קורס חינמי בניהול חרדים - ממהנדסת עיריית בית שמש לשעבר

ניהול חרדים חלק 1:

הסרטון של הנייה שוחט בתאגיד והצעת החוק של גפני החזירו אותי בגעגוע לארבע השנים בהן ניהלתי בעיקר חרדים במנהל הנדסה בית שמש תובבא.

מפה לשם הנה שרשור על מה צריך לדעת כשמנהלים עובדיים חרדים.

 חשוב לי להדגיש שאלו המסקנות שלי, אף אחד לא חייב להסכים איתן.

בסופו של דבר זה אוסף התובנות שלמדתי על בשרי מניהול של כ60 עובדים מתוכם כ40 נשים חרדיות וכ10 גברים חרדים (היתר מסורתיים חילונים ודתלים) והן עזרו לי מאוד בניהול רתימה והנעת הצוות לעבודה טובה עד כמה שאפשר בשלטון מקומי.

לנהל ולא לחנך.

כשאתם מנהלים חרדים קודם כל ומעל הכל אמצו את הגישה: ניהול הוא לא חינוך - הוא ניהול.

זה אולי נשמע טריוויאלי אבל כשמנהלים חרדים נתקלים בהמון סיטואציות אישיות שזרות לנו החילונים, וקשה לפעמים שלא לומר משהו ״חינוכי״ אז לא.

זה לא תפקידכם.

סתמו תפה ותתרכזו בתפקיד שלכם, ובאינטרס שלכם מהעובד שבסופו של דבר הוא תפוקות.

לשוֹני ביננו צריך להתייחס ביובש, בלי דרמה בלי רגש (מקסימום בהומור) לקבל כעובדה קיימת ופשוט ללמוד את זה כמה שאפשר מהר ולעבוד עם זה כמו שזה. נקודה. 

הם לא שאלו על הקעקועים שלי אני לא על הפאות שלהם ואין אירוע. מתקדמים.

סדר עדיפות פטריארכלי .

לרוב, בסדר העדיפות של העובדת החרדית עומדת בראש ובראשונה המשפחה שלה, בעלה והערכים החרדיים עליהם גדלה.

אם כמנהל תעמיד אותה בפני בחירה בין העבודה לבין אחד מאלו אתה תפסיד נקודה.

זה אומר שכל דבר וכל שינוי במקום העבודה והתנאים בו יבחנו בפרספקטיבה הזאת על ידי הרב שלה ובעלה ואפילו עם שניהם.   

כל שינוי, גם שינויים שאתה כמנהל לא אמור להתייעץ איתה בכלל.

זה עשוי לעצבן ולהרתיח אבל אני ממליצה כאמור לנטרל רגש. לקחת את זה בחשבון ולעבוד עם זה.

היתה לי עובדת מעולה שיום אחד הודיעה לי שהיא מתפטרת. ככה. לא הבנתי מה לעזאזל קרה , היא לא הסכימה לומר רק אמרה לי שהיא התייעצה עם בעלה והוא אמר להתפטר.

הלכתי הביתה וניסיתי לחשוב מה לעזאזל יכל היה לקרות ואז הבנתי.

בערך חודשיים לפני כן מנהל האגף שלה הפך מאשה לגבר, כי גייסנו מנהל חדש ונבחר גבר מה לעשות. לאחרות זה פחות הפריע לה כן.

ניגשתי אליה למחרת ואמרתי לה נניח שאני מעבירה אותך תחת מנהלת אשה, את נשארת? כן היא אמרה.

בלי הרבה שאלות בלי הרבה הסברים זה מה שעשיתי היא עברה למחלקה אחרת למדה מהר את התפקיד נמצאת בו עד היום ועושה חיל.

היו לי כל מיני מקרים כאלו שבעלים היו חלק מההחלטות הניהוליות שלי כלפי הצוות, לא רק בענייני צניעות אלא גם ענייני שלום בית רחבים יותר.

מבחינת העובדת החרדית מקום עבודה הוא קודם כל אמצעי לפרנסה, זה כל מה שהוא, הוא לא בהכרח מטרה. ואם הוא עשוי להזיק למשפחה או לסדוק ערכים אחרים היא תבחר בבית ואתה תאבד את העובדת. זה היה משהו שהכנסתי לי לראש תחת הקטגוריה שימור עובדים וזהו. עבדתי עם זה.

