מלחמת שמחת תורה - לפחות 100 נרצחים הי"ד. כאלף פצועים. עשרות שבויים בעזה. אלפי טילים על ישראל

וכמה הרוגים זה יעלה למדינת ישראל?
כמה אלפים?
למה צריכים להתחשב בהם ולהרוג את כל 30 אלף המחבלים בפינצטות?
מלחמה זה מלחמה
צריך לכתוש את עזה מהאויר ולא להשאיר שם אבן אחת בנויה

ברור שלא בפינצטה. 
צריך לחזור למה שעשו ב'חומת מגן'. הורידו חופשי בניינים.

מצד שני, סתם לזרוק טילים בלי חשבון ולהרוג מאות אלפים, יגרום לנו נזק בינלאומי שלא בטוח שיהיה שווה את התועלת בשטח. בסוף נישאר עם חמאס בשלטון ועם נזק בינלאומי.

יש נטייה לבלבל בין היעד לבין הדרך למימושו.

היעד צריך להיות: חיסול *כל* אנשי החמאס. זה ארגון טרור רצחני שיש לגיטימציה בינלאומית לחסל אותו כליל.
ההנחיות למימוש: בלי להתחשב ב"נזק משני". בדיוק כפי שנלחמו בדעאש.
אם הדרך היעילה היא להוריד בניין, אז להוריד אותו עם כל יושביו בלי לעשות חשבונות.
בלי להתלהם.
הדרך למימוש: כיבוש הרצועה. אין דרך לעשות זאת מהאוויר.
בקור רוח. בנחישות. בצורה מסודרת ומתוכננת. ייקח כמה זמן שייקח.

תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 07/10/2023 23:19:35

חמאס: בידינו כ45 חטופים ישראליים (ערוץ 14) 

יש הרבה דיבורים ברשת. לא ברור איך קרה מחדל גדול כזה, יש טוענים שהשמאל שיתף פעולה עם האויב, יש טוענים שהיה מתקפת סייבר . העתיד נראה מסובך, יש עשרות שבויים שלנו בידי החמאס... יש אור באפילה, זה תקופה שיש לא מעט ערבים שבורחים מעזה.

מאמר הגיוני שכתב חנן גרינווד- כתב ישראל היום לענייני שטחים


התאהבנו בכיפת ברזל.
התאהבנו בטנק "ברק" עם טכנולוגיות משופרות.
התאהבנו בתצפיות, במודיעין, בכל השיטות השקריות והמזוייפות שגרמו לנו להאמין ש"הם שם ואנחנו כאן".
הקמנו "שעון חול", גדר חכמה עם טכנולוגיות מסווגות, ובסוף בא שופל של פעם והפיל אותו כמו כלום.
בסוף בא מחבל עם קלצ'ניקוב ותפס אותנו עם המכנסיים למטה.
לפני כמה חודשים, כשהחלה תופעת הסרבנות המטורללת, תפסתי את הראש בתדהמה.
לא הצלחתי להבין איך רופאה ביחידה לוחמת מוכנה להפקיר את החברים שלה. לא הבנתי איך טייס יכול לסכן את חבריו, את בני משפחתו.
כתבתי על זה כתבה גדולה, שאלתי את כל השאלות הקשות, וקיבלתי פלפולים על גבי פלפולים.
תהיתי בפניהם מה יקרה אם יום אחד תפרוץ מלחמה, אם יצטרכו אותם, וקיבלתי הרצאות למה שינוי כללי המשטר הוא סכנה לדמוקרטיה ולמה צריך להילחם בזה בכל הכוח.
שאלתי האם סכנת חיים חשובה יותר משינוי כללי משטר כלשהם וקיבלתי עוד זלזול.
תשובה קונקרטית לא קיבלתי.
הסיבה לכך היא פשוטה.
30 שנה אחרי הסכם אוסלו, 23 שנה אחרי האינתיפאדה השנייה, 18 שנה אחרי ההתנתקות, אנשים עדיין מכורים לקונספציה שאפשר לעשות הפרדה, "הם שם ואנחנו כאן".
אנשים עדיין משוכנעים שאפשר לשים גדר, לשכוח שיש שם אנשים מרושעים שרוצים לטבוח בנו ולזרוק אותנו לים, להשקיע בעוד כמה מטוסים ויכולות מתוחכמות, ולחיות חיים שלווים. כיפת ברזל מלמעלה, גדר חכמה מפרידה, והופ, אין עזה.
בסוף השבוע, לפני שכל העולם התמוטט סביבנו, קראתי עוד טור שגורס שצריך לחזק את הרשות הפלסטינית כדי להפחית את הטרור ביו"ש.
לא, לא, לא, ושוב פעם – לא.
אנחנו אחראים על הביטחון שלנו, אנחנו מגינים על עצמנו, וצריכים לפרק את מי שמסכן אותנו עד היסוד.
חמאס בעזה לא מעוניינת בשיקום הכלכלה, המחבלים בג'נין לא מעוניינים בעבודה ושקט, והחיזבאללה רוצים לרצוח אותנו עד האחרון ורק מחכים לזמן המתאים.
המסר שאנחנו חייבים להוציא מהאירוע הטראומטי הזה הוא אחד: 50 שנה אחרי מלחמת יום כיפור, 75 שנה אחרי קום המדינה, יש אנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לרצוח אותנו, ואסור לנו לתת להם לעשות את זה. כיפת ברזל זה נחמד, גדר חכמה זה יעיל לעיתים, וטנק טכנולוגי להחריד זה סבבה, אבל הקונספט חייב להשתנות.
לא הגנה, לא המתנה, ולא סיפורים כאילו הכל בסדר.
מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית, וכך היא תישאר.
זה המצב, לזה אנחנו צריכים להיערך.
תמיד.

רעיונוביץ' 
חלאס עם הטרחנות של המאמרים המייגעים האלו.
אפשר לומר בפשטות: נסיגת צה"ל מהעיר עזה וגלילותיה בהסכם אוסלו ואח"כ הנסיגה מכל רצועת עזה בהתנתקות, הייתה הפקרות ביטחונית שהביאה אותנו עד הלום ואנחנו משלמים עליה בדם ובזוועות!!
מאידך, כיפת ברזל היא דבר מצויין! ולא צריך להיות קשר בין הדברים.

מילא אזרחים מבוגרים וילדים 
אבל לא ברור איך כ"כ הרבה חיילים פשוט הלכו לשבי !!!  

ביבי נתניהו התגלה ככלומניק גדול. אפס מאופס. ראש הממשלה הגרוע בתולדות ישראל.