אריה ארליך אולי ניבא את אסון מירון, אבל הפלא הגדול הוא שמר נתניהו שארליך המחוצף קורא לו 'בלתי כשיר' כבר ניבא את מסקנות הועדה בשנת 2011. ראו להלן מסמך מפורט שהוא החלטת ממשלה בראשות נתניהו בשנת 2011, שמטפל בכל הנקודות הבעייתיות של מירון כפי שמפורטות בדו"ח מסקנות ועדת החקירה, וקובע את הדרכים והיעדים לטפל בפתרונן ברוח מסקנות הועדה. אה, מה קרה ? למה זה לא התממש ? כי בג"ץ ביטל את ההחלטה הזו בשנת 2016. אריה ארליך יעז להגיד שעוזי פוגלמן אינו כשיר בגלל שהוא חתום על החלטת הביטול של מתווה מירון ?
החלטה מס. 3886 של ממשלה מיום 27.11.2011
נושא ההחלטה:
הסדרת תשתיות קבועות והקמת חברה ייעודית מנהלת לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון
מחליטים:
בהמשך להחלטות הממשלה מס. 4442 מיום 27.1.2009 ומס. 4542 מיום 8.3.2009:
פרק א'
1. בהמשך לסעיף 3 בהחלטת הממשלה מספר 4442 וכאמור בסעיף 1 להחלטת הממשלה מספר 4542, להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות חברה ממשלתית, להקים תשתיות קבועות במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (להלן: "מתחם קבר הרשב"י") ובהן חניונים, תאורה, גידור ותיחום האתר, בכפוף לכל דין, זאת לטובת הסדרתו לקבלת מבקרים, להתאמתו לפעילות שוטפת ולאירועים שונים המתקיימים במתחם בכלל, ולקיום הילולת הרשב"י המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר בפרט. תכנית זו תבוצע בין השנים 2014-2012.
2. תקציב הקמת התשתיות הקבועות יעמוד על סך של 27.6 מלש"ח, בפריסה שווה בין השנים 2014-2012, במימון בחלקים שווים של משרדי האוצר, הפנים, התחבורה והבטיחות בדרכים (מתקציבי הפיתוח של המשרד), התיירות ומנהל מקרקעי ישראל.
3. להטיל על שר האוצר, יחד עם מנהל מקרקעי ישראל, לסיים את ההליכים להפקעת הקרקעות במתחם קבר הרשב"י.
4. באחריות משרד הפנים, בשיתוף משרד התיירות, להכין תכנית מתאר (תב"ע) למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי וסביבתו, תוך פרק זמן שלא יעלה על שנה מיום קבלת ההחלטה בממשלה.
5. להקים חברה ממשלתית לתועלת הציבור, בבעלות מלאה של המדינה ובאחריות שר התיירות, בכפוף לאמור להלן, שמטרותיה כמפורט בפרק ב' להחלטה זו והמהווה חלק בלתי נפרד מההחלטה (להלן: "קרן הרשב"י" או "החברה"). החברה תהווה זרוע ביצועית של הממשלה לעניין תקנות חובת המכרזים, התשנ"ב – 1993 לצורך ניהול מתחם קבר הרשב"י, עבור המדינה, בכפוף לכל דין. החברה תוקם לתקופה של חמש שנים, שלאחריהן תפורק החברה ותחומי אחריותה יועברו במלואן למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.
6. התקציב לצורך ניהול החברה הממשלתית החדשה ופעילותה השוטפת לא יפחת מ- 2 מלש"ח לשנת 2012. חלק מתקציב זה ייגרע מתקציב עמותת המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, בהתאם לבדיקה שתיערך על ידי משרד התיירות, אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות, ובשים לב לאיתנות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים ויכולתו למלא תפקידיו. יתרת התקציב תמומן מתקציב משרד התיירות. ככל שיעלה הצורך, הפחתת תקציב החברה למטה מ- 2 מלש"ח לשנה תבוצע בהסכמה בין משרד התיירות, אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות. ככל שיעלה הצורך, תוספת תקציבית למעלה מ-2 מלש"ח תבוצע בהסכמה בין משרד התיירות לבין רשות החברות הממשלתיות.