שמחות ומתנות לעובדים.

לידות הם אירוע משמח אבל לא אירוע קריטי לעובדת החרדית ואין צורך לקנות כל פעם מתנה/פרחים או לעשות מזה אירוע ניהולי. זה נחמד אבל יקרה בעזרת השם גם בשנה הבאה אז יש לקחת בפרופורציה. אירוסין וחתונה לעומת זאת, אירוע סופר מגה אולטרה מרגש חשוב ברמת הפסטיבל שאינו נגמר, בארבע שנים היו במנהל הנדסה למעלה מחמישים לידות. בשלב מסוים איבדתי ספירה. מה שכן, היה לי חתן אחד ושתי כלות באגף. עובדת שהיא כלה זה לא סתם, זה מעבר מאוד מאוד משמעותי בחייה של בחורה חרדית יש לזה משמעויות רבות וצריך לשים לזה לב. בחודשים הראשונים בתפקיד נולדה בת לאחת המזכירות וביקשתי מהמזכירה השנייה לשלוח לה פרחים בשם האגף, היא הסתכלה עלי כאילו אמרתי משהו ביפנית אז שאלתי אותה מה קרה אז היא אמרה לי מה זה פרחים מה פרחים כמה את רוצה להוציא, אמרתי לה לא יודעת 250₪? בשלב הזה היא כמעט נפטרה בעמידה ועל אף שאני הייתי המנהלת והיא המזכירה היא הודיעה לי שבחודש הקרוב עומדות ללדת כחמש עובדות באגף ואם אני חושבת שמהקופה הקטנה נוציא כל פעם סכום כזה אני טועה ומקסימום אפשר לשלוח בונבוניירה,  יש עכשיו מבצע עשר במאה ביש חסד ובכלל הן כולם ילדו שוב בשנה הבאה אז חבל על הכסף. תרימי לה טלפון תגידי ומזל טוב ונסגור את הסיפור. כך אמרה ואני את שלי למדתי.

העדרויות.

דומה לניהול רגיל, מה שכן חתונה זה אירוע, אם לעובדת שלך יש חתונה של אח אחות גיס או גיסה היא תצטרך לצאת מוקדם או לא להגיע באותו היום ותאחר מאוד מאוד גם ביום למחרת. וגם לקראת שבת היא תידרש לעזור לחגיגות ייתכן שתיעדר גם אז. ככה זה. מגה אירוע כבר אמרתי

הריונות לידות וחופשות לידה.

בארבע שנים עברתי בבית שמש כ40 חופשות לידה של עובדות שונות ועם חלקן יותר מחופשה אחת. הדבר הזה הוא עובדה קיימת והיא נדרשת לניהול תמידי. בכל רגע נתון ידעתי מי העובדות ההריוניות שלי באיזה שבוע הן ומתי הן עתידות לצאת לחלד מי מחליפה אותן או בקיצור היינו קוראות לזה מי החמש שבדרך ומי החמש שבחוץ ומתי הן חוזרות.

זה קשוח. מאוד. היתרון היחיד הוא שהן עובדות עד יום הלידה וחוזרות מיד בסיום החלד הרישמי ולרוב חוזרות חלק, אין הסתגלות ואין עניינים. מאחוריהן קיים מערך משומן שיודע לתפעל את התעשייה הזאת וזה היה לי קריטי כמנהלת.

אין אפס זה לקח ממני תשומות ניהוליות רציניות אני מודה שברמה האישית כמנהלת אשה, הייתי גאה ביכולת שלנו להתמודד עם זה וביכולת שלי להיות יצירתית עם זה בכל פעם מחדש. אני משערת שליזמי הנדל״ן שעבדו מולינו היה פחות קל. 

אעיר גם שהעובדה שכולן בהריון בקצבים האלו לא רק שדורשת התייחסות לאלו שבהריון, היא דורשת אקסטרה התייחסות לאלו שלא נכנסות להריון… כי זה בולט וצועק ושובר את הלב. במיוחד שפעמים רבות הן אלו שנושאות את העומס בעבודה בגלל היולדות והדבר הזה בחברה שמקדשת ילודה ומשפחה גדולה, הוא מעשה ניהולי כמעט ניבזי, ונדרשתי לסוגיה לא פעם ולא פעמיים.

חגים ומועדים.

