| נשלח ב-18/10/2023 13:47 |
|
| |
"בעלי משרת בתפקיד הכי איום במלחמה - והתרומה היחידה שיקבל זה כפפות ואקונומיקה"
www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA/1168353-0/
טור אישי
זוועות המלחמה לא פסחו על איש מאיתנו, אולם יש כאלו שנאלצים מדי יום לעסוק בתפקיד הכי נורא בעולם: זיהוי החללים. רעייתו של אחד מהם מספרת בכאב על הדאגה לנפש והחרדה: "אצלם אין מתנדבים שבאים לפתוח מנגל"
•
•
•
•
הודיה רגב18/10/23 13:18 ג בחשון התשפד
"בעלי משרת בתפקיד צמוד לרב הראשי בצה"ל, הרב אייל קרים. לנוכח כל הסרטונים המלאים בוואסח ובמורל גבוה של החיילים, חשוב לי להעלות את המודעות לכל אותם החיילים שעושים את התפקיד הכי קשה בעולם, ושם אין מורל גבוה ואפילו לא נחים לרגע.
אני זוכרת, כשדניאל חזר לאפטר אחרי כמה לילות וימים שלא ראיתי אותו, דאגתי לנפש שלו כאילו הוא היה בתוך עזה ממש. הוא הסתכל עליי במבט עייף ואבוד ואמר לי: "אני מתעסק רק ברוע של המלחמה. ברוע הכי אכזרי שיש. במוות שלא נראה פה מעולם". נשמתי עמוק, הסתכלתי עליו ורציתי לבכות.
אי אפשר לדמיין מה עובר על החיילים שמזהים את הגופות
מספיק להיות כמה דקות לידו כדי להבין קצת ממה שעובר עליו בתפקיד הכי איום במלחמה.
משפחות שכולות שמרימות אליו טלפון בתחנונים כדי שישחררו גופה של היקר להם מכל. הן מגיעות לקצה (ושלעולם לא נדע) ודניאל צריך לענות להם בנחת, ברוגע ובהבנה אין סופית וחמלה, למרות ובגלל הכל.
לעבור עם חותמת על מאות מסמכים שקובעים רשמית את זהות החלל.
להיות, להריח, להרגיש כל סיפור של גופה וגופה.
לנסות להתנתק אבל זה בלתי אפשרי לנוכח המראות.
לספוג ביקורת על קצב שחרור הגופות למרות שהם לא מפסיקים לעבוד. חלק מהגופות במצב נורא כל כך, עד שקשה לזהות אותן על גבול הבלתי אפשרי.
לפעמים הוא צריך לומר לאב שכול, עזוב, אל תיכנס לראות את הבן שלך במצב הזה. עדיף שתזכור אותו כמו שהוא היה. כשאני מתקשרת אליו בהיסטריה לספר לו על קרוב שנרצח והוא עונה לי בשקט: אני יודע, טיפלתי בו אישית.
התרומות היחידות הן אקונומיקה וכפפות
אצלם לא תראו מתנדבים שבאים לפתוח שולחן. אין מעגלי שירה מחזקת או תרומות של אפוד קרמי וציוד טקטי. התרומות הרלוונטיות היחידות הן אקונומיקה וכפפות. אצלם כנראה שהקב"ן יעבוד שעות נוספות.
אצלם אין אימונים וריצות שטח, יש ריצות להספיק כמה שיותר שחרור גופות והבאתן לקבורה. לשמוע שב"ה יצאו היום הרבה לוויות, ובאופן אבסורדי לשמוח על כך. אין ריח של קפה שחור בבוקר יחד עם כל החברים לפלוגה, את הריחות אצלם אי אפשר להעלות על האף והדעת.
ואני בינתיים בבית, עם הילדים המתוקים שלנו, יושבת ודואגת. משתגעת מחרדה לנפש המיוחדת של בעלי היקר, רק שלא תינזק. וכשרוצים להרגיע אותי ולומר: לא נורא, בעלך לא בקו האש. אני עונה: בעלי בקו האש על הנפש שלו.
הכותבת נשואה לאיש קבע שמשרת ברבנות הצבאית חמש שנים. הם הורים לשניים ומתגוררים בגדרה.
תוקן על ידי מכמונת ב- 18/10/2023 14:14:23
תוקן על ידי מכמונת ב- 18/10/2023 14:15:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2023 18:39 |
|
| |
אשריהם ועליהם ועל שכמותם כנראה שאין שכר ואין מילים שיתארו את שכרם שלעתיד לבוא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2023 19:39 |
|
| |
אותם הדואגים כבוד המת מעוטרים הם כחסד של אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2023 01:44 |
|
| |
עדיף לא להתלונן .
מה שכן, שבעלה יבטיח לה שהוא שומר על עצמו, הוא שותה ואוכל כמו שצריך, והוא לא נקרע בעבודה שלו , החיים הבריאים שלו יקרים לכולנו .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2023 05:34 |
|
| |
אין ספק שהעוזר של הרב הראשי לצה"ל עושה עבודה חשובה ולא קלה.
.
במקרה לגמרי גם לי יש קרוב בצבא, במילואים. באמת. הוא היה בשבוע האחרון בין גוויות מתנפחות של מחבלים בתוך ישוב שעדיין היו בו עדיין מחבלים.
.
הישוב עדיין מופצץ, בין חיפוש המחבלים המסתתרים לריח הגוויות הנורא הם חטפו פצצות מרגמה, חמישה חברים שלו נפגעו, אחד פצוע אנוש, נפטר מפצעיו, אחד בינוני, איבד את שתי עיניו ואת היד, ועוד שלושה פגיעות שיהפכו אותם לנכים.
.
בשבוע הראשון הם היו עדיין עם אותן גרביים ובגדים איתם הגיעו למילואים, אכלו רק שימורים ממנות קרב.
.
אחרי שהסכנה קצת עברה הגיעו גם התרומות. קיבלו אוכל חם, חולצות, ואפילו התקלחו במים קרים.
.
אבל כן, העוזר של הרב הראשי שאפילו לא מתעסק בזיהוי החללים (עבודה שבאמת פוצעת את הלב) הוא שתפקידו לענות בנחת לטלפונים, הוא הכי מסכן בצבא.
.
.
אני לא יודע איפה הגברת הזאת חיה.
יש לי כבוד לתרומה של בעלה אבל מאיפה ההתבכינות הטפשית הזאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2023 13:36 |
|
| |
האם בגלל שהוא עונה לטלפונים זה אומר שהוא לא מתעסק בזיהוי החללים? איך הגעתם למסקנה הזאת? היא מתארת שהוא מטפל אישית בחללים, ומזהה ביניהם גם מכרים וקרובים.
כל הכבוד שהוא מצליח לענות בנחת לטלפונים ההיסטריים כשהלב שלו נקרע ולהשרות מעט שפיות בתוך הכאוס.
ואיך אפשר לדעת איפה הוא היה בימים הראשונים ולהיות כ"כ שהוא לא הסתכן?
|
|
|
|
|