ר' דוד כהן ר"י חברון: מה זה השמאל? אוהבים את הערבים

למאי נפקא מינה?

תוקן על ידי שאגתשביט ב- 02/09/2024 09:46:05

1. הרב קוק באותם ימים דווקא היה מאוד סימפטי לשמאל (יש הרבה עיסוק בשאלת המשמעות ההיסטורית-פוליטית-הגותית של זה). 2. כבר העירו על כך שבאופן מוזר, מנהיגים דגולים של המגזר החרדי, נוהגים לטעון טענות שנשמעות מאוד ילדותיות ומטופשות. מה זה אומר על המנהיגים ו/או על המגזר ו/או עליי ועליך? תחליט אתה.

זו הרמה של האיש.
רדוד וקטנוני.

בכל זאת ת"ח וראוי להזהר 

בדקתי כעת, רוב ככל חברי שתי מועצות גדולי התורה, אינם מוכשרים ברמה, בגדר 'חכימא דיהודאי' (כמו שהיו המון חברי מועצגה"ת בדור הקודם והקודם).
רובם המוחלט קטנים או בינוניים בענייני 'דעת תורה'
ורק שניים מהם (מדגל התורה) מוכשרים טכנית ברמה גבוהה. (הגרד"ל והגרבד"פ).
הרוב בדגה"ת בינוניים.
וכחמש מהם (שהם אכן יודעי תורה באמת) קטנוניים בדעתם. כלומר הבנתם בהנהגת היהדות והישיבות בא"י אינה עולה ברמה על זה של אברך ממוצע בישיבת מיר.

ואילו במועצגה"ת החסידית, כמעט כולם קטני דעת או מצומצמים (ומן הסתם יש שם קדושים וצדיקים)
ורק אחד מוכשר נעלה (רבי מבעלז).

מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה.

ואולי הפרמטר הוא לא כשרון מנהיגותי (למרות שבעבר היו כאן: אדמור"י גור המוכשרים, ואוז'ורוב. וגם בצד הליטאי: הרב שך, הרב שטיינמן, הרב קוטלר, הרב סרנא,

שפע של גאונים.


ירידת הדורות נוראה. 

יוחנן, תוכל לפרט איך בדקת ומהם הפרמטרים של חכימא דיהודאי?

מה עושה אותם אם כן מנהיגים דגולים?

יוחנן, ר' דב לנדאו אינו במועצת. ושכחת את ר' משה הילל. אצל החסידים יש כאלה שאינם במועצת וראוים לכך, כמו ר' שאול אלתר, הרבי מאמשינוב, ועוד.

כמובן שלבלרי הפורום ,ה" דגולים", החליטו שכאשר הגר"ד כהן מדבר על ימין הוא מתכוון לימין הפוליטי ולא למה שבכל ספרי הקבלה נקרא ימין, ויש הרבה אריכות בספרים מה משמעות שמאל, ומדוע אומות הנצרות מתחילות בשמאל (עיין ערך תחילת הליכה אצל חיילים, מכבדים נשים לפניהם ועוד), אבל כפי שכבר כתב הגר"א אברמסקי בדבריו ביחס למשכילים, אין פתחון פה או לימוד זכות לרבנים, וכל אמירה שלהם מותקפת מיידית , ללא כל נסיון ללימוד זכות שהרי כל עכבר ביבים, סליחה מקלדת עש לו זכות דיבור יותר מגאון עולם, ומיד פורצת השנאה של תלמידי חכמים עם אמירות נוראיות שכל מי שריח תורה מינימלי בו, היה נבהל מלשמעם, בטח לכותבם

תוקן על ידי אליהו1000 ב- 02/09/2024 18:01:02

הרוב המוחלט משמיעים נאומים, דרשות, שיחות, תורות

כלומר, אנו מכירים את שיחם ואת שיגם.

כך הם מגלים לנו, את רוחב דעתם, את סגנון חשיבתם, את הרחבות ואת הקטנות, ממה הם מתפעלים ומה מרגש אותם, איך הם צופים פני עתיד וכדומה.

בדרך זו - יכולים אנו הקטנים - ואולי אף מצווים - לחקור ולדרוש בהם ובדרכם. וכה אפשר די בקל להשיג, לראות מי ומי חושב בצורה מקורית או רחבה ואחראית, מי מתבטא יפה ורהוט בהשקפתו, ומי - למרות עשירותו התורנית או החסידית או ייחוסו הנאדר - אין לו עפעס יותר ממה שיש לאברכון ממוצע. הוא לא מפתיע בשום אמירה מקורית, בשום דיבור המעורר התפעלות. רק תשאל אותו שאלה ישנה נושנת, לדוגמא, מדוע הוא משתתף בבחירות ולא חושש לדעת הרב מסטמאר, וכבר בילבלת אותו. הוא מצטט את אביו או את הגדוילים, ואתה רואה שאין לו שום הבנה עצמאית בתהליכים הרי גורל.

הנה כי כן, אנחנו הבוחנים. אנו בכל זאת מכירים את מנהיגנו.
ובדרך כלל זה 'מראה' למצבינו אנו, "כד רגיז רעיא על ענא עבדא לנגדא סמותא"

אין כמובן אפשרות לגר"ד כהן להתחיל בדבריו על השמאל בארץ שהוא אוהב ערבים ושונא יהודים, ואז לעבור ולהסביר מהו ימין אמיתי, ולא הימין בארץ שהרי היהדות החרדית איננה שמאל ואיננה ימין במובן הפוליטי, אלא ימין במובן שהגר"ד מתכוון אליו, ומדוע הגר"ד ראה צורך לומר זאת ? כדי שלא נטעה לחשוב שאם היהדות החרדית נגד השמאל, משמעותה שהיא מזוהה עם הימין, היא ימין אמיתי שהוא בעד משיח צדקנו ולא לאומנות, ולכן הזכיר את הרב שך שטרח תמיד לומר שאיננו שמאל כי אנו חושבים שארץ ישראל שלנו, והר הבית שלנו, אבל מעשית אנו נוהגים במתינות כי איננו ימין לאומני, כל כך פשוט למי שרוצה להבין, אבל למי שלא, מדובר בעילה להוציא את סלידתו מתלמידי חכמים