חנוכה זה חג חג, עובדים חרדים יעדרו מהעבודה כל יום כבר בצהריים. פורים זה בכלל המידברן שלהם, תשכחו מהצוות אין עובדים. הגברים חזרו לי מטושטשים יומיים אחרי זה. אם הייתי יכולה להוריד שם שתי סטירות ודלי מים קרים לכל אחד זה היה מועיל אבל לא יכולתי. קיצר מדובר במגה חג.

פסח זה כמו אצלינו דרמה דרמה דרמה אבל לא שמתי לב למשהו מיוחד.

יום השואה, לא עשיתי ענין, לא באתי לחנך. בסופו של דבר חרדים אכלו שואה יופי יופי באירופה זה לא אומר שהם יציינו את זה ביום שקבעה המדינה. זה המצב אני לא נכנסת לזה לא הכרחתי אף אחד מהם להגיע לטקס העירוני ולא ציינתי אף פעם משהו מיוחד באגף. חטפתי על זה מהמנכלים שהיו לי אבל אני עדיין עומדת מאחורי זה.  

יום הזכרון. קשוח, מאוד, אבל אותו עקרון. אני עמדתי בחדר שלי בטקס, לא חיפשתי מי עומד ולא ניהלתי רשימות. בשנה האחרונה שלי בתפקיד הקראתי איזה טקסט באחד הטקסים בעיר ונדהמתי שעובדים ועובדות חרדים מהאגף שלי  באו לכבד אותי ואת הטקס הקשיבו ועמדו וזה בעיני מוכיח הכל, אל תחנכו, הכבוד ההדדי יעשה את שלו.

אוכל.

איך כולם במגזר הזה לא מתים בגיל 18 מהאוכל הכה לא בריא שהם אוכלים באמת ריבונו של עולם שיעזור לי. מנהלים חרדים? תתרגלו להרבה קמח לבן סוכר לבן לחם לבן חלב פרה מלא מלא שתייה ממותקת חטיפים פשוטים ופחמימות. הרבה הרבה פחמימות (מזוינעס בעגה החרדית, בורקסים ורוגעלך). באמת אכלתי כמו ילדה בת ארבע לכאורה לא ממש סוגיה ניהולית אבל בכל הקשור להזמנת כיבוד בישיבות וכו קחו בחשבון שאם לא תבקשו מהצוות ספציפית משהו אחר, זה מה שיהיה, כשביקשתי היה אחרת ועשו מעולה ובריא.

בהקשר הזה בנוגע לכמויות, לחרדים יש קנמ אחר לגמרי, בגלל מכפלות הילדים האדירות שלהם וכי כל אירוע משפחתי קטן שם מתחיל ב300 איש, הם לא כמונו במונחים כמו הרבה או קצת. גם כאן יש להיות ברורים ולוודא שכולם מבינים שאין צורך בארבע סיר קוגעל ושמונה קופסאות בורקס למסיבת פרידה ממאן דה הוא.

נשים.

ניהול נשים בכללי נדרש להמון התייחסות שחסרה בהרבה מקומות תעסוקה. לרוב אנחנו מסתדרות עם מה שיש אבל כשמנהלים חרדיות והרבה, זה נדרש ליחס.

מקום העבודה שלכם צריך להיות מותאם לנשים בקטע מוגזם ממה שדמיינתם לא כדי להיות נחמד, כי זה יהפוך את העובדות ליעילות יותר.

ניהול חרדים חלק 2:

כמעט כל אשה חרדית בגילאי פוריות אם היא לא בהריון היא מניקה וזה אומר שהיא שואבת חלב ואם יש כמוה עשר או עשרים זה אומר שגם אם תתעלם מזה אתה מנהל מחלבה. זה המצב מה לעשות. ממליצה מאוד לייחד חדר שאיבת חלב עם מקרר מוגדר וכו. היה לנו כזה עשה מאוד טוב לצוות.

כבוד.

חרדים חיים בחברה סגורה וקהילתית באופן הדוק מאוד, הם שזורים זה בזה בכל כך הרבה רמות זה בלתי נתפס עד כמה, אלו קשרים והכרויות שחוצות ערים ארצות ויבשות. אנונימיות היא מושג שכמעט לא קיים בחברה חרדית. כלום לא אנונימי. כל דבר שתגיד או תכתוב לעובד החרדי שלך *מבחינתו* כולם יודעים.

