תשפ"ד, ליל שמחת תורה בצל מרן רבי שאול אלתר מגור שליט"א

ליל שמחת תורה תשפ"ד, צועד אני לערוך את ה"הקפות" בצל הקודש, קהילת פני מנחם, בנשיאות מרן הרבי ר' שאול אלתר מגור שליט"א, בבית הכנסת החדש ברחוב יוסף זיו בירושלים . אני נזכר שבעבר כבר בקרתי בעריכת הטיש אצל רבי נערץ זה, זה היה באולם סמינר בית יעקב ברחוב מנחת יצחק בירושלים, מאות איש רקדו יחד בהתלהבות ובקדושה... בקרתי לפני כמה שנים בליל שמחת תורה ב"קהילת גור בנשיאות מרן הרבי ר' יעקב אריה אלתר שליט"א", וגם כתבתי כאן על כך בזמנו . בהמשך אקרא להנ"ל ; "גור רי"א", וכן "גור ר"ש" . בעודי מתקדם בדרכי, הרהרתי לי, אם יש לי מה לגשת ולבקר את "מרן רבי שאול מגור", הלא אלו חסידי גור ואלו חסידי גור, שניהם צמחו באותה ערוגה מבורכת, מה כבר אמור לעניין אותי בגוון נוסף של קהילת גור ?... להזכירכם, ליל שמחת תורה בשנה שעברה, שנת תשפ"ד, נמצאים היינו שעות ספורות לפני הטבח הנורא בדרום הארץ , "נתברכנו" באלופים בכירים בצה"ל ש"שכחו" לשמור על גבולות הארץ . . . הוי מה היה לנו - - - הביטה עננו ה' אלוקי, אל תרחק ממני, הושיעני בחסדך . בע"ה הגעתי ליעד . בחצר בית הכנסת היה שולחן ערוך ; מיץ ענבים, מבחר עוגיות וסודה... מקדשים מברכים ואוכלים . אני נכנס לבית הכנסת . אכן, זה הבית הכנסת המואר והמפואר של "ר"ש מגור" , כבר לפני כמה שבועות התרשמתי לטובה מהמקום הקדוש הזה - כשבקרתי במקום להצצה קלה . ארון הקודש היא יצירה נהדרת, וקול התורה נשמעה ברמה ובנועם, הכל חדש ונוצץ, מואר באור יקרות - וכעת, הרבי ר"ש עומד ממרחק רב עבורי, כל האולם מלא בחסידים נלהבים ושרים בדביקות באחדות ובאחידות, בקושי ראיתי את הרבי... ידעתי מה אעשה, עקפתי את כל הציבור הרב, ופניתי לעמוד לצד מקום הרבי שליט"א בקידמת בית הכנסת . הופתעתי, מצאתי שם מקום מרווח, עמדתי בנחת, וצפיתי ברבי ובחסידים, החסידים מאושרים ורוקדים בחדווה, ובמיוחד הצעירים על הטריבונה ה' עליהם יחיו... מי יוכל לתאר את השירה הנהדרת והאחידה, כאיש אחד בלב אחד, כולם רוקדים ושרים יחד ובעוז את השיר המלבב ; טוב, טוב להודות, להודות לה', ולזמר לשמך עליון ! . להגיד בבוקר חסדך, בבוקר חסדך , ואמונתך בלילות, ואמונתך בלילות ! - ! . הרבי הקדוש עומד כשפניו אל הקהל, על במה מוגבהת מעט, בקידמת בית הכנסת, קרוב לארון הקודש, אחוז בשרעפי קודש, משכמו ומעלה גבוה הוא מכל העם - והנה, הס הושלך באולם, הרבי נושא דברים ובעברית צחה, וכה הוא אומר ; כתוב בגמרא, מנין אנו יודעים שיש מצוה לשמוח בשמיני עצרת ביום ?.. אז הגמרא מביאה ראיה לכך, הרי כתוב על "מצות השמחה" גם במוצאי סוכות - "בערב" , ושואלת הגמרא ; מנין שיש מצוה לשמוח גם ביום שמיני עצרת ?... והגמרא עונה ; מ"קל וחומר", אם יש מצוה לשמוח במוצאי סוכות - שהוא ליל שמיני עצרת, אז בודאי שיש מצוה לשמוח גם ביום שמיני עצרת . ! . - - - - - - הרבי סיים לומר את דברו, והחסידים ממשיכים לשמוח בשמחה של מצוה, הם רוקדים ומקיפים את מרכז האולם, חלקם עם ספרי תורה בידיהם, ובורא עולם בליבם, מודים ומברכים ועולזים . בצד אחד מותקן טריבונה, והיא עמוסה כעת בחסידים וצעירים הרוקדים באור גדול, ומהצד השני עמדו ורקדו מספר חסידים חשובים אל מול פני הרבי. בכל שטח הבית-כנסת רקדו כמה מאות חסידים . הרבי עומד בראש, הרבי נראה קרוב לשבעים שנה, כוחו במותניו, דבוק בקונו, ניכר שהוא רבי גדול וחשוב צדיק ונשגב, כולו פאר והדר, פאר קדומים... מדי פעם הוא שואף טבק להרחה כמנהג