|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:06 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | | 1. חמור נושא ספרים זה לא כינוי גנאי, חכמי א"י קראו לכאלה "גברא רבה", עיין מגילה כח |
|
כמובן, זה תואר כבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:08 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | | כשאני כותב פוסקים כוונתי לראשונים ואחרונים, לא לאיזה נכד של רב עם מקלדת |
|
ביקשת פוסקים, קיבלת את הגרש"ז אויערבאך שהוא מגדולי הפוסקים.
אתה יכול לרדת מהעץ בניחותא.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:14 |
|
| |
טוב ששמת לב באיחור שלפחות פעמיים הסברתי שחמור נושא ספרים זה לא כינוי גנאי. אם ציטוטים אז עד הסוף. ציטוטים זה מצוין אבל צריך לשים לב להקשרים (גם את זה כתבתי מספר פעמים). לא התעלמתי מהנושא של שירים בחזרת השץ - דווקא כתבתי שלענ"ד זה בעייתי, אבל גם אם נקבל את כל ה"מנהגים" האלה כהלכה פסוקה, עדיין קריאת התורה שונה במהותה מכל דבר אחר, מהסיבות דלהלן: 1. אי אפשר לצאת ידי חובה חוץ מלשמוע מהחזן, 2. בזמן שהספר פתוח לא מכובד לדבר (המתבוללים שבעולי בבל הבינו את זה, אתה לא מבין?), 3. לא ידוע לי על מקרים שאומרים רק מילה אחת כי המנגינה מצחיקה כזאת וסבבה. אגב את כל האמור בהודעה זו כבר כתבתי הרבה פעמים לאורך האשכול, אם יעזור אעתיק את ההודעה פעם נוספת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:17 |
|
| |
| Safra כתב: |  | כשאני כותב פוסקים כוונתי לראשונים ואחרונים, לא לאיזה נכד של רב עם מקלדת
ביקשת פוסקים, קיבלת את הגרש"ז אויערבאך שהוא מגדולי הפוסקים.
אתה יכול לרדת מהעץ בניחותא.
|
|
שכנעת אותי (כי גם על זה עניתי לך...), באמת נמאס לי לדבר עם העץ. אני יורד בניחותא.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:18 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | | מילה אחת נטולת הקשר היא לגמרי עניינים אחרים, הקשר זה 3-4 מילים, עיין גיטין ו: ותוס' שם (יש נידון גדול אם 3 או 4, לא ניכנס לזה). וכאמור אני לא מאמין שהשתרשות של מנהג כזה תתמשך בכך שבהכרח כולם יקפידו לחזור על המילים. כבר עכשיו אני די בטוח שאצל הליצנים האלה הרבה לא חוזרים על המילים |
|
נתחיל מהסוף: "אתה די בטוח" כשלא ראית מאומה, זה כבר מוכיח על מידת רצינותך. אני לעומת זאת, צפיתי היטב בכל הסירטונים, ובכולם החזן חזר על המילה.
והיות והמילה "כאלה" היא חלק מהטקסט שהחזן קורא בתורה, ממילא אין כאן "ענין אחר", ואין כאן הפסק כלל, וכשם שבמגילה אין זה הפסק, וכשם שבחזרת הש"ץ אין זה הפסק, וכשם שבקידוש אין זה הפסק, וכו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:21 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | | טוב ששמת לב באיחור שלפחות פעמיים הסברתי שחמור נושא ספרים זה לא כינוי גנאי. אם ציטוטים אז עד הסוף. ציטוטים זה מצוין אבל צריך לשים לב להקשרים (גם את זה כתבתי מספר פעמים). לא התעלמתי מהנושא של שירים בחזרת השץ - דווקא כתבתי שלענ"ד זה בעייתי, אבל גם אם נקבל את כל ה"מנהגים" האלה כהלכה פסוקה, עדיין קריאת התורה שונה במהותה מכל דבר אחר, מהסיבות דלהלן: 1. אי אפשר לצאת ידי חובה חוץ מלשמוע מהחזן, 2. בזמן שהספר פתוח לא מכובד לדבר (המתבוללים שבעולי בבל הבינו את זה, אתה לא מבין?), |
|
על סדר דבריך:
1. אין חיוב לשמוע מהחזן, יש חיוב קריאה בציבור ושיהיו עשרה שומעים. וכאן בלאו הכי אין נפק"מ כי החזן חוזר שוב, ו"יוצאים ידי חובה".