ובמגזר שבו הפרטיות כמעט ולא קיימת ולשמך הטוב יש חשיבות עצומה לא רק לך אלא לכל בני המשפחה שלך, אתה כמנהל חייב חייב להיות רגיש זהיר ומודע פי מאה. שיחות קשות, פיטורין, יש לנהל ברגישות יתר וכדאי להתייעץ עם מישהו חרדי שנמצא בסביבת הניהול שלכם איך כדאי עם האיש הזה והזה לטפל בזה.

גם בסוגיות פשוטות לכאורה שלא היית חושב כחילוני שזה ענין, יכול להיות לגמרי ענין ובלי לשים לב אתה תבזה בנאדם בצורה קיצונית ביחס לחרדים ואתה אפילו לא תדע את זה.

בנוסף, חרדים מאוד מאוד מכבדים היררכיה, מאוד. כמהנדסת עיר זכיתי לכבוד שביני לבין עצמי הצחיק אותי ממש לפעמים.   הלו תרגעו אני כולה ענבר פרום דה בלוק. ובכן לא. לקח לי זמן להבין את זה. מילה ממני היא מילה ממהנדסת העיר!! פגישה איתי היא פגישה עם המלכות. לא פחות!! חשוב לדעת את זה ולקחת את זה בחשבון. 

קרה לי במכרזים שעובדים רצו לגשת וביקשו ממני שאגיד להם אם אני לא מתכוונת לבחור בהם אז הם ימשכו את המועמדות כדי שלא להתבזות. אני לתומי חשבתי שלא להיבחר לתפקיד זה דבר שקורה אבל בחברה חרדית זה יכול להיתפס אחרת.

קרה לי לא פעם שמהלחץ בלוז ביטלתי פגישת עבודה שנקבעה עם עובדים חרדים שנפגעו מאוד כי ציפו וחיכו לזה ומכבדים אותי כ"כ כמנהלת שכל פגישה איתי נלקחת בשיא הרצינות וכובד הראש.

תקשורת

לנשים וגם למרבית הגברים החרדים לא יהיה וואטסאפ אלא אם כן הוא על המחשב ולצרכי עבודה בלבד. גם מייל אין יותר. או גישה לקבצים שלהם.

יתר הזמן יהיה להם טלפון כשר, זה ניגוז נוראי למנהל. הם יוצאים הביתה ובזה נגמרת התקשורת איתם כי מי לעזאזל מתקשר בשיחה ב2024. זה היה לי מאוד מאוד מאוד מאתגר אבל למדתי לעבוד עם זה וגם ברוך השם עם הזמן חלקם התקלקלו והיה להם נייד חכם לצרכי עבודה בעיקר המנהלים. זה טכני אבל בהחלט אירוע ניהולי.

משכורת ושכר.

זה באמת רלוונטי לכולם ועדיין, ניהלתי כ"כ הרבה עובדות שהיו מפרנסות יחידות ועיקריות, טעויות בשכר לעובדים כאלו קריטיות ברמת פיקוח נפש ואני לא צוחקת. לקחתי את הנושא הזה בכובד ראש מאוד ובכל פעם שהייתה בעיה השתדלתי כמה שאפשר לטפל אישית. אולי זה מוגזם לא יודעת. אני הרגשתי שוני ולחץ בהיבט הזה.

טוב, וואו יש עוד הרבה מה לומר, כבוד למי ששרד.

בכל מקרה, אלו היו שנים מחכימות שפתחו לי את הניסיון הניהולי לרוחב ובעיקר לעומק. נהניתי לעבוד עם המגזר הזה בכל דקה ודקה ויש המון מה ללמוד מהם למרות כל השטויות שלהם ולא מעט ביקורת שיש לי ושמרתי לעצמי כמעט רוב הזמן. שכוייח גדול.

שעות עבודה.

אין מה לדבר עם חסידים לפני עשר בבוקר הם בלוז ילדים תפילה ומקווה.

אין מה לדבר עם העובדות שלך אחרי ארבע הן בלוז ילדים אפשר לחזור לשוחח איתן אחרי השכבות אין שום בעיה, להיפך

חרדים אוהבים לילה. הוא חשוך, שקט אין ילדים אף אחד לא רואה אפשר להתרכז ולחשוב. מה שכן אני בלילה ישנה.