרון מתנהל מחקר אינטנסיבי בזה. ועל ידי המשרדים המתאימים יוודע על דבר המוסדות והאישים העוסקים בזה. כיון שכל מאורע בהשגחה פרטית, וכתב דוקא אליי בענין האמור, הרי על פי פרטי הדבר יש מקום לומר שהוא בכדי לתת לי הזדמנות להעיר על דבר האפשריות של הפקת אנרגיה לייצור אור של "נר מצוה ותורה אור". במילים פשוטות יותר: להפקיד הכוחות העצמיים הנמצאים בכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, למלא תפקידם. ואף שלכאורה החומריות גוברת באדם, הרי יש אפשרות להפיק ולגלות הפנימיות שבו והאיכות שבו, ועד לעצם נשמתו, שזוהי התורה ומצותיה, כמו שנאמר "כי הם חיינו ואורך ימינו" – נשמת האדם היהודי ונשמת העולם כולו. ולהשתמש בסגנון מכתבו, "אפשרי הדבר בתהליך פשוט", היינו על ידי דברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, ועוד ועיקר – על ידי דוגמא חיה. ואין לך דבר העומד בפני הרצון. _מקור: אגרות קודש חל"א עמ' שיב_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*כבוד לשַּׁמָּש בית הכנסת!* _מכתב מהרבי מליובאוויטש על מעלתו ואחריותו של שמש בית הכנסת:_ 7;ᥧ *מוקדש לעילוי נשמת הרב החסיד משה ב"ר ראובן ע"ה אלמליח נלב"ע ביום כ"ח אב ה'תשנ"ג • תנצב"ה* במענה למכתבו, בו כותב ראשי פרקים ממה שעבר עליו, ואשר עתה הוא משמש בקדש [בתפקיד שַּׁמָּש] בבית הכנסת "לינת הצדק". בטח שמע את פתגם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שאמר בשם ה"צמח-צדק" בפנייתו לשמש – "קרא לַשֶּׁמֶשׁ ויזרח אור – קרא לַשַּׁמָּש ויזרח אור". וכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר פירש זאת, ששמש בית הכנסת עבודתו (העבודה הפנימית) צריכה להיות לסייע שיתפללו בלבביות, שילמדו כדבעי, שיאמרו תהלים לאחר התפילה, וירחיבו את שיעורי הלימוד וכו', שאז נעשה אור בבית הכנסת. ומדתו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, שכאשר מאירים את המקום שהקדוש ברוך הוא קורא לו "בית תפילה", הקדוש ברוך הוא מאיר את הבתים של אלו המשתדלים בזה. וכמבואר בכמה ספרים... _מקור: תרגום מאגרות קודש ח"י עמ' קיח_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*למה אנשים סובלים?* _מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהתלונן על מאורעות קשים בחייו:_ 7;ᥧ *מוקדש לעילוי נשמת מרת רבקה ב"ר יהושע - נלב"ע ביום כ"ו מנחם אב, ולע"נ ר' ישראל ב"ר יעקב לייב - נלב"ע ביום ו׳ ניסן ע"ה פוטרמן* מפליא אותו - כפי שכותב - מה שאינו מוצא הסבר למאורעות שהתרחשו במשפחתו ובביתו. כאשר יתבונן בזה מעט, זה לא אמור להפליא אותו, כי אדם רואה רק חלק מוגבל ממה שנעשה עמו, וסביבו, ולכן אינו יכול להעריך כראוי את תוכן מה שהוא רואה. כדי להבהיר הרעיון יותר, אביא דוגמא: כאשר מישהו יכנס לחדר ניתוח של בית-רפואה, ויראה כיצד אדם שוכב על שולחן הניתוחים, וסביבו עומדים אנשים עם סכינים שונים והם חותכים, והאדם נאנק מיסורים, ובכל זאת הם ממשיכים לחתוך, מבלי לדעת את כל ההיסטוריה של האדם המנותח, יצא אותו משקיף מקרי בזעקה על כך שלקחו אדם וחותכים אותו, והאדם נאנק מהכאבים ואינו יכול לעזור לעצמו להשתחרר