איכה ישבה בדד

תחילת המגילה נפתחת ב"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה, רבתי בגויים שרתי במדינות הייתה למס"
תחילת ופתיחת קינת איכה הוא שעם ישראל נשאר ל  ב  ד  "אין לה מנחם מכל אוהביה, כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים", עוד לפני הגלות שממשיך בו הפסוק מתחיל בזה, שאין לה ניחומים מאוהביה עם ישראל ל  ב  ד.
כל מכבדיה הזילוה כי ראו רעתה, גם היא נאנחה ותשב אחור", מה שישראל נשארה לבד השפיעה גם עליה, גרם לה להיאנח ולסוב אחור.
ההרגשה של להשאר לבד בין האומות כל הבריתות וההשקעות עם אומה פלוני ועם משענת קנה רצוץ אלמוני לא הוכיחו את עצמם ביום עברה, וזה מדהים איך שהדבר חוזר על עצמו כל גלות, פעם עושים הסכם עם המצרים שהנביא קורא להם מענת קנה רצוץ, פעם מכניסים את הרומאים לתוך ירושלים וכורתים איתם ברית (החשמונאים עיין ברמב"ן שחטאו בזה), ואח"כ נגד הרומאים גם ניסו לכרות ברית עם האדומיים בארץ ישראל.
ותמיד הסוף הוא הזעקה הזו איכה ישבה ב ד ד.
וכמה זה רלוונטי לימינו אנו, לא יעזור שום ברית עם שום מדינה "ידידותית" רק נשאר "השיבינו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".