|
|
| נשלח ב-4/4/2024 17:03 |
 |
| |
אולי רצו להביא בוחנים "מבחוץ". כאלה שלא מכירים את הבחורים ואת משפחותיהם כדי להרחיק לשונות רעות. לא הכל צריך להיות רגשי נחיתות ותחרות טפשית למי יש גדולים יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2024 17:15 |
|
| |
בעבר בחורים חסידיים היו לומדים בישיבות ליטאיות היום זה נהיה נדיר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2024 17:19 |
|
| |
זה נהיה נדיר שבחורים חסידיים לומדים
אין מה להשוות בין כמות ואיכות הלימוד אצל הליטאים לבין המיעוט אצל החסידים, אין באמת מעמד מיוחד לבחור חסידי שלומד טוב לעומת הליטאים שאצלם הוא יקיר המשפחה והבית כנסת
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2024 18:11 |
|
| |
בונדמן
| מפשפשמרדין כתב: |  | בונדמן נראה שזה כואב לך לך אבל ככה לא מנהלים שיח
נלך אחד אחד
לקרוא לכל הלומדים מחממים את הספסלים זה ביזוי כבוד התורה, לא יפה ולא מכובד!
אני גם ציינתי שיש הרבה בכוללים שלא ממלאים את ייעודם אבל מנגד יש המון שלא פסיק פומא מגירסייהו בכמות עצומה מול החסידים, ואין טעם להכחיש הענין.
אין ספק שר' בונים שרייבר הוא אחד מעל כולם אבל למה לכנות את כולם כמבלבלי שכל? ואגב להגדיר אותו "ת"ח כמו שצריך להיות" למה הכוונה לעוצמת הכישרון?, יש עוד הרבה רמי"ם שהם ת"ח מופלגים בכל מקצועות התורה והזכרת את ר' איתמר גרבוז, ויש עוד, כמו למשל ר' דוד פיינשטיין אם אתה מכיר וכו'.
הרבי מצאנז מפליא אותך בגאונות? נו מילא, זה סגנון הונגרי ישן, מדבר קבוע סביב אותם סוגיות, רוב ומצוה הבאה בעבירה ועשה דוחה ל"ת וממש לא מרשים שום ת"ח סטנדרטי זה שהוא פותח הרבה ספרים ול5 סוגיות בשנה לא נקרא מקיף את כל התורה, ולא באתי לומר שהוא כלום אבל כאלה לא חסר בכולל מיר ופוניבז.
הרבי מביאלא ליטאי גמור בלימודו ולא עולה על ראש ישיבה ליטאי בן גילו, סטנדרטי בהחלט.
הרב נוסבוים ת"ח, נכון! מי אמר שאין ת"ח חסידי
וכן ר' מנדל שפרן, ויש לו מקבילים גם בעולם הדיינות הליטאי כמו הרב סילמן\ר' שריאל רוזנברג.
את ההערות וציונים על רמב"ם פרנקל לא חיבר הרב איצקוביץ, וחלמא טבא חזית.
ר' צבי חשין, שוב ליטאי גמור בלימוד שהגיע מברסלב והתיישב במיר עד היום, אין לו בסגנון הלימוד שום דבר חסידי |
|
על כל המלל לא אתווכח כי זה לא יגמר, אבל על נתון אחד זכית לחלוק על שבט הלוי מפורש, בו הוא פונה לחתנו באחת מהתשובות הנדפסות בתואר "בעל מחבר הערות וציונים על כל הרמב"ם "
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2024 19:46 |
|
| |
נזרקו כאן שמות על ימין ועל שמאל. אשרי האיש שיודע לדרג תלמידי חכמים: שיודע מי בקי כל התורה כולה ומי רק
בחלקה. מי כיונתן בן עוזיאל ומי כרבן יוחנן בן זכאי. מי כר' שמעון שקופ, ר' אלחנן וסרמן והאדמו"ר מפיסצנה ומי לא.
