סיפורי מ. קולדצקי: החלום שמסעיר את המגזר החרדי. ומה פסק הגר"י זילברשטיין?

הסיפור המיוחד הובא בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל 'בית דוד' בחולון.
וכך מובא בקובץ, היהודי, תושב אחד היישובים בעוטף עזה, חזר בתשובה לפני כמה שנים, והיה מקורב למורו ורבו זצ"ל שהיה אחד מצדיקי הדור (שם היהודי ושם רבו לא נחשפו לרבים מכמה סיבות, אך הוצגו לפני עמוד ההוראה ע"י בעל המעשה), רבו עודד אותו להמשיך לגור באותו יישוב ולא לעבור דירה.
והנה, בליל שמחת תורה שחל בשבת, הוא רואה בחלומו את רבו שמגיע ומצווה עליו: "תקח הרגע את אשתך ואת ילדיך, ותעזוב את המקום, זה מקום סכנה". היהודי הנ"ל מספר לעמוד ההוראה, כי הוא אינו אדם שנבהל מחלומות, ובפרט כשזה כרוך בנסיעה בשבת, לא עלה על דעתו להישמע לחלום, ולכן התהפך לצד השני ונרדם שוב.  אך הנה שוב הגיע אליו רבו בחלום, והחל פשוט לחנוק אותו, בעודו צועק עליו "תעזוב הרגע את המקום, זה מקום סכנה". הוא התעורר משנתו שטוף זעה, וחש על צווארו את החנק, לקח לו כמה זמן להתאושש, ומיד העיר את אשתו וסיפר לה את אשר אירע, יחד החליטו כי אמנם מדובר בחילול שבת, אך הם מרגישים שזהו חלום אמת, ולכן העירו את ילדיהם, נכנסו לרכב וברחו מהיישוב.
ואכן תוך כדי השבת, ובפרט לאחר שמחת תורה, נודע להם על הטבח הנורא שאירע בדרום ובפרט ביישוב בו גרים, כאשר הם ניצלו באופן נדיר ורבים משכניהם נרצחו או נשבו רח"ל. התברר שרבו שכל השנים אמר לו לגור שם ולא לעזוב, שמר עליו מלמעלה גם בזמן סכנה, והחלום היה אמת, והנסיעה הזו הצילה את חייו.
כעת בא אותו יהודי לרב זילברשטיין, ושאלתו בפיו, האם אכן נהג כדין שחילל שבת על סמך חלום שהוא הרגיש שזה חלום אמת, או שמא אסור היה לו לנהוג כן.
עמוד ההוראה מאריך בסוגיא זו, ראשית הוא מציין כי החיד"א בספרו 'שם הגדולים' מספר סיפור דומה, כאשר אביו של הרא"ש נגלה לאלמנתו בליל שבת והורה לה לברוח כי מחר יהרגו את כל היהודים במקום ההוא, וכך עשתה ואכן חייה ניצלו, אך שם מדובר שניגלה אליה בהקיץ ולא בחלום וגם לא חיללה שבת באיסורי תורה ממש, ויתכן שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ולא יהיה מותר לחלל שבת על סמך חלום.
לאחר מכן האריך הרב זילברשטיין האם לפי דעת תורה צריכים להתייחס לכל חלום, והאם יש ממשות בחלום, וציין כי יש בכך סוגיות סותרות מכמה מקומות בש"ס, והביא מדברי המפרשים שישנם כמה סימנים לדעת האם החלום שהוא חולם הוא חלום אמת או שזהו סתם בלבול הדעת, כאשר חלק מהסימנים הם אם החלום נוגע אליו עצמו והוא מפחד וחושש מזה, וכמו כן שהוא חלום בלי גוזמאות אלא דברים שיתכן במציאות, וכאשר מתעורר מרגיש התפעלות מהחלום.
בסוף הדברים מכריע עמוד ההוראה כי לפי כל הסימנים שנתנו לנו רבותינו, החלום היה חלום אמת, ולכן מדין ספק פיקוח נפש, היה חייב לקום ולברוח גם בשבת, וטוב עשה שנסע בשבת למקום מבטחים.
דבר החלום והשאלה ההלכתית בצידה מסעירה בימים אלה את הציבור החרדי, כאשר נס ההצלה הזה מצטרף לניסי הצלה רבים ומיוחדים שהיו למאות ואלפים, איש איש וסיפורו, אך דומה שסיפור חריג זה בהחלט נדיר באופיו, ובשאלה ההלכתית המתלווה אליו.