מהגזלנים והרוצחים. אבל כאשר יסבירו למבקר המזדמן, שהניתוח נחוץ כדי שהוא יחיה עוד עשרות שנים, ולכן לא מתחשבים בכאבי המנותח במשך כמה שעות, יודה גם האורח בפה מלא שלא זו בלבד שהם – החותכים בסכינים - אינם גזלנים ורוצחים, אלא אדרבה, אלו עושי הטובה הגדולים ביותר של האדם אותו הם מנתחים. זאת, מבלי הבט על כך שהמנתחים - או בלשון ימינו הכירורגים - אינם יכולים לערוב במאה אחוז שהניתוח יצליח, וכמה זמן הוא יחיה אחרי הניתוח, אפילו אם הניתוח יהיה מוצלח. מזה גם מובן, שבחיי האדם בעולם הזה, קורה דבר שכרוך במשך זמן בכאב, וכאב אמיתי, לא מדומה, - אבל כשיודעים וגם רואים השגחה פרטית, היינו שהעולם אינו הפקר, והוא מתנהל בשיטתיות מסויימת, והשיטתיות מקיפה לא רק אותו עצמו, אלא גם את משפחתו, ועוד רבים יותר ויותר, הרי השכל הנורמלי הבריא מורה שבודאי המאורעות אינם בסתירה לסדר שמתנהל בעולם סביבו, אין זה אלא שלא שומעים מ"הפרופסור והכירורג" את התועלת הגדולה שמקבלים מהכאב הזמני. _מקור: תרגום מאגרות קודש חי"ג ע' קע ואילך_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*מודאגים מדי? לחזק הבטחון!* _מכתב מהרבי מליובאוויטש, על חשיבות הידיעה שהבורא דואג אישית לפרנסה של כל משפחה ומשפחה:_ קבלתי מכתבו והצטערתי לקרוא בו אשר זוגתו תחיה מרגשת חלושה, ולא די בזה ומוסיף במכתבו עוד תיבת *"מאוד"*, ובודאי יש בזה הוספה מצד המרה שחורה שלו בעצמו נוסף על המרה-שחורה והעצבים של זוגתו שתחיה, ואם היו מתחזקים שניהם בבטחונם בהשם יתברך אשר הוא-הוא המהווה את העולם ומלואו ובמילא גם "עולמם" הם עם ילדיהם בכל עת ובכל רגע, ומשגיח עליהם בהשגחה פרטית לבל יחסר כל המצטרך להם ולילדיהם שיחיו, במילא אין להם להתערב בענינו של השם יתברך ולדאוג באיזה אופן ימציא להם השם יתברך את כל הצריך להם לאחר זמן, והכל גלוי וידוע לפניו, וכבר קצב להם [הבורא את] מזונותיהם בהרחבה כפסק רבותינו ז״ל בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובידם עוד להוסיף על זה את כל מה שיוציאו על חינוך ילדיהם בכיוון של חינוך תורני... _מקור: אגרות קודש ח"ה ע' רנז_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*ויקרא שמו בישראל: "לוי יצחק"* _מכתב מהרבי מליובאוויטש לחסיד שקרא לבנו בשמו של אביו של הרבי, הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל:_ זה עתה נתקבל מכתבו, בו מודיע אשר נולד לו בן למזל טוב ונקרא שמו בישראל [בשם "לוי יצחק"] על שם אדוני אבי מורי ורבי ז״ל, לאורך ימים ושנים טובות. והנני בזה להביע ברכתי, אשר הוא וזוגתו שיחיו יגדלוהו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה ומנוחת הנפש ומנוחת הגוף. כשאהיה על הציון של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו "ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו ואת זוגתו ואת הרך הנמול שיחיו לבריאות הנכונה ולטוב גשמי ורוחני, ויהי רצון מהשם יתברך, אשר כשם שגרם לי קורת רוח ביותר במה שקרא שם בנו בשם אדוני אבי מורי ורבי ז״ל, הרי יזכהו השם יתברך להיות בקורת רוח ונחת רוח מכל בני ביתו וגם מעצמו שיחיו, הן ממצבם בגשמיות והן ממצבם ברוחניות, ויזכה לבשר תמיד אך טוב וחסד. בברכת מזל טוב _מקור: אגרות קודש ח"ו ע' קח-ט_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*קורת רוח לאבא ע"ה* _מכתב מהרבי מליובאוויטש על הזכות והאחריות לפעול טוב בדרכי אבות ולעילוי נשמת ההורים:_ ...