מעניין מאד מה מעמדו של רבי אשר וייס שלא נכלל ברשימת המדרגים, והאם הוא כבר נבחן אצלם או עדיין לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 00:36 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 02:58 |
|
| |
| אריאל222 כתב: | | הגאון רבי מיכל זילבר ליטאי?
|
|
סלונימ'ר. למד בסלבודקה, רואה את עצמו כתלמידם של ר' מרדכי שולמן והרב אברמסקי.
אבל ממה נפשך: אם הוא ליטאי, הרי כבר הוחלט שיש רק ת"ח ליטאי אחד, ואם הוא חסיד, הוא לא מופיע ברשימה - ואם כך הוא בטח לא באמת ת"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 06:03 |
|
| |
| שלג_דאשתקד כתב: | | | לאיזה ציבור יש יותר מוצי"ם ודיינים ? נדמה לי שלציבור החסידי והירושלמי (חוגי הישוב הישן) יש הרבה יותר רבנים פוסקי הלכות למעשה מורי צדק ביחס לליטאים. |
|
אצל החסידים יש יותר מוצ"ים ורבנים, כי אצל החסידים לומדים יותר בקיאות והלכה למעשה
ואילו אצל הליטאים יותר לומדים עיון ופלפול.
יש אם כך מספיק מקום לכולם לא לריב
ואיך אמר אותו חכם "אני מפרגן לקב"ה שיהיה לו רבנים גדולים יותר מהרב שלי"
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 10:43 |
|
| |
רוב המוצי"ם והרבנים הם לא ת"ח בסדר גודל, רובם מומחים לאו"ח ויו"ד ולא יותר, והיום גם לליטאים לא חסר מוצי"ם כאלו.
לא חסר ת"ח חסידיים ואף אחד לא טוען כך אבל אצל הליטאים חייב להיות יותר מבחינה מספרית ועל זה היה הדיון,
בונדמן, י
כול להיות שהוא חיבר הערות וציונים על הרמב"ם אבל לא את של פרנקל, ואל תתווכח על מה שאתה לא יודע
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 14:53 |
|
| |
| בונדמן כתב: | | | על ר' אברהם משה באקאן שמעתם ? |
|
הייתה עליו כתבה באתר.
הדגשתי את שמות רבותיו, מוזמן לספור כמה מהם חסידיים...
העילוי מאנטוורפן: הגאון רבי אברהם משה באקאן, בן 42
גדל באנטוורפן אצל הגאון רבי חיים קרייזוירט זצ"ל ואצל יבדלחט"א וכ"ק האדמו"ר מפשאווערסק שהיו רבותיו המובהקים. משתייך לחסידות באבוב 45.
מהר מאוד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי חיים קריזוירט, שהיה בעצמו עילוי מופלג, וקשרים עם בני תורה צעירים כל כך היו נדירים אצלו מאוד. ובכל זאת, כישרונו העצום של אברהם משה באקאן נגע לליבו. הוא ישב שעות ארוכות בבית המדרש והתפלפל עמו בלימוד כאילו לא היה פער של עשורים רבים בין גאון הדור הנודע לנער הצעיר. כמה שנים לאחר מכן, העניק לו רבי חיים מכתב סמיכה.
נישא לבתו של הגרחיד"א וייס רב חסידי סאטמר באנטוורפן, מגדולי הדור במצוות פדיון שבויים. לאחר שסיים כבר ש"ס ופוסקים והיה בקיא בהם ישר והפוך, הורה לו אחד מרבותיו לנסוע לארץ ישראל כדי להתחדד בלימוד אצל רבני בני ברק מחוג חזון איש. "שם תוכל לעלות כמה מדרגות נוספות".