7. תקציב האחזקה השנתי של מתחם הקבר בסך של 5.7 מלש"ח יועבר מהמרכז הארצי לחברה החדשה.
8. יוקצה תקציב שנתי לניהול הילולת הרשב"י בל"ג בעומר בסך 6.8 מיליון ₪ לשנים 2013-2012, 5.8 מיליון ₪ לשנת 2014 ו-5.3 מיליון ₪ לשנת 2015. תקציב זה ימומן מתקציבי משרדי האוצר והתיירות. משרד התיירות ישתתף בתקציב בסכום של 1.4 מיליון ש"ח בשנה. לאחר סיום הקמת התשתיות הקבועות יופחת התקציב בהתאם לתכנית ההתייעלות.
9. אם משרד ממשלתי לא יעביר את התקציב בהתאם לקבוע בהחלטה זו תוך 60 יום ממועד ההחלטה, או עד מועד מוקדם יותר, המתחייב על מנת לאפשר יישום סעיף כלשהו כפי שייקבע על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים יעביר את המקורות שנקבעו בהחלטה ישירות מתקציבי המשרד.
10. בין משרד התיירות לחברה ייחתם הסכם למתן שירותים לניהול קבר הרשב"י עבור המדינה ויכלול התייחסות מתאימה לקביעות בית המשפט העליון בדבר מנגנון "ועדת החמישה" (רע"א 10029/07, החלטה מיום 14.5.2008), כל עוד החלטה זו עומדת בתוקפה, ובכלל זה סמכותה של ועדת החמישה להחליט בכל עניין הנוגע לניהול קבר הרשב"י ומעמדה של החברה כזרוע הביצועית של הוועדה.
11. מיד לאחר הקמתה של החברה ולאחר השלמת כל הצעדים הנדרשים לשם תפקודה התקין והמסודר תועבר לידיה הפעילות המתבצעת כיום על ידי המדינה, לרבות הפעילות המתבצעת באמצעות המרכז הארצי למקומות קדושים במתחם קבר הרשב"י, בכפוף לכל דין. כמו כן, עם תום הליכי ההפקעה, כמתואר לעיל, וככל שהקרקע תופקע על ידי המדינה, תתקשר המדינה בחוזה ניהול מתחם קבר הרשב"י עם החברה שתוקם כגוף ייעודי לניהולו.
12. להטיל על משרד הפנים לפעול למציאת פתרון להקמת תחנת משטרה באתר.
13. להטיל על המשרד לביטחון הפנים לשמור על הסדר הציבורי במתחם קבר הרשב"י, לרבות דרכי הגישה אליו, בפרט בעת קיום אירועים המוניים, מתקציבו. בנוסף, יקים המשרד לביטחון הפנים נקודת משטרה במקום.
14. להטיל על המשרד לביטחון הפנים לבחון את תיקון התוספת השלישית לחוק הסדרת הביטחון ולהוסיף בה כגוף ציבורי מונחה את החברה.
15. אין בהחלטה זו כדי לגרוע מן האמור בחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 ובסמכויות שניתנו לפיו, לרבות לעניין אופן ניהולו של קבר הרשב"י במקום קדוש בהתאם להוראות של הממונה על המקומות הקדושים.
פרק ב' – הקמת חברה לתועלת הציבור
1. להקים, בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה�, חברה ממשלתית, בבעלות מלאה של המדינה בכפוף לאמור להלן. החברה תהווה זרוע ביצועית של הממשלה לעניין תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג� לצורך ניהול מתחם קבר הרשב"י, בכפוף לכל דין.
2. שם החברה:
בעברית: קרן הרשב"י ומורשתו בע"מ חברה לתועלת הציבור
באנגלית:
The RASHBI Heritage Fund Government Company Ltd.
או אם שם זה לא יאושר על ידי רשם החברות - שם דומה שיאושר על ידו.
