יש איזה מסר חינוכי ממסע האדמורים "בנאות דשא"

רוב מנהיגי הציבור החסידי עושים את ימי הקיץ בשוויץ חלדודנא או כל מקום אחר, העלות היא מטורפת, ואליהם מצטרפים כל מיני מלכחי פינכא משרתים ועושי משרתים,  הגבאים דואגים לעדכן את צלמי המגזינים מתי ולאן להגיע והם עצמם בוחרים עבור צאן מרעיתם שהשאירו אחריהם תמונות שאולי ילהיבו אותם ויעשה להם נעים בגב,  כי יותר מזה הם לא מעלים על דעתם, כי בפועל החסידים נאנקים תחת עול הפרנסה ואינם יכולים לחלום על חופשה בכלל בוודאי לא בשוויץ וכו,

שהות של חודשיים ברומו של עולם עם הפמליא של מטה תוך השארת מאחור את אלו שלא שפר עליהם מזלם והנאנקים תחת עול החיים וכשהם חוזרים לכס מלכותם לשבת סליחות באש להבה מיט אזא  פרישקייט לאחר שרעו באחו שבועות ארוכים ומסכנים העגלים המגיעים לסליחות מתוך מועקה קשה זה על מחיה וזה על הכלכלה ההוא על הבריאות והשני על בעיות משפחתיות שמביא איתו הקיץ והלחץ הכלכלי לצאת לצימר למלון או סתם להתאוור . אז מה המוסר השכל ממסע הקודש של הכ'ק מרנים בנופי קדם.
ועוד בלי להזכיר את האדמורים שנוסעים על חשבון החסידים- גם אם הם שמחים להוזיל מכיסם לממן את העלות המשלחת כולה כולל צלמים מקצועים ותמונות נבחרות , הרי זה נותן טעם לפגם.

איזה טעם זה. 

ללמדנו שהציונים אינם חלק מעם ישראל ואין צורך להיות עמם בצרה.

רוב האדמורי"ם בימינו 
משמשים כל השנה
כ-מנכלי"ם פעילים, למוסדותיהם המגוונים
כמנהלים בפועל להנ"ל
והעיקר - 
כיועצים בגוף ובנפש, כשומעי צרות חסידיהם, 
כעסקנים המתעסקים בשידוכים בחינוך ובשלום בית.
מגידים ודרשנים


רוב האדמורי"ם
לא כולם
וגם חלק קטן, מראשי הישיבות, חלק מהנ"ל (רובם רק מתעסקים בשיעורים ובהעמדת תלמידים. חלקם גם בכספים אך לא בעסקנות של מאות ואלפי אנשים)

אכן מגיע להם, ואולי גם הכרחי להם "חופש" של כמה שבועות

כן, לפי התמונות, יש גם אדמורי"ם זוטרים, שאין להם רבע מהתפקידים הנ"ל, מבחינת איכות, ובוודאי ובוודאי מבחינת כמות (אינו דומה אדמו"ר שיש תחתיו אלף או כמה אלפי חסידים, לבין מי שיש לו עשרים משפחות, עד מאה) שלהם בוודאי ובוודאי תיאות הביקורת הנ"ל. גם מבחינה ערכית.

עד שנדון בחופשה שנתית, שמא יש למישהו ביאור על תופעה רביסטוואית יום יומית והיא הצורך של אדמורי''ם בני שישים פלוס מינוס, להשעין כל כובד משקל גופם על שני שמשים מימין ומשמאל בכל הילוך מהכא להכא?

בהחלט מגיע ל'צדיקים' שתהיה להם מנוחה!
מנוחה שמתבטאת בכך שהם יכולים לשבת וללמוד בשקט וברוגע 8-10-12-15 שעות (כל אחד לפי דרגתו)  שלושה שבועות רצופים במנוחת הנפש .
הרי בגלל זה הם 'צדיקים' ..
לא מצאנו באף ספר מוסר/חסידות שטיולים יומיים בהרי שוויץ ואוסטריה הם הסגולה ל 'צדיקות'. 