רבי אברהם משה קם ועשה. כשהגיע ארצה התקרב לרבני חוג חזון איש וישב ימים ארוכים בבתיהם של הגאונים רבי חצק'ל ברטלר ורבי אברהם גניחובסקי זכר צדיקים לברכה. באחד הימים נתקל בשאלה קשה שאף אחד מבין תלמיד החכמים לא הצליח להשיב עליה. בצר לו עלה למעונו של מרן הגאון רבי דב לנדו ומאז נפשו נקשרה בנפשו. עד היום הוא מקפיד לעלות מדי תקופה לביתו, לשטוח את שאלותיו והערותיו ולקבל מענה. השניים אף מתכתבים ביניהם ברציפות בדברי תורה הלכה ואגדה בכל חלקי התורה.
עסק מיוחד יש לו לרבי אברהם משה עם כתבי הגאון הרגוטשובי. הוא נחשב למומחה גדול בתורתו של הרגוטשובי, וכמי שאף דבר מתורתו הגאונית והעמוקה לא נעלם מעיניו. לפני מספר שנים, הדפיסו את ספר תשובות החזון איש. במהלך הכנת הכתבים מצאו העורכים מכתב אחד שלא היה ברור מה תוכנו ומהותו. הם נכנסו אל מעונו של רבי דב לנדו שליווה את כל תהליך הוצאת הספר. לאחר עיון ממושך אמר רבי דב שזה אכן נראה כתב יד קדשו של החזון איש אבל התוכן מזכיר את הרגוטשובי. "זה מוזר" פסק רבי דב, והוסיף "לכו לרב באקאן, תשאלו אותו, הוא מומחה בזה".
מיהרו העורכים אל ביתו של הרב באקאן. לבקשתם עיין קצרות במכתב, ומיד אמר: "זה אכן ציטוט מדברי הרגוטשובי במקום זה וזה, סימן זה וזה. נראה שהחזון איש רשם לעצמו קטע מדבריו של הרגוטשובי לזיכרון או עיון מאוחר יותר".
רבי דב מעריך אותו מאוד ומרבה לדבר בשבחו. תלמידים קרובים של רבי דב מספרים שמעולם לא נשמעו ביטויים מפליגים כאלו ממנו על אברך צעיר. כך למשל התבטא אודותיו שהוא בקיא בכל ה'עין משפט', ושהוא מסוגל לצטט סימנים ופסקאות שלמות בעל פה. בהזדמנות אחרת העיד עליו רבי דב שהוא בקיא בסדר קדשים עם ביאורי החזון איש והרב מבריסק גם יחד. בראיון נדיר שהעניק רבי דב ל'יתד נאמן' בחג השבועות, אמר: "אני מכיר אברך חסידי שהגיע מאנטוורפן והוא שולט בכל הש"ס עם הראשונים והאחרונים".
פעם ערך ברית לבנו בבית מדרשו של הרבי מפשאווערסק. על פי התכנית הייתה אמורה להתקיים קודם לכן שמחת ברית לבנו של מתפלל אחר. אלא שבבוקר הברית הודיע הרבי "קודם כל עורכים את הברית לבנו של הרב באקאן, משום שהוא בנו של תלמיד חכם, ורק אחר כך של המתפלל השני".
הוא עוסק רבות בכתביו של רבי דב לנדו. מדובר בכתבי יד הידועים כמסובכים מאוד לפיענוח משום שהם כתובים בקיצור נמרץ על גבי גיליונות הדף. רק יחידי סגולה מסוגלים להבין את הדברים עד הסוף. הרב באקאן הוא אחד המיוחדים שבהם. "כשמציעים לפניו דבר תורה של רבי דב" מספר אחד מבני ביתו של ראש הישיבה, "הוא שואל קודם כל אם זה כבר הודפס איפה שהוא. אם כן, חזקה שהוא כבר מכיר את החידוש היטב".
הוא אחד מהעורכים של הקובץ התורני הנחשב 'עץ חיים' של באבוב. הוא עצמו נוהג לפרסם שם מדברי תורתו. רבים מחכים לפרסום הקבצים רק כדי ללמוד בתורתו של הרב באקאן שאינו מרבה להדפיס את חידושיו.