החסידים והאדמו"רים . . . התרשמתי ש "גור רי"א" ו"גור ר"ש", זה סיגנון אחר . "גור רי"א הוא דומה יותר למקור . ב"גור רי"א" - לרוב, החסידים עומדים על הטריבונות וצופים בהקפות, ולא כולם מקפידים לשיר או לרקוד בהקפות. לרוב, הם צופים על הרבי ועל הרוקדים במרכז האולם. וכן, ב"גור רי"א" שרים בעיקר ניגוני חסידים של פעם -בעיקר ניגונים ללא מילים- וזה מרתק מרהיב ואותנטי . כאן הם לא פעם שרים שירים חדשים יותר ועם מילים, - כשיש מילים אתה יכול להתחבר לאירוע, והשמחה היא עד לב השמיים "גור ר"ש" זוהי חסידות חמימה ויפה, סיגנון השירה בשמחת תורה דומה להרבה חסידויות נהדרות בעולם . מעניין לציין שב"גור רי"א" היו הרבה שהניחו את הכובעים שלהם וכן כובע הפרווה שלהם, הנקרא ספודיק -על הריצפה - מתחת לטריבונה (לא בדקתי אם ניקו את המקום...), בעוד שב"גור ר"ש" זה לא קרה . וכן, הנוהג של הרבי ר"ש לשאת דברים במהלך ההקפות הוא יחודי . המפנה המהיר בסיגנון הנהגתו של הרבי ר"ש הוא מפתיע . וכן, השם המקובל של החסידות של הרבי ר' שאול היא "קהילת פני מנחם, בנשיאות מרן רבינו הראש ישיבה שליט"א . השם "גור" נשמט משום מה . אין ספק, שהקהילה הזאת היא חסידות גור בכל המובנים . הלבוש הוא בסיגנון של "גור", ספרי חסידות גור נלמדים ונמכרים במקום הזה, והרבי הוא נצר נכבד ובשר מבשרה של שושלת גור המעטירה, הרבי הוא בנו יקירו של הרבי מגור, מרן ה"פני מנחם" רבי פנחס מנחם אלתר מגור זצ"ל . אני משער שכל המתחם כולו מכיל כ 500 איש . יש כבר צורך לבנות בית כנסת חדש, היות והמקום מלא וגדוש . הנה, עוזר הרבי שם לב שהרבי זקוק לטישו, הרבי רמז על כך. יש חבילת טישו ליד הרבי, עוזר הרבי ניגש ושלף ברעד קל 4 ניירות טישו, הוא מקפל את כל החבילה ומגיש את זה לרבי, הרבי מודה לו במאור פנים השמור רק לו... לא התעכבתי כאן יותר מדי . צפיתי די, התבשמתי די . רק בהמשך חשבתי על - לעלות את הדברים בכתב . כידוע, כדי לנסות ולהכיר חסידות או קהילה מומלץ לך לפנות ולהתבונן ב"לוח המודעות" . קראתי שם מודעה קבועה וענקית עם בקשות והוראות מפתיעות ומפורטות ; הציבור הקדוש מתבקש לא להפריע לשכנים . לא להרעיש, לא להכנס לכניסות שלהם כדי לדבר בפון ועוד ועוד... אשרי חלקם . אני פונה לצאת, בכניסה למתחם יש אולם די גדול עבור כל המבקשים לשבת ולנוח או לשבת ולעסוק בתורה הקדושה, חסידים מבוגרים עם עיניים טובות יושבים שם ולומדים בשקיקה , וממול, עמדו חסידים והקשיבו לקידוש החג, וטועמים עוגיות וסודה, הטעם של כל זה הוא יחודי - טעם נועם החג . מנהג ההקפות זה מנהג של מצוה וזכות, זה לא חובה להשתתף בו, וכל אחד מוצא לו את המקום שנוח לו, אם זה לשמוח ולרקוד בבית הכנסת, אם זה לנוח או ללמוד, ואם זה לקדש ולטעום טעימה עריבה לכבוד החג, או לשלב ביניהם, הכל כרצון איש ואיש, הכל טוב . קהילת "פני מנחם" דנן זו חסידות לא גדולה מדי, זו חסידות נעימה, מלוכדת, ועם הרבה התחדשות, והמנצח הגדול הלא הוא מרן הרבי ר' שאול מגור שליט"א שמדריך מחזק ומטפח כל חסיד וחסיד באהבה רבה ובמאור פנים, הרבי הוא "תלמיד חכם" וחכם גדול, ונואם בחסד עליון, יאריך ימים על ממלכתו, אמן . את האש-קודש שזכיתי לחזות כאן - לא אשכח, אני נושא עימי את הניגון הידוע ששמעתי זה עתה, ניגון חיזוק ונחמה ; להגיד בבוקר חסדך, בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות, ואמונתך בלילות - - - - - - שנזכה לחסדים רבים ונגלים. שנת גאולה וישועה, אמן

תוקן על ידי רציף ב- 20/10/2024 03:08:18