אם השאלה היא על מסר חינוכי, הרי שיש מסר חשוב מזה שמבזבזים כבף וכבוד על אנשים שעוסקים בתורה. הגמרא (ב"מ פה.) מספרת על תלמיד שלא רצה ללמוד וכל הזמן רצה לחזור הביתה (בואו לא ניכנס לשאלה למה לא ללמוד ליד הבית, זה נושא מורכב בפני עצמו). והרב שלו אמר לו: "חכים עבדו יתך וגולתא דדהבא פרסו עלך, ורבי קרו לך ואת אמרת לקרייתי אנא איזיל?!" (=יקראו לך חכם וישימו לך כתר על הראש, ואתה רוצה ללכת הביתה?!), וכתוצאה מכך התלמיד נשבע לו שיפסיק עם הרצונות האלה, וכל הוא זכה להיות תנא קדוש. עד כאן הראיה מהגמרא. מצד שני, המדע המודרני יש את התיאוריה של מקקגור על הנעת עובדים (מכונה תיאוריית הx והz). בתיאוריה הזו יש הבדלים בין סוג עובדים שמאוד אוהבים את העבודה ושמחים שיש הצלחה ותועלת ממה שהם עושים, וככל שנותנים להם תגמולין חיצוניים (כסף, כבוד וכדו), יורדת להם המוטיבציה!! לעומת זאת, יש עובדים שרק רוצים את התועלת העצמית שלהם, ואיתם הדרך להניע אותם היא רק במוטיבציה חיצונית. בקיצור הגמרא מדברת בתלמיד שלא הייתה לו הנאה מהלימוד עצמו וזו הייתה הדרך להניע אותו (ומובן שם שמדובר בילד שלא למד והיה צריך לגרור אותו לזה..), אבל המסר הזה עובד רק על תלמידים מהסוג הזה, ואילו אוהבי תורה ודבקות (כמו לךתדע), צריכים דווקא לראות איך הרבי מחדש חידושים ומוריד מלאכים ורק זה מה שיגרום להם להתעלות (אם הם בכלל זקוקים לסיוע בנושא הזה). ולהם באמת צריך רבי מסוג אחר.

הליצנים דכאן, בודאי מעולם לא יצאו לחופש, רק יודעים לזלזל בראשי קהילות. רוב רובם של האדמורי"ם, עובדים קשה, קשה מאד, במהלך השנה ובמיוחד בימי אלול והחגים, במאמץ נפשי ופיזי עצום, כך גם לאורך השנה, בקהילות גדולות אבל גם בקטנות יותר, כשלרוב האדמו"ר מעורה בכל חיי הקהילה, ומשקיע כוחות רוח וגשם, (אגב גם במהלך ימי המנוחה) החופשה, שלו כמו של ראשי ישיבות ומנהיגים רוחנים אחרים, היא טבעית, חשובה, ומנקרת עינים של ריקנים שבכם.   

 לצאת בקיץ לארצות בהם הפרוץ מרובה על הביגוד, מנין ההיתר לכך? כל שפת אגם וכל שביל טיולים מזמין מראות אסורים. איזה דוגמא בחור חסידי -שעיקר חינוכו זה שמירת העיניים- יכול לקחת מהרבי שלו שמסתובב בין שיקצעס?!

אחת המעלות הגדולות בנופשים האלו היא, שכל בחור צעיר ומפוקח מבין עם מי יש לו עסק, ושום דברי תעמולה מטומטמים לא יעזרו להסוות , המענין הוא שהרביעס מסלונים כדוגמה, והם אינם היחידים הסתדרו מצוין עם נופש שקט בארץ שהוקדש נטו ללימוד תורה, מה שהמוני הנופשים הקדושים אינם קולטים הוא, שבניגוד לעבר שבו אף אחד לא ראה ואף אחד לא תקשר בשום דרך מעבר לעיתון המודיע המצונזר, היום כל ישיבה על כסא נדנדה בארץ העמים זוכה לפרסום מיידי בעזרתם הפעילה, ולהרבה ביקורת שעוברת דרך רשתות חברתיות

האדמו"רים לא נוסעים לעשות אטרקציות. הם לא נמצאים באתרי הרפטינג, האומגה, טיולי הג'יפים וכדו'. הם נופשים בעיירות קטנות ומטיילים על שפת האגמים ולמרגלות ההרים. די להם בנופים מרהיבים ובאוויר הצח.