ספרו 'אומר הבא מן החדש' על מנחות נחשב קשה להשגה וכל תלמיד חכם העוסק בקדשים, ובפרט במנחות, ינסה להניח את ידיו על עותק של הספר. אגב, בסוף הספר הוא מביא פנינים מרבו הגר"ח קריזווירט.
לצד ספרו הנחשק על מנחות, הוציא בעבר לכבוד חתונות אחד מידידיו, ספר עב כרס שכולו מלא חידות ושעשועים בדברי תורה. חלק מהחידות הן שלו, וחלק הוא שמע מרבי דב באופן אישי. כיאה לעילוי וגאון, זהו הספר החביב עליו ביותר.
עובדה נדירה מעט לעולמם של העילויים הממהרים בהליכותיהם וקולטים את הכתוב כהרף עין, רבי אברהם משה, למרות היותו עילוי עצום, מתפלל את תפילותיו באריכות רבה והשתפכות הנפש. הוא מקדיש שעות ארוכות מסדר יומו לעבודת התפילה, ורק כשמסיים נפנה ללימודו המתפרש לאורך כל שעות היממה כמעט.
מתגורר ברחוב האדמו"ר מגור, שם הוא שוהה רוב שעות היממה ולומד לבדו בהתמדה. למרות שהוא גר בבני ברק כבר כמה שנים טובות, הוא לא מכיר את הרחובות ואין לו מושג איך מגיעים מנקודה לנקודה. "פעם עשיתי שמחה ברחוב השומר, והייתי צריך לשרטט לו איך מגיעים מהבית שלו באדמו"ר מגור לאולם, מרחק כמה דקות הליכה בסך הכול".
הוא משמש כמשיב בכולל של הנגיד דן גרטלר, לשם הוא מגיע לשעות ספורות ביום. תלמידי הכולל מעידים שלא נמצאה שום שאלה שהוא אינו מסוגל להשיב עליה ולצטט מראי מקומות הקשורים בה. לצד היותו גאון מופלג השולט בש"ס בבלי, ירושלמי ראשונים ואחרונים, הוא רך לבריות וענוותן עצום. תלמידי הכולל מתארים בציוריות כיצד מדי יום נעמדים לצדו שורה של יהודים, מתלמידי חכמים גדולים, ועד ילדים שבאים לשאול שאלות על התפילה והסידור. לכולם הוא מאיר פנים ומקבלם באהבה גדולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 15:10 |
|
| |
לי אישית יצא להכיר לפחות 3 תלמידי חכמים ליטאיים גאונים שיודעים את כל הש"ס, רמב"ם, שו"ע בע"פ. בלי גוזמה.
והם לא נושאים שום משרה תורנית משמעותית.
בישיבה בה למדתי, ישב לידי אברך מבוגר, שנהג לסיים את הש"ס פעמיים בשנה.
הוא היה מקצה לזה כשעה ביום, וכל 3 דקות הוא היה הופך לדף הבא בגמרא, כאשר הוא הספיק לחזור על כל רש"י ותוספות. יכולת לבחון אותו בכל שעה על כל תוספות בש"ס. והוא היה עונה לך כאילו הרגע למד את זה בעיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 16:04 |
|
| |
בונדמן
| קלעפער כתב: | | | בונדמן, לא מוזר שלא הבאת שום שם מהקהילה שלך?... |
|
תזכיר לי רק לאיזה קהילה אתה משייך אותי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2024 18:30 |
|
| |
על רבי חיים אורי פריינד שמעתם? הוא תלמיד חכם גדול
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2024 21:33 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | | על ר' אברהם משה באקאן שמעתם ?
הייתה עליו כתבה באתר.
הדגשתי את שמות רבותיו, מוזמן לספור כמה מהם חסידיים...
העילוי מאנטוורפן: הגאון רבי אברהם משה באקאן, בן 42
גדל באנטוורפן אצל הגאון רבי חיים קרייזוירט זצ"ל ואצל יבדלחט"א וכ"ק האדמו"ר מפשאווערסק שהיו רבותיו המובהקים. משתייך לחסידות באבוב 45.
