לחלק אוכל לחיילים זה נחמד אבל לא תפקידנו

אלפי חרדים מתנדבים באריזת אוכל ועשית מנגל לחיילים 

אבל זה לא תפקידנו בעת הזאת!! 
יש מספיק שעושים את זה 

תפקידנו בשעה הקשה הזאת לתת את חלקנו התורני ! 
להקים מערך מתנדבים שיגיעו לכל לוויה 
שידאגו למניין בכל בית אבלים 
ולצערנו יש המון המון בתי אבלים 

לא סוכם ברור מה תפקידנו לעת הזאת.  בפעולות החסד נכלל כל מה שבא לרומם את צרכי הזולת כולל אוכל ותמיכה מורלית

שלום דומרני בתפקיד החרדי מחמד.

אם נגייס עשירית ממה שהם גייסו, יש לנו מספיק לאוכל, הלוויות, זק"א, ועוד ועוד.

אם יש עוד אפשרויות לציבור שלנו לתרום למאמץ, זה המקום להעלות רעיונות, קישורים, וכו'.

התפקיד ברור.

בזוהר הקדוש (שמות נ"א ע א) על הפסוק ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אוייב נאמר: "

כמדומני שהבעיה היא כזאת:
חרדים עד גיל מסויים לומדים בישיבה ובכולל - ואלה כמובן לומדים, הקדימו את תחילת הזמן וכו'. אותם חרדים שיצאו לעבוד בשלב כלשהו אין להם מענה וצורך מבחינת הצבא (פעם היה מה שנקרא שלב ב', בוטל לפני שנים רבות), והם לא מגוייסים בכלל.
תכל'ס, כרגע הם לא לומדים ורוצים כמובן לתרום ואלה הם שאותם רואים עם הסוכריות והסנדוויצ'ים לחיילים. מכיוון שהיום הכל מתועד, הפרסומים נחלקים לשני סוגים קוטביים: מ'כל הכבוד להם, כולנו אחים' ועד 'פרזיטים, למה אתם לא מתגייסים'.
שתי התגובות מובנות מלכתחילה, ואין בהם באמת משהו חדש.
זה דבר שאולי צריך לשאול את גדולי ישראל, מה המינון וכו'.
מצד שני, יש ביניהם בטח רבים שיכולים להקדיש שעות לימוד (מכל הסוגים, מחק לישראל ועד דף היומי וכו') או תהילים (כולל מטה נשים לאמירת תהילים במשמרות) להצלחת המערכה, וזה בטח יותר חשוב. היה טוב אילו גוף מרכזי (דרשו, אחוות תורה וכו') היה מרים את הכפפה ומפרסם מודעות ומקומות לימוד. מי שלא מסוגל גם לזה, שיכין סנדוויצ'ים בלי תיעוד ופרסום.
אגב, במודיעין עילית יש בימים אלה יוזמה להכין פינוקים לבני הישיבות שהתגייסו לישיבות. גם הם זקוקים לתמריצים.

שטויות, אנחנו לא אמורים לחיות בהצגה ו'מה יאמרו', אנחנו צריכים לעשות מה שנכון באמת, אם אנו ממלאים את הזמן בלימוד התורה - אין שאלה. אבל אם אנחנו צורכים נייעס, וגם אם עובדים לפרנסתנו, יהיה הוגן שנעשה משהו, אנחנו לא יכולים להתגייס לצבא, ודאי לא במתכונתו הנוכחית - כור ההיתוך הישראלי, אבל להיות 'פורש מן הציבור' כשהערבים לא מבדילים בינינו, זה קשה לכל לב מרגיש, וככל שיש משהו שכן ניתן לעשות, זה טוב לנו וטוב לעם ישראל.

ואגב, הטענה שאנו לא מתגייסים כי אנו מגוייסים כבר לדבר האמיתי ששומר על כלל ישראל - תורה מגנא ומצלא, היא פשוט לא נכונה, לא זו הסיבה, הסיבה היא כי אנו רוצים לשמור על עולם התורה ועל החרדיות בכלל.

אי אפשר לקחת לעצמנו את תפקיד 'צבא המגנא ומצלא' ללא חלוקה מוסכמת והוגנת של התפקידים. כמובן שהטענה הזו היא טענה חשובה, אבל להתבסס רק עליה זה פשוט לא נכון וגם לא הוגן.

יש מצב שהמלחמה הנוכחית כבר נכנסת לגדר "מלחמת מצוה" שבה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה והולכים לעזור ולספק מים ומזון לצרכי המלחמה..

hhaavv

אני לא חושב שיש לנו ויכוח, אני די מסכים עם דבריך. כבר כתבתי פה בעבר מידיעה שהבריסקער רב לא הסכים בשום אופן לתת דיחוי לעסקן חשוב שהיה צריך את זה בשביל לצאת לחו"ל, הוא טען שזה נועד רק עבור מי שלומד, שתורתו אומנותו.

שים לב לסיפא של דבריי. הם רצו לשמור על מי שלומד תורה, מתוך הבנה שמי שיילך לצבא לא רק יאבד שעות לימוד אלא הרבה יותר מזה, הוא כבר לא יחזור להיות 'כולל יונגערמאן'. אתה יכול אולי להגדיר זאת אחרת, אבל לומר שהם חשבו שזה ה'שירות' החשוב יותר, ה'מגנא ומצלא', ושלכן החילונים צריכים להודות לנו, זו יומרנות וזה גם לא מתאים למציאות בה החרדים הופכים עם הזמן לרוב.

השאלה היא מה יקרה כשנהיה רוב מוחלט. אני די משוכנע שאז כבר תימצא דרך מתאימה יותר, להתגייס בגיל מספיק מבוגר, לאחר גיל הנישואין אולי, כאשר עניין ה'תורתו אומנותו' כבר הוכרע באופן עצמאי ע"י כל אחד לעצמו. ואז לעשות זאת באופן המתאים לאורח החיים.

לפי דברי ארז אשל (המטורלל יש לומר) מה שהם רוצים הוא שאחרי כל שעה של תורה נגיד פרק תהילים ושנלך ל-2 לוויות לכל הפחות בשבוע (בתקווה גדולה שכבר לא יהיו יותר)...