בוודאי ידוע לו על דבר המובא בספרים בנוגע אופני קורת רוח שעל הבנים לגרום לנשמת אבותיהם, שמהעיקרים בזה, העסק בהפצת תורה ומצותיה _(ולהעיר ג״כ מזהר ח״ג סוף פרשת בחקותי)_, ובודאי ידוע לו עד כמה מסר נפשו אביו ע״ה על עניני חסידות בכלל ועל הפצתה בפרט, שלכן תקותי שככל האפשרי משתדל גם הוא בזה בכלל ובפרט בשנת האבלות, והרי זכותו (וגם אחריותו) בזה גדולים פי כמה, כיון שמצבו הוא שיכול להשפיע על חוג מסוים, ובפרט על כתתו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון... _מקור: אגרות קודש חט"ז ע' קיז_ • *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*איך מתמודדים עם יצר גדול וחזק?* _מכתב מהרבי מליובאוויטש לאיש שביקש עצה להתמודדות עם היצר:_ [במענה לשאלתו אודות] עצה להתגברות על היצר הרע שהוא גדול וחזק כו'. כבר הודיעונו חכמינו ז"ל שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ו"לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחֲנָא" _[=לפי הגמל - המשא, התפקיד לפי כוחו ויכולתו]_, זאת אומרת שלפי המצב של האדם ניתנה לו הכחות והיכולת להתגבר עליו, אלא שצריך התבוננות שלא ליפול ברוחו באם היצר הרע מתחיל במלחמתו פעם אחר פעם, וההתבוננות היא כמבואר בספר התניא קדישא בכמה מקומות... ובכלל עצה היעוצה ללכת לבטח דרכו דרך המלך מלכו של עולם זה הקדוש ברוך הוא נותן התורה ומְצַוֶּה הַמִּצְוָה, הוא על ידי הזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו כו'... וכיון שנצטווה על זה בודאי שניתנה היכולת לקיים הענין. _מקור: אגרות קודש חי"ח עמ' רז_• *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91

*מצב נפשי ו"שלום בית"* _מענה מהרבי מליובאוויטש לזוג שכתבו על בעיה מסוימת שהשפיעה על שלום הבית:_ *הפליגו* חז״ל בתורת *אמת* בגודל הענין של הנישואין וקיומן [=שלום בית]. בכל הענינים התלויים *בתעלומות* הנפש קורה שמבלי כוונה ולפעמים אפילו מבלי פעולה *ניכרת* - חל שינוי *ובמילא* בטל מעצור (Block) וכו', ולכן עליהם לעשות בכיון שראו בו תועלת והצלחה (על כל פנים למשך תקופה) היינו ביקור אצל פסיכולוג וכו׳ וביקור בזמן החופש בארץ הקדש תבנה ותכונן. ועוד ועיקר - *לְמַעֵט* בדאגה על דבר הנ״ל ולהסיח דעת ככל האפשר מכל הנ״ל, וה׳ יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון. _מקור: מענה בכתי"ק, נדפס בס' מבית המלכות ח"ב ע' 49_• *מוגש ע"י מכון 'אור החסידות'* • _העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת_ *הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש (קבוצה שקטה, הודעה אחת ביום):* https://chat.whatsapp.com/IguUsLceUImKE1ljDUPwKY *100,000 איש לומדים מכתב היומי, להקדשת הלימוד לזכות משפחתכם או לעילוי נשמת יקיריכם:* https://secure.cardcom.solutions/e/UU91