מהר מאוד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי חיים קריזוירט, שהיה בעצמו עילוי מופלג, וקשרים עם בני תורה צעירים כל כך היו נדירים אצלו מאוד. ובכל זאת, כישרונו העצום של אברהם משה באקאן נגע לליבו. הוא ישב שעות ארוכות בבית המדרש והתפלפל עמו בלימוד כאילו לא היה פער של עשורים רבים בין גאון הדור הנודע לנער הצעיר. כמה שנים לאחר מכן, העניק לו רבי חיים מכתב סמיכה.
נישא לבתו של הגרחיד"א וייס רב חסידי סאטמר באנטוורפן, מגדולי הדור במצוות פדיון שבויים. לאחר שסיים כבר ש"ס ופוסקים והיה בקיא בהם ישר והפוך, הורה לו אחד מרבותיו לנסוע לארץ ישראל כדי להתחדד בלימוד אצל רבני בני ברק מחוג חזון איש. "שם תוכל לעלות כמה מדרגות נוספות".
רבי אברהם משה קם ועשה. כשהגיע ארצה התקרב לרבני חוג חזון איש וישב ימים ארוכים בבתיהם של הגאונים רבי חצק'ל ברטלר ורבי אברהם גניחובסקי זכר צדיקים לברכה. באחד הימים נתקל בשאלה קשה שאף אחד מבין תלמיד החכמים לא הצליח להשיב עליה. בצר לו עלה למעונו של מרן הגאון רבי דב לנדו ומאז נפשו נקשרה בנפשו. עד היום הוא מקפיד לעלות מדי תקופה לביתו, לשטוח את שאלותיו והערותיו ולקבל מענה. השניים אף מתכתבים ביניהם ברציפות בדברי תורה הלכה ואגדה בכל חלקי התורה.
עסק מיוחד יש לו לרבי אברהם משה עם כתבי הגאון הרגוטשובי. הוא נחשב למומחה גדול בתורתו של הרגוטשובי, וכמי שאף דבר מתורתו הגאונית והעמוקה לא נעלם מעיניו. לפני מספר שנים, הדפיסו את ספר תשובות החזון איש. במהלך הכנת הכתבים מצאו העורכים מכתב אחד שלא היה ברור מה תוכנו ומהותו. הם נכנסו אל מעונו של רבי דב לנדו שליווה את כל תהליך הוצאת הספר. לאחר עיון ממושך אמר רבי דב שזה אכן נראה כתב יד קדשו של החזון איש אבל התוכן מזכיר את הרגוטשובי. "זה מוזר" פסק רבי דב, והוסיף "לכו לרב באקאן, תשאלו אותו, הוא מומחה בזה".
מיהרו העורכים אל ביתו של הרב באקאן. לבקשתם עיין קצרות במכתב, ומיד אמר: "זה אכן ציטוט מדברי הרגוטשובי במקום זה וזה, סימן זה וזה. נראה שהחזון איש רשם לעצמו קטע מדבריו של הרגוטשובי לזיכרון או עיון מאוחר יותר".
רבי דב מעריך אותו מאוד ומרבה לדבר בשבחו. תלמידים קרובים של רבי דב מספרים שמעולם לא נשמעו ביטויים מפליגים כאלו ממנו על אברך צעיר. כך למשל התבטא אודותיו שהוא בקיא בכל ה'עין משפט', ושהוא מסוגל לצטט סימנים ופסקאות שלמות בעל פה. בהזדמנות אחרת העיד עליו רבי דב שהוא בקיא בסדר קדשים עם ביאורי החזון איש והרב מבריסק גם יחד. בראיון נדיר שהעניק רבי דב ל'יתד נאמן' בחג השבועות, אמר: "אני מכיר אברך חסידי שהגיע מאנטוורפן והוא שולט בכל הש"ס עם הראשונים והאחרונים".