2. דבריך מופרכים לחלוטין, זה לא "דיבור" בעניינים אחרים אלא קריאה יחד עם החזן, שבזה הארכתי להביא ראיות על קריאת שמו"ת עם החזן, קל וחומר הכא שהחזן חוזר שוב והציבור בשקט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2025 22:26 |
|
| |
| Safra כתב: |  | וכשם שבמגילה אין זה הפסק, וכשם שבחזרת הש"ץ אין זה הפסק, וכשם שבקידוש אין זה הפסק, וכו'.
|
|
למרות שכבר הבטחתי שאוותר לך, אני רק חייב להדגים כאן מה זה "חמור נושא ספרים". הרי בקידוש, מגילה וחזרת הש"ץ, כל אדם שאמר לבד את המילים, יצא בהן ידי חובה, אז אין אפשרות של הפסק. אבל בקריאת התורה אם אדם במקום להקשיב קרא לבד, הוא לא יצא ידי חובה. זה רק מסביר מה ההבדל בין דרכים שונות להשתמש במקורות. (על שאר דבריך בכל ההודעות לא אענה, הן בגלל שהבטחתי והן בגלל שכבר כולן קיבלו תשובות נאותות לאורך האשכול)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2025 19:35 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | למרות שכבר הבטחתי שאוותר לך, אני רק חייב להדגים כאן מה זה "חמור נושא ספרים".
|
|
א. זה בסדר, אני רגיל להבטחות כאלה שבסופו של דבר לא מתקיימות.
ב. אתה מדגים מתחילת האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2025 19:40 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | | הרי בקידוש, מגילה וחזרת הש"ץ, כל אדם שאמר לבד את המילים, יצא בהן ידי חובה, אז אין אפשרות של הפסק. אבל בקריאת התורה אם אדם במקום להקשיב קרא לבד, הוא לא יצא ידי חובה |
|
בוודאי שיצא ידי חובה, כפי שהארכתי לעיל ולא קראת.
בסימן קמ"ו הביא הבית יוסף את המרדכי (סי' יט) והגהות אשירי פרק קמא דברכות (סי' ז) בשם אור זרוע (ח"א סי' יא) דלקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה שרי לכולי עלמא, וכן היה נוהג ה"ר יהודה החסיד וכן כתב סמ"ק סימן קנ"ג וכן כתב הכל בו (שם) בשמו וכן כתבו הגהות מיימון בפי"ב (אות ז) וכתבו שכן עשה רי"ם, וסיים שלענין הלכה כדאי הם הנך רבוותא דשרו לסמוך עליהם.
וכן פסק השו"ע שם בסימן קמ"ו סעיף ב', "לקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, שרי", וכתב על זה במשנה ברורה: "שרי - לכל הדעות שנזכרו לעיל כיון שהוא מעין מה שקורא הש"ץ אף על פי שאין קורא ממש בפסוק שהש"ץ קורא ומ"מ גם זה אינו מותר רק בלחש שלא יבלבל דעת השומעים".
ומשמע שגם המשנ"ב מסכים עם השו"ע כי בסוף דבריו הביא את המתירים, "והמגן אברהם הביא בשם מטה משה דנכון לקרות בלחש מלה במלה עם הש"ץ דבלא זה א"א לכוין ולשמוע וכ"כ כמה אחרונים".
כמו כן בביאור הלכה שם כתב: "עיין במגן אברהם שהביא בשם תרומת הדשן דמותר אפילו ליכא עשרה דצייתי לס"ת, כיון דגם הוא עסוק באותו ענין", והאריך שכל זה דוקא בדאיכא עשרה דצייתי משום שהקורא שמו"ת קורא לפעמים פסוקים אחרים ואינו שומע, כי קריאת התורה נתקנה בציבור דוקא. אבל אם הוא קורא יחד עם החזן אין בעיה כלל. ובנדון דידן שהש"ץ חוזר וקורא, אין כלל חשש של "לצאת ידי חובה", או "עשרה דצייתי".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2025 19:45 |
|
| |
| הדיבוק כתב: |  | | הרי בקידוש, מגילה וחזרת הש"ץ, כל אדם שאמר לבד את המילים, יצא בהן ידי חובה, אז אין אפשרות של הפסק |
|
גם בזה כתבתי לעיל שחזרת הש"ץ חמירא טפי, שבשו"ע נפסק להלכה לשתוק ולכוון, וכתב שם המשנ"ב על "אותם המגביהים קולם ומזמרים עם הש"ץ דהוי כיוהרא ויש לגעור בהם דהוי כקלות ראש", ואע"פ כן התפשט המנהג בכל תפוצות ישראל ספרדים ואשכנזים גם יחד לזמר עם הש"ץ בכל סוף קטע.
(ועוד הוספתי לעיל שמלשונו של המשנ"ב משמע בפשטות שמדובר באנשים בודדים (אותם המגביהים) ולא במנהג כלל ישראל, ובוודאי אין במנהג כלל ישראל יוהרא ואין קלות ראש).
וגם המשנ"ב לא עלה על דעתו שיש בזה "הפסק". על אחת כמה וכמה בנדון דידן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2025 00:44 |
|
| |
לא הבנתי מה פתאום נסוב הויכוח כאן על ההיתר של ציבור לקרוא פסוקים עם החזן באמצע קריאת התורה, כשברוב המקרים החזן בעצמו הוא זה שמשתטה וצועק את "כאלה" כמו מטורף עם סלסולי שיכורים. הבעיה העיקרית כאן היא בזיון ספר התורה ובזיון בית הכנסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2025 14:21 |
|
| |
לא בכל מקום! היכן ששהיתי בפסח הקהל אמרו כך לפני הבעל קורא ואחר כך הוא! אך במקרה שאני קראתי לא נתתי את זה! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|