חסרים תלמידי חכמים בציבור החסידי?!

שמא יש כאן היתממות שהפכה לקנטרנות.

הרי כולנו יודעים,

שאצל הליטאים החינוך הוא "רק תורה", כל המעלות האחרות טפלות ביחס לתלמוד תורה.

ואצל החסידים החינוך כולל דברים נוספים, שהם לא פחות עיקריים. כמו "עבודה" "דבקות" "תיקון הנפש" "שבת קודש" ועוד.

ולכן מטבע הדברים, נכון הוא ככל שהחינוך מצליח – הרי אצל הליטאים צריכים להיות הרבה יותר בני תורה, ותלמידי חכמים. ואצל החסידים יותר עובדי ה', מאריכי תפילה, צדיקים ובעלי פנימיות, ופחות בני תורה.

ואכן כך היא הסטטיסטיקה הרשמית והידועה, שאצל הליטאים רוב בני 30 ומעלה עדיין חובשי בית המדרש, ואצל החסידים לא. מה גם שקיים אידיאל לעשות 'עבודה מהגשמיות', על זה מטיפים בספרים הקודמים והעכשוויים.

בחוג ליטאי, לא יחשיבו את האברך שכל היום עוסק בתפילה ובחסד, במוסר וביראה, ברגשת הלב ובשמחת האלוקים, אבל אין לו סדר לימוד קבוע, ואינו גדוש בכלל בתורה. הוא כמעט לא ייחשב על ידי רוב ככל הציבור.

בחוג חסידי, אם יהיה מי שאחוז שרעפים במשך השבת, והוא עובד ה' ומטהר עצמו בכל מיני טהרה וכו' וכו', ויודע הרבה סיפורי הוד קדומים. הנה למעשה אף אם (כמעט) אין לו שעות רבות שבועיות של לימוד תורה 'אמיתי' במלוא הרצינות, הוא בכל זאת נחשב לקדוש ומושלם, וגם דמות לחיקוי. הוא בין "היושבים" ראשונה ובין הצדיקים הנסתרים.

ולפיכך, מדוע להתכחש למציאות. אדרבה יבואו החסידים ויטענו (לדעתי בצדק) כי מבחן השלימות אינו דווקא בתורה, בידיעת התורה וביגיעת התורה, אלא בכלל האישיות, ומי שהחיים שלו כל היום וכל הלילה הם רצופים לשם שמים, הרי הוא עומד בשיא השיאים.

זו ההשקפה, אלה הם הערכים השורשיים.

ולכן נכון הוא, שאם ניגש לבדוק מה קורה בשתי מועצות גדולי התורה, זו החסידית וזו הליטאית, כולם יסכימו שבאחת מהן יש פחות ידענים בתורה, פחות עוסקים במשך כ"ד שעות יממותיהם בתורה. הם עוסקים בדברים נכבדים אחרים – אבל לא בתורה.

כל חסיד יודע, שלמרות שיש בקרב קהלו תלמידי חכמים מופלגים יותר מאדמור"ו, עדיין האדמו"ר נחשב שיא השלימות. בגלל הדברים האחרים שהם לאו דוקא תורה.

אז מדוע לנסות להצטדק או להתבכיין. או להטות את הסטטיסטיקה. אדרבה הבה נחדד את הנקודה הזו, מה גדול ממי. "בית כנסת" או "בית מדרש" (שזה כבר וויכוח עתיק יומין בימי חז"ל. ומאז ועד היום נחלקו בזה מקהלות ישראל).

ואך טבעי הוא, שאמורים להיות יותר בוחני גפ"ת בקרב אחד המגזרים. למרות שגם במגזר האחר, יש הרבה ('פשלות' של) אישים שגדלו תלמידי חכמים ענקיים. שלא לפי סדר העדיפויות החינוכי.