| מואדיב כתב: |  | .
הַאֲחֵיכֶם יָבוֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּצְאוּ לְנֹפֶשׁ? |
|
בתיאוריה, אתה צודק. רק בתיאוריה.
תנו רבנן בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור.
תניא אידך בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עושה כן עליו הכתוב אומר.. אכול ושתו כי מחר נמות. מסופר על הח"ח שבזמן מלחמת העולם הראשונה לא היה יושן על מצע רך וכרית נוחה. יש אפילו פוסקים שסבורים שאסור לשמש מיטתו לשם תענוג בזמן מלחמה כמו שיש עכשיו.
אבל בפרקטיקה אתה לא צודק. במציאות, אין ברירה אלא להמשיך ללכת למקומות בילוי ונופש. כי אם אנשים יפסיקו ללכת, מה יקרה לכל העסקים שנסמכים על תיירות בילוי ונופש? הם יקרסו! מה יקרה לעובדים ולמשפחות שלהם? הם עלולים להישאר ללא פרנסה ולרעוב ללחם. וזה עלול להוביל לתגובת שרשרת שתקריס את כלכלת המדינה..
ולכן הדבר הנכון הוא להמשיך ללכת למסעדות, צימרים, בתי מלון, פארקי שעשועים, וכדו'.. כי אחרת הכלכלה עלולה לקרוס.
בעייני, גם החלפת דירות לשם נופש, למרות שזה לא ממש מועיל לכלכלה, זה בגדר "יחליפו כוח" מינימלי.
אנשים חייבים להתאוורר, אחרת ישתגעו ועלול להיגרם נזקים לשלום בית חינוך הילדים.
אבל זה נכון רק לנופש בארץ, לעומת זאת אלו שיוצאים לנופש לחו"ל, בפרט אלו שטסים עם חברות זרות, בעייני, זה פסול מאוד!! זה ממש לפרוש מצער הציבור ולהגיד שלום עלי נפשי.
|
