מה היה בישיבת תפרח בשמחת תורה

חושבני שיש להסביר דבר מה שמתעלם מעיני חכמים רבים.
מעשה שהיה כך היה. באחד הפעמים שהייתי בניו יורק, לפני שנים, הייתי זקוק להגיע לאיזור מעלה מנהטן. משום מה חשבתי שאני יודע ולא בדקתי קודם את מסלול הנסיעה, וטעיתי, והחלפתי בין
קו A ברכבת התחתית ובין קו 1. והגעתי לתחנה ברח' 125. כשירדתי התפלאתי קצת על הנוף השחור, ופניתי לשוטר שינחה אותי ליעדי. ראיתי על פניו פליאה גדולה. כשבאתי ליעדי הסבירו לי שירדתי במרכז שכונת הארלם השחורה, שאיש לבן בדרך כלל נמנע מלהיכנס לשם (אפילו המוניות הצהובות אינן נכנסות לשם ועל כן התירו בשכונה להשתמש בקאר סרוויס).
סיפרתי זאת לחבר ואמר לי שהוא אינו מפחד וכמה פעמים ירד בתחנה זו, ולא קרה לו דבר.
אמרתי לו שהוא טועה מאוד. כי מקום סכנה אין פירושו שיש 100 אחוז סכנה, ואם הוא לא נפגע זה בסך הכל מוכיח שהסכנה אינה של 100 אחוז. אבל גם 50 אחוז סכנה מספיקים בשביל להמנע ממנה.

חוץ מזה בטוחני שכל הגבורים (= טיפשים בעליל) שאינם נכנסים למרחב מוגן, מחמירים על עצמם שלא לאכול דגים עם חלב, כי 'חמירא סכנתא ...'! אע"פ שהעניין טעות גמורה. 

תוקן על ידי נצל ב- 25/10/2023 10:46:20

אנחנו זוכרים היטב את ה"מויפתים" שהיו שם בקורונה. גם אז חזינו בהתנהלות מופקרת שהובילה להתפשטות המגיפה ולאסונות.

גם אם אדם ניצל - כתוב שמנכים לו מזכויותיו. אדם מגיע אחרי מאה ועשרים לשמים ואומרים לו שחשבון הבנק שלו ריק לגמרי, ההון - כל שכר המצוות והמעשים טובים שלו - בוזבז על הרפתקאות כאלה ואחרים...

לי זה תמיד מזכיר ילד שרץ לכביש בלי להסתכל, הספקתי לומר לו שזה מסוכן, אך הוא המשיך ועד מהרה הגיע לצד השני בריא ושלם, והפנה לעברי פרצוף של מנצח... 

הילד עבר על עשה של ונשמרתם לנפשותיכם.

הרבנים הצדיקים, והנוהגים בעקבותיהם לא עברו על זה. ולא נחזיר את וויכוחי הקורונה ומבחן התוצאה, כאשר בסוף כולם השתוו, כל החרדים, כולל המודרנים החרדשי"ם, צפצפו על החוקים הרשמיים, בעיני ראיתי. כי הכל טוב, לחוש אפילו על אחוזים קטנים, עד שזה מגיע לשיבוש החיים, אלא לכל אחד יש מתכון והסתכלות אחרת מה נקרא 'שיבוש החיים', בבעלז תפסו מיד ובנהרדעא תפסו ברגע לפני אחרון, ובשכונה שלי, פריקת עול מזוויעה של מיטב הנוער, שהיו אז בגילאי ההורמונים התוססים בלי מסגרת חצי שנה.

כך זה בכל שלב משלבי החיים.

כגון בגידול (תכנון?) משפחה, בדחיפה ללימודים כלליים, בחיתון ילדים וכדומה. כל מגזר עם 'דרכו של עולם' שלו, עם 'סבירות של חיים' ברמה שלו, עם לקיחת 'סיכונים' בעיניים שלו. עם 'אידישקייט' מול נטישה מהמסגרת 'הישנה' במבט עצמי תאווני אישי. וכולם בשם ה' יקראו: השתדלות !  השתדלות  !  ביטחון  !! ביטחון !!! 
ושווא ידברו איש את רעהו.

לא השתוו בשום שלב. כשיש מערכה עולמית שנועדה בשביל פיקוח נפש, וניתנה רשות לרופאים וכו', סביר יהיה אם שומרי התורה יקפידו קצת יותר, אבל ללכת נגד? ועל הדרך להרוס לכולם? האם אלו נקראים שומרי התורה או מהרסיה?

בהמשך הוירוס נחלש, גם בעולם ההתנגדות נחלשה, אתה יודע - הם לא גיבורים יותר מהפוחזים החרדים.. ואז כבר לא היה טעם להקפיד כל כך.

ובכל אופן בשום מצב אי אפשר להשוות ענייני השתדלות וביטחון לענייני סכנה ושמירת הנפש. הרמב"ם התיר למי שרוצה להקדיש את חייו לתורה לעשות את, אך לא להרוס את הבריאות עד לכדי סכנה לשום סיבה שאיננה מג' עבירות חמורות.
(את הסיפור עם הילד הבאתי רק כדוגמה למויפעס של הישיבה וכל כיו"ב).

הוירוס נחלש אחרי החיסונים שעשו את עבודתם. 

אחר הבעת צער על פטירת ראש ישיבה גדול היום, בד"ה!
לפלא בעיני שאיש לא התייחס לאחריות על בטחונם ושלומם של מאות בחורים ששהגדולים והצדיקים אחראים להם.יש להתריע על כך שמשחקים בחיי אדם בסברות מטופשות!
לכאורה, יש להזהיר הורים מפני שליחת ילדיהם ללמוד במקום סכנה!
השאלה היא האם יודע מורה ההוראה שלא ללכת למקום מוגן, את הסיפור על ישיבת חברון,בפרעות תרפ"ט, ועל תוצאותיו? והלוא הוא תלמיד ישיבת חברון?