3. מטרות החברה:
מטרת החברה תהיה מתן שירותי ניהול למדינה בתחומים הבאים:
3.1. ניהול, שימור, הפעלה, תחזוקה ואבטחה של מתחם קבר הרשב"י במירון באופן שוטף, תוך הבטחת גישה חופשית, רציפה ומלאה למבקרים במתחם קבר הרשב"י, בין השאר לשם קיום מוסדר של אירועים ציבוריים במתחם קבר הרשב"י בכלל ואירועי ל"ג בעומר בפרט;
3.2. פיתוח וקידום מתחם קבר הרשב"י כאתר תיירותי;
3.3. פיתוח תשתיות ציבוריות במתחם קבר הרשב"י וסביבתו הקרובה, הפעלתן ותחזוקתן;
3.4. שימור והנצחת מורשת הרשב"י;
3.5. תיאום מול כל הגורמים הרלבנטיים לצורך ניהול האתר, לרבות תיאום ביחס לאכיפת החוק באתר עם משטרת ישראל;
3.6. החברה תהיה רשאית ליזום ולבצע כל פעולה הדרושה לה לביצוע המטרות שלעיל בלבד, בכפוף לכל דין.
3.7. החברה לא תפעל למטרות נוספות.
4. מבנה ההון של החברה:
4.1. סכום ההון הרשום והמונפק של החברה ייקבע על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות.
4.2. ההון הרשום של החברה יורכב ממניות רגילות בנות 1 ₪ ערך נקוב כל אחת. ההון המונפק והנפרע יהיה מורכב ממניות רגילות בנות 1 ₪ ערך נקוב כל אחת, שיהיו כולן בידי מדינת ישראל.
4.3. הזכויות הנלוות למניות: כל המניות תהיינה שוות בזכויותיהן ותהיינה בעלות זכויות להצבעה באסיפה הכללית ומינוי דירקטורים, ובלבד שדירקטורים בחברה יתמנו כקבוע בסעיף 6 להלן.
4.4. החברה לא תחלק רווחים לבעלי מניותיה. בפירוק יועברו נכסיה למוסד ציבורי אחר, בהתאם להחלטת המדינה.
5. תקנון החברה:
תקנון ההתאגדות של החברה יהיה תואם את הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 וחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יכלול את ההוראות הכלולות בהחלטה זו והוראות מתאימות לסיווגה של החברה כזרוע ביצועית של הממשלה בהתאם לתקנות חובת המכרזים ויאושר בידי רשות החברות הממשלתיות לפני רישום החברה.
6. מקורות המימון של החברה:
המקורות לפעילות החברה יהיו מתקציב המדינה. כמו כן, לצורך פעילותה תגייס החברה תרומות מגורמים שונים. החברה רשאית ליזום פעולות שבצידן רווח ובלבד שהן הולמות את המטרות לשמן הוקמה, ולא למטרה אחרת מעבר להן.
7. דירקטוריון החברה:
דירקטוריון החברה לא יפחת מ-4 ולא יעלה על 12 דירקטורים והרכבו יהיה כדלקמן:
7.1. שבעה עובדי מדינה: שני עובדים של משרד התיירות, עובד מדינה שימונה על ידי ראש הממשלה, עובד אחד של משרד האוצר, עובד אחד של המשרד לשירותי דת, עובד אחד של משרד הפנים ונציג הממונה על המקומות הקדושים.
7.2. חמישה נציגי ציבור שימונו על ידי שר התיירות: נציג ציבור שהוא מהנדס בכיר מתחום התשתיות בעל ניסיון ניהולי, נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ושלושה נציגי ציבור נוספים.
7.3. הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר האוצר ושר התיירות, כי בכוונתם למנות כדירקטורים ראשונים מטעם המדינה, בכפוף לאישור הוועדה לבדיקת מינויים, את עובד המדינה מטעם משרד התיירות ואת עובד המדינה מטעם משרד האוצר.
8. השר האחראי:
שר התיירות.
9. אופי החברה:
החברה תהיה פרטית לתועלת הציבור, מוגבלת במניות, החברה מוקמת להשגת מטרות ציבוריות ולא תחלק רווחים לבעלי מניותיה. המדינה תהיה בעלת מניות יחידה בחברה.