פעם ערך ברית לבנו בבית מדרשו של הרבי מפשאווערסק. על פי התכנית הייתה אמורה להתקיים קודם לכן שמחת ברית לבנו של מתפלל אחר. אלא שבבוקר הברית הודיע הרבי "קודם כל עורכים את הברית לבנו של הרב באקאן, משום שהוא בנו של תלמיד חכם, ורק אחר כך של המתפלל השני".
הוא עוסק רבות בכתביו של רבי דב לנדו. מדובר בכתבי יד הידועים כמסובכים מאוד לפיענוח משום שהם כתובים בקיצור נמרץ על גבי גיליונות הדף. רק יחידי סגולה מסוגלים להבין את הדברים עד הסוף. הרב באקאן הוא אחד המיוחדים שבהם. "כשמציעים לפניו דבר תורה של רבי דב" מספר אחד מבני ביתו של ראש הישיבה, "הוא שואל קודם כל אם זה כבר הודפס איפה שהוא. אם כן, חזקה שהוא כבר מכיר את החידוש היטב".
הוא אחד מהעורכים של הקובץ התורני הנחשב 'עץ חיים' של באבוב. הוא עצמו נוהג לפרסם שם מדברי תורתו. רבים מחכים לפרסום הקבצים רק כדי ללמוד בתורתו של הרב באקאן שאינו מרבה להדפיס את חידושיו.
ספרו 'אומר הבא מן החדש' על מנחות נחשב קשה להשגה וכל תלמיד חכם העוסק בקדשים, ובפרט במנחות, ינסה להניח את ידיו על עותק של הספר. אגב, בסוף הספר הוא מביא פנינים מרבו הגר"ח קריזווירט.
לצד ספרו הנחשק על מנחות, הוציא בעבר לכבוד חתונות אחד מידידיו, ספר עב כרס שכולו מלא חידות ושעשועים בדברי תורה. חלק מהחידות הן שלו, וחלק הוא שמע מרבי דב באופן אישי. כיאה לעילוי וגאון, זהו הספר החביב עליו ביותר.
עובדה נדירה מעט לעולמם של העילויים הממהרים בהליכותיהם וקולטים את הכתוב כהרף עין, רבי אברהם משה, למרות היותו עילוי עצום, מתפלל את תפילותיו באריכות רבה והשתפכות הנפש. הוא מקדיש שעות ארוכות מסדר יומו לעבודת התפילה, ורק כשמסיים נפנה ללימודו המתפרש לאורך כל שעות היממה כמעט.
מתגורר ברחוב האדמו"ר מגור, שם הוא שוהה רוב שעות היממה ולומד לבדו בהתמדה. למרות שהוא גר בבני ברק כבר כמה שנים טובות, הוא לא מכיר את הרחובות ואין לו מושג איך מגיעים מנקודה לנקודה. "פעם עשיתי שמחה ברחוב השומר, והייתי צריך לשרטט לו איך מגיעים מהבית שלו באדמו"ר מגור לאולם, מרחק כמה דקות הליכה בסך הכול".
הוא משמש כמשיב בכולל של הנגיד דן גרטלר, לשם הוא מגיע לשעות ספורות ביום. תלמידי הכולל מעידים שלא נמצאה שום שאלה שהוא אינו מסוגל להשיב עליה ולצטט מראי מקומות הקשורים בה. לצד היותו גאון מופלג השולט בש"ס בבלי, ירושלמי ראשונים ואחרונים, הוא רך לבריות וענוותן עצום. תלמידי הכולל מתארים בציוריות כיצד מדי יום נעמדים לצדו שורה של יהודים, מתלמידי חכמים גדולים, ועד ילדים שבאים לשאול שאלות על התפילה והסידור. לכולם הוא מאיר פנים ומקבלם באהבה גדולה. |
|
וואו איזו כתבה, בלי עין הרע!! כמה עולה לקבל כתבה כזו? (השאלה ללא קשר לאשכול או לרב מהכתבה, אין לי מושג מי זה)
|
|
